נורבגיה (AI)נורבגיה (AI)
חרם נורבגי

המטרה: למנוע מכירת ציוד לצה"ל; מה הדרך?

קרן הפנסיה הגדולה בנורבגיה מוכרת החזקותיה במניות ביטחוניות זרות שמספקות ציוד לצה"ל; לאחרונה מכרה קרן העושר הנורבגית חלק מרכזי מהחברות הישראליות; קרנות שונות ניסו לחייב את לוקהיד מרטין שלא למכור נשק לישראל ודרשו אסיפת בעלי מניות מיוחדת - וכשלו

רן קידר | (13)

 לפני מספר חודשים, מספר קרנות ומשקיעים בלוקהיד מרטין, אחת מהחברות הציוד הביטחוני הגדולות והחשובות בעולם, דרשו אסיפת בעלי מניות מיוחדת כדי לעצור את מכירת הנשק מלוקהיד לישראל בטענה שהנשק הזה משמש בעזה והורג רבים. הנהלת החברה עמדה איתן ולא נכנעה לדרישה הזו, אך ככל שהיקף בעלי המניות שתומך בכך יגדל, כך הקושי של ההנהלה למנוע זאת, יהיה גדול יותר. 

יש מקומות ש"כבר הפסדנו". בנורבגיה דעת הקהל כלפי ישראל מאוד שלילית, יש מקומות שלא מוכרים לישראלים - גם תיירים, גם חבילות נופש, כשהמהלך הפיננסי הכי קריטי היה מימושים גדולים של קרן העושר הנורבגית. אלא שהקרן הזו לא הרחיבה את החרם על מניות לא ישראליות, וזה מה שקורה היום. קרן הפנסיה הגדולה בנורווגיה, KLP, הודיעה כי היא מוכרת את השקעותיה בשתי חברות ביטחוניות גדולות,  Oshkosh Corp ו-ThyssenKrupp AG, בשל קשריהן עם צה"ל והמעורבות הישירה במלחמה בעזה. הקרן, המנהלת נכסים בשווי של כ-114 מיליארד דולר, הדגישה כי החלטתה מתבססת על קווים מנחים אתיים ברורים, המונעים השקעה בחברות שמעורבות בהפרות שיטתיות של החוק ההומניטרי הבינלאומי.

ההחלטה הגיעה לאחר פרסום דוח של האו"ם שזיהה את שתי החברות כספקיות אמצעי לחימה לצה"ל, בהם נעשה שימוש ישיר בעזה. KLP ניסתה לנהל שיח עם הנהלות החברות, אך בהיעדר תגובה מספקת, החליטה להוציא אותן מהפורטפוליו שלה. היקף ההשקעה בשתי החברות לא גדול, אבל המסר הוא חזק וברור, וישראל צריכה להילחם בכך בכל כוחה. דמיינו מה היה קורה, עם החברות האלו היו בבעלות נורבגית? מעבר לכך - זו לא רק נורבגיה. חלקים רחבים באירופה - סקנדינביה, ספרד, הולנד, בלגיה ומדינות נוספות, מגבירות את הלחצים נגד ישראל במלחמתה בעזה. החשש שבמקומות מסוימים הם יצליחו.   

בכל מקרה, מדובר במהלך המשכי להחלטות קודמות של הקרן, כשלפני שנה מכרה את השקעותיה בקטרפילר האמריקאית בטענה שהציוד שלה משמש להריסת בתים פלסטיניים.


קרן העושר: מגמה של יציאה ממניות ישראליות

במקביל, גם קרן העושר הנורווגית, הקרן הגדולה בעולם, המנהלת נכסים בשווי של כ-1.9 טריליון דולר, ביצעה לאחרונה שורת מהלכים דומים. הקרן מימשה את אחזקותיה בחברות ישראליות כמו פז ובזק, בעקבות בחינה מחודשת של פעילותן מעבר לקו הירוק.

