גולדמן זאקס לקראת הדוחות של טבע: "תקנו את האופציות - הקטליזאטורים לא מתומחרים"
בגולדמן זאקס מכינים את הקרקע לדוחות טבע וחוזרים על המלצת "קנייה" למניית החברה, בעודם אומרים, כי החברה תדווח על תוצאות סולידיות ברבעון הרביעי של 2007 כאשר הדברים המשמעותיים יהיו ציפיות החברה לעתיד.
"אנחנו ממשיכים לראות סיפור אטרקטיבי של שלוש שנות צמיחה אשר צפוי להתבהר יותר במשך שלושת השבועות הקרובים בין פרסום התוצאות לבין יום האנליסטים (21 לפברואר)", כותבים כלכלני ענקית ההשקעות ומוסיפים, כי "אין שום שינוי בהמלצת הקנייה שלנו למניות החברה"
חברת טבע צפויה לפרסם את דוחותיה לרבעון הרביעי ולשנת 2007 כולה, לפני פתיחת המסחר בוול סטריט ביום שלישי הקרוב, ה-12 לפברואר.
בגולדמן זאקס צופים שהרווח למניה בשנת 2008, 2009 וב-2010 יהיה על 2.68 דולר, 3.11 דולר, 3% מעל הקונצנזוס, ו-3.8 דולר, 7% מעל הקונצנזוס, בהתאמה. מחיר היעד של גולדמן למניות החברה הינו 52 דולר.
הכלכלנים מציינים מספר דבר שלדעתם צפויים להוות כהזדמנויות להעלאת הציפיות לעתיד מצד טבע - שיווק התרופה הגנרית לפרוטוניקס - תהווה מקור חיובי לאפסייד בשנת 2008. עוד הפתעות בצינור התרופות להשקה שבדרך, כמו כן, גורסים בגולדמן שהקופקסון צפויה להמשיך לספק תמיכה לחברה גם בתחזיות לשנת 2010.
רכישות ואופציות
אנליסטים האופציות של גולדמן זאקס מציינים רואים באופציות של טבע כהזדמנות קנייה: "הקטליזאטורים של השבועות הקרובים - פרסום הדוחות, וועידת GPhA של חברות התרופות, יום האנליסטים - אינם מתומחרים בשוק האופציות. האופציות של טבע נראות כלא יקרות בהשוואה לסקטור הבריאות". בגולדמן ממליצים לקנות את האופציה CALL 47.5 למרץ על טבע במחיר של 1.35 דולר.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
