כמה אמור היה המעו"ף לרדת? מספר מילים על גלגלי ההצלה
הניסיון המכשיל לתזמן את השוק מביא רבים מאנשי המקצוע לנסות לנבא את התחתית של שווקי המניות ולזרוק באוויר מספרים שאמורים לשקף את מדד ת"א 25. אפילו חלק "מהפונדמנטליסטים" נאלצים למצוא את דרכם בחושך ונעזרים בניתוחים טכניים בסיסיים כדי לנסות לחזות לאיזה רמות השוק יגיע או לחילופין לחזות את המספר שאמור לייצג את השווי ההוגן של השוק המקומי.
אותו רצון לנבא את השוק מביא גם להשוואות עם מדדי המניות בארה"ב שירדו בעוצמה חזקה יותר מאלו בשוק המקומי וחזרו לרמותיהם בעשור הקודם.
אז כיצד זה שיש "חזאים" שצופים חזרה לרמות 590 נקודות (השפל האחרון שנקבע בנובמבר שנה שעברה) ויש שחוזים חזרה של מדד 25 לרמות 2003 בערך 500 נקודות?
יש להבין שמדד ת"א 25, למרות כל ניסיונות החיזוי, הוא רק מספר שלא בהכרח משקף את רמות השוק המקומי והוא מוטה וחשוף לפרמטרים נוספים שלאחרונה מנעו מהשוק להגיע לרמות נמוכות יותר.
העיוות הראשון נוצר משום שעשירית מהמדד חשופה למניית טבע והעיוות השני הוא החשיפה הישירה למט"ח.
בניתוח קצר נוכל לראות שמדד ת"א 25 ביקר בחודש יוני 2008 באיזור ה 1100 נקודות ומאז ירד ב 40% בדרכו לרמות הנוכחיות ואילו מניית טבע עלתה מעל ל 20% בבורסה המקומית באותו פרק זמן, כלומר, עשרה אחוז מהשוק הניב תשואה גבוהה ב 60% מתשואת מדד 25.
מכאן אנו למדים שאם מניית טבע הייתה יורדת בתקופה הנ"ל בממוצע כמו שאר מניות המדד השוק ברמה הרבה יותר נמוכות בהשוואה לרמות הנוכחיות.
טבע היא מנייה דולרית שמחירה נקבע בבורסה האמריקאית, בפרק זמן האמור יש לציין שהמניה הנקובה בשער הדולר ירדה קצת מעל 2% בחו"ל ובבורסה המקומית בעקבות עליית הדולר מול השקל בשיעור גבוה מ 25% בתקופה הנ"ל המניה הניבה תשואה גבוהה מ 20% (נכון ליום שלישי).
המט"ח משפיע לאחרונה על מדד ת"א 25 כלפי מעלה באופן משמעותי בגלל האחוז הגבוה של מניות דואליות הכלולות במדד וגורמות לחשיפה ישירה ומצטברת לדולר בשיעור גבוה מ 40% מהמדד.
בחישוב פשוט ניתן לראות שעליית הדולר מול השקל בשיעור גבוה מ-20% מנעה מהשוק לרדת 10% נוספים בהתאמה לירידה בשווקים בעולם בתקופה האחרונה.
בנטרול טבע, שהיא מניה אמריקאית לכל דבר, ולדולר שהתחזק בעולם ואף נדחף מעלה על ידי רכישות מט"ח של נגיד בנק ישראל, השוק היה מצוי ברמות הרבה יותר נמוכות וזו הסיבה שיש לקחת בערבון מוגבל את המספר שאמור לייצג את מדד 25 ואת השוק המקומי.
בסופו של דבר, המספר שמייצג את מדד ת"א 25 חשוב בעיקר לשחקני המעו"ף שמנהלים פוזיציה על פי תחזיותיהם למדד הקובע בפקיעת אופציות מעו"ף בסוף כל חודש ופחות חשוב למשקיע לטווח הארוך.
מאת: גיא דובז'ינסקי - מנהל השקעות באוצרות, בנק אוצר החייל.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות יירדו, המסים יירדו" - האם להאמין לו?
נכנסים לכלכלת בחירות; סמוטריץ' יודע שאם מחירי הדירות יעלו - הציבור יאשים אותו, ומכין פתרונות וגם - מה התוכנית של סמוטריץ' לשנה הבאה ועל הפטור ממס לעולים חדשים
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הציג את עקרונות התקציב. הוא דוחף להורדת הריבית ובצדק; ומדבר על הורדת מסים והורדת מחירי הדירות. סמוטריץ' יודע שיש חשש גדול שמחירי הדירות יחזרו לעלות עם סיום תוכנית דירה בהנחה במתכונתה הנוכחית, והוא יודע שהוא זה שתוטל עליו האשמה בעליית מחירי הדירות, אז הוא מכין תוכנית (הרחבה: ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס?).
סמוטריץ' לא הציג תוכנית, אלא דיבר מלמעלה, בקווים כלליים. צריך לזכור שאנחנו בשנת בחירות, הבוחר הוא "המלך", הסיכוי שיפגעו בכיס שלו - נמוך. ירצו לתת לו תחושה טובה, תחושה של עושר. תחושה של ביטחון כלכלי. בכנס של יועצי המס הוא אמר באופן ברור: "אל תקנו דירות, המחירים ימשיכו לרדת".
סמוטריץ' טען כי שנת 2026 תהיה "גשר ממלחמה לצמיחה", עם תוספת משמעותית לביטחון, שצפויה לחרוג מ-100 מיליארד שקל, לצד ייצוב יחס החוב-תוצר. במרכז התוכנית: הורדת מס הכנסה על הכנסות מעבודה, שתעודד יציאה לעבודה והעלאת פריון. "זה יחזיר כסף לכיסי העובדים ויעזור למשק לצמוח", אמר, תוך הדגשה כי ההפחתה תתמקד במדרגות הנמוכות יותר כדי להגיע למעמד הביניים הרחב. נזכיר כי מדרגות המס הוקפאו השנה והמשמעות היא מיסוי גדול יותר. סמוטריץ' בעצם רמז על כוונה להסיר את ההקפאה בחלק מהמקומות.
סמוטריץ' גם הבטיח הטבות מס משמעותיות לעולים חדשים: פטור ממס לא רק על הכנסות מחו"ל (כפי שקיים כיום למשך 10 שנים), אלא גם על הכנסות שיופקו בישראל עצמה. צעד כזה יכול להפוך את ישראל ליעד עלייה אטרקטיבי יותר, אבל השאלה היא למה לספק הטבה גדולה כל כך בשעה שאפשר להיטיב עם הציבור הישראלי עצמו. תושביך קודמים לעולים חדשים.
החשש הוא שמהלכים אלו יובילו לעלייה בגירעון, אם כי חייבים להגיד שהגירעון בשליטה, ולמרות מלחמה של שנתיים ישראל התבררה כחזקה מאוד כלכלית. הפגיעה בנתונים הכלכליים היא לא אנושה כפי שיכול היה להיות. אין כלכלן אחד שחושב שהנתונים הכלכליים בהינתן השנתיים האחרונות, הם לא הפתעה לטובה. לכן, דווקא בהינתן הצמיחה של אחרי המלחמה כפי שצופים כלכלנים וגם בנק ישראל בתחזיות קדימה, עשויות לתמוך ולהשתלב בהורדת מסים.