הקרן טוענת כי היא רואה עצמה מחויבת לעקרונות של זכויות אדם ומשפט בינלאומי, ובוחנת לעומק כל השקעה בהתאם למדדים מוסריים. במקרה של פז, הטענה המרכזית הייתה לאספקת דלק להתנחלויות, ואילו בבזק מדובר על תשתיות תקשורת הפועלות בשטחים. ברור לגמרי שמדובר בצעד לא נכון ולא צודק, אבל צריך להבין שיש לגופים כאלו כוח גדול ויכולת להשפיע על תמחור של מניות בעקבות הצעדים שלהם. צריך גם לזכור שיש מומנטום חיובי מאוד של זרימת השקעות זרות לישראל, גם בזכות הניצחונות על איראן והפרוקסי שלה והסיכוי הגבוה יחסית לשינוי המצב הגיאופוליטי במזרח התיכון.

אלא שהמגמה החיובית, עלולה להיתקל במגמה של מספר מדינות באירופה שמקזזות את הזרמת הכספית והצמיחה בהשקעות. זה ישתנה אם וכאשר המלחמה בעזה תסתיים והחטופים יחזרו, כשעל פי הדיווחים האחרונים יש שיחות מתקדמות כעת, אבל כמובן שעד שזה לא קורה - אלו דיבורים באוויר. 

קיראו עוד ב"בארץ"

  

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    גק 30/06/2025 14:56
    הגב לתגובה זו
    הנורבגים ובכלל האירופאים לא מבינים מה זה איסלם איסלם זה לכפות את הדת של מוחמד בכוח החרב והכוח או כמו האירנים בכוח פצצת הגרעין
  • 11.
    אנונימי 30/06/2025 14:51
    הגב לתגובה זו
    כמו הממשלה הכושלת כך הסברתה על הפנים עם ממשלה נורמלית שר הסברה היה מונע דעות שליליות כמו הנורבגים
  • 10.
    אנונימי 30/06/2025 14:46
    הגב לתגובה זו
    הנורווגים שוכחים רק דבר אחד ישראל היא שדה הניסויים הגדול בעולם.לכן צבאות רבות יעדיפו לרכוש ציוד עם התוספת נבדק בקרב .
  • 9.
    אנונימי 30/06/2025 14:16
    הגב לתגובה זו
    היכן שיש מוסלמים באירופה היא ניראת כמו פח אשפה. יש הרבה מוסלמים באירופה הרבה מאוד. ..
  • 8.
    אנונימי 30/06/2025 14:15
    הגב לתגובה זו
    Norway will invest in gaza
  • 7.
    אנונימי 30/06/2025 14:06
    הגב לתגובה זו
    אני מקווה עבור מנהלי ההשקעות של הקרן שימצאו השקעות טובות יותר.אני זוכר שקרן העושר מכרה את אלברט מאז המנייה עולה וגם הדיבידנדים.בסופו של דבר מטרת קרן השקעות היא אחת להביא תשואה הטובה ביותר למשקיעים.
  • 6.
    תוכנתי של קפלניסטים מתקיימת. הם הרי דחפו לזה כל הזמן (ל"ת)
    קפלניסט שפוי 30/06/2025 13:56
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אנונימי 30/06/2025 13:10
    הגב לתגובה זו
    נורווגיה תחפש נשק להגנה תראו להם אצבע משולשת.
  • 4.
    החשש האמיתי היא להשקיע ביבשת בת היענה האיסלמיסטית (ל"ת)
    אנונימי 30/06/2025 12:29
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אש 30/06/2025 12:16
    הגב לתגובה זו
    בדיוק כמו שיש הגבלה על סין. צריך להכניס על מדינות מסוימות כבעיתיות.הרי אם הן עושות זאת עכשיו הן יעשו זאת גם בעתיד.צריך להגדיר שהן לא יכולות לרכוש יותר מאחוזים בודדים בכל חברה ישראלית. ושום דבר בחברה ישראלית אסטרטגית.
  • 2.
    אנונימי 30/06/2025 12:13
    הגב לתגובה זו
    במקום להשקיע בעם הנבחר ויש ברכה. עושים ההפך.זו אותה קרן שמכרה אלביט לפני הקפיצה. ומכרה בזמן שטראמפ העלה מכסים מי שהולך נגדנו מפסיד
  • 1.
    יוסף 30/06/2025 11:47
    הגב לתגובה זו
    הם חושבים שהם הומאנים כשבעצם הם מגנים על חיות טרף בדמות אדם
  • בדיוק להיפך. שלא יתגוננו מפני טרור איסלאמי ויחטפו פיגועים (ל"ת)
    רשע 30/06/2025 13:11
    הגב לתגובה זו
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.