למרות המצב: קרן בירד אישרה השקעות של 9 מיליון דולר ב- 12 פרויקטים חדשים

הפרוייקטים עוסקים בתחומים של פיתוח מתקדם בתחומי מדעי החיים, אנרגיה תקשורת, תוכנה וננוטכנולוגיה
קובי ישעיהו |

קרן בירד, הקרן הדו לאומית לשיתוף פעולה תעשייתי ישראל - ארה"ב, ממשיכה לבצע השקעות בחברות מחומים שונים למרות המשבר הכלכלי הקשה בארץ ובעולם. הקרן אישרה בישיבת חבר הנאמנים שהתקיימה בשבוע שעבר בירושלים, השקעות בסך של 9 מיליון דולר ב- 12 פרויקטים חדשים, שתקציבם הכולל עומד על כ- 28 מיליון דולרים, פרי שיתוף פעולה בין חברות ישראליות ואמריקאיות.

קרן בירד פועלת לעידוד שיתופי פעולה בין חברות ישראליות ואמריקאיות מתחומי הטכנולוגיה השונים, ומסייעת באיתור שותפים אסטרטגיים משתי המדינות, לצורך פיתוח של מוצר משותף. הפרויקטים שאושרו בישיבת חבר הנאמנים מתווספים ללמעלה מ-780 פרויקטים בהם השקיעה קרן בירד מעל

ל-255 מליון דולר, במהלך 31 שנות פעילותה. פרויקטים אלו הניבו עד היום מכירות ישירות ועקיפות של למעלה מ-8 מיליארד דולרים.

בכך מסכמת קרן בירד שנה נוספת של פרויקטים מגוונים ואיכותיים, המהווים שיתוף פעולה פורה בין חברות אמריקאיות וישראליות. הקרן ממשיכה לשמור על המגוון המסורתי בהשקעה בחדשנות טכנולוגית בתחומים רחבים ומגוונים. ברשימת הפרויקטים שאושרו בישיבת חבר הנאמנים האחרונה נכללים פרויקטים בתחומים מסורתיים, כגון מדעי החיים ותקשורת, וכן שלושה פרויקטים בתחום האנרגיה.

בין החברות הישראליות המשתתפות: Aposense, Mediguide, Oree, PowerPaper, TransBioDiesel. בין השותפים האמריקאים ניתן למצוא חברות כגון GE, Texas Instuments ו-RohmandHaas.

בשנת 2008 קיבלה הקרן כמות גדולה של פניות, מגמה שבודאות גבוהה אף תתגבר בשל המצב הכלכלי העולמי. מצב זה אך מחזק את הצורך במהלך של הגדלת הקרן, כפי שהוצג ע"י מנכ"ל הקרן בחבר הנאמנים ובפורומים האחרים.

ד"ר איתן יודילביץ, מנכ"ל הקרן שמציין החודש שלש שנים בתפקיד, מביע סיפוק רב מרמת הפניות לקרן. "הצוות בקרן בירד, בארץ ובארה"ב, פעיל מאד במציאת הזדמנויות חדשות ובהסברה. אחוז נכבד מזמננו מוקדש לביקור בחברות בישראל ובארה"ב, שכן אנו מאמינים בנוכחות בשטח".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

וויז אייר
צילום: רשתות חברתיות

וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026

בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות

מנדי הניג |

התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.

בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.

בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.

על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.

שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.