אחרי מספר הפרות של שני הצדדים, הפסקת האש בין ישראל לאיראן נכנסה רשמית לתוקף, פיקוד העורף הסיר את ההגבלות, והמשק חזר לפעילות רגילה. החזרה הזו מתבטאת גם בהוצאות באשראי של הציבור הישראלי, כשלפי נתוני שבא, מנהלת ומפתחת מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי חיוב, נרשם הבוקר זינוק של 47% בהוצאות באשראי של הישראלים.

לפי הנתונים, היום בין השעות 8:00 עד 14:00 נרשמו במערכות שבא הוצאות בכרטיסי אשראי בהיקף כולל של 848.43 מיליון שקל. מדובר בעלייה של 47% לעומת סכום ההוצאות שנרשם ביום רביעי שעבר ה-18 ביוני 2025 שבשעות אלו היקף ההוצאות עמד על סכום של 577.11 מיליון שקל בלבד. 

למעשה, החזרה לשגרה הביאה לכך שההוצאות באשראי היום היו גבוהות יותר ב-2.3% אפילו מיום רביעי לפני שבועיים, לפני תחילת המלחמה, אז היקף ההוצאות באשראי עמד על סכום של 829.15 מיליון שקל.

כזכור, בשבוע שעבר, שהיה השבוע המלא הראשון והיחיד של המלחמה, נרשמה ירידה כוללת של כ-26.9% בהיקף הרכישות באמצעות כרטיסי אשראי. ההוצאות הסתכמו בכ-7.4 מיליארד שקל, לעומת כ-10.1 מיליארד שקל בשבוע שקדם לכך. אף שמדובר בירידה חדה ומשמעותית, הנתונים העידו כי גם בצל המלחמה, הציבור ממשיך לצרוך, אך במידה מופחתת ותוך התמקדות בצרכים החיוניים בלבד. סביר להניח כי התדירות הגבוהה של האזעקות השפיעה על נכונות הציבור לצאת מהבית לצורכי קניות.

• ישראייר רוכשת 20% ממועדון כרטיסי האשראי של רמי לוי וישראכרט - לפי שווי של 200 מ' שקל
• למרות "עם כלביא", ירידה של 0.7% בלבד בהוצאות כרטיסי האשראי ביוני לעומת אשתקד
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מכלל הענפים שנפגעו, תחום ההלבשה וההנעלה ספג את המכה הקשה ביותר. היקף ההוצאות בו צנח בשיעור חד של 69.2% והסתכם בכ-183 מיליון שקל בלבד, לעומת כ-594 מיליון שקל בשבוע שקדם לתחילת הלחימה. ירידה חדה נוספת נרשמה בענף ההסעדה, מסעדות, בתי קפה ומזון מהיר, שבו נרשמה ירידה של 37.7% בהוצאות, שהסתכמו בכ-490 מיליון שקל בלבד, לעומת כ-800 מיליון שקל בשבוע שלפני כן.

לעומת התחומים שנפגעו, דווקא רשתות המזון רשמו עלייה משמעותית בפעילותן: גידול של 21.1% בהוצאות, שעמדו על כ-1.6 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-1.3 מיליארד שקל בשבוע שקדם למבצע. גידול זה משקף את מעבר הצרכנים להתמקדות במלאי חיוני של מזון בתקופה של אי ודאות ביטחונית.  תחומים נוספים שהושפעו לרעה כוללים את ענף הדלק, שבו חלה ירידה של כ-28.2% בהוצאות – מ-413 מיליון שקל ל-296.9 מיליון שקל – נתון המתיישב עם הירידה החדה בתנועת כלי הרכב על הכבישים. גם ענף מוצרי החשמל והאלקטרוניקה הציג ירידה בולטת של כ-32.8%, כאשר ההוצאות הצטמצמו מ-623 מיליון שקל ל-418.8 מיליון שקל בלבד.