אחרי הפסקת האש - זינוק של 47% בהוצאות באשראי

אחרי כניסתה לתוקף של הפסק האש והסרת ההגבלות על ידי פיקוד העורף - הישראלים חוזרים לשגרה כשלפי נתוני שבא נרשם זינוק חד בהוצאות באשראי שהסתכמו הבוקר ב-850 מיליון שקל

רוי שיינמן | (1)
נושאים בכתבה כרטיסי אשראי שבא

אחרי מספר הפרות של שני הצדדים, הפסקת האש בין ישראל לאיראן נכנסה רשמית לתוקף, פיקוד העורף הסיר את ההגבלות, והמשק חזר לפעילות רגילה. החזרה הזו מתבטאת גם בהוצאות באשראי של הציבור הישראלי, כשלפי נתוני שבא, מנהלת ומפתחת מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי חיוב, נרשם הבוקר זינוק של 47% בהוצאות באשראי של הישראלים.


לפי הנתונים, היום בין השעות 8:00 עד 14:00 נרשמו במערכות שבא הוצאות בכרטיסי אשראי בהיקף כולל של 848.43 מיליון שקל. מדובר בעלייה של 47% לעומת סכום ההוצאות שנרשם ביום רביעי שעבר ה-18 ביוני 2025 שבשעות אלו היקף ההוצאות עמד על סכום של 577.11 מיליון שקל בלבד. 


למעשה, החזרה לשגרה הביאה לכך שההוצאות באשראי היום היו גבוהות יותר ב-2.3% אפילו מיום רביעי לפני שבועיים, לפני תחילת המלחמה, אז היקף ההוצאות באשראי עמד על סכום של 829.15 מיליון שקל.


כזכור, בשבוע שעבר, שהיה השבוע המלא הראשון והיחיד של המלחמה, נרשמה ירידה כוללת של כ-26.9% בהיקף הרכישות באמצעות כרטיסי אשראי. ההוצאות הסתכמו בכ-7.4 מיליארד שקל, לעומת כ-10.1 מיליארד שקל בשבוע שקדם לכך. אף שמדובר בירידה חדה ומשמעותית, הנתונים העידו כי גם בצל המלחמה, הציבור ממשיך לצרוך, אך במידה מופחתת ותוך התמקדות בצרכים החיוניים בלבד. סביר להניח כי התדירות הגבוהה של האזעקות השפיעה על נכונות הציבור לצאת מהבית לצורכי קניות.


מכלל הענפים שנפגעו, תחום ההלבשה וההנעלה ספג את המכה הקשה ביותר. היקף ההוצאות בו צנח בשיעור חד של 69.2% והסתכם בכ-183 מיליון שקל בלבד, לעומת כ-594 מיליון שקל בשבוע שקדם לתחילת הלחימה. ירידה חדה נוספת נרשמה בענף ההסעדה, מסעדות, בתי קפה ומזון מהיר, שבו נרשמה ירידה של 37.7% בהוצאות, שהסתכמו בכ-490 מיליון שקל בלבד, לעומת כ-800 מיליון שקל בשבוע שלפני כן.


לעומת התחומים שנפגעו, דווקא רשתות המזון רשמו עלייה משמעותית בפעילותן: גידול של 21.1% בהוצאות, שעמדו על כ-1.6 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-1.3 מיליארד שקל בשבוע שקדם למבצע. גידול זה משקף את מעבר הצרכנים להתמקדות במלאי חיוני של מזון בתקופה של אי ודאות ביטחונית.  תחומים נוספים שהושפעו לרעה כוללים את ענף הדלק, שבו חלה ירידה של כ-28.2% בהוצאות – מ-413 מיליון שקל ל-296.9 מיליון שקל – נתון המתיישב עם הירידה החדה בתנועת כלי הרכב על הכבישים. גם ענף מוצרי החשמל והאלקטרוניקה הציג ירידה בולטת של כ-32.8%, כאשר ההוצאות הצטמצמו מ-623 מיליון שקל ל-418.8 מיליון שקל בלבד.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בא 25/06/2025 16:46
    הגב לתגובה זו
    אירן 2 בלתי נימנעת ותהיה יותר קשה גורם ההפתעה לא קיים גם הסכם גרעין וגם הסכם לעזוב אותנו בשקט ...באיזו פיסקה קטנה בעמוד 100.....המשטר שם לא יוחלף בגלל שיש מליוני תומכים דתיים באירן בכפרים .
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה

רן קידר |

פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.  

זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה. 

שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.

החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.

על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.