4.5 מיליון שקל של נוף לים ועיצוב פנים של ג'ורג'יו ארמאני
פריחת הנדל"ן של תל אביב בשנים האחרונות הותירה מעט מאוד קרקעות פנויות והעלתה כמובן את המחירים. היזמים הגדולים הבינו את הפוטנציאל של עליות המחירים עוד בשלב מוקדם והטרנד הנוכחי הוא בניית מגורי יוקרה ולגובה. למה להשיג אישור לפרויקט קטן - כשאפשר להציע מגוון פינוקים.
מסתבר שמגורי היוקרה הם לא רק בצפון תל אביב, או במרכז העיר, אפילו מגדלים כאלה הפכו להיות נחלתן של שכונות כמו נווה צדק ביפו.
החיים היפים של העשירים: העיצובים, המחירים והסטייל
בימים אלה נבנה פרויקט White City Residence, של צמח המרמן ויורוקום נדל"ן שנחשב לאחד הפרויקטים היוקרתיים בישראל. הפרויקט מוקם בין הרחובות יצחק אלחנן, מוהליבר ורח' התבור. במסגרתו יוקמו כ-168 דירות פאר, במגדל יוקרה שיתנשא ל-30 קומות ופוטנציאל לעוד 10 קומות נוספות.
המחירים במאיון והאלפיון העליון עולים בקצב מעריכי, אולי מעט בניגוד לקיפאון או ההאטה בצמיחת המחירים למעמד הביניים בעיר. מטר מרובע יעלה כ-45,000 אלף שקל למטר - או יותר מ-4.5 מיליון שקל לדירה 'סטנדרטית'. בעוד שעבור פנטהאוז ישלמו הרוכשים כ-100,000 שקל למטר בודד. מבחינה אירונית נוכל לומר שבמחיר של חדר אחד נוכל לקנות דירה קטנה במרכז הארץ.
אם כבר סטייל - אז ג'ורג'יו ארמאני
היזמים של מגדלי היוקרה בתל אביב נמצאים בתחרות קשה - מי יגיד את המילה האחרונה במגורי היוקרה, בסטייל, עיצובים. מי יראה לכולם איך נראים 'החיים היפים'.
מעצב העל ג'ורג'יו ארמאני הנחית דריסת רגל בשוק הישראלי, לב הסיטי של תל אביב הופכת אטרקטיבית מאוד ויוקרתית. אי שם בלב מועדוני היאכטות של החוג הנוצץ, הברים המעוצבים הלאונג'ים, מועדוני הדאנס הגדולים, החליט ארמאני שהוא רוצה ליטול חלק בחגיגה. מעצב העל חבר למארגני פרויקט נווה צדק על הים והפך למרהט והמעצב של דירות היוקרה.
הטרנד החדש - שדרות בכל העיר
במקביל לפרויקטים רבים שנבנים בתל אביב, שוקדים בימים אלה ממש על שיקום השדרות הקיימות בתל אביב - כמו שדרות רוטשילד, וחיבורן יחד עם שכונת נווה צדק ביפו.
מבעלי הקרקעות הופקעו למעלה מדונם וחצי של מגרש, שמשמשים לסלילת שדירה מרכזית שתיצור רצף תנועתי מהים לנווה צדק וממגדל שלום לשדרות רוטשילד - ממש חיבור של שדרות העיר. לצורך סלילת השדירה, צפוי פינוי של מתקני ציבור ומבנים אחרים הממוקמים פיזית על הציר המתוכנן. המיזם יתבצע בשיתוף עם עיריית תל אביב ויזמי הפרויקט.
מדובר בשדרה ריבה במיוחד בסטנדרט אירופאי, רוחבה יהיה כ-27 מטר מרובע, ותכלול שני נתיבי תנועה לכל כיוון, בנוסף שביל לאופניים מדרכה רחבה להולכי רגל וקולונדה. השדרה תקרא לפחות לפי השם הזמני "אלחנן בולוברד" ותסגור מעגל סביב תל אביב הישנה וההיסטורית ותהווה למעשה את השדרה החדשה הראשונה, שנבנתה בעיר מזה 50 שנה.
מארגני הפרויקט של נווה צדק על הים, ראו במאמץ שתי תועלות - הראשונה חברתית - שיפור פני העיר. השני כנראה - שיפור פני האזור, והצפת ערך לדירות בפרויקט ולרוכשים הפוטנציאלים.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
