ארקיע
צילום: ארקיע

בעקבות הלחץ הציבורי: אל על תאפשר החזר בכרטיס, ארקיע וישראייר עדיין לא

בעקבות הלחץ הציבורי אל על תאפשר לנוסעים לבחור בין החזר כספי לבין כרטיס חדש, בעוד שארקיע וישראייר עדיין מסרבות לספק טיסה חלופית; בינתיים, אלפי ישראלים ממשיכים לשלם ביוקר על כרטיסים חדשים או על שהייה נוספת בחו"ל, רק כדי לשוב הביתה; במקביל, הוגשה בקשה לתביעה ייצוגית נגד אל על

תמיר חכמוף | (4)

נראה שהלחץ הציבורי עושה את שלו. אחרי ימים של ביטולים ואי וודאות, תלונות מכל עבר וכותרות קשות בתקשורת, כולל הכתבה שפרסמנו אתמול בביזפורטל על התרגיל של חברות התעופה - העיקר להרוויח ולעזאזל הישראלים שנתקעו בחו"ל חברת אל על אל על -0.6%   משנה גישה  וכעת היא מאפשרת לנוסעים שטיסותיהם בוטלו לבחור בין קבלת החזר כספי לבין כרטיס טיסה חלופי לישראל. מדובר בהקלה משמעותית עבור אלפי ישראלים שעדיין תקועים בחו"ל, אשר נאלצו עד כה לשלם מאות דולרים נוספים על כרטיס חדש, רק כדי לשוב הביתה.

הסיפור התחיל עם סגירת נתב"ג במהלך ימי הלחימה מול איראן, שגרמה לכך שכ-150 אלף ישראלים נאלצו להישאר מעבר לים בעל כורחם ולממן לעצמם שהות ארוכה. כשנפתחו השמיים מחדש, ציפו רבים לממש את זכותם לפי החוק: או לקבל טיסה חלופית, או החזר כספי, לפי בחירתם.

 אלא שבפועל, החברות הישראליות בחרו להחזיר את הכסף בלבד ולא להציע טיסה חלופית, ובכך אילצו את הנוסעים לקנות מחדש כרטיסים במחירים מופקעים. בכתבה שלנו מאתמול חשפנו כיצד נוסעים קיבלו החזר של 200 דולר ונדרשו לשלם כ-650 דולר על טיסה חדשה, הפסד של מאות דולרים לנוסע.

וזה למי שהצליח למצוא כרטיסים באחת החברות הישראליות. הביקוש הגדול מול ההיצע הקטן נכון לעכשיו גורם לרבים שנתקעו מחוץ ל"אזורי החילוץ" הרשמיים של החברות לטוס בחברות זרות, דרך קונקשנים ולשלם מאות דולרים נוספים על הגעה, או לחלופין לשלם עבור שהייה נוספת עד שימצאו כרטיס חזרה, כאשר שתי האפשרויות מסתכמות במאות עד אלפי דולרים.

הלחץ הציבורי כמובן לא איחר להגיע. נוסעים זועמים פנו לתקשורת, הרשתות החברתיות התמלאו בצילומי מסך, מוקדי השירות קרסו ואף הממונה על הגנת הצרכן שלח מכתבי אזהרה לחברות. נראה שאל על הבינה את גודל המחדל והחליטה להיות הראשונה לשבור את השורה ועל פי עדויות נוסעים שטיסתם בוטלה יוכלו לבחור אם לקבל כרטיס חדש ללא עלות או החזר כספי, בהתאם לרצונם. בכך היא מצמצמת את החשיפה לתביעות ייצוגיות ומראה לכל הפחות נכונות לתקן את העוול.

מי שעדיין עומדות מנגד הן ארקיע וישראייר ישראייר גרופ 2%   . נכון לעכשיו, שתי החברות אינן מציעות כרטיס חלופי וממשיכות לדבוק במדיניות של החזר כספי בלבד, מה שמותיר את נוסעיהן לבחור בין מחירים גבוהים בהרבה ומול הרחבת הוצאות השהייה שכבר נשאו בהן בזמן שהותם הכפויה בחו"ל.

בשורה התחתונה, מדובר בצעד מתבקש מצידה של אל על, אבל גם מבחן עבור יתר החברות: האם הן יצטרפו ויאפשרו לנוסעיהן לקבל סוף סוף כרטיס טיסה חלופי מבלי לשלם מחדש, או שימשיכו למקסם רווחים על חשבון ישראלים שרק רצו לנפוש בחו"ל?

קיראו עוד ב"בארץ"

ייצוגית נגד אל על

ברקע הדברים הוגשה בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד החברה, בטענה שהתנהלה באופן פסול כשמיהרה למכור כרטיסים לנוסעים חדשים עוד לפני ששיבצה את לקוחותיה הקיימים שטיסותיהם בוטלו. לפי עורכי הדין המייצגים, אל על הייתה מחויבת על פי חוק לדאוג קודם כל לאותם נוסעים שכבר שילמו ושנתקעו בחו"ל, ורק לאחר מכן לפתוח את המכירה לציבור הרחב.

