בורסות אסיה צונחות היין ממריא

אסיה פתחה את השבוע בירידות שערים חדות על רקע חששות כי שני הכלכלות הגדולות בעולם ,ארה"ב ויפן, נימצאות בדרכן למיתון. הירידות בשווקי ההון הביאה את המשקיעים להמנע מסיכון, כשסוחרי ה-Carry Trade ממשיכים לסגור פוזיציות ולהזרים ביקושי קניה על היין

המדד המוביל בסין צנח במעל ל 7% כשהניקיי יורד ביותר מ-3.5%. שוקי המניות ממשיכים להוות השפעה עיקרית על המטבעות בכלל והיין בפרט זאת על רקע המתנה מצד סוחרים רבים ליראות האם יחזרו משקיעי הריביות לשוק. היין נסחר סביב הרמות של 106.15 אל מול הדולר, 155.70 אל מול האירו ו 209.90 אל מול הסטרלינג ב 06:52 (GMT).

ההערכות גוברות כי הפדרל ריזרב יבצע מהלך נוסף של הורדת ריבית בכ 0.5%, לאחר קיצוץ של 0.75% בשבוע החולף, כבר ביום רביעי הקרוב. התחזיות העגמות לכלכלת ארה"ב על רקע המשבר המתמשך בשווקי הדיור והאשראי אשר זולגים לכלכלה הרחבה יאלצו את הפד ככל הניראה להוריד את הריבית שוב. הדולר מצליח לשמור על כוחו באופן יחסי על רקע הערכות כי לבנקים מרכזיים נוספים לא יהיה מנוס מהורדות ריבית. בנוסף, חוסר היציבות והירידות בשווקי ההון תומכים מעט בשטר הירוק על רקע מימושים והשקעה בנכסים כגון אג"ח של ממשלת ארה"ב. הדולר נסחר סביב הרמות של 1.4680 אל מול האירו, 106.15 אל מול היין ו 1.9770.

המשקיעים ישאו עיניהם אל עבר נתוני מכירות הבתים החדשים בארה"ב ב 15:00 (GMT). על ההערכות הנתונים צפויים לצביע על המשך המגמה השלילית בשוק הדיור בארה"ב עובדה אשר עלולה להוביל למכירות על הדולר. הסוחרים יעקבו אחר ההתפתחויות בבורסות אירופה וארה"ב כשהמשך המגמה השלילית החזקה מהשבוע החולף עשויה להוות מעט תמיכה לדולר החבוט.

דולר/שקל: דריכות גבוהה לקראת פירסום שיעור הריבית היום בשעה 18:30(שעון ישראל). כידוע בפעם האחרונה החליט הנגיד סטנלי פישר על העלאה של 0.25% בריבית לאור לחצים אינפלציונים. אמנם, לחצים אלה עדיין שרירים וקיימים וכך גם הרצון לשמור על יציבות מחירים מצידו של בנק ישראל, אך בימים שעינינו נשואות לעולם הנמצא במערבולת פיננסית עך רקע חששות ממיתון בארה"ב והאטה בכלכלה הגלובלית אין זה יהיה נכון להעלות את הריבית פעם נוספת. מרבית ההערכות הן כי שיעור הריבית יוותר על כנו ברמה של 4.25%. המטבע הישראלי פותח את השבוע בירידות אך שומר על רמות חזקות, כעת נסחר הדולר סביב הרמות של 3.7250 אל מול השקל. ההתנגדות הקרובה מגיעה ב 3.7450 תמיכה מגיעה ב 3.7000.

זהב: המתכת היקרה ממשיכה לבהוק כשמחירה קרוב מאוד לשיא של כל הזמנים. כעת נסחר חוזה עתידי על הזהב סביב הרמות של 918.0$ לאונקיה. החיתוך החד של 0.75% בריבית משבוע שעבר והצפייה לקיצוץ נוסף של 0.5% ביום רביעי מדרבנות ביקושים לשוק הסחורות ובעיקר לזהב כאלטרנטיבה טובה להשקעה הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך. מהזווית הטכנית קיימת תמיכה סביב רמה של 900.0$ אך ישנו סיכוי סביר כי המחיר ינשה לבחון את הרף של 950.0$ עוד ברבעון הראשון של 2008.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?

