מחיר הדלק בדרך ל-8 שקלים - באוצר שוקלים להפחית את המס למרות ההתנגדות

האוצר שוקל להפחית מס על הדלק - המחיר בדרך ל-8 שקלים והלחץ גובר. על רקע זינוק במחירי הנפט והתחזקות הדולר, בממשלה בוחנים הורדת בלו, אבל באוצר מתנגדים; המשמעות - פגיעה בהכנסות מול הקלה מיידית לציבור

במשרד האוצר דנים בימים האחרונים בשורה של צעדים שנועדו לרכך את העלייה הצפויה במחירי הדלק, על רקע זינוק חד במחירי הנפט בעולם והתחזקות הדולר. אחד הצעדים המרכזיים שנבחנים הוא הפחתת הבלו על הדלק, במטרה למנוע עלייה של מחיר ליטר בנזין מעבר לרף של 8 שקלים כבר בשבועות הקרובים. מדובר במהלך רגיש, גם כלכלית וגם ציבורית, שכן מחירי הדלק הם מהמדדים הבולטים ביותר עבור הציבור.

נכון להיום, מחיר ליטר בנזין עומד על כ-7.02 שקלים, אך לפי הערכות בשוק, ללא התערבות ממשלתית הוא עשוי לעלות לכ-8.1 שקלים ואף יותר כבר בחודש הבא. מדובר בעלייה של יותר משקל לליטר בפרק זמן קצר, כאשר הגורם המרכזי הוא זינוק במחירי הנפט הגולמי לרמות של מעל 100 דולר לחבית. במקביל, התחזקות הדולר מוסיפה לחץ נוסף, שכן הדלק נקוב בדולרים.

האפשרות להפחתת המס נבחנת בדרג הפוליטי, בין היתר בגלל החשש מתגובה ציבורית לעליית המחירים. יותר ממחצית ממחיר הדלק - כ-51% - מורכב ממס הבלו, ולכן שינוי בשיעורו עשוי להשפיע באופן ישיר ומהיר על המחיר לצרכן. אבל הדרג המקצועי באוצר מביע הסתייגות. לטענתם, אין הצדקה להתערבות בשלב הזה, והם סבורים כי תנודות במחירי האנרגיה צריכות לבוא לידי ביטוי גם במחירים לצרכן, כחלק משוק חופשי.

• ממחר ניתן לבקש מקדמה בגין פגיעה בעסק; המתווה אושר סופית הנה הפרטים
• הכנסת אישרה: פיצוי קבוע למעסיקים על ימי מילואים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מעבר לכך, העלות התקציבית של הפחתת הבלו אינה מבוטלת. לפי הערכות, כל הפחתה של 10 אגורות לליטר למשך חודש אחד תעלה למדינה עשרות מיליוני שקלים. כלומר, מדובר בהחלטה עם מחיר תקציבי מיידי, דווקא בתקופה רגישה.

גירעון תקציבי, מלחמה ולחץ אינפלציוני

הדיון מתקיים גם על רקע גירעון תקציבי מתרחב והוצאות ביטחון גבוהות בעקבות המלחמה. במצב כזה, כל הפחתת מס מחייבת מציאת מקור תקציבי חלופי - בין אם באמצעות קיצוץ בהוצאות אחרות או שימוש ברזרבות. זה לא פשוט, במיוחד כאשר ההוצאות הביטחוניות ממשיכות לגדול.

בעבר נעשה שימוש בכספי קרן הפיצויים כדי לממן הפחתת בלו, אבל כעת האפשרות הזו נראית פחות רלוונטית. הקרן נדרשת למימון נזקי המלחמה, והיקף הפגיעות במשק גדל. במילים אחרות, הגמישות התקציבית מצטמצמת.

