התמתנות בעליות באסיה: מדד הניקיי סגר בעליה של 0.14%, שנחאי מוסיפה 0.2%

בזירת המאקרו האסיאתית פורסם היום בסין כי הכלכלה השלישית בגודלה בעולם צמחה בקצב שנתי של 6.1% ברבעון הראשון
קובי ישעיהו |

עליות שערים נרשמו היום במרבית הבורסות המרכזיות של מזרח אסיה, אם כי בשעות האחרונות של המסחר נרשמה התמתנות משמעותית במגמה החיובית. סגירה חיובית בניו-יורק אמש וחדשות מאקרו כלכלה פושרות מסין השפיעו על המסחר. החוזים העתידיים על מדדי וול סטריט מאותתים כעת על צפי למגמה מעורבת בפתיחת המסחר.

בזירת המאקרו האסיאתית פורסם היום בסין כי הכלכלה השלישית בגודלה בעולם צמחה בקצב שנתי של 6.1% ברבעון הראשון של 2009, לעומת הרבעון המקביל ב-2008. זאת, לעומת קצב צמיחה של 6.8% ברבעון הקודם. כלכלנים ציפו בממוצע להתרחבות של 6.2% בכלכלה הסינית.

עוד פורסם היום כי ממשלת יפן ממשיכה בנסיונותיה להחיות את הכלכלה המקרטעת, על רקע פרסום נתוני מאקרו כלכלה גרועים בשבועות ובחודשים האחרונים. היום דיווח משרד האוצר היפני על תוכניות לגייס עוד כ-17 טריליון יין בהנפקות אג"ח. מדובר בגיוס של של כ-171 מיליארד דולר שמיועד למימון תוכנית תמריצים נוספת ופרוייקטים אחרים, כך נמסר ממשרד האוצר בטוקיו. זאת בנוסף לאגרות חוב בהיקף של כ-113.3 טריליון יין שנמכרו למשקיעים מתחילת החודש.

בטוקיו רשם מדד הניקיי עליה של 0.14% לאחר שבמהלך המסחר טיפס ביותר מ-2% , בהונג קונג מתקדם מדד ההאנג סנג ב-0.05%. הקוספי הוסיף 0.27% בסיאול ואילו בורסת שנחאי רושמת עליה של 0.2%.

"אנחנו רואים ככל הנראה את התחתית בכלכלה. הרבעון השני יהיה טוב בבורסות, מכיוון שצפוי שיפור ברווחי החברות", אמר לבלומברג ארג'ונה מאהנדראן, מנהל השקעות בסניף הבנקאות הפרטית של HSBC בסינגפור.

המדדים המובילים בוול סטריט נסחרו אתמול לאורך מרבית שעות היום במגמה מעורבת, אך סגרו בעליות שערים. מדד הנאסד"ק שהה במרבית היום בטריטוריה השלילית ואף רשם ירידות של יותר מ-1%, אולם בשעת המסחר האחרונה עבר להיסחר בעליות קלות שנשמרו עד לנעילה. מדד הנאסד"ק ננעל בעלייה של 0.07%. מדד הדאו ג'ונס הוסיף 1.4%. מדד ה-S&P500 הוסיף 1.25%.

בגזרת המאקרו, הדיווחים ממחוזות הפדרל ריזרב ממשיכים להצביע על הידרדרות בפעילות הכלכלית ברחבי ארה"ב, כך עלה מפרסום ספר הבז'. אולם, חמישה מתוך שניים עשר המחוזות שסוקר הספר הצביעו על האטה בקצב הירידה בפעילות הכלכלית, ומחוזות אחרים דיווחו על סימנים כי הפעילות במספר מגזרים של הכלכלה החלה להתאזן בצורה מסוימת.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.