המטרה: למנוע מכירת ציוד לצה"ל; מה הדרך?

 לפני מספר חודשים, מספר קרנות ומשקיעים בלוקהיד מרטין, אחת מהחברות הציוד הביטחוני הגדולות והחשובות בעולם, דרשו אסיפת בעלי מניות מיוחדת כדי לעצור את מכירת הנשק מלוקהיד לישראל בטענה שהנשק הזה משמש בעזה והורג רבים. הנהלת החברה עמדה איתן ולא נכנעה לדרישה הזו, אך ככל שהיקף בעלי המניות שתומך בכך יגדל, כך הקושי של ההנהלה למנוע זאת, יהיה גדול יותר. 

יש מקומות ש"כבר הפסדנו". בנורבגיה דעת הקהל כלפי ישראל מאוד שלילית, יש מקומות שלא מוכרים לישראלים - גם תיירים, גם חבילות נופש, כשהמהלך הפיננסי הכי קריטי היה מימושים גדולים של קרן העושר הנורבגית. אלא שהקרן הזו לא הרחיבה את החרם על מניות לא ישראליות, וזה מה שקורה היום. קרן הפנסיה הגדולה בנורווגיה, KLP, הודיעה כי היא מוכרת את השקעותיה בשתי חברות ביטחוניות גדולות,  Oshkosh Corp ו-ThyssenKrupp AG, בשל קשריהן עם צה"ל והמעורבות הישירה במלחמה בעזה. הקרן, המנהלת נכסים בשווי של כ-114 מיליארד דולר, הדגישה כי החלטתה מתבססת על קווים מנחים אתיים ברורים, המונעים השקעה בחברות שמעורבות בהפרות שיטתיות של החוק ההומניטרי הבינלאומי.

ההחלטה הגיעה לאחר פרסום דוח של האו"ם שזיהה את שתי החברות כספקיות אמצעי לחימה לצה"ל, בהם נעשה שימוש ישיר בעזה. KLP ניסתה לנהל שיח עם הנהלות החברות, אך בהיעדר תגובה מספקת, החליטה להוציא אותן מהפורטפוליו שלה. היקף ההשקעה בשתי החברות לא גדול, אבל המסר הוא חזק וברור, וישראל צריכה להילחם בכך בכל כוחה. דמיינו מה היה קורה, עם החברות האלו היו בבעלות נורבגית? מעבר לכך - זו לא רק נורבגיה. חלקים רחבים באירופה - סקנדינביה, ספרד, הולנד, בלגיה ומדינות נוספות, מגבירות את הלחצים נגד ישראל במלחמתה בעזה. החשש שבמקומות מסוימים הם יצליחו.   

בכל מקרה, מדובר במהלך המשכי להחלטות קודמות של הקרן, כשלפני שנה מכרה את השקעותיה בקטרפילר האמריקאית בטענה שהציוד שלה משמש להריסת בתים פלסטיניים.

קרן העושר: מגמה של יציאה ממניות ישראליות

במקביל, גם קרן העושר הנורווגית, הקרן הגדולה בעולם, המנהלת נכסים בשווי של כ-1.9 טריליון דולר, ביצעה לאחרונה שורת מהלכים דומים. הקרן מימשה את אחזקותיה בחברות ישראליות כמו פז ובזק, בעקבות בחינה מחודשת של פעילותן מעבר לקו הירוק.

הקרן טוענת כי היא רואה עצמה מחויבת לעקרונות של זכויות אדם ומשפט בינלאומי, ובוחנת לעומק כל השקעה בהתאם למדדים מוסריים. במקרה של פז, הטענה המרכזית הייתה לאספקת דלק להתנחלויות, ואילו בבזק מדובר על תשתיות תקשורת הפועלות בשטחים. ברור לגמרי שמדובר בצעד לא נכון ולא צודק, אבל צריך להבין שיש לגופים כאלו כוח גדול ויכולת להשפיע על תמחור של מניות בעקבות הצעדים שלהם. צריך גם לזכור שיש מומנטום חיובי מאוד של זרימת השקעות זרות לישראל, גם בזכות הניצחונות על איראן והפרוקסי שלה והסיכוי הגבוה יחסית לשינוי המצב הגיאופוליטי במזרח התיכון.

אלא שהמגמה החיובית, עלולה להיתקל במגמה של מספר מדינות באירופה שמקזזות את הזרמת הכספית והצמיחה בהשקעות. זה ישתנה אם וכאשר המלחמה בעזה תסתיים והחטופים יחזרו, כשעל פי הדיווחים האחרונים יש שיחות מתקדמות כעת, אבל כמובן שעד שזה לא קורה - אלו דיבורים באוויר. 

.