ארקיע
צילום: ארקיע

התרגיל של חברות התעופה - העיקר להרוויח ולעזאזל הישראלים שנתקעו בחו"ל

במקום לספק טיסות חזרה לרבבות ישראלים שנתקעו בחו"ל, חברות התעופה מעדיפות להחזיר כסף על הכרטיס שבוטל ולהעלות את המחיר לכרטיס החדש 

העם כלביא, אבל העם הזה סופג "התעללות" מחברות התעופה הישראליות. מלחמת אירן פרצה רגע לפי תחילת עונת הקיץ, כאשר מיליוני  ישראלים נופשים בחו"ל. עבור 150,000 ישראלים שנתקעו בחו"ל ההפתעה בעיתוי המתקפה עלה בכסף רב. שדה התעופה בארץ נסגר לתקופה של 10 ימים והנוסעים נאלצו להישאר בחו"ל תקופה ארוכה ולממן מכיסם את השהות והכלכלה בעל כורחם.

בסיום המלחמה, הנוסעים שטסו בחברות  תעופה ישראליות היו משוכנעים שהסיוט מאחוריהם. על פי החוק חברות התעופה צריכות  לספק ללקוחותיהן טיסה חלופית במידה והטיסה בוטלה, או החזר כספי, לפי בחרת הלקוח.

במציאות הסאגה רק החלה. במהלך ציני וכנראה לא חוקי, חברות התעופה העדיפו להחזיר ללקוחות כסף ולא להטיסם חזרה ארצה. הסיבה היא כלכלית. החברות מעדיפות מכירה של כרטיסים במחירים גבוהים מאשר בעבר ומתן סכום החזר נמוך שלא מכסה את הכרטיס. ככה חברות התעופה עושות רווח עצום מהלקוחות שלהם ועל גבם.


 כל שלוש החברות הישראליות נקטו באותו צעד והפעם ארקיע הפליאה לעשות.

טיסה בכוון אחד מאתונה לישראל שנמכרה בעבר ב-200 דולר נמכרת ב-649 דולר, עלייה צינית של מעל 200%. כלומר, אותו ישראלי שנתקבע בחו"ל שאמור לקבל טויסה חזרה לישראל, מקבל החזר של 200 דולר ועליו לשלם 649 דולר על כרטיס חדש - הפסד של 449 דולר. 

ישראייר היתה עדינה יותר והיא מוכרת טיסות מאתונה במחיר של 300 דולר לטיסות שנמכרו ב-200 דולר. 

אל על מוכרת טיסות מפריס במחיר של 450 דולר לטיסות שנמכרו ב-340 דולר. 

מעבר לעושק, איבוד המוסר וגריפת הון בזמן מלחמה חברות אלו עוברות כנראה על החוק. החוק לכאורה חד וברור - במידה וטיסה בוטלה הלקוח זכאי לכרטיס טיסה חלופי או החזר כספי, לפי בחירת הלקוח

מחיר הטיסה כיום יקר משמעותית ביחס למחירו ברכישה המקורית וללקחות לא ניתנה האופציה של טיסה חלופית. הממונה על הגנת הצרכן קובי זריהן הוציא מכתב לחברות לפעול לפי החוק. אלא שכרגיל הרגולציה חלשה ואיטית. במקום להטיל עיצום כספי מידי, הם עוצמים עין ומשגרים מכתבי אזהרה. בינתיים חברות התעופה מרוויחות סכומי עתק של עשרות מיליוני שקלים שלא כדין.

בינתיים, נוסעים מתחילים לתבוע. נוסע שרכש כרטיס טיסה מבוסטון לישראל נאלץ לשלם מעל 2,400 דולר עבור כרטיס בכיוון אחד, לאחר שטיסתו המקורית בוטלה. הוא טוען כי אל על הפרה את התחייבותה לשבץ את לקוחותיה הקיימים לפני פתיחת המכירה לציבור הרחב. הוא הגיש תביעה ייצוגית.

קיראו עוד ב"בארץ"

כל זה מתרחש בשעה ששרת התחבורה, מירי רגב, הודיעה על מבצע "חזרה בטוחה" להשבת הישראלים התקועים בחו"ל, עם טיסות חילוץ מיעדים שונים. אולם, נוסעים מדווחים על קשיים בהרשמה לטיסות, זמינות מוגבלת ומחירים גבוהים.

לפי חוק שירותי תעופה, חברות התעופה מחויבות לספק סיוע לנוסעים במקרה של ביטול טיסה, אך אינן חייבות לפצות במקרים של "נסיבות מיוחדות", כמו מלחמה. אל על אף פנתה לוועדת הכלכלה בבקשה להכריז על "מצב מיוחד", שיפטור אותה מחלק מהחובות כלפי הנוסעים. אבל, השאלה היא האם העניין של החזרת כסף או מתן כרטיס ללקוח שכרטיסו בוטל קשור ל"נסיבות מיוחדות". אחרי הכל, יש טיסות רק שהחברות מעדיפות למכור אותן ביוקר. הנסיבות המיוחדות הן שאלו שתומכות ומחייבות את החברות לפעול למען אלו שנתקעו בחו"ל ולא ההיפך. 



