למרות המצב: קרן בירד אישרה השקעות של 9 מיליון דולר ב- 12 פרויקטים חדשים
קרן בירד, הקרן הדו לאומית לשיתוף פעולה תעשייתי ישראל - ארה"ב, ממשיכה לבצע השקעות בחברות מחומים שונים למרות המשבר הכלכלי הקשה בארץ ובעולם. הקרן אישרה בישיבת חבר הנאמנים שהתקיימה בשבוע שעבר בירושלים, השקעות בסך של 9 מיליון דולר ב- 12 פרויקטים חדשים, שתקציבם הכולל עומד על כ- 28 מיליון דולרים, פרי שיתוף פעולה בין חברות ישראליות ואמריקאיות.
קרן בירד פועלת לעידוד שיתופי פעולה בין חברות ישראליות ואמריקאיות מתחומי הטכנולוגיה השונים, ומסייעת באיתור שותפים אסטרטגיים משתי המדינות, לצורך פיתוח של מוצר משותף. הפרויקטים שאושרו בישיבת חבר הנאמנים מתווספים ללמעלה מ-780 פרויקטים בהם השקיעה קרן בירד מעל
ל-255 מליון דולר, במהלך 31 שנות פעילותה. פרויקטים אלו הניבו עד היום מכירות ישירות ועקיפות של למעלה מ-8 מיליארד דולרים.
בכך מסכמת קרן בירד שנה נוספת של פרויקטים מגוונים ואיכותיים, המהווים שיתוף פעולה פורה בין חברות אמריקאיות וישראליות. הקרן ממשיכה לשמור על המגוון המסורתי בהשקעה בחדשנות טכנולוגית בתחומים רחבים ומגוונים. ברשימת הפרויקטים שאושרו בישיבת חבר הנאמנים האחרונה נכללים פרויקטים בתחומים מסורתיים, כגון מדעי החיים ותקשורת, וכן שלושה פרויקטים בתחום האנרגיה.
בין החברות הישראליות המשתתפות: Aposense, Mediguide, Oree, PowerPaper, TransBioDiesel. בין השותפים האמריקאים ניתן למצוא חברות כגון GE, Texas Instuments ו-RohmandHaas.
בשנת 2008 קיבלה הקרן כמות גדולה של פניות, מגמה שבודאות גבוהה אף תתגבר בשל המצב הכלכלי העולמי. מצב זה אך מחזק את הצורך במהלך של הגדלת הקרן, כפי שהוצג ע"י מנכ"ל הקרן בחבר הנאמנים ובפורומים האחרים.
ד"ר איתן יודילביץ, מנכ"ל הקרן שמציין החודש שלש שנים בתפקיד, מביע סיפוק רב מרמת הפניות לקרן. "הצוות בקרן בירד, בארץ ובארה"ב, פעיל מאד במציאת הזדמנויות חדשות ובהסברה. אחוז נכבד מזמננו מוקדש לביקור בחברות בישראל ובארה"ב, שכן אנו מאמינים בנוכחות בשטח".
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
