בורסות אסיה צונחות היין ממריא
המדד המוביל בסין צנח במעל ל 7% כשהניקיי יורד ביותר מ-3.5%. שוקי המניות ממשיכים להוות השפעה עיקרית על המטבעות בכלל והיין בפרט זאת על רקע המתנה מצד סוחרים רבים ליראות האם יחזרו משקיעי הריביות לשוק. היין נסחר סביב הרמות של 106.15 אל מול הדולר, 155.70 אל מול האירו ו 209.90 אל מול הסטרלינג ב 06:52 (GMT).
ההערכות גוברות כי הפדרל ריזרב יבצע מהלך נוסף של הורדת ריבית בכ 0.5%, לאחר קיצוץ של 0.75% בשבוע החולף, כבר ביום רביעי הקרוב. התחזיות העגמות לכלכלת ארה"ב על רקע המשבר המתמשך בשווקי הדיור והאשראי אשר זולגים לכלכלה הרחבה יאלצו את הפד ככל הניראה להוריד את הריבית שוב. הדולר מצליח לשמור על כוחו באופן יחסי על רקע הערכות כי לבנקים מרכזיים נוספים לא יהיה מנוס מהורדות ריבית. בנוסף, חוסר היציבות והירידות בשווקי ההון תומכים מעט בשטר הירוק על רקע מימושים והשקעה בנכסים כגון אג"ח של ממשלת ארה"ב. הדולר נסחר סביב הרמות של 1.4680 אל מול האירו, 106.15 אל מול היין ו 1.9770.
המשקיעים ישאו עיניהם אל עבר נתוני מכירות הבתים החדשים בארה"ב ב 15:00 (GMT). על ההערכות הנתונים צפויים לצביע על המשך המגמה השלילית בשוק הדיור בארה"ב עובדה אשר עלולה להוביל למכירות על הדולר. הסוחרים יעקבו אחר ההתפתחויות בבורסות אירופה וארה"ב כשהמשך המגמה השלילית החזקה מהשבוע החולף עשויה להוות מעט תמיכה לדולר החבוט.
דולר/שקל: דריכות גבוהה לקראת פירסום שיעור הריבית היום בשעה 18:30(שעון ישראל). כידוע בפעם האחרונה החליט הנגיד סטנלי פישר על העלאה של 0.25% בריבית לאור לחצים אינפלציונים. אמנם, לחצים אלה עדיין שרירים וקיימים וכך גם הרצון לשמור על יציבות מחירים מצידו של בנק ישראל, אך בימים שעינינו נשואות לעולם הנמצא במערבולת פיננסית עך רקע חששות ממיתון בארה"ב והאטה בכלכלה הגלובלית אין זה יהיה נכון להעלות את הריבית פעם נוספת. מרבית ההערכות הן כי שיעור הריבית יוותר על כנו ברמה של 4.25%. המטבע הישראלי פותח את השבוע בירידות אך שומר על רמות חזקות, כעת נסחר הדולר סביב הרמות של 3.7250 אל מול השקל. ההתנגדות הקרובה מגיעה ב 3.7450 תמיכה מגיעה ב 3.7000.
זהב: המתכת היקרה ממשיכה לבהוק כשמחירה קרוב מאוד לשיא של כל הזמנים. כעת נסחר חוזה עתידי על הזהב סביב הרמות של 918.0$ לאונקיה. החיתוך החד של 0.75% בריבית משבוע שעבר והצפייה לקיצוץ נוסף של 0.5% ביום רביעי מדרבנות ביקושים לשוק הסחורות ובעיקר לזהב כאלטרנטיבה טובה להשקעה הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך. מהזווית הטכנית קיימת תמיכה סביב רמה של 900.0$ אך ישנו סיכוי סביר כי המחיר ינשה לבחון את הרף של 950.0$ עוד ברבעון הראשון של 2008.
.jpg "ביטוח לאומי")
קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?
הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026: קצבאות הנכות של אנשים עם מוגבלות קיבלו תוספת של 480 שקל בשנתיים בעוד הקצבאות של האזרחים הוותיקים הוסיפו עשרות שקלים בודדים
הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026, והמספרים מראים שוב את הפער בין הקצבאות שמוצמדות לשכר הממוצע במשק לבין אלו שמוצמדות רק למדד המחירים לצרכן. בעוד השכר הממוצע עולה ב-3.4%, המדד עלה בשיעור נמוך יותר של 2.4%.
כלומר מי שהקצבה שלו מוצמדת לשכר הממוצע במשק מרוויח, ומי שהקצבה שלו מוצמדת רק למדד נשאר מאחור. בשנים האחרונות השכר הממוצע במשק עלה מהר יותר ממדד המחירים, ולכן קצבאות הנכות, שירותים מיוחדים וילד נכה גדלו בצורה משמעותית. אנשים עם מוגבלות רואים תוספות של מאות שקלים בתוך שנתיים, ובחלק מהמקרים גם יותר. לעומת זאת, קצבאות כמו אזרח ותיק, הבטחת הכנסה ושארים כמעט שלא זזו. הן אמנם מתעדכנות לפי החוק, אבל העלייה קטנה, בעשרות שקלים בלבד, ולא באמת סוגרת את הפער מול יוקר המחיה.
