התמתנות בעליות באסיה: מדד הניקיי סגר בעליה של 0.14%, שנחאי מוסיפה 0.2%
עליות שערים נרשמו היום במרבית הבורסות המרכזיות של מזרח אסיה, אם כי בשעות האחרונות של המסחר נרשמה התמתנות משמעותית במגמה החיובית. סגירה חיובית בניו-יורק אמש וחדשות מאקרו כלכלה פושרות מסין השפיעו על המסחר. החוזים העתידיים על מדדי וול סטריט מאותתים כעת על צפי למגמה מעורבת בפתיחת המסחר.
בזירת המאקרו האסיאתית פורסם היום בסין כי הכלכלה השלישית בגודלה בעולם צמחה בקצב שנתי של 6.1% ברבעון הראשון של 2009, לעומת הרבעון המקביל ב-2008. זאת, לעומת קצב צמיחה של 6.8% ברבעון הקודם. כלכלנים ציפו בממוצע להתרחבות של 6.2% בכלכלה הסינית.
עוד פורסם היום כי ממשלת יפן ממשיכה בנסיונותיה להחיות את הכלכלה המקרטעת, על רקע פרסום נתוני מאקרו כלכלה גרועים בשבועות ובחודשים האחרונים. היום דיווח משרד האוצר היפני על תוכניות לגייס עוד כ-17 טריליון יין בהנפקות אג"ח. מדובר בגיוס של של כ-171 מיליארד דולר שמיועד למימון תוכנית תמריצים נוספת ופרוייקטים אחרים, כך נמסר ממשרד האוצר בטוקיו. זאת בנוסף לאגרות חוב בהיקף של כ-113.3 טריליון יין שנמכרו למשקיעים מתחילת החודש.
בטוקיו רשם מדד הניקיי עליה של 0.14% לאחר שבמהלך המסחר טיפס ביותר מ-2% , בהונג קונג מתקדם מדד ההאנג סנג ב-0.05%. הקוספי הוסיף 0.27% בסיאול ואילו בורסת שנחאי רושמת עליה של 0.2%.
"אנחנו רואים ככל הנראה את התחתית בכלכלה. הרבעון השני יהיה טוב בבורסות, מכיוון שצפוי שיפור ברווחי החברות", אמר לבלומברג ארג'ונה מאהנדראן, מנהל השקעות בסניף הבנקאות הפרטית של HSBC בסינגפור.
המדדים המובילים בוול סטריט נסחרו אתמול לאורך מרבית שעות היום במגמה מעורבת, אך סגרו בעליות שערים. מדד הנאסד"ק שהה במרבית היום בטריטוריה השלילית ואף רשם ירידות של יותר מ-1%, אולם בשעת המסחר האחרונה עבר להיסחר בעליות קלות שנשמרו עד לנעילה. מדד הנאסד"ק ננעל בעלייה של 0.07%. מדד הדאו ג'ונס הוסיף 1.4%. מדד ה-S&P500 הוסיף 1.25%.
בגזרת המאקרו, הדיווחים ממחוזות הפדרל ריזרב ממשיכים להצביע על הידרדרות בפעילות הכלכלית ברחבי ארה"ב, כך עלה מפרסום ספר הבז'. אולם, חמישה מתוך שניים עשר המחוזות שסוקר הספר הצביעו על האטה בקצב הירידה בפעילות הכלכלית, ומחוזות אחרים דיווחו על סימנים כי הפעילות במספר מגזרים של הכלכלה החלה להתאזן בצורה מסוימת.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
