התרגיל של חברות התעופה - העיקר להרוויח ולעזאזל הישראלים שנתקעו בחו"ל

העם כלביא, אבל העם הזה סופג "התעללות" מחברות התעופה הישראליות. מלחמת אירן פרצה רגע לפי תחילת עונת הקיץ, כאשר מיליוני  ישראלים נופשים בחו"ל. עבור 150,000 ישראלים שנתקעו בחו"ל ההפתעה בעיתוי המתקפה עלה בכסף רב. שדה התעופה בארץ נסגר לתקופה של 10 ימים והנוסעים נאלצו להישאר בחו"ל תקופה ארוכה ולממן מכיסם את השהות והכלכלה בעל כורחם.

בסיום המלחמה, הנוסעים שטסו בחברות  תעופה ישראליות היו משוכנעים שהסיוט מאחוריהם. על פי החוק חברות התעופה צריכות  לספק ללקוחותיהן טיסה חלופית במידה והטיסה בוטלה, או החזר כספי, לפי בחרת הלקוח.

במציאות הסאגה רק החלה. במהלך ציני וכנראה לא חוקי, חברות התעופה העדיפו להחזיר ללקוחות כסף ולא להטיסם חזרה ארצה. הסיבה היא כלכלית. החברות מעדיפות מכירה של כרטיסים במחירים גבוהים מאשר בעבר ומתן סכום החזר נמוך שלא מכסה את הכרטיס. ככה חברות התעופה עושות רווח עצום מהלקוחות שלהם ועל גבם.

 כל שלוש החברות הישראליות נקטו באותו צעד והפעם ארקיע הפליאה לעשות.

טיסה בכוון אחד מאתונה לישראל שנמכרה בעבר ב-200 דולר נמכרת ב-649 דולר, עלייה צינית של מעל 200%. כלומר, אותו ישראלי שנתקבע בחו"ל שאמור לקבל טויסה חזרה לישראל, מקבל החזר של 200 דולר ועליו לשלם 649 דולר על כרטיס חדש - הפסד של 449 דולר. 

• מאות אלפים תקועים בחו"ל: מנכ"ל ארקיע קורא להתערבות אישית של נתניהו
• הצבע חוזר ללחיים: המניות של חברות התעופה מזנקות אחרי דוחות טובים

ישראייר היתה עדינה יותר והיא מוכרת טיסות מאתונה במחיר של 300 דולר לטיסות שנמכרו ב-200 דולר. 

אל על מוכרת טיסות מפריס במחיר של 450 דולר לטיסות שנמכרו ב-340 דולר. 

מעבר לעושק, איבוד המוסר וגריפת הון בזמן מלחמה חברות אלו עוברות כנראה על החוק. החוק לכאורה חד וברור - במידה וטיסה בוטלה הלקוח זכאי לכרטיס טיסה חלופי או החזר כספי, לפי בחירת הלקוח

מחיר הטיסה כיום יקר משמעותית ביחס למחירו ברכישה המקורית וללקחות לא ניתנה האופציה של טיסה חלופית. הממונה על הגנת הצרכן קובי זריהן הוציא מכתב לחברות לפעול לפי החוק. אלא שכרגיל הרגולציה חלשה ואיטית. במקום להטיל עיצום כספי מידי, הם עוצמים עין ומשגרים מכתבי אזהרה. בינתיים חברות התעופה מרוויחות סכומי עתק של עשרות מיליוני שקלים שלא כדין.

בינתיים, נוסעים מתחילים לתבוע. נוסע שרכש כרטיס טיסה מבוסטון לישראל נאלץ לשלם מעל 2,400 דולר עבור כרטיס בכיוון אחד, לאחר שטיסתו המקורית בוטלה. הוא טוען כי אל על הפרה את התחייבותה לשבץ את לקוחותיה הקיימים לפני פתיחת המכירה לציבור הרחב. הוא הגיש תביעה ייצוגית.

• על עתיד מבטיח משלמים בהווה
• מחקר בנק ישראל: רפורמות הפנסיה הגדילו את החיסכון של משקי הבית בכ-0.7% תוצר
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

כל זה מתרחש בשעה ששרת התחבורה, מירי רגב, הודיעה על מבצע "חזרה בטוחה" להשבת הישראלים התקועים בחו"ל, עם טיסות חילוץ מיעדים שונים. אולם, נוסעים מדווחים על קשיים בהרשמה לטיסות, זמינות מוגבלת ומחירים גבוהים.

לפי חוק שירותי תעופה, חברות התעופה מחויבות לספק סיוע לנוסעים במקרה של ביטול טיסה, אך אינן חייבות לפצות במקרים של "נסיבות מיוחדות", כמו מלחמה. אל על אף פנתה לוועדת הכלכלה בבקשה להכריז על "מצב מיוחד", שיפטור אותה מחלק מהחובות כלפי הנוסעים. אבל, השאלה היא האם העניין של החזרת כסף או מתן כרטיס ללקוח שכרטיסו בוטל קשור ל"נסיבות מיוחדות". אחרי הכל, יש טיסות רק שהחברות מעדיפות למכור אותן ביוקר. הנסיבות המיוחדות הן שאלו שתומכות ומחייבות את החברות לפעול למען אלו שנתקעו בחו"ל ולא ההיפך. 

מעבר לכך, נוסעים רבים גילו כי ביטוח הנסיעות שרכשו אינו מכסה את העלויות הנוספות שנגרמו עקב ביטול הטיסות. חלק מהפוליסות כוללות הרחבות למקרים של קיצור או ביטול נסיעה, אך לא כולן מכסות מצבים של מלחמה או גיוס חירום. לכן, נוסעים רבים נאלצו לשאת בעלויות גבוהות ללא פיצוי.