מקדונלדס חיילים
צילום: ביז

אחד העסקים הגדולים בארץ על המדף - מחזור של 2 מיליארד שקל ורווח של מעל 160 מיליון שקל

מקדונלד'ס מחפשת זכיין מקומי - אחרי שרכשה לפני יותר משנה את הזיכיון מידי עמרי פדן כדי לחסל את חלוקת הארוחות חינם והמבצעים לחיילי צה"ל, היא מחפשת זכיין, אך עם תנאים והגבלות שונות מהסכם הזכיינות הקודם. על העסקה של פדן ובכמה הזכיינות תוצע כעת 

חיים בן הקון | (4)


למעלה משנה לאחר שמקדונלד'ס העולמית רכשה את פעילות הרשת בישראל מידי עמרי פדן, היא מחפשת זכיין חדש שייקח את המותג. מדובר באחד מהזיכיונות המבוקשים והיקרים בישראל, עם שווי מוערך של לפחות 1.5 מיליארד שקל, אך השווי תלוי מאוד בתנאי הזכיינות. מגבלות מסוימות על הפעילות ועל הניהול יפחיתו את השווי. בין המתעניינים - אורי מקס ממקסטוק ואנשי עסקים ונדל"ניסטים מובילים.   

הרכישה מפדן היתה כזכור תחת לחץ גדול. פדן ניצל את הדחיפות של מקדונלד'ס לקנות את הזכיינות במקביל למלחמת ה-7 באוקטובר. פדן דרך מקדונלד'ס ערך קמפיין תמיכה בצה"ל וחילק ארוחות לחיילים וסיפק מבצעים רבים. היו לכך תגובות עוינות בעולם הערבי, מה שגרם ללחץ גדול על המותג וחשש לירידה בפעילות במדינות ערב בשל הפעילות של הזכיין המקומי. כתוצאה מכך החליטה מקדונלד'ס לרכוש בעצמה את הפעילות המקומית שזה מהלך חריג בנוף הרשתות הגלובליות, והיא היתה מוכנה לשלם פרמיה - העיקר לסגור כמה שיותר מהר את הנושא. פדן על פי ההערכות מכר בסכום של כ-2.5 מיליארד שקל. העסקה כעת תהיה בשווי נמוך יותר.  

בעת הרכישה, הפעילות המקומית כללה 225 סניפים עם כ־5,000 עובדים, מחזור מכירות של קרוב ל־2 מיליארד שקל ורווח תפעולי שנתי של כ־140–160 מיליון שקל. המותג ממשיך להציג ביצועים חזקים. כיום פועלים  מעל 230 סניפים ברחבי הארץ, ובסוף השנה כבר יהיו מעל 240 סניפים. התוצאות השתפרו בהדרגה, כשההכנסות עולות על 2 מיליארד שקל והרווח עולה על 160 מיליון שקל בשנה. 


תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אנונימי 30/06/2025 10:36
    הגב לתגובה זו
    לדעתי יצטרכו לרדת במחיר לחצי מזה במקרה הטוב
  • 3.
    אנונימי 30/06/2025 10:16
    הגב לתגובה זו
    בשביל 2 מליארד שח מחזור בשנה8% רווח תפעולי ! זה לפניי 0 עלויות זיכיון ומימון
  • 2.
    קש 30/06/2025 09:02
    הגב לתגובה זו
    לפי דעתי רווח נקי של פחות מ100 מיליון שח על ההשקעה של 2 מיליארד שח לא משתלם עדיף לרכוש חברת נדלן או רשת מזון
  • 1.
    תומר 30/06/2025 08:46
    הגב לתגובה זו
    אם הם לא רוצים לעמוד לצידנו אז שיקחו את הסנדל שהם קוראים לו המבורגר וימכרו אצל העיראקים חותים ואירן
בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת

משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026

רן קידר |
נושאים בכתבה מסים

משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת  המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%. 

דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.  

 

מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות

משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן. 

בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.   

המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס  דומה.

בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת

משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026

רן קידר |
נושאים בכתבה מסים

משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת  המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%. 

דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.  

 

מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות

משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן. 

בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.   

המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס  דומה.