• S&P משאירה את ישראל בדירוג A: המשק מקבל קרדיט, הגירעון נשאר הסיפור המרכזי
• הונאת הקול של AI: נשמע כמו הילד שלכם ומבקש כסף
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• תוכנית להצלת שער הדולר באמצעות משרד האוצר

במקביל, נשקלת אפשרות ליישם את ההפחתה כבר בתחילת אפריל, סמוך לפסח, כדי לבלום את עליית המחירים ולהפחית לחץ אינפלציוני. לפי הערכות, עלייה במחירי הדלק עשויה להוסיף עד כ-1% לאינפלציה, בגלל ההשפעה הרחבה על תחבורה, ייצור ושירותים.

בנוסף, ברשות המסים בוחנים דרישה מצד תעשיינים ויצואנים לאפשר תשלום מסים בדולרים במקום בשקלים. לטענתם, הפער בין מטבע ההכנסות לבין מטבע התשלום יוצר עיוותים ומגביר תנודתיות. מדובר בדיון נפרד, אבל הוא מתחבר לתמונה רחבה יותר של לחצי מטבע ואנרגיה.

באוצר מעריכים כי ההכרעה בסופו של דבר תהיה פוליטית. כלומר, גם אם הדרג המקצועי מתנגד, ייתכן שהממשלה תבחר להפחית את הבלו, במיוחד על רקע בחירות קרובות ולחץ ציבורי גובר. אבל זה יבוא עם מחיר - צורך למצוא מקורות תקציביים חלופיים.

לא רק דלק

הסיפור של מחירי הדלק הוא הרבה מעבר לשאלה אם המחיר יהיה 7 או 8 שקלים לליטר. מדובר למעשה באחד המדדים הכי רגישים במשק, כזה שמשקף בזמן אמת גם את המצב הגיאופוליטי וגם את המדיניות הכלכלית של הממשלה.

כאשר מחירי הנפט עולים, כמו שקורה עכשיו, זה לא רק בגלל ביקוש והיצע, אלא גם בגלל סיכונים. השוק מתמחר מלחמות, שיבושים באספקה וחסימות נתיבי שיט. כלומר, חלק מהעלייה הוא מעין פרמיית סיכון. אבל הציבור משלם את זה בפועל בתחנת הדלק.

במקביל, צריך לזכור שהמס על הדלק בישראל גבוה יחסית, וזה לא מקרי. מדובר באחד ממקורות ההכנסה היציבים ביותר של המדינה. בניגוד למס הכנסה או מס חברות, שמשתנים עם הפעילות הכלכלית, צריכת דלק היא יחסית קשיחה. אנשים ממשיכים לנסוע גם כשהמחיר עולה, ולכן זה מקור הכנסה נוח לאוצר.

אבל כאן בדיוק הדילמה. אותו מקור הכנסה יציב הופך לבעיה כאשר המחירים מזנקים. מצד אחד, המדינה נהנית מהכנסות, מצד שני הלחץ הציבורי עולה. זה מצב קלאסי שבו הממשלה צריכה לבחור בין אחריות תקציבית לבין הקלה מיידית.

עם זאת, הפחתת הבלו היא פתרון קצר טווח. היא אומנם מורידה את המחיר באופן מיידי, אבל לא משנה את הבעיה הבסיסית. אם מחירי הנפט יישארו גבוהים, הלחץ יחזור. בנוסף, מדובר במהלך שמייצר תקדים. ברגע שהציבור מתרגל להתערבות, קשה לחזור אחורה.

במקביל, יש גם שאלה של חלוקת נטל. מי באמת נהנה מהפחתת הבלו? לכאורה כולם, אבל בפועל מי שנוסע יותר - כלומר בעלי רכבים פרטיים, לעיתים במעמד בינוני גבוה - נהנה יותר. זאת אומרת, מדובר במהלך שלא בהכרח ממוקד לשכבות החלשות.

מצד שני, אי התערבות גם היא לא פשוטה. עלייה חדה במחירי הדלק מתגלגלת מהר מאוד למחירי מוצרים ושירותים. כלומר, גם מי שלא מחזיק רכב משלם את המחיר דרך יוקר המחיה.

נראה כי הממשלה נמצאת במעין מלכוד. אם תתערב - תפגע בהכנסות ותיצור תקדים. אם לא תתערב - תעמוד בפני לחץ ציבורי ואינפלציה גבוהה יותר.