הטענות החמורות מגיעות גם מכיוונם של נוסעים שנאלצו לשלם שוב עבור כרטיסים, לעיתים בסכומים שמגיעים לאלפי דולרים, למרות שכבר החזיקו בכרטיס מטעם אל על. אחד מהם סיפר כי לאחר שבוטלה טיסתו מבוסטון, נדרש להוציא יותר מ-2,400 דולר נוספים כדי לשוב לישראל, משום שלא קיבל מענה מספק ממוקדי השירות. בינתיים, שהות כפויה של ימים ארוכים במדינות זרות גררה עבור רבים הוצאות נלוות של עשרות אלפי שקלים על לינה, תחבורה ואוכל.

באל על מנסים להרגיע ומציעים פתרון חלקי: נוסעים שרכשו מחדש כרטיס באתר החברה מתבקשים לפנות לאחר מכן לשירות הלקוחות, כדי שהכסף עבור הכרטיס המקורי יוחזר להם. אלא שגם בכך יש מי שמטילים ספק, לנוכח העומסים הגדולים במוקדים וחוסר הוודאות שאופף את כל ההתנהלות.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מי שיוצא לנופש בזמן מלחמה צריך לקחת את זה בחשבון!!! (ל"ת)
    חברות התעופה מחויבות לחוזה ולא מעבר 30/06/2025 11:29
    הגב לתגובה זו
  • AVREMALLE 30/06/2025 12:51
    הגב לתגובה זו
    אתה ומירי הגאונה חושבים שכל טיסה לחול היא נופשאז זהו שלאיש טיסות למטרות רפואהמטרות לא עלינו פטירהועוד המון סיבות לא נעימות לטיסה לחולאז בפעם הבאה שאתה מגיב תנסה להפעיל את המח אם קיים
  • אנונימי 30/06/2025 12:40
    הגב לתגובה זו
    דיי לרשום שטויות
  • 1.
    אנונימי 30/06/2025 11:24
    הגב לתגובה זו
    הייתי אמור לטוס לחול וקיבלתי החזר רציתי לקנות עכשיו כרטיס הבעיה שהמחיר הכפיל את עצמו
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

איך הצליחו ברשות המסים להכניס 20 מיליארד שקל בשנה ולהציל את הקופה?

מה זה חשבונית פיקטיבית, איך הצליחו ברשות המסים לעלות על חשבוניות פיקטיביות ומה צפוי בהמשך?

מנדי הניג |

מלחמה של שנתיים כמעט ולא מורגשת בגירעון של המדינה. יש הורדות דירוג, הציבור מרגיש את העול הכלכלי, הכלכלה פחות צומחת, ועדיין מבחינת הגירעון - הוא נמוך (להרחבה: הגירעון ממשיך להצטמצם: 4.7% מהתוצר באוגוסט). איך מסבירים את "הקסם" הזה? הכנסות גדולות ממסים. אבל, מסים הולכים יחד עם הכנסות - ההכנסות והרווחים של העסקים והציבור בירידה במקרה הרע, קיפאון במקרה הטוב - זה לא אמור להגדיל מסים. 

הגידול במסים נובע מפעולות אסטרטגיות ויזומות של רשות המסים בניהולי של שי אהרונוביץ , לצד חקיקה שהגדילה את בסיס המס. החוק על מיסוי רווחים כלואים הוביל לכך שהרווחים חולקו או יחולקו והגדיל את המס על הדיבידנדים. הקפאת מדרגות המס הגדילה את המש השוטף על השכר. היוזמות להגברת בדיקות תשלומי המס והמע"מ, מניבות הכנסות משמעותיות, ונראה שחוד החנית של פעילות רשות המסים היא הפעילות נגד ההון השחור.

הון שחור בהיקף של מאות מיליארדים מסתובב במשק מדי שנה, ופעולה אחת חשובה חיסלה חלק ממנו - פרויקט חשבונית ישראל שקיבל כתף קרה מאוד מרואי החשבון, יועצי המס והשוק כולו, מתברר כחבל הצלה לתקציב השנתי. המתנגדים חששו גם לפרנסה שלהם - הפרויקט מדבר על דיגיטציה מלאה כזו שתקביל חשבונית שמוציא א'  עם קבלת חשבונית שמדווח עליה ב'. ככה אי אפשר לזייף, או נכון יותר - קשה יותר לזייף. ככה עולים על חשבוניות פיקטיביות. 

חשבונית פיקטיבית היא חשבונית של עסק בכאילו או של עסק אמיתי שנוצר רק כדי לייצר חשבוניות. בדרך הזו מייצרים הוצאות ל"מזמין החשבונית". דמיינו שיש לכם עסק עם הכנסות חודשיות נטו של 300 אלף והוצאות של 100 אלף שקל. יש לכם רווח של 200 אלף שקל. אתם צריכים לשלם על זה מס של 23% - כלומר 46 אלף שקל. אם תקנו חשבונית פיקטיבית של 200 אלף שקל - אתם במצב שאין לכם רווח ואין מס.  יתרה מכך, אתם מקבלים את מע"מ התשומות - 36 אלף שקל (18% על 200 אלף שקל). כלומר חשבונית של 200 אלף שקל הניבה לכם 72 אלף שקל.

