זיו פניני מדבר על הראלי בשווקים, האג"ח של הטייקונים ונושאים נוספים
שוקי המניות מסביב לעולם רושמים עליות שערים חדות בשבועיים האחרונים, בארץ זה מורגש פחות. בוול סטריט ראינו עליות של 20% ואפילו יותר, בארץ העלייה במעו"ף מסתכמת בכ-10% (בגל העליות הנוכחי).
זיו פניני, מנהל חדר המסחר במגדל שוקי הון, התייחס בראיון מצולם ל-Bizportal לעליות בבורסות מסביב לעולם. "בחו"ל אנחנו רואים אנשים שעדיין מחפשים תחתיות במסחר התוך יומי, רואים תנודתיות במחזורים ו'גפים' גדולים לקראת סיום המסחר. בארץ המצב שונה, 3 הקבוצות הבולטות בבורסה הורידו פעילות בצורה דרמטית. הראשונה הם השחקנים הגדולים שהורידו פעילות בגלל חשש מפדיונות. השנייה היא שחקני הארביטראז' שבעבר היו פעילים הרבה יותר והשלישית הם הספקולנטים ועושי השוק שחטפו מכה קשה מאוד ברבעון האחרון של 2008 וחלקם נעלמו."
פניני טוען כי הבעיה שעדיין מעיבה על שוק המניות בישראל היא מחנק האשראי, "יש בעיה של תזמון ויש בעיה של בירוקרטיה וחוץ מזה יש את השאלה האם אפשר לתת לטייקון כזה או אחר ליפול. העניין הוא שהאג"ח של חלק מהטייקונים הפך להיות סוג של סטארט-אפ, או שאתה מקבל הכל או כלום וזה לא יכול להיות המצב. פישמן מבקש להאריך את מועד הפרעון ואני אומר תקצר אותו בחצי ותקבל 3%".
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
