הרפורמה ברשות השידור: עד סוף מרץ פרישת עובדים; בסוף אפריל הסכמי עבודה חדשים; אם לא - יוחזרו כספי התמיכה לאוצר

כך מורה הוועד המנהל ברשות השידור. אחד האיומים לעובדים: "חיוב חתימת כרטיס אלקטרוני פעמיים ביום" לכל מי שתהה רק 1% ממאות מיליוני כספי ציבור הולכים להפקות מקור וכל השאר למשכורות.
משה בנימין |

הוועד המנהל של רשות השידור דן בנייר העמדה שהניח בפניו יו"ר הרשות - משה גביש והגיע להחלטות חריפות הנוגעות לרשות ולמצבת עובדיה.

ההחלטות שישימו קץ לחגיגה ברשות

1. עד לסוף מרץ ייחתמו הסכמים עם ארגוני העובדים לצמצום מצבת כח האדם ברשות; מספר הפורשים, תנאי הפרישה, קצב הפרישה, ודרכי קביעת רשימת העובדים שיפרשו.

2. עד לסוף אפריל ייחתמו הסכמי עבודה חדשים ברשות; מסגרות עסקה; סולמות שכר חדשים ועקרונות ניהול.

ואם זה לא יקרה - הכפפות יירדו ופעולות יינקטו

1. החלת סדרי עבודה חדשים; הגבלה משמעותית של שעות נוספות; חיוב חתימת כרטיס אלקטרוני פעמיים ביום; ביטול חריגות שאין להן אישור כדין.

2. יישום תוכנית פיטור וצמצומים; ביטול הסכמים קיבוציים קיימים

3. הגשת בקשה להקפאת הליכים ויישום תכנית הבראה במסגרתה

יוזכר, כי יו"ר הרשות הגיש לאותו הוועד חוברת ששמה "הרפורמה ברשות השידור" ובה נאמר כי "האוצר נאות להעמיד לרשות תקציב של 40 מיליון שקל כדי לשלם משכורות לעובדיה ועל הרשות להחזיר את סכום התמיכה במידה ולא תגיע להסכמים חתומים עם חבריה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

בית חולים של רשת מדיקה, קרדיט: עמית גרוןבית חולים של רשת מדיקה, קרדיט: עמית גרון

רשת בתי החולים החדשה "מדיקה" תחל עבודתה ב-2026

ארבעה מרכזים רפואיים חדשים מתחילים לפעול רשמית כרשת אחת תחת השם "מדיקה", בין בעלי הרשת: קופות החולים לאומית ומאוחדת


הדס ברטל |

רשת מדיקה (MEDICA), רשת מרכזים רפואיים חדשה מתחילה את פעילותה עם תחילת שנת 2026 ותהווה תחרות לרשת אסותא הקיימת זה מכבר. הרשת צמחה מאיחוד של ארבעה מרכזים רפואיים מובילים בישראל: בית החולים מדיקה ת״א, מדיקה רפאל, בית החולים אלישע בחיפה ו-RMC בעפולה, לצד מעבדות מדיקה דואגנוסטיק.

מהלך איחוד המרכזים לידי רשת אחת, יצר גוף רפואי רחב היקף בעל השפעה מערכתית, המתמקד בשיפור זמינות השירותים, הרחבת הפריסה הגאוגרפית והנגשת רפואה מתקדמת בפריסה גאוגרפית רחבה בישראל.

בראש הרשת עומד ד”ר שלמה ישראלית, תושב חיפה, המכהן כמנכ”ל רשת מדיקה אחד הגופים המשמעותיים והצומחים במערכת הבריאות הפרטית בישראל. בתפקידו הקודם שימש כמנכ”ל בית החולים אלישע.

ברשת ערוכים גם למצבי חירום כך שחדרי הניתוח בבתי החולים מדיקה אלישע ורפאל הוכשרו בהתאם לתקני מיגון מחמירים, ומאפשרים המשך פעילות רפואית גם בתקופות של מלחמה וירי טילים.

במהלך אירועי הירי מאיראן ובמסגרת מבצע "עם כלביא", הובילה הרשת מהלך חירום מהיר שהוגדר כתקדימי: ניתוחים דחופים הועברו בתוך שעות לחדרי ניתוח ממוגנים בבתי החולים אלישע ורפאל פעולה שהבטיחה את רציפות הטיפול והצילה חיי מנותחים. שיתוף הפעולה שנוצר בין הגופים הרפואיים נחשב לחסר תקדים בתולדות מערכת הבריאות בישראל.