בורסות אסיה צונחות היין ממריא

אסיה פתחה את השבוע בירידות שערים חדות על רקע חששות כי שני הכלכלות הגדולות בעולם ,ארה"ב ויפן, נימצאות בדרכן למיתון. הירידות בשווקי ההון הביאה את המשקיעים להמנע מסיכון, כשסוחרי ה-Carry Trade ממשיכים לסגור פוזיציות ולהזרים ביקושי קניה על היין

המדד המוביל בסין צנח במעל ל 7% כשהניקיי יורד ביותר מ-3.5%. שוקי המניות ממשיכים להוות השפעה עיקרית על המטבעות בכלל והיין בפרט זאת על רקע המתנה מצד סוחרים רבים ליראות האם יחזרו משקיעי הריביות לשוק. היין נסחר סביב הרמות של 106.15 אל מול הדולר, 155.70 אל מול האירו ו 209.90 אל מול הסטרלינג ב 06:52 (GMT).

ההערכות גוברות כי הפדרל ריזרב יבצע מהלך נוסף של הורדת ריבית בכ 0.5%, לאחר קיצוץ של 0.75% בשבוע החולף, כבר ביום רביעי הקרוב. התחזיות העגמות לכלכלת ארה"ב על רקע המשבר המתמשך בשווקי הדיור והאשראי אשר זולגים לכלכלה הרחבה יאלצו את הפד ככל הניראה להוריד את הריבית שוב. הדולר מצליח לשמור על כוחו באופן יחסי על רקע הערכות כי לבנקים מרכזיים נוספים לא יהיה מנוס מהורדות ריבית. בנוסף, חוסר היציבות והירידות בשווקי ההון תומכים מעט בשטר הירוק על רקע מימושים והשקעה בנכסים כגון אג"ח של ממשלת ארה"ב. הדולר נסחר סביב הרמות של 1.4680 אל מול האירו, 106.15 אל מול היין ו 1.9770.

המשקיעים ישאו עיניהם אל עבר נתוני מכירות הבתים החדשים בארה"ב ב 15:00 (GMT). על ההערכות הנתונים צפויים לצביע על המשך המגמה השלילית בשוק הדיור בארה"ב עובדה אשר עלולה להוביל למכירות על הדולר. הסוחרים יעקבו אחר ההתפתחויות בבורסות אירופה וארה"ב כשהמשך המגמה השלילית החזקה מהשבוע החולף עשויה להוות מעט תמיכה לדולר החבוט.

דולר/שקל: דריכות גבוהה לקראת פירסום שיעור הריבית היום בשעה 18:30(שעון ישראל). כידוע בפעם האחרונה החליט הנגיד סטנלי פישר על העלאה של 0.25% בריבית לאור לחצים אינפלציונים. אמנם, לחצים אלה עדיין שרירים וקיימים וכך גם הרצון לשמור על יציבות מחירים מצידו של בנק ישראל, אך בימים שעינינו נשואות לעולם הנמצא במערבולת פיננסית עך רקע חששות ממיתון בארה"ב והאטה בכלכלה הגלובלית אין זה יהיה נכון להעלות את הריבית פעם נוספת. מרבית ההערכות הן כי שיעור הריבית יוותר על כנו ברמה של 4.25%. המטבע הישראלי פותח את השבוע בירידות אך שומר על רמות חזקות, כעת נסחר הדולר סביב הרמות של 3.7250 אל מול השקל. ההתנגדות הקרובה מגיעה ב 3.7450 תמיכה מגיעה ב 3.7000.

זהב: המתכת היקרה ממשיכה לבהוק כשמחירה קרוב מאוד לשיא של כל הזמנים. כעת נסחר חוזה עתידי על הזהב סביב הרמות של 918.0$ לאונקיה. החיתוך החד של 0.75% בריבית משבוע שעבר והצפייה לקיצוץ נוסף של 0.5% ביום רביעי מדרבנות ביקושים לשוק הסחורות ובעיקר לזהב כאלטרנטיבה טובה להשקעה הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך. מהזווית הטכנית קיימת תמיכה סביב רמה של 900.0$ אך ישנו סיכוי סביר כי המחיר ינשה לבחון את הרף של 950.0$ עוד ברבעון הראשון של 2008.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.