המגזין Money קורא למשקיעים לא להתייאש מהירידות בשווקים: "אם תפעלו לפי הרגש - תתחרטו"
"אל תיכנעו". במילים אלו פונה המגזין Money למשקיעים בשווקים הפיננסיים וקורא להם לא להיכנע לקול הפנימי הקורא להם למכור מניות בכל יום שהמדדים רושמים ירידות. "רוב האנשים לא יכולים לחשוב על סיכון בצורה אנליטית; המשקיע הממוצע הולך לפי תחושות בטן", מסביר פול סלוביק, פסיכולוג באוניברסיטת אורגון.
ב-Money מציינים כי בתקופות של תנודיות רבה בשווקים, לחצים ופחדים רבים האורבים בכל פינה, תחושת הבטן של המשקיע אינה מהימנה. "חלק מהבעיה נעוצה בעובדה שהמוח שלנו מרגיש הרבה יותר את הכאב שבהפסדים מאשר את ההנאה שברווחים", אומרים ב-Money. "הכוונה היא שכאשר ישנם ירידות חדות אז התגובה האנושית הראשונה תהיה למכור למרות שהסיכון נמוך יותר מאשר בתקופה בה המניות עולות בחדות ואז התגובה הראשונית תהיה לקנות".
ג'ון נופסינגר, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת וושינגטון, אומר כי "אני תמיד חושב שצריך לקנות נמוך ולמכור גבוה. הבעיה היא שקשה לרוב האנשים מבחינה רגשית לקנות מניות ברמות נמוכות".
סיבה נוספת לפאניקה האוחזת במשקיע הממוצע בתקופות כאלה היא ההליכה עם העדר. "כאשר אתה ניצב מול אי ודאות - האינסטינקט שלך אומר לך ללכת עם העדר. זהו רעיון גרוע", אומרים ב-Money. גם כלכלנים באוניברסיטת קליפורניה מציינים כי תופעת העדר מקשה על כושר השיפוט של המשקיע, שכן כאשר כולם מוכרים המשקיע הבודד מתקשה לבצע הערכה שקולה וקרת רוח - ובוחר למכור מניות גם כן.
ב-Money מזכירים גם למשקיעים כי יש להסתכל על הטווח הארוך, שכן בבורסה גורפים רווחים לאורך זמן. לראיה, במפולת של 1987 קרסה הבורסה האמריקנית ביותר מ-20% ביום אחד ("יום שני השחור" ב-19 באוקטובר). משקיע שהעדיף למכור באותו יום רשם הפסד כבד, אולם משקיע שהעדיף להמשיך להחזיק בתעודת סל על מדד ה-S&P500, למשל, ראה את כספו חוזר לאותה רמה בתוך 20 חודשים, ומאז לאורך 10 שנים ידע תשואה שנתית ממוצעת של 15%.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
