4.5 מיליון שקל של נוף לים ועיצוב פנים של ג'ורג'יו ארמאני
פריחת הנדל"ן של תל אביב בשנים האחרונות הותירה מעט מאוד קרקעות פנויות והעלתה כמובן את המחירים. היזמים הגדולים הבינו את הפוטנציאל של עליות המחירים עוד בשלב מוקדם והטרנד הנוכחי הוא בניית מגורי יוקרה ולגובה. למה להשיג אישור לפרויקט קטן - כשאפשר להציע מגוון פינוקים.
מסתבר שמגורי היוקרה הם לא רק בצפון תל אביב, או במרכז העיר, אפילו מגדלים כאלה הפכו להיות נחלתן של שכונות כמו נווה צדק ביפו.
החיים היפים של העשירים: העיצובים, המחירים והסטייל
בימים אלה נבנה פרויקט White City Residence, של צמח המרמן ויורוקום נדל"ן שנחשב לאחד הפרויקטים היוקרתיים בישראל. הפרויקט מוקם בין הרחובות יצחק אלחנן, מוהליבר ורח' התבור. במסגרתו יוקמו כ-168 דירות פאר, במגדל יוקרה שיתנשא ל-30 קומות ופוטנציאל לעוד 10 קומות נוספות.
המחירים במאיון והאלפיון העליון עולים בקצב מעריכי, אולי מעט בניגוד לקיפאון או ההאטה בצמיחת המחירים למעמד הביניים בעיר. מטר מרובע יעלה כ-45,000 אלף שקל למטר - או יותר מ-4.5 מיליון שקל לדירה 'סטנדרטית'. בעוד שעבור פנטהאוז ישלמו הרוכשים כ-100,000 שקל למטר בודד. מבחינה אירונית נוכל לומר שבמחיר של חדר אחד נוכל לקנות דירה קטנה במרכז הארץ.
אם כבר סטייל - אז ג'ורג'יו ארמאני
היזמים של מגדלי היוקרה בתל אביב נמצאים בתחרות קשה - מי יגיד את המילה האחרונה במגורי היוקרה, בסטייל, עיצובים. מי יראה לכולם איך נראים 'החיים היפים'.
מעצב העל ג'ורג'יו ארמאני הנחית דריסת רגל בשוק הישראלי, לב הסיטי של תל אביב הופכת אטרקטיבית מאוד ויוקרתית. אי שם בלב מועדוני היאכטות של החוג הנוצץ, הברים המעוצבים הלאונג'ים, מועדוני הדאנס הגדולים, החליט ארמאני שהוא רוצה ליטול חלק בחגיגה. מעצב העל חבר למארגני פרויקט נווה צדק על הים והפך למרהט והמעצב של דירות היוקרה.
הטרנד החדש - שדרות בכל העיר
במקביל לפרויקטים רבים שנבנים בתל אביב, שוקדים בימים אלה ממש על שיקום השדרות הקיימות בתל אביב - כמו שדרות רוטשילד, וחיבורן יחד עם שכונת נווה צדק ביפו.
מבעלי הקרקעות הופקעו למעלה מדונם וחצי של מגרש, שמשמשים לסלילת שדירה מרכזית שתיצור רצף תנועתי מהים לנווה צדק וממגדל שלום לשדרות רוטשילד - ממש חיבור של שדרות העיר. לצורך סלילת השדירה, צפוי פינוי של מתקני ציבור ומבנים אחרים הממוקמים פיזית על הציר המתוכנן. המיזם יתבצע בשיתוף עם עיריית תל אביב ויזמי הפרויקט.
מדובר בשדרה ריבה במיוחד בסטנדרט אירופאי, רוחבה יהיה כ-27 מטר מרובע, ותכלול שני נתיבי תנועה לכל כיוון, בנוסף שביל לאופניים מדרכה רחבה להולכי רגל וקולונדה. השדרה תקרא לפחות לפי השם הזמני "אלחנן בולוברד" ותסגור מעגל סביב תל אביב הישנה וההיסטורית ותהווה למעשה את השדרה החדשה הראשונה, שנבנתה בעיר מזה 50 שנה.
מארגני הפרויקט של נווה צדק על הים, ראו במאמץ שתי תועלות - הראשונה חברתית - שיפור פני העיר. השני כנראה - שיפור פני האזור, והצפת ערך לדירות בפרויקט ולרוכשים הפוטנציאלים.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
רשות התחרות מזהירה: יצרני החשמל עלולים להפחית ייצור כדי להעלות מחירים
רשות התחרות פרסמה מחקר שמצביע על תמריץ כלכלי של היצרנים להפחית את הייצור הזמין כדי להגדיל את רווחיהם, מה שעלול להוביל לעלייה במחירי החשמל בשיעור של בין 20%-30%. המחקר משמש ככלי לבחינת הקמת תחנות כוח חדשות והרחבות קיימות במסגרת אישור תקנות ריכוזיות חדשות, שיחליפו את הכללים הקודמים שפקעו לפני כשנה
אזהרה של רשות התחרות - יצרני החשמל עלולים לייצר פחות חשמל וכך לקבל מחיר טוב יותר. זה יגדיל את רווחיהם - וזה יפגע בצרכנים.
מכרזי SMP: מנגנון תמחור שיוצר תמריצים בעייתיים - בעשור האחרון נפתח משק החשמל לתחרות לאחר מכירת תחנות כוח שונות מחברת החשמל, שהייתה המונופול הבלעדי. כיום, יחידות הייצור החדשות פועלות במכרזי SMP (System Marginal Price), אותם מנהלת חברת נגה. במכרזים אלו המחיר נקבע לפי המחיר השולי של המגה-וואט הנוסף הדרוש למערכת. מנגנון זה יוצר מצב בעייתי שבו קיצוץ מלאכותי בהיצע הייצור עשוי להוביל לעלייה במחירי החשמל, מה שמאפשר ליצרנים להרוויח סכומים גבוהים יותר גם אם הם מוכרים פחות חשמל בפועל.
למרות תכנון להקמת ארבע יחידות ייצור חדשות, כולן בבעלות יצרנים קיימים, האתגרים במבנה הענף נותרים. הרחבות של יחידות קיימות מאושרות על ידי הרשות גם לפי הכללים הישנים, מה שמחייב בחינה פרטנית של כל מקרה.
הכללים הישנים במתווה הריכוזיות הגדירו סף אחזקה של 20% מסך הייצור הפוסילי במשק כדי למנוע שליטה יתרה של שחקן אחד. אחזקה של 5% בתחנת כוח נחשבה משמעותית לבחינת התנהגות אנטי-תחרותית. לעומת זאת, הכללים החדשים מבוססים על בחינת התמריץ והיכולת של כל יצרן להפעיל כוח שוק דרך הפחתת הייצור. מלצות אלו הופכות את הבחינה לפרטנית יותר, אך גם פחות חד-משמעית, ועלולות לעורר ויכוחים עם היצרנים.
- צחי אבו: "תחנת הכוח במנשה יכולה להפוך השקעה של 70 מיליון שקל למיליארד וחצי"
- IPM באר טוביה וקיסטון מודיעות על מימון מחדש בהיקף של 840 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המחקר מדגיש כי אחזקה חלקית בתחנת כוח לא בהכרח מצמצמת את היכולת להשפיע על מחירי השוק. לעיתים, אחזקה חלקית עשויה דווקא להפחית את הסיכון הכרוך ביצירת הפחתות ייצור מלאכותיות, מה שמאפשר רווח גבוה יותר.
