4.5 מיליון שקל של נוף לים ועיצוב פנים של ג'ורג'יו ארמאני
פריחת הנדל"ן של תל אביב בשנים האחרונות הותירה מעט מאוד קרקעות פנויות והעלתה כמובן את המחירים. היזמים הגדולים הבינו את הפוטנציאל של עליות המחירים עוד בשלב מוקדם והטרנד הנוכחי הוא בניית מגורי יוקרה ולגובה. למה להשיג אישור לפרויקט קטן - כשאפשר להציע מגוון פינוקים.
מסתבר שמגורי היוקרה הם לא רק בצפון תל אביב, או במרכז העיר, אפילו מגדלים כאלה הפכו להיות נחלתן של שכונות כמו נווה צדק ביפו.
החיים היפים של העשירים: העיצובים, המחירים והסטייל
בימים אלה נבנה פרויקט White City Residence, של צמח המרמן ויורוקום נדל"ן שנחשב לאחד הפרויקטים היוקרתיים בישראל. הפרויקט מוקם בין הרחובות יצחק אלחנן, מוהליבר ורח' התבור. במסגרתו יוקמו כ-168 דירות פאר, במגדל יוקרה שיתנשא ל-30 קומות ופוטנציאל לעוד 10 קומות נוספות.
המחירים במאיון והאלפיון העליון עולים בקצב מעריכי, אולי מעט בניגוד לקיפאון או ההאטה בצמיחת המחירים למעמד הביניים בעיר. מטר מרובע יעלה כ-45,000 אלף שקל למטר - או יותר מ-4.5 מיליון שקל לדירה 'סטנדרטית'. בעוד שעבור פנטהאוז ישלמו הרוכשים כ-100,000 שקל למטר בודד. מבחינה אירונית נוכל לומר שבמחיר של חדר אחד נוכל לקנות דירה קטנה במרכז הארץ.
אם כבר סטייל - אז ג'ורג'יו ארמאני
היזמים של מגדלי היוקרה בתל אביב נמצאים בתחרות קשה - מי יגיד את המילה האחרונה במגורי היוקרה, בסטייל, עיצובים. מי יראה לכולם איך נראים 'החיים היפים'.
מעצב העל ג'ורג'יו ארמאני הנחית דריסת רגל בשוק הישראלי, לב הסיטי של תל אביב הופכת אטרקטיבית מאוד ויוקרתית. אי שם בלב מועדוני היאכטות של החוג הנוצץ, הברים המעוצבים הלאונג'ים, מועדוני הדאנס הגדולים, החליט ארמאני שהוא רוצה ליטול חלק בחגיגה. מעצב העל חבר למארגני פרויקט נווה צדק על הים והפך למרהט והמעצב של דירות היוקרה.
הטרנד החדש - שדרות בכל העיר
במקביל לפרויקטים רבים שנבנים בתל אביב, שוקדים בימים אלה ממש על שיקום השדרות הקיימות בתל אביב - כמו שדרות רוטשילד, וחיבורן יחד עם שכונת נווה צדק ביפו.
מבעלי הקרקעות הופקעו למעלה מדונם וחצי של מגרש, שמשמשים לסלילת שדירה מרכזית שתיצור רצף תנועתי מהים לנווה צדק וממגדל שלום לשדרות רוטשילד - ממש חיבור של שדרות העיר. לצורך סלילת השדירה, צפוי פינוי של מתקני ציבור ומבנים אחרים הממוקמים פיזית על הציר המתוכנן. המיזם יתבצע בשיתוף עם עיריית תל אביב ויזמי הפרויקט.
מדובר בשדרה ריבה במיוחד בסטנדרט אירופאי, רוחבה יהיה כ-27 מטר מרובע, ותכלול שני נתיבי תנועה לכל כיוון, בנוסף שביל לאופניים מדרכה רחבה להולכי רגל וקולונדה. השדרה תקרא לפחות לפי השם הזמני "אלחנן בולוברד" ותסגור מעגל סביב תל אביב הישנה וההיסטורית ותהווה למעשה את השדרה החדשה הראשונה, שנבנתה בעיר מזה 50 שנה.
מארגני הפרויקט של נווה צדק על הים, ראו במאמץ שתי תועלות - הראשונה חברתית - שיפור פני העיר. השני כנראה - שיפור פני האזור, והצפת ערך לדירות בפרויקט ולרוכשים הפוטנציאלים.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