קצבת נכות כללית בדרגת אי כושר השתכרות מלאה תעמוד מינואר הקרוב על 4,771 שקל, לעומת 4,556 שקל בשנת 2025. בתוך שנתיים מדובר בעלייה של כמעט 480 שקל, אחרי שב-2024 עמדה הקצבה על 4,291 שקל. נכה עם בן או בת זוג שאינם מקבלים קצבה יגיע לקצבה חודשית של 6,229 שקל, לעומת 6,024 שקל בשנה שעברה.
טבלת עדכון לקצבת נכות כללית:
- הורות 2026 - מדריך הזכויות המלא והמעודכן לגידול ילדים בישראל
- הביטוח הלאומי מעדכן גרסה לינואר 2026: מי יקבל יותר ומי יצא מופסד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם בעלי דרגות אי כושר חלקיות יראו תוספת. בדרגת אי כושר של 74% הקצבה תעמוד על 3,211 שקל, בדרגת 65% על 2,894 שקל ובדרגת 60% על 2,718 שקל. תוספת לילד, עד שני ילדים, תעמוד על 1,214 שקל לכל ילד.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)האוצר מכין אתכם לעליית מע"מ נוספת?
שיעור המע"מ שונה בישראל בין 2002 ל-2005 10 פעמים חריג בהשוואה בינלאומית; אגף הכלכלן הראשי מפרסם היום את פרק המע"מ בדו"ח מינהל הכנסות המדינה לשנים 2023-2024 ומציין שאנחנו עדיין מתחת לממוצע ב-OECD
משרד האוצר אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מפרסם היום את פרק המע"מ בדו"ח מינהל הכנסות המדינה לשנים 2023-2024. לפי הדו"ח, שיעור המע"מ בישראל עדיין נמוך מעט מהממוצע במדינות ה-OECD, והגבייה ביחס לתוצר אינה חריגה בהשוואה בינלאומית. אבל בין השורות, ובעיקר דרך ההשוואות
שמציג האוצר עצמו, זה נראה כמו יותר מרמז שיש עדיין מרווח תיאורטי להעלאה נוספת.
מצד אחד, שיעור המע"מ עצמו. נכון לינואר 2025 המע"מ עומד על 18%, מעט מתחת לממוצע מדינות ה-OECD שעומד על כ-18.9%. גם בהשוואה היסטורית, ישראל לא בולטת לרעה. אחרי משבר 2008 מדינות רבות העלו מע"מ, וישראל העלתה אז את השיעור ב-2.5 נקודות
אחוז, מהלך דומה למה שנעשה בעולם. בקורונה, אגב, כמעט לא היו שינויים בכלל. כלומר, קשה לטעון שהמע"מ בישראל “גבוה במיוחד” במונחים בינלאומיים.
מצד שני, התדירות. אנחנו יוצאי דופן. בין 2002 ל-2025 שיעור המע"מ שונה 10 פעמים, חריג מאוד בהשוואה ל-OECD,
שם רוב המדינות שינו את המע"מ בין אפס לשלוש פעמים בלבד. הדו"ח מסביר שהמדיניות בישראל הייתה לאורך שנים פרו-מחזורית: כשהגירעון עלה העלו מע"מ, וכשהגבייה השתפרה הורידו. הבעיה, לפי הכלכלן הראשי, היא שהתמסורת למחירים אינה סימטרית. העלאות מתגלגלות לצרכן מהר ובאופן
רחב, הפחתות הרבה פחות. כך נוצרת עם הזמן רמת מחירים מצטברת גבוהה יותר, שתורמת ליוקר המחיה גם בלי קשר לשיעור הרשמי עצמו.
- פורסם מכרז להארכת כביש 6 לצפון הארץ והקמת 3 מחלפים חדשים
- האוצר חותם על זיכיון לאנרגיה סולארית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בינואר 2025, אחרי כמעט עשור של יציבות על 17% (מאז אוקטובר 2015) המע"מ הוקפץ ל-18%, מאחורי הסיבות לעלייה יש את עלויות המלחמה
הישירות והעקיפות. מעבר לעלויות המלחמה עצמה, המסקנה במערכת הביטחון ובדרג המדיני הייתה שישראל צריכה להגדיל משמעותית את תקציב הביטחון "הבסיסי" לשנים הבאות. כדי לממן תוספת קבועה של מיליארדי שקלים בכל שנה מבלי למוטט את הכלכלה, נדרש צעד שמניב הכנסות גבוהות ויציבות
והמע"מ הוא אחד המסים האפקטיביים ביותר לצורך זה. בנוסף, כתוצאה מההוצאות הגבוהות והירידה בהכנסות ממסים אחרים בתחילת המלחמה, הגירעון בתקציב המדינה זינק. כדי לשמור על האמינות הכלכלית של ישראל בעיני העולם ובעיני חברות דירוג האשראי (כמו Moody's ו-S&P), הממשלה הייתה
חייבת להראות "אחריות פיסקלית" כלומר, להציג תוכנית שמקטינה את הגירעון בטווח הארוך.