המשתמשים בחשבוניות הפיקטיביות היו ארגוני פשע, גופים מפוקפקים וחברות ועסקים אמיתיים שרימו את רשויות המס, ושכך הצליחו לגנוב מהמדינה עשרות מיליארדי שקלים. החשבוניות הפיקטיביות הגיעו לחפי ההערכות ל-100 מיליארד שקל בשנה. לא בכל מצב הזדכו על המס באופן מלא, אבל גם בהערכה שמרנית מדובר על רווח למשתמשים של מעל 30 מיליארד שקל.     

מיכאל קלמן
צילום: מנורה מבטחים

מנורה נגד הרש"פ: תובעת אותה על רבע מיליארד שקל

התביעה הוגשה בגין הפסדים מצטברים בהיקף של מאות מיליוני שקלים כתוצאה מתופעת גניבות הרכב בישראל, שהתעצמה בשנים האחרונות. מנורה טוענת כי בשל "תעשייה פלסטינית" של גניבות רכב מישראל אל שטחי A, היא "שיפתה ופיצתה את מבוטחיה בגין נזקי הגניבות של רכביהם וכתוצאה מכך נגרמו לה במהלך השנים האחרונות הפסדים כספיים מצטברים של מאות מיליוני שקלים, להם אחראית הנתבעת"

עוזי גרסטמן |

חברת הביטוח מנורה מבטחים הגישה היום (ב') לבית המשפט המחוזי בירושלים תביעה נגד הרשות הפלסטינית (הרש"פ), בגין הפסדים מצטברים בהיקף של מאות מיליוני שקלים כתוצאה מתופעת גניבות הרכב בישראל, שהתעצמה בשנים האחרונות. אומדן מנורה לסכום הכולל של הנזקים שנגרמו לה הוא כרבע מיליארד שקל.


על-פי נתוני המשטרה, שפורסמו באחרונה בתקשורת, ב-2024 נגנבו בישראל כ-18 אלף כלי רכב, וב-2023 היקף גניבות כלי הרכב היה כמעט 20 אלף. מלבד הנזק הכלכלי העצום, מסבירה מנורה בכתב התביעה כי תופעת גניבות הרכב בישראל מקרינה באופן ישיר על תחושת הביטחון של הציבור. לדברי החברה, היא גם עשויה להסביר, במידה מסוימת, חלק מהתייקרות פרמיות ביטוחי הרכב בשנים האחרונות.


במסגרת התביעה שהגישה מנורה, טוענת החברה כי בשל "תעשייה פלסטינית" של גניבות רכב מישראל אל שטחי A, הנתונים לשליטתה ואחריותה הבלעדית הרשות הפלסטינית, "שיפתה ופיצתה מנורה את מבוטחיה בגין נזקי הגניבות של רכביהם וכתוצאה מכך נגרמו לה במהלך השנים האחרונות הפסדים כספיים מצטברים של מאות מיליוני שקלים, להם אחראית הנתבעת".


כמו כן, על פי כתב התביעה, שהוגש על ידי עו"ד ארז בלוך ממשרד ארז בלוך, אל שטחי הרשות הפלסטינית הגיעו אלפי כלי רכב שהיו מבוטחים על-ידי החברה. מתוך אותם כלי רכב, הצליחו חברות האיתור איתוראן ופוינטר לאכן ולהוכיח שכלי רכב רבים מצאו את דרכם לשטחי הרשות, וביחס לאחרים התקבל אישור ממשטרת ישראל כי כלי הרכב הגנובים הגיעו לשטחי A.


בתביעה מתבססת מנורה בין היתר על ההנחה משפטית שלפיה כלי רכב שנגנבים בשטח ישראל מגיעים לתחנתם האחרונה בשטחי הרשות הפלסטינית. אותה חזקה נשענת גם על פסק דין של נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, שקבע בהיותו שופט עליון מן המניין כי רכב שנגנב בישראל "יסיים את חייו" בשטחי הרש"פ. עוד קבע אז השופט עמית ב"הלכת אלשחרה", כי "אין חולק כי התופעה של גניבות רכב היא מכת מדינה זה שנים רבות... גניבת הרכב היא רק התחנה הראשונה ובשטחי הרשות הפלסטינית קמה תעשיה שלמה של 'משחטות' רכב - המהוות 'תחנה סופית' לרכבים הגנובים - ושל סחר בחלפים ובכלי רכב גנובים, שגם עליה ניתן לומר שהיא בבחינת מכת מדינה... היקף התופעה הוא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה ואף בגדר ידיעה שיפוטית".