כרטיס אשראי
צילום: Steve Buissinne from Pixabay

אחרי הפסקת האש - זינוק של 47% בהוצאות באשראי

אחרי כניסתה לתוקף של הפסק האש והסרת ההגבלות על ידי פיקוד העורף - הישראלים חוזרים לשגרה כשלפי נתוני שבא נרשם זינוק חד בהוצאות באשראי שהסתכמו הבוקר ב-850 מיליון שקל

רוי שיינמן | (1)
נושאים בכתבה כרטיסי אשראי שבא

אחרי מספר הפרות של שני הצדדים, הפסקת האש בין ישראל לאיראן נכנסה רשמית לתוקף, פיקוד העורף הסיר את ההגבלות, והמשק חזר לפעילות רגילה. החזרה הזו מתבטאת גם בהוצאות באשראי של הציבור הישראלי, כשלפי נתוני שבא, מנהלת ומפתחת מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי חיוב, נרשם הבוקר זינוק של 47% בהוצאות באשראי של הישראלים.


לפי הנתונים, היום בין השעות 8:00 עד 14:00 נרשמו במערכות שבא הוצאות בכרטיסי אשראי בהיקף כולל של 848.43 מיליון שקל. מדובר בעלייה של 47% לעומת סכום ההוצאות שנרשם ביום רביעי שעבר ה-18 ביוני 2025 שבשעות אלו היקף ההוצאות עמד על סכום של 577.11 מיליון שקל בלבד. 


למעשה, החזרה לשגרה הביאה לכך שההוצאות באשראי היום היו גבוהות יותר ב-2.3% אפילו מיום רביעי לפני שבועיים, לפני תחילת המלחמה, אז היקף ההוצאות באשראי עמד על סכום של 829.15 מיליון שקל.


כזכור, בשבוע שעבר, שהיה השבוע המלא הראשון והיחיד של המלחמה, נרשמה ירידה כוללת של כ-26.9% בהיקף הרכישות באמצעות כרטיסי אשראי. ההוצאות הסתכמו בכ-7.4 מיליארד שקל, לעומת כ-10.1 מיליארד שקל בשבוע שקדם לכך. אף שמדובר בירידה חדה ומשמעותית, הנתונים העידו כי גם בצל המלחמה, הציבור ממשיך לצרוך, אך במידה מופחתת ותוך התמקדות בצרכים החיוניים בלבד. סביר להניח כי התדירות הגבוהה של האזעקות השפיעה על נכונות הציבור לצאת מהבית לצורכי קניות.


מכלל הענפים שנפגעו, תחום ההלבשה וההנעלה ספג את המכה הקשה ביותר. היקף ההוצאות בו צנח בשיעור חד של 69.2% והסתכם בכ-183 מיליון שקל בלבד, לעומת כ-594 מיליון שקל בשבוע שקדם לתחילת הלחימה. ירידה חדה נוספת נרשמה בענף ההסעדה, מסעדות, בתי קפה ומזון מהיר, שבו נרשמה ירידה של 37.7% בהוצאות, שהסתכמו בכ-490 מיליון שקל בלבד, לעומת כ-800 מיליון שקל בשבוע שלפני כן.


לעומת התחומים שנפגעו, דווקא רשתות המזון רשמו עלייה משמעותית בפעילותן: גידול של 21.1% בהוצאות, שעמדו על כ-1.6 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-1.3 מיליארד שקל בשבוע שקדם למבצע. גידול זה משקף את מעבר הצרכנים להתמקדות במלאי חיוני של מזון בתקופה של אי ודאות ביטחונית.  תחומים נוספים שהושפעו לרעה כוללים את ענף הדלק, שבו חלה ירידה של כ-28.2% בהוצאות – מ-413 מיליון שקל ל-296.9 מיליון שקל – נתון המתיישב עם הירידה החדה בתנועת כלי הרכב על הכבישים. גם ענף מוצרי החשמל והאלקטרוניקה הציג ירידה בולטת של כ-32.8%, כאשר ההוצאות הצטמצמו מ-623 מיליון שקל ל-418.8 מיליון שקל בלבד.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בא 25/06/2025 16:46
    הגב לתגובה זו
    אירן 2 בלתי נימנעת ותהיה יותר קשה גורם ההפתעה לא קיים גם הסכם גרעין וגם הסכם לעזוב אותנו בשקט ...באיזו פיסקה קטנה בעמוד 100.....המשטר שם לא יוחלף בגלל שיש מליוני תומכים דתיים באירן בכפרים .
ליאור כגן, מנכ״ל הקרנות של מיטבליאור כגן, מנכ״ל הקרנות של מיטב
ראיון

"המניות בתל אביב לא זולות, אבל זו לא בועה; השוק נתמך באופטימיות גבוהה"

ליאור כגן, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות, אומר כי "כשהרגש מוביל את השוק, האלוקציה קובעת את התוצאה"; לדבריו, בטווח הקצר המסחר מונע מפחד לפספס את הראלי, בטווח הארוך השיקולים נטולי-רגש; מי פועל בשוק עכשיו, מי קונה ומי מוכר ואיזה סקטורים יכולים הכי ליהנות מהסביבה החדשה?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה מיטב

השוק רותח, המדדים שוברים שיאים, והמשקיעים מתקשים להישאר על הגדר. מדד ת"א־35 פרץ בשבועות האחרונים שוב את השיא ההיסטורי שלו, בפעם ה־40 מתחילת השנה, על רקע שילוב של אופטימיות סביב תכנית טראמפ ותחושה כללית ש"מי שלא בפנים - מפספס".

אבל מאחורי הכותרות והראלי עומדים דפוסים מורכבים יותר. בשיחה עם ליאור כגן, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות, עולה תמונה שמבחינה היטב בין מסחר קצר־טווח, פסיכולוגי, לבין ניהול השקעות שמבוסס על החלטות לטווח ארוך. לדבריו, הסנטימנט הציבורי מתחלף במהירות, אבל אצל השחקנים הגדולים - המוסדיים והזרים - הדברים נמדדים אחרת לגמרי.

מחקר מעניין: למה משקיעים מתנהגים כמו עדר - והמחיר שאנו משלמים על כך 

כתבה מעוררת מחשבה: רמז עבה לסיום העליות בבורסה

"בטווח הקצר זה פחד לפספס, בטווח הארוך זה שיקול דעת"

“צריך להבחין בין מה שקורה ביומיום לבין מה שקורה באמת בטווח הארוך,” אומר כגן. “המסחר הקצר־טווח, כמו שאנחנו רואים בימים האחרונים, מונע מ־FOMO - פחד לפספס את הראלי. כל מי שמנהל כסף נמדד מול התעשייה ומול התחרות שלו, וכולם מפחדים להישאר בחוץ. זה מסחר רגשי, של חדשות, של מומנטום.”

עודד מקלר
צילום: מערכת ביזפורטל
ראיון

״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״

הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עודד מקלר IBI

הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.

21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.

יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.

אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?

כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.