למרות המצב: קרן בירד אישרה השקעות של 9 מיליון דולר ב- 12 פרויקטים חדשים

הפרוייקטים עוסקים בתחומים של פיתוח מתקדם בתחומי מדעי החיים, אנרגיה תקשורת, תוכנה וננוטכנולוגיה
קובי ישעיהו |

קרן בירד, הקרן הדו לאומית לשיתוף פעולה תעשייתי ישראל - ארה"ב, ממשיכה לבצע השקעות בחברות מחומים שונים למרות המשבר הכלכלי הקשה בארץ ובעולם. הקרן אישרה בישיבת חבר הנאמנים שהתקיימה בשבוע שעבר בירושלים, השקעות בסך של 9 מיליון דולר ב- 12 פרויקטים חדשים, שתקציבם הכולל עומד על כ- 28 מיליון דולרים, פרי שיתוף פעולה בין חברות ישראליות ואמריקאיות.

קרן בירד פועלת לעידוד שיתופי פעולה בין חברות ישראליות ואמריקאיות מתחומי הטכנולוגיה השונים, ומסייעת באיתור שותפים אסטרטגיים משתי המדינות, לצורך פיתוח של מוצר משותף. הפרויקטים שאושרו בישיבת חבר הנאמנים מתווספים ללמעלה מ-780 פרויקטים בהם השקיעה קרן בירד מעל

ל-255 מליון דולר, במהלך 31 שנות פעילותה. פרויקטים אלו הניבו עד היום מכירות ישירות ועקיפות של למעלה מ-8 מיליארד דולרים.

בכך מסכמת קרן בירד שנה נוספת של פרויקטים מגוונים ואיכותיים, המהווים שיתוף פעולה פורה בין חברות אמריקאיות וישראליות. הקרן ממשיכה לשמור על המגוון המסורתי בהשקעה בחדשנות טכנולוגית בתחומים רחבים ומגוונים. ברשימת הפרויקטים שאושרו בישיבת חבר הנאמנים האחרונה נכללים פרויקטים בתחומים מסורתיים, כגון מדעי החיים ותקשורת, וכן שלושה פרויקטים בתחום האנרגיה.

בין החברות הישראליות המשתתפות: Aposense, Mediguide, Oree, PowerPaper, TransBioDiesel. בין השותפים האמריקאים ניתן למצוא חברות כגון GE, Texas Instuments ו-RohmandHaas.

בשנת 2008 קיבלה הקרן כמות גדולה של פניות, מגמה שבודאות גבוהה אף תתגבר בשל המצב הכלכלי העולמי. מצב זה אך מחזק את הצורך במהלך של הגדלת הקרן, כפי שהוצג ע"י מנכ"ל הקרן בחבר הנאמנים ובפורומים האחרים.

ד"ר איתן יודילביץ, מנכ"ל הקרן שמציין החודש שלש שנים בתפקיד, מביע סיפוק רב מרמת הפניות לקרן. "הצוות בקרן בירד, בארץ ובארה"ב, פעיל מאד במציאת הזדמנויות חדשות ובהסברה. אחוז נכבד מזמננו מוקדש לביקור בחברות בישראל ובארה"ב, שכן אנו מאמינים בנוכחות בשטח".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל

מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"

רפאל בתוצאות שיא; יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה: חנכנו בארה"ב את מפעל ייצור מיירטי "כיפת ברזל" הראשון מחוץ לגבולות ישראל בשיתוף פעולה עם חברת ריית'און. מפעל זה יחזק את כושר הייצור שלנו על מנת לעמוד ביעדים"

רן קידר |

תוצאות טובות לרפאל ברבעון השלישי. רפאל שוברת מדי רבעון שיא, וזה לא צפוי להשתנות. ברבעון השלישי ההכנסות הסתכמו ב-5.2 מיליארד שקל, עליה של 14.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. צבר ההזמנות עומד על 72.3 מיליארד שקל. 

הרווח הנקי ברבעון עומד על סך של 311 מיליון שקל, לעומת 189 מיליון שקל ברבעון המקביל ב- 2024. היקף המכירות בסיכומם של תשעת החודשים הראשונים של השנה עומד על סך של 14,550 מיליון שקל עלייה של 17.6% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. ההזמנות בתקופה הגיעו לסך של 23 מיליארד שקל עלייה של 18% לעומת התקופה המקבילה וצבר ההזמנות עומד  על כ- 72.3 מיליארד שקל לעומת 60 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הנקי בסיכומם של תשעת החודשים הראשונים של 2025 עומד על 922 מיליון שקל , כלומר עלייה של כ- 67% לעומת הרווח בתקופה המקבילה בשנת 2024.

 יו"ר רפאל, ד"ר יובל שטייניץ, אמר על רקע הדוחות: ״רפאל ממשיכה לצמוח ומסכמת רבעון נוסף עם התוצאות הטובות בהיסטוריה, עם עלייה משמעותית במכירות, וביקושים גוברים למערכות שלה בארץ ובעולם. העולם כולו נחשף לעליונות הטכנולוגית שרפאל מביאה לשדה הקרב המודרני. ברבעון האחרון סיכמנו גם סדרת ניסויים מבצעית מוצלחת ביותר במערכת הלייזר "אור איתן"  שהנה הראשונה מסוגה בעולם. התוצאות הביטחוניות והכלכליות המדהימות הם פרי עמלם של עובדי ועובדות רפאל, הפועלים במקצועיות ובנחישות כדי לשרת את מדינת ישראל ולהפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי. בשמי ובשם הדירקטוריון אני רוצה להודות לעובדות ולעובדים על כך שעשייתם הביטחונית והמבצעית באה לידי ביטוי גם בצמיחה עסקית וכלכלית חסרת תקדים".

 

מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן: "שנת 2025 מסתמנת כשנה המוצלחת ביותר בביצועיה של רפאל- גם בתרומת מערכות רפאל בשדה הקרב וגם בהיבטים העסקיים ובצמיחה. לצד הצמיחה העסקית המתמשכת המשכנו ברבעון האחרון ביתר שאת לתמוך את מערכת הביטחון בשלל מערכות ואמצעים מתקדמים, ואנו נערכים למסירה סופית של מערכת הלייזר בסוף חודש דצמבר. השבוע חנכנו בארה"ב את מפעל ייצור מיירטי "כיפת ברזל" הראשון מחוץ לגבולות ישראל בשיתוף פעולה עם חברת ריית'און. מפעל זה יחזק את כושר הייצור שלנו על מנת לעמוד ביעדים. רפאל ממשיכה במגמת ההתרחבות ומאז תחילת השנה קלטנו כ- 1100 עובדים חדשים באתרים השונים ברחבי המדינה. אני מבקש להודות ולהביע הערכה עמוקה לעובדות ועובדי רפאל, מקצוענותם, התגייסותם ומסירותם אפשרו לרפאל לספק למערכת הבטחון יתרון איכותי ולאפשר צמיחה משמעותית גם בשעת מלחמה. אני מבקש להודות גם לכל החברות הבנות בקבוצת רפאל, בארץ ובעולם, על שגשוג וצמיחה יוצאי דופן".