מעבר לכך, נוסעים רבים גילו כי ביטוח הנסיעות שרכשו אינו מכסה את העלויות הנוספות שנגרמו עקב ביטול הטיסות. חלק מהפוליסות כוללות הרחבות למקרים של קיצור או ביטול נסיעה, אך לא כולן מכסות מצבים של מלחמה או גיוס חירום. לכן, נוסעים רבים נאלצו לשאת בעלויות גבוהות ללא פיצוי.


תגובות לכתבה(22):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 18.
    השאלה היא אחרתלמה אתם טסים איתם...תנוחו קצת בבית. (ל"ת)
    נוי 29/06/2025 17:21
    הגב לתגובה זו
  • 17.
    טיסות מלרנקה מחר בכ76 דולר כרטיס לכל דורש. (ל"ת)
    אנונימי 29/06/2025 12:18
    הגב לתגובה זו
  • 16.
    המנטרה כלביא 29/06/2025 11:15
    הגב לתגובה זו
    !! רק ההבדל שבהפוך על הפוך כלבים נאמנים!
  • 15.
    מי העוד שמרים תביעה יצוגית נגדם ויפה שעה אחת קודם (ל"ת)
    כלכלן 29/06/2025 10:52
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    אנונימי 29/06/2025 10:41
    הגב לתגובה זו
    חברות התעופה חרבנו על החוק ובזזו את הנוסעים בדיוק כפי שבוזזים בזזו את בתי נפגעי הטילים. אלו גנבים ואלו גנבים. הראשונים חוסים תחת הגנת שרת התחבורה ושר המסחר והתעשיה שמשקשקים שחברות התעופה לא יושיבו אותם בטיסותיהם בקומבינת מחיר במחלקה ראשונה ויזרקו אותם למחלקת תיירים.
  • 13.
    אנונימי 29/06/2025 09:59
    הגב לתגובה זו
    חזרתי אם ישראייר בכרטיס חזור שהיה לי ללא תוספת תשלום
  • 12.
    אנונימי 29/06/2025 09:39
    הגב לתגובה זו
    מטוס חילוץ טס ריק לאתונה וחוזר מלא ואתם רואים רק צד משלם לכיוון אחד ולא את הוצאות החברה על טיסה ריקה לכיוון אחד ומלאה לכיוון השני
  • אנונימי 29/06/2025 10:48
    הגב לתגובה זו
    יש חוק חביבי. יש חוק. אם חברות התעופה מפסידות שיקצצו במשכורות הטייסים או שלא יטוסו. לגלגל על הנוסעים את בעיות החברה אם קיימות אחרי רווחי עתק בשנתיים האחרונות זו רמאות לשמה.
  • אנונימי 29/06/2025 12:21
    אבל לא חזרת עם
  • 11.
    איפה אפשר להצטרף לתביעה ייצוגית או רגילה (ל"ת)
    אייל 29/06/2025 09:35
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    אנונימי 29/06/2025 09:27
    הגב לתגובה זו
    מתייקר החוק נרמס כרטיס חלופי במקום הביטול יש כתובת סרת התחבורה רקב!
  • 9.
    שי 29/06/2025 09:27
    הגב לתגובה זו
    בלי רחמים
  • 8.
    משפטן 29/06/2025 09:19
    הגב לתגובה זו
    החברות פועלות לפי החוק. הן לא אחראיות על המלחמה. התגובות המגעילות כאן חסרות בסיס
  • אנונימי 29/06/2025 11:04
    הגב לתגובה זו
    לפעם הבאה כדאי להתעדכן בחומר לפני שמגיבים.
  • 7.
    אנונימי 29/06/2025 09:09
    הגב לתגובה זו
    שיפשטו רגל
  • החברות הזרות נעלמות מייד (ל"ת)
    עם מי נטוס בלי חברות ישראליות 29/06/2025 10:24
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אנונימי 29/06/2025 08:55
    הגב לתגובה זו
    אין גבול לחזירות של חברות ישראליות..
  • 5.
    חזירות זה לא מילה (ל"ת)
    אנונימי 29/06/2025 08:53
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אבי אנונימי 29/06/2025 08:51
    הגב לתגובה זו
    מבצע טוב והם שוב מסתערים על הכרטיסים של אל על!!!
  • 3.
    אוי יוי יוי .... נשארו בחול (ל"ת)
    אנונימי 29/06/2025 08:32
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אנונימי 29/06/2025 08:29
    הגב לתגובה זו
    תתביישו רודפי בצע נוכלים ורמאים. חברה בזויה שהעדיפה למכור כרטיסים על אף שהבטיחה שתחזיר קודם את הנוסעים שלה לפני שתמכור כרטיסים בטיסות חזרה. לא טס יותר באל על וזו הבטחה בנוסף מבטל את הכרטיס אשראי שלי עם נקודות לאל על
  • 1.
    אנונימי 29/06/2025 08:13
    הגב לתגובה זו
    בתי משפט בישראל הם בדיחה ויתנו להם קנסות מזעריים
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.