
בעקבות הלחץ הציבורי: אל על תאפשר החזר בכרטיס, ארקיע וישראייר עדיין לא
בעקבות הלחץ הציבורי אל על תאפשר לנוסעים לבחור בין החזר כספי לבין כרטיס חדש, בעוד שארקיע וישראייר עדיין מסרבות לספק טיסה חלופית; בינתיים, אלפי ישראלים ממשיכים לשלם ביוקר על כרטיסים חדשים או על שהייה נוספת בחו"ל, רק כדי לשוב הביתה; במקביל, הוגשה בקשה
לתביעה ייצוגית נגד אל על
נראה שהלחץ הציבורי עושה את שלו. אחרי ימים של ביטולים ואי וודאות, תלונות מכל עבר וכותרות קשות בתקשורת, כולל הכתבה שפרסמנו אתמול בביזפורטל על התרגיל של
חברות התעופה - העיקר להרוויח ולעזאזל הישראלים שנתקעו בחו"ל חברת אל על אל על 3.13% משנה גישה וכעת היא מאפשרת לנוסעים שטיסותיהם בוטלו לבחור בין קבלת החזר כספי לבין כרטיס טיסה חלופי לישראל. מדובר בהקלה משמעותית עבור אלפי
ישראלים שעדיין תקועים בחו"ל, אשר נאלצו עד כה לשלם מאות דולרים נוספים על כרטיס חדש, רק כדי לשוב הביתה.
הסיפור התחיל עם סגירת נתב"ג במהלך ימי הלחימה מול איראן, שגרמה לכך שכ-150 אלף ישראלים נאלצו להישאר מעבר לים בעל כורחם ולממן לעצמם שהות ארוכה. כשנפתחו השמיים מחדש, ציפו רבים לממש את זכותם לפי החוק: או לקבל טיסה חלופית, או החזר כספי, לפי בחירתם.
אלא שבפועל, החברות הישראליות בחרו להחזיר את הכסף בלבד ולא להציע טיסה חלופית, ובכך אילצו את הנוסעים לקנות מחדש כרטיסים במחירים מופקעים. בכתבה שלנו
מאתמול חשפנו כיצד נוסעים קיבלו החזר של 200 דולר ונדרשו לשלם כ-650 דולר על טיסה חדשה, הפסד של מאות דולרים לנוסע.
וזה למי שהצליח למצוא כרטיסים באחת החברות הישראליות. הביקוש הגדול מול ההיצע הקטן נכון לעכשיו גורם לרבים שנתקעו מחוץ ל"אזורי החילוץ" הרשמיים של החברות לטוס בחברות זרות, דרך קונקשנים ולשלם מאות דולרים נוספים על הגעה, או לחלופין לשלם עבור שהייה נוספת עד שימצאו כרטיס חזרה, כאשר שתי האפשרויות מסתכמות במאות עד אלפי דולרים.
- ארקיע פותחת קווים למזרח הרחוק: האנוי ובנגקוק
- התרגיל של חברות התעופה - העיקר להרוויח ולעזאזל הישראלים שנתקעו בחו"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הלחץ הציבורי כמובן לא איחר להגיע. נוסעים זועמים פנו לתקשורת, הרשתות
החברתיות התמלאו בצילומי מסך, מוקדי השירות קרסו ואף הממונה על הגנת הצרכן שלח מכתבי אזהרה לחברות. נראה שאל על הבינה את גודל המחדל והחליטה להיות הראשונה לשבור את השורה ועל פי עדויות נוסעים שטיסתם בוטלה יוכלו לבחור אם לקבל כרטיס חדש ללא עלות או החזר כספי, בהתאם
לרצונם. בכך היא מצמצמת את החשיפה לתביעות ייצוגיות ומראה לכל הפחות נכונות לתקן את העוול.
מי שעדיין עומדות מנגד הן ארקיע וישראייר ישראייר גרופ 4.41% . נכון לעכשיו, שתי החברות אינן מציעות כרטיס חלופי וממשיכות לדבוק במדיניות של החזר כספי בלבד, מה שמותיר את נוסעיהן לבחור בין מחירים גבוהים בהרבה ומול הרחבת הוצאות השהייה שכבר נשאו בהן בזמן שהותם הכפויה בחו"ל.
בשורה התחתונה, מדובר בצעד מתבקש מצידה של אל על, אבל גם
מבחן עבור יתר החברות: האם הן יצטרפו ויאפשרו לנוסעיהן לקבל סוף סוף כרטיס טיסה חלופי מבלי לשלם מחדש, או שימשיכו למקסם רווחים על חשבון ישראלים שרק רצו לנפוש בחו"ל?
- תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
- מדד המחירים ביולי - מה הצפי והאם הריבית תרד?
- תוכן שיווקי משכנתא הפוכה: מפתח לחוסן בעורף, יציבות בשוק הנדל"ן
- פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
ייצוגית נגד אל על
ברקע הדברים הוגשה בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד החברה, בטענה שהתנהלה באופן פסול כשמיהרה למכור כרטיסים לנוסעים חדשים עוד לפני ששיבצה את לקוחותיה הקיימים שטיסותיהם בוטלו. לפי עורכי הדין המייצגים, אל על הייתה מחויבת על פי חוק לדאוג קודם כל לאותם נוסעים שכבר שילמו ושנתקעו בחו"ל, ורק לאחר מכן לפתוח את המכירה לציבור הרחב.
הטענות החמורות מגיעות גם מכיוונם של נוסעים שנאלצו לשלם שוב עבור כרטיסים, לעיתים בסכומים שמגיעים לאלפי דולרים, למרות שכבר החזיקו בכרטיס מטעם אל על. אחד מהם סיפר כי לאחר שבוטלה טיסתו מבוסטון, נדרש להוציא יותר מ-2,400 דולר נוספים כדי לשוב לישראל,
משום שלא קיבל מענה מספק ממוקדי השירות. בינתיים, שהות כפויה של ימים ארוכים במדינות זרות גררה עבור רבים הוצאות נלוות של עשרות אלפי שקלים על לינה, תחבורה ואוכל.
באל על מנסים להרגיע ומציעים פתרון חלקי: נוסעים שרכשו מחדש כרטיס באתר החברה מתבקשים לפנות
לאחר מכן לשירות הלקוחות, כדי שהכסף עבור הכרטיס המקורי יוחזר להם. אלא שגם בכך יש מי שמטילים ספק, לנוכח העומסים הגדולים במוקדים וחוסר הוודאות שאופף את כל ההתנהלות.
- 2.מי שיוצא לנופש בזמן מלחמה צריך לקחת את זה בחשבון!!! (ל"ת)חברות התעופה מחויבות לחוזה ולא מעבר 30/06/2025 11:29הגב לתגובה זו
- AVREMALLE 30/06/2025 12:51הגב לתגובה זואתה ומירי הגאונה חושבים שכל טיסה לחול היא נופשאז זהו שלאיש טיסות למטרות רפואהמטרות לא עלינו פטירהועוד המון סיבות לא נעימות לטיסה לחולאז בפעם הבאה שאתה מגיב תנסה להפעיל את המח אם קיים
- אנונימי 30/06/2025 12:40הגב לתגובה זודיי לרשום שטויות
- 1.אנונימי 30/06/2025 11:24הגב לתגובה זוהייתי אמור לטוס לחול וקיבלתי החזר רציתי לקנות עכשיו כרטיס הבעיה שהמחיר הכפיל את עצמו

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.