בית חולים ציבורי חדש יוקם בבית שמש
הוועדה המחוזית ירושלים אישרה תוכנית להקמת בית חולים חדש בעיר בית שמש התוכנית כוללת כ-770 מיטות שייתנו מענה להיקף אוכלוסייה של חצי מיליון תושבים בעיר וכן למרחב מטה יהודה
הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מחוז ירושלים, בראשות שירה תלמי באבאי, החליטה על מתן תוקף לתוכנית להקמת בית חולים בעיר בית שמש. התוכנית חלה על שטח בהיקף של 180 דונם בדרום העיר, וצפויה לתת מענה לתושבי העיר בית שמש ולמרחב כולו. התוכנית שהוגשה עלי ידי עיריית בית שמש, כוללת כ-770 מיטות שייתנו מענה להיקף אוכלוסייה של חצי מיליון תושבים בעיר וכן למרחב מטה יהודה. התוכנית כוללת חמישה מבנים שיכללו מחלקות אשפוז, בית חולים חירום, שירותי רפואה, מרפאות ומכונים רפואיים, מעבדות, מבנים למעבדות ומחקר רפואי והכשרה צוותי רפואה, מלונית, מנחתי מסוקים ועוד.
יו"ר הוועדה המחוזית ירושלים, שירה תלמי-באבאי: "מלבד הקמה של בית חולים ציבורי נוסף בישראל, המהווה בשורה משמעותית לתושבי העיר והאזור, הקמת בית החולים תאיץ את הפיתוח הכלכלי של העיר ותאפשר את חיזוק מעמדה וגודלה של בית שמש עד לעמידה ביעד של חצי מיליון תושבים".
מתכנן מחוז ירושלים במינהל התכנון, אדר' דן קינן: "התוכנית מהווה חלק משמעותי, מראייה תכנונית ארצית, המבטיחה עוד צעד במימוש המערך הרפואי-ציבורי בישראל ובמחוז. תוכנית זו צפויה לקדם מוקד איכותי של תעסוקה, מסחר מקומי ומחקר רפואי, אשר צפוי לתרום לקידומה של בית שמש כעיר לכל דבר, ולהגדיל את המענים השונים לתושבים".
כזכור, בחודש ינואר השנה, המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, העבירה לאישור הממשלה את תוכנית המתאר הארצית למוסדות הבריאות (תמ"א
20/1). התוכנית שקודמה על ידי מינהל התכנון ומשרד הבריאות, מציגה את מערך הפריסה של מוסדות הבריאות והאשפוז לשנת היעד 2050, במטרה להבטיח את שמירת השטחים עבור הקמת בתי חולים חדשים, זאת מתוך מטרה לענות על צורכי האוכלוסייה, לרבות שירותי אשפוז גריאטרי.
- אחרי תקלת קראודסטרייק - האם בתי החולים מספיק מוגנים מתקיפות סייבר?
- המלחמה: בית חולים פוצץ בעזה - בעולם רצים להאשים את ישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדמייה של בית החולים החדש
- 2.מצאו עוד גוף ציבורי שיממן את הארנונה של המשתמטים (ל"ת)אלי כהן י 20/02/2025 12:32הגב לתגובה זו
- 1.בבית שמש יש כ 177 אלף תושבים. לא חצי מיליון. (ל"ת)אנונימי 19/02/2025 08:56הגב לתגובה זו
- זאת עיר עם הילודה הגבוהה. והכמות הגדולה של התחלות בנייה (ל"ת)אנונימי 20/02/2025 08:49הגב לתגובה זו

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.