המגזין Money קורא למשקיעים לא להתייאש מהירידות בשווקים: "אם תפעלו לפי הרגש - תתחרטו"

המגזין היוקרתי בתזכורת למשקיעים: "רוב האנשים לא יכולים לחשוב על סיכון בצורה אנליטית; המשקיע הממוצע הולך לפי תחושות בטן"
עדי בן ישראל |

"אל תיכנעו". במילים אלו פונה המגזין Money למשקיעים בשווקים הפיננסיים וקורא להם לא להיכנע לקול הפנימי הקורא להם למכור מניות בכל יום שהמדדים רושמים ירידות. "רוב האנשים לא יכולים לחשוב על סיכון בצורה אנליטית; המשקיע הממוצע הולך לפי תחושות בטן", מסביר פול סלוביק, פסיכולוג באוניברסיטת אורגון.

ב-Money מציינים כי בתקופות של תנודיות רבה בשווקים, לחצים ופחדים רבים האורבים בכל פינה, תחושת הבטן של המשקיע אינה מהימנה. "חלק מהבעיה נעוצה בעובדה שהמוח שלנו מרגיש הרבה יותר את הכאב שבהפסדים מאשר את ההנאה שברווחים", אומרים ב-Money. "הכוונה היא שכאשר ישנם ירידות חדות אז התגובה האנושית הראשונה תהיה למכור למרות שהסיכון נמוך יותר מאשר בתקופה בה המניות עולות בחדות ואז התגובה הראשונית תהיה לקנות".

ג'ון נופסינגר, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת וושינגטון, אומר כי "אני תמיד חושב שצריך לקנות נמוך ולמכור גבוה. הבעיה היא שקשה לרוב האנשים מבחינה רגשית לקנות מניות ברמות נמוכות".

סיבה נוספת לפאניקה האוחזת במשקיע הממוצע בתקופות כאלה היא ההליכה עם העדר. "כאשר אתה ניצב מול אי ודאות - האינסטינקט שלך אומר לך ללכת עם העדר. זהו רעיון גרוע", אומרים ב-Money. גם כלכלנים באוניברסיטת קליפורניה מציינים כי תופעת העדר מקשה על כושר השיפוט של המשקיע, שכן כאשר כולם מוכרים המשקיע הבודד מתקשה לבצע הערכה שקולה וקרת רוח - ובוחר למכור מניות גם כן.

ב-Money מזכירים גם למשקיעים כי יש להסתכל על הטווח הארוך, שכן בבורסה גורפים רווחים לאורך זמן. לראיה, במפולת של 1987 קרסה הבורסה האמריקנית ביותר מ-20% ביום אחד ("יום שני השחור" ב-19 באוקטובר). משקיע שהעדיף למכור באותו יום רשם הפסד כבד, אולם משקיע שהעדיף להמשיך להחזיק בתעודת סל על מדד ה-S&P500, למשל, ראה את כספו חוזר לאותה רמה בתוך 20 חודשים, ומאז לאורך 10 שנים ידע תשואה שנתית ממוצעת של 15%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.