ארקיע
צילום: ארקיע

בעקבות הלחץ הציבורי: אל על תאפשר החזר בכרטיס, ארקיע וישראייר עדיין לא

בעקבות הלחץ הציבורי אל על תאפשר לנוסעים לבחור בין החזר כספי לבין כרטיס חדש, בעוד שארקיע וישראייר עדיין מסרבות לספק טיסה חלופית; בינתיים, אלפי ישראלים ממשיכים לשלם ביוקר על כרטיסים חדשים או על שהייה נוספת בחו"ל, רק כדי לשוב הביתה; במקביל, הוגשה בקשה לתביעה ייצוגית נגד אל על

תמיר חכמוף | (4)

נראה שהלחץ הציבורי עושה את שלו. אחרי ימים של ביטולים ואי וודאות, תלונות מכל עבר וכותרות קשות בתקשורת, כולל הכתבה שפרסמנו אתמול בביזפורטל על התרגיל של חברות התעופה - העיקר להרוויח ולעזאזל הישראלים שנתקעו בחו"ל חברת אל על אל על 3.13%   משנה גישה  וכעת היא מאפשרת לנוסעים שטיסותיהם בוטלו לבחור בין קבלת החזר כספי לבין כרטיס טיסה חלופי לישראל. מדובר בהקלה משמעותית עבור אלפי ישראלים שעדיין תקועים בחו"ל, אשר נאלצו עד כה לשלם מאות דולרים נוספים על כרטיס חדש, רק כדי לשוב הביתה.

הסיפור התחיל עם סגירת נתב"ג במהלך ימי הלחימה מול איראן, שגרמה לכך שכ-150 אלף ישראלים נאלצו להישאר מעבר לים בעל כורחם ולממן לעצמם שהות ארוכה. כשנפתחו השמיים מחדש, ציפו רבים לממש את זכותם לפי החוק: או לקבל טיסה חלופית, או החזר כספי, לפי בחירתם.

 אלא שבפועל, החברות הישראליות בחרו להחזיר את הכסף בלבד ולא להציע טיסה חלופית, ובכך אילצו את הנוסעים לקנות מחדש כרטיסים במחירים מופקעים. בכתבה שלנו מאתמול חשפנו כיצד נוסעים קיבלו החזר של 200 דולר ונדרשו לשלם כ-650 דולר על טיסה חדשה, הפסד של מאות דולרים לנוסע.

וזה למי שהצליח למצוא כרטיסים באחת החברות הישראליות. הביקוש הגדול מול ההיצע הקטן נכון לעכשיו גורם לרבים שנתקעו מחוץ ל"אזורי החילוץ" הרשמיים של החברות לטוס בחברות זרות, דרך קונקשנים ולשלם מאות דולרים נוספים על הגעה, או לחלופין לשלם עבור שהייה נוספת עד שימצאו כרטיס חזרה, כאשר שתי האפשרויות מסתכמות במאות עד אלפי דולרים.

הלחץ הציבורי כמובן לא איחר להגיע. נוסעים זועמים פנו לתקשורת, הרשתות החברתיות התמלאו בצילומי מסך, מוקדי השירות קרסו ואף הממונה על הגנת הצרכן שלח מכתבי אזהרה לחברות. נראה שאל על הבינה את גודל המחדל והחליטה להיות הראשונה לשבור את השורה ועל פי עדויות נוסעים שטיסתם בוטלה יוכלו לבחור אם לקבל כרטיס חדש ללא עלות או החזר כספי, בהתאם לרצונם. בכך היא מצמצמת את החשיפה לתביעות ייצוגיות ומראה לכל הפחות נכונות לתקן את העוול.

מי שעדיין עומדות מנגד הן ארקיע וישראייר ישראייר גרופ 4.41%   . נכון לעכשיו, שתי החברות אינן מציעות כרטיס חלופי וממשיכות לדבוק במדיניות של החזר כספי בלבד, מה שמותיר את נוסעיהן לבחור בין מחירים גבוהים בהרבה ומול הרחבת הוצאות השהייה שכבר נשאו בהן בזמן שהותם הכפויה בחו"ל.

בשורה התחתונה, מדובר בצעד מתבקש מצידה של אל על, אבל גם מבחן עבור יתר החברות: האם הן יצטרפו ויאפשרו לנוסעיהן לקבל סוף סוף כרטיס טיסה חלופי מבלי לשלם מחדש, או שימשיכו למקסם רווחים על חשבון ישראלים שרק רצו לנפוש בחו"ל?

קיראו עוד ב"בארץ"

ייצוגית נגד אל על

ברקע הדברים הוגשה בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד החברה, בטענה שהתנהלה באופן פסול כשמיהרה למכור כרטיסים לנוסעים חדשים עוד לפני ששיבצה את לקוחותיה הקיימים שטיסותיהם בוטלו. לפי עורכי הדין המייצגים, אל על הייתה מחויבת על פי חוק לדאוג קודם כל לאותם נוסעים שכבר שילמו ושנתקעו בחו"ל, ורק לאחר מכן לפתוח את המכירה לציבור הרחב.

הטענות החמורות מגיעות גם מכיוונם של נוסעים שנאלצו לשלם שוב עבור כרטיסים, לעיתים בסכומים שמגיעים לאלפי דולרים, למרות שכבר החזיקו בכרטיס מטעם אל על. אחד מהם סיפר כי לאחר שבוטלה טיסתו מבוסטון, נדרש להוציא יותר מ-2,400 דולר נוספים כדי לשוב לישראל, משום שלא קיבל מענה מספק ממוקדי השירות. בינתיים, שהות כפויה של ימים ארוכים במדינות זרות גררה עבור רבים הוצאות נלוות של עשרות אלפי שקלים על לינה, תחבורה ואוכל.

באל על מנסים להרגיע ומציעים פתרון חלקי: נוסעים שרכשו מחדש כרטיס באתר החברה מתבקשים לפנות לאחר מכן לשירות הלקוחות, כדי שהכסף עבור הכרטיס המקורי יוחזר להם. אלא שגם בכך יש מי שמטילים ספק, לנוכח העומסים הגדולים במוקדים וחוסר הוודאות שאופף את כל ההתנהלות.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מי שיוצא לנופש בזמן מלחמה צריך לקחת את זה בחשבון!!! (ל"ת)
    חברות התעופה מחויבות לחוזה ולא מעבר 30/06/2025 11:29
    הגב לתגובה זו
  • AVREMALLE 30/06/2025 12:51
    הגב לתגובה זו
    אתה ומירי הגאונה חושבים שכל טיסה לחול היא נופשאז זהו שלאיש טיסות למטרות רפואהמטרות לא עלינו פטירהועוד המון סיבות לא נעימות לטיסה לחולאז בפעם הבאה שאתה מגיב תנסה להפעיל את המח אם קיים
  • אנונימי 30/06/2025 12:40
    הגב לתגובה זו
    דיי לרשום שטויות
  • 1.
    אנונימי 30/06/2025 11:24
    הגב לתגובה זו
    הייתי אמור לטוס לחול וקיבלתי החזר רציתי לקנות עכשיו כרטיס הבעיה שהמחיר הכפיל את עצמו
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.