4.5 מיליון שקל של נוף לים ועיצוב פנים של ג'ורג'יו ארמאני
פריחת הנדל"ן של תל אביב בשנים האחרונות הותירה מעט מאוד קרקעות פנויות והעלתה כמובן את המחירים. היזמים הגדולים הבינו את הפוטנציאל של עליות המחירים עוד בשלב מוקדם והטרנד הנוכחי הוא בניית מגורי יוקרה ולגובה. למה להשיג אישור לפרויקט קטן - כשאפשר להציע מגוון פינוקים.
מסתבר שמגורי היוקרה הם לא רק בצפון תל אביב, או במרכז העיר, אפילו מגדלים כאלה הפכו להיות נחלתן של שכונות כמו נווה צדק ביפו.
החיים היפים של העשירים: העיצובים, המחירים והסטייל
בימים אלה נבנה פרויקט White City Residence, של צמח המרמן ויורוקום נדל"ן שנחשב לאחד הפרויקטים היוקרתיים בישראל. הפרויקט מוקם בין הרחובות יצחק אלחנן, מוהליבר ורח' התבור. במסגרתו יוקמו כ-168 דירות פאר, במגדל יוקרה שיתנשא ל-30 קומות ופוטנציאל לעוד 10 קומות נוספות.
המחירים במאיון והאלפיון העליון עולים בקצב מעריכי, אולי מעט בניגוד לקיפאון או ההאטה בצמיחת המחירים למעמד הביניים בעיר. מטר מרובע יעלה כ-45,000 אלף שקל למטר - או יותר מ-4.5 מיליון שקל לדירה 'סטנדרטית'. בעוד שעבור פנטהאוז ישלמו הרוכשים כ-100,000 שקל למטר בודד. מבחינה אירונית נוכל לומר שבמחיר של חדר אחד נוכל לקנות דירה קטנה במרכז הארץ.
אם כבר סטייל - אז ג'ורג'יו ארמאני
היזמים של מגדלי היוקרה בתל אביב נמצאים בתחרות קשה - מי יגיד את המילה האחרונה במגורי היוקרה, בסטייל, עיצובים. מי יראה לכולם איך נראים 'החיים היפים'.
מעצב העל ג'ורג'יו ארמאני הנחית דריסת רגל בשוק הישראלי, לב הסיטי של תל אביב הופכת אטרקטיבית מאוד ויוקרתית. אי שם בלב מועדוני היאכטות של החוג הנוצץ, הברים המעוצבים הלאונג'ים, מועדוני הדאנס הגדולים, החליט ארמאני שהוא רוצה ליטול חלק בחגיגה. מעצב העל חבר למארגני פרויקט נווה צדק על הים והפך למרהט והמעצב של דירות היוקרה.
הטרנד החדש - שדרות בכל העיר
במקביל לפרויקטים רבים שנבנים בתל אביב, שוקדים בימים אלה ממש על שיקום השדרות הקיימות בתל אביב - כמו שדרות רוטשילד, וחיבורן יחד עם שכונת נווה צדק ביפו.
מבעלי הקרקעות הופקעו למעלה מדונם וחצי של מגרש, שמשמשים לסלילת שדירה מרכזית שתיצור רצף תנועתי מהים לנווה צדק וממגדל שלום לשדרות רוטשילד - ממש חיבור של שדרות העיר. לצורך סלילת השדירה, צפוי פינוי של מתקני ציבור ומבנים אחרים הממוקמים פיזית על הציר המתוכנן. המיזם יתבצע בשיתוף עם עיריית תל אביב ויזמי הפרויקט.
מדובר בשדרה ריבה במיוחד בסטנדרט אירופאי, רוחבה יהיה כ-27 מטר מרובע, ותכלול שני נתיבי תנועה לכל כיוון, בנוסף שביל לאופניים מדרכה רחבה להולכי רגל וקולונדה. השדרה תקרא לפחות לפי השם הזמני "אלחנן בולוברד" ותסגור מעגל סביב תל אביב הישנה וההיסטורית ותהווה למעשה את השדרה החדשה הראשונה, שנבנתה בעיר מזה 50 שנה.
מארגני הפרויקט של נווה צדק על הים, ראו במאמץ שתי תועלות - הראשונה חברתית - שיפור פני העיר. השני כנראה - שיפור פני האזור, והצפת ערך לדירות בפרויקט ולרוכשים הפוטנציאלים.
מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.
מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.
