משלוח WOLT וולט
צילום: Marquise de Photographie

רשות התחרות תתערב? וועדת הכלכלה נגד וולט

וועד הכלכלה של הכנסת התכנסה לדון ב"דרכים למנוע ניצול לרעה של חברת וולט על צרכני המשלוחים" על רקע ההחלטה של החברה להעלות את דמי המשלוח; האם רשות התחרות תתערב?

איתן גרסטנפלד | (2)
נושאים בכתבה וולט משלוחים

ועדת הכלכלה של הכנסת התכנסה היום לדיון מהיר שעסק, ב"דרכים למנוע ניצול לרעה של חברת וולט על צרכני המשלוחים". ברקע, ההחלטה של החברה, שמחזיקה בדומיננטיות בשוק המשלוחים, להעלות את תעריפי המשלוח שהיא גובה, דבר שעורר ביקורת ציבורית נרחב.


ח"כ אברהם בצלאל שיזם את הדיון יחד עם ח"כ רון כץ, אמר בפתח הישיבה כי הוא מרגיש שבתקופה האחרונה חל שימוש משמעותי בעלויות, שפוגע בעסקים ובצרכנים, וקרא להוריד את המחיר ולהיאבק ביוקר המחיה. ח"כ כץ הוסיף, כי וולט הפכה למונופול וציין כי רשות התחרות חייבת להתעורר ולהבין מה קרה. ח"כ משה פסל, שמילא את מקומו של היו"ר, התייחס להיעדרות נציגי רשות התחרות ואמר כי מן הראוי היה לשלוח נציג מטעמה לדיון.


היועץ המשפטי של יאנגו דלי, אלעד סבג, התייחס לתחרות בין החברות במשלוחים מהרשתות הקמעונאיות, ואמר כי הבעיה היא שוולט מרקט הפעה להיות קמעונאי גדול. לדבריו, "כשיש לקמעוניים הגדולים אפשרות לעבוד דרך וולט זה מוריד להם את המוטיבציה להשקיע באיכות שירות המשלוח שלהם. ביאנגו דלי הזמן הממוצע למשלוח הוא בערך 25 דקות, ברשתות הגדולות זה נע בין 12-24 שעות. רשות התחרות צריכה להגיד לוולט שהם צריכים לעסוק או בוולט מרקט או לעסוק בשליחויות מרשתות השיווק הקיימות".


מנכ"ל משלוחה, דניאל רחמים, ציין כי יש לו עדות של מסעדה שאומרת שיש לה בלעדיות עם וולט, והוסיף כי רשות התחרות קנסה את וולט שהודתה שקידמה מסעדות. "היו מסעדות שעזבו אותנו כדי לקבל הבלטה בוולט. כל המסעדות שלא עובדות עם משלוחה משלמות עמלה מופחתת ומקבלות לא מעט עבודה", אמר. המשנה למנכ"ל וולט ישראל, עמרי שינפלד, הכחיש את האשמות מנכ"ל משלוחה ואמר כי הדברים אינם אמת וכי אין הסכמי בלעדיות לא למסעדות ולא לשליחים.


מנכ"ל איגוד המסעדות, יקיר ליסיצקי, אמר כי הפרמטרים למונופול זה נתח שוק של מעל 50% וכוח שוק משמעותי, וולט עומדת בפרמטרים באופן אבסולוטי. הוא הוסיף: "נשגב מבינתי למה רשות התחרות לא כאן. אנחנו בכלל לא פונים לוולט, היא חברה פרטית ועושה את מה שהיא עושה כי אפשר, אנחנו דורשים חקיקה עד שהשוק ייפתח לתחרות.


מנכ"ל מסעדנים חזקים ביחד, תומר מור, הוסיף כי הוא לא אומר לרגולטור מה לעשות, אבל כשיש סטייה כל כך משמעותית זה מחייב בדיקה. לדבריו, "המסעדן הבודד לא יכול להילחם בתאגיד ענק כזה. הרגולטור חייב להתערב". המסעדנית ליבת מנחם ציינה כי אין לה ברירה אלה לעבוד עם וולט, ואמרה: "אם אני לא עובדת איתם אני לא קיימת. אני לא מבינה את העמלה ולא מבינה את העלייה. המוצר אותו מוצר, המשלוח אותו משלוח, אז למה הלקוח צריך לשלם יותר על משהו שהוא בדיוק אותו הדבר?".


שינפלד התייחס לפעילות וולט ואמר כי לפני שהיא נכנסה לארץ לעסקים הקטנים לא היה סיכוי לשלוח עשרות או מאות משלוחים ביום, ורק לחזקים היה מערך משלוחים. באשר לשינויים שנעשו לאחרונה אמר שינפלד, כי בוצעו שלושה מהלכים ששניים מהם מהווים הורדת מחירים. הוא אף ציין כי דמי התפעול ירדו משני שקלים לשקל אחד בלבד, וכי וולט גובה דמי תפעול דומים מאוד למה שהחברה גובה בעולם.

קיראו עוד ב"בארץ"


ח"כ כץ התייחס לדברים שנשמעו בדיון ואמר כי בכוונתו לעבוד קשה כדי "להחזיר את מחיר ההמבורגר למחיר האמיתי שלו. לא יכול להיות שאם למסעדה זה עולה 60 שקלים לצרכן זה יעלה 100 שקלים. רשות התחרות צריכה להיכנס לעניין". לבסוף, ח"כ פסל סיכם את הישיבה ואמר כי "על רקע הטענות הוועדה מבקשת מרשות התחרות התייחסות, תוך שבוע, כיצד בכוונתה לפעול לבחינת התחרותיות בשוק המשלוחים ממסעדות וקמעונאים, וכן לבחון את ההסכמים של וולט עם מסעדנים וקמעונאים על מנת לוודא שאינם כובלים. בנוסף מבקשת הוועדה מהרשות להאיץ את בדיקת בקשת המיזוג של גט ופנגו, וכמובן להגיע לדיון הבא בנושא".


תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    שלום 18/02/2025 12:09
    הגב לתגובה זו
    איפה שר הכלכלה . איפה שר האוצר הבטיחו להילחם במונופולים והקרטלים הגדולים והכוחניים . הבטיחו להוריד את יוקר המחייה . אז הבטיחו איפה הם נטפלים לוולט זה מה שיביא את הבשורה
  • 1.
    צפדינה ק. יהלומי 17/02/2025 17:10
    הגב לתגובה זו
    שייגבו כמה שהם רוצים ממזמיני המשלוחים. אני מתפלא שזה תחום העיסוק של ועדת הכלכלה אבל הפוליטיקאים מבינים את רוח הציבור יותר ממני.
שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.

צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.