בורסות אסיה צונחות היין ממריא
המדד המוביל בסין צנח במעל ל 7% כשהניקיי יורד ביותר מ-3.5%. שוקי המניות ממשיכים להוות השפעה עיקרית על המטבעות בכלל והיין בפרט זאת על רקע המתנה מצד סוחרים רבים ליראות האם יחזרו משקיעי הריביות לשוק. היין נסחר סביב הרמות של 106.15 אל מול הדולר, 155.70 אל מול האירו ו 209.90 אל מול הסטרלינג ב 06:52 (GMT).
ההערכות גוברות כי הפדרל ריזרב יבצע מהלך נוסף של הורדת ריבית בכ 0.5%, לאחר קיצוץ של 0.75% בשבוע החולף, כבר ביום רביעי הקרוב. התחזיות העגמות לכלכלת ארה"ב על רקע המשבר המתמשך בשווקי הדיור והאשראי אשר זולגים לכלכלה הרחבה יאלצו את הפד ככל הניראה להוריד את הריבית שוב. הדולר מצליח לשמור על כוחו באופן יחסי על רקע הערכות כי לבנקים מרכזיים נוספים לא יהיה מנוס מהורדות ריבית. בנוסף, חוסר היציבות והירידות בשווקי ההון תומכים מעט בשטר הירוק על רקע מימושים והשקעה בנכסים כגון אג"ח של ממשלת ארה"ב. הדולר נסחר סביב הרמות של 1.4680 אל מול האירו, 106.15 אל מול היין ו 1.9770.
המשקיעים ישאו עיניהם אל עבר נתוני מכירות הבתים החדשים בארה"ב ב 15:00 (GMT). על ההערכות הנתונים צפויים לצביע על המשך המגמה השלילית בשוק הדיור בארה"ב עובדה אשר עלולה להוביל למכירות על הדולר. הסוחרים יעקבו אחר ההתפתחויות בבורסות אירופה וארה"ב כשהמשך המגמה השלילית החזקה מהשבוע החולף עשויה להוות מעט תמיכה לדולר החבוט.
דולר/שקל: דריכות גבוהה לקראת פירסום שיעור הריבית היום בשעה 18:30(שעון ישראל). כידוע בפעם האחרונה החליט הנגיד סטנלי פישר על העלאה של 0.25% בריבית לאור לחצים אינפלציונים. אמנם, לחצים אלה עדיין שרירים וקיימים וכך גם הרצון לשמור על יציבות מחירים מצידו של בנק ישראל, אך בימים שעינינו נשואות לעולם הנמצא במערבולת פיננסית עך רקע חששות ממיתון בארה"ב והאטה בכלכלה הגלובלית אין זה יהיה נכון להעלות את הריבית פעם נוספת. מרבית ההערכות הן כי שיעור הריבית יוותר על כנו ברמה של 4.25%. המטבע הישראלי פותח את השבוע בירידות אך שומר על רמות חזקות, כעת נסחר הדולר סביב הרמות של 3.7250 אל מול השקל. ההתנגדות הקרובה מגיעה ב 3.7450 תמיכה מגיעה ב 3.7000.
זהב: המתכת היקרה ממשיכה לבהוק כשמחירה קרוב מאוד לשיא של כל הזמנים. כעת נסחר חוזה עתידי על הזהב סביב הרמות של 918.0$ לאונקיה. החיתוך החד של 0.75% בריבית משבוע שעבר והצפייה לקיצוץ נוסף של 0.5% ביום רביעי מדרבנות ביקושים לשוק הסחורות ובעיקר לזהב כאלטרנטיבה טובה להשקעה הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך. מהזווית הטכנית קיימת תמיכה סביב רמה של 900.0$ אך ישנו סיכוי סביר כי המחיר ינשה לבחון את הרף של 950.0$ עוד ברבעון הראשון של 2008.
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןהפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים
חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים
וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך
לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם
אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.
סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית
של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".
יש מהלכים שאפשר
לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.
אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?
"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".
- תושב אילת חשוד בהעלמת הכנסות של מיליון שקל
- "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
