המגזין Money קורא למשקיעים לא להתייאש מהירידות בשווקים: "אם תפעלו לפי הרגש - תתחרטו"
"אל תיכנעו". במילים אלו פונה המגזין Money למשקיעים בשווקים הפיננסיים וקורא להם לא להיכנע לקול הפנימי הקורא להם למכור מניות בכל יום שהמדדים רושמים ירידות. "רוב האנשים לא יכולים לחשוב על סיכון בצורה אנליטית; המשקיע הממוצע הולך לפי תחושות בטן", מסביר פול סלוביק, פסיכולוג באוניברסיטת אורגון.
ב-Money מציינים כי בתקופות של תנודיות רבה בשווקים, לחצים ופחדים רבים האורבים בכל פינה, תחושת הבטן של המשקיע אינה מהימנה. "חלק מהבעיה נעוצה בעובדה שהמוח שלנו מרגיש הרבה יותר את הכאב שבהפסדים מאשר את ההנאה שברווחים", אומרים ב-Money. "הכוונה היא שכאשר ישנם ירידות חדות אז התגובה האנושית הראשונה תהיה למכור למרות שהסיכון נמוך יותר מאשר בתקופה בה המניות עולות בחדות ואז התגובה הראשונית תהיה לקנות".
ג'ון נופסינגר, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת וושינגטון, אומר כי "אני תמיד חושב שצריך לקנות נמוך ולמכור גבוה. הבעיה היא שקשה לרוב האנשים מבחינה רגשית לקנות מניות ברמות נמוכות".
סיבה נוספת לפאניקה האוחזת במשקיע הממוצע בתקופות כאלה היא ההליכה עם העדר. "כאשר אתה ניצב מול אי ודאות - האינסטינקט שלך אומר לך ללכת עם העדר. זהו רעיון גרוע", אומרים ב-Money. גם כלכלנים באוניברסיטת קליפורניה מציינים כי תופעת העדר מקשה על כושר השיפוט של המשקיע, שכן כאשר כולם מוכרים המשקיע הבודד מתקשה לבצע הערכה שקולה וקרת רוח - ובוחר למכור מניות גם כן.
ב-Money מזכירים גם למשקיעים כי יש להסתכל על הטווח הארוך, שכן בבורסה גורפים רווחים לאורך זמן. לראיה, במפולת של 1987 קרסה הבורסה האמריקנית ביותר מ-20% ביום אחד ("יום שני השחור" ב-19 באוקטובר). משקיע שהעדיף למכור באותו יום רשם הפסד כבד, אולם משקיע שהעדיף להמשיך להחזיק בתעודת סל על מדד ה-S&P500, למשל, ראה את כספו חוזר לאותה רמה בתוך 20 חודשים, ומאז לאורך 10 שנים ידע תשואה שנתית ממוצעת של 15%.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