הסיכויים להורדת ריבית מאוד גבוהים, איך זה ישפיע על השווקים הפיננסיים ועל הכסף שלכם? וגם - 10 דברים שצריך לדעת על ריבית בנק ישראל

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אמיר ירון ריבית

הנגיד, פרופ' אמיר ירון הוא שחקן הגנתי. סוג של בונקר. העיקר לא לספוג שער. לא צריך לנצח, צריך לא להפסיד. היו לו הרבה הזדמנויות לצאת למתפרצת, לכבוש ולהלהיב את הקהל. הוא יכול היה להוריד ריבית במספר הזדמנויות בעבר והיו לכך את כמעט כל התנאים הכלכליים, אבל למה לקחת סיכון ואולי להפקיר את ההגנה. הוא הולך על הכי בטוח שיש. אבל גם הוא יודע שנגמרו התירוצים למשחק הגנתי. השוק דורש כבר מזמן הורדת ריבית ורואים את זה בתמחורים של אגרות החוב והנכסים הסולידים. התנאים במשק ונתוני המאקרו תומכים בהפחתת ריבית. חוץ מזה, אצלנו יש ריבית ריאלית של 2% - אינפלציה של 2.5% וריבית של 4.5% מובילה לריבית ריאלית של 2% - זה גבוה מאוד בראייה עולמית. 

ועדיין, הכל פתוח - עד שלא מורידים, הכל לכאורה פתוח, אבל הסיכויים להפחתה מחר של הריבית מאוד מאוד גבוהים. האינפלציה ירדה לתוואי ונשארת בו כבר מספר חודשים, שער הדולר נמוך, אחרי ירידה של 10% מתחילת השנה והוא בולם ומדכא עליות של מחירי יבוא. אנחנו אולי לא סיימנו את המלחמה, אבל יש סוג של הפסקת אש. גם נתוני הכנסות והוצאות המדינה עומדים בתקציב ועוד שורה של נתונים כלכליים והכי חשוב לנגיד - האינפלציה במסלול יורד. הריבית הגבוהה נועדה לדכא את האינפלציה שהיא האיום הגדול לכלכלה. הנגיד השאיר את הריבית גבוהה כי היא גורמת לירידה בהלוואות ובצריכה וגורמת לירידה בביקושים. כל זה כדי למנוע ביקושים שיעלו את המדד. 

האינפלציה ירדה ל-2.5% התחזית קדימה  היא לכ-2.2% ב-12 החודשים הקרובים, אז אפשר לשחרר מעט. וזו מילת המפתח - מעט. אל תצפו שירידה של רבע אחוז בריבית מ-4.5% ל-4.25% תשנה משמעותית את החזרי המשכנתא, את התשלום בגין הלוואות. זה יהיה בשוליים. 

איך הפחתת הריבית תשפיע על הכסף שלכם? 

ההורדה הצפויה מגיעה לאחר 14 החלטות רצופות שבהן הריבית נותרה ללא שינוי והנה ההשפעות שצפויות להיות לה:

נתחיל במשכנתאות: השינוי הצפוי ישפיע ישירות על נוטלי משכנתאות והלוואות בריבית משתנה. במשכנתא ממוצעת של מיליון שקל ל-25 שנה, הורדה של 0.25% תוביל להפחתה של כ-70 שקל בהחזר החודשי. גם ההלוואות שלכם במסלול משתנה יוזלו בשיעור של 0.25%.

בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

כלכלת הבחירות של סמוטריץ - נותן לכם פטור במסים כדי לקבל מנדטים

הגדלת תקרת הפטור ממע"מ מ־75 ל־150–200 דולר מוצגת כהקלה לצרכן, אך המהלך עלול לפגוע בעסקים המקומיים ולהיתפס ככלכלת בחירות מובהקת
אדיר בן עמי |

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מקדם מהלך שיוזיל את הקניות מאמזון ואתרי יבוא אישי אחרים, אבל קשה להתעלם מהתזמון ומהמשמעות הכלכלית הרחבה שלו. הגדלת תקרת הפטור ממע"מ מ־75 דולר ל־150 או 200 דולר נשמעת כמו בשורה לצרכנים, אך בפועל היא עשויה להפוך לאחד הצעדים הפופוליסטיים היקרים של השנה.


מאחורי ההחלטה עומד מהלך שמוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.


הבעיה המרכזית טמונה בפגיעה הצפויה בשוק המקומי עם עסקים קטנים ובינוניים, שכבר מתקשים להתמודד עם תחרות מחו"ל, וצפויים לעמוד מול גל גדול יותר של מוצרים זולים שמגיעים מסין, טורקיה וממדינות נוספות. הגדלת הפטור מגדילה את הפער שיש להם מול ספקים זרים שנכנסים לישראל, בזמן שעסק ישראלי מחויב בכל מס ורגולציה מקומית. המשמעות היא שיותר קטגוריות מוצרים יהפכו ללא משתלמות לייבוא מקומי, יותר צרכנים יעדיפו להזמין מבחוץ, והכדאיות של החזקת חנות קטנה או עסק בינוני תישחק עוד יותר.


בניגוד לנרטיב של "הקלה ביוקר המחיה", רוב המוצרים שמוזמנים באינטרנט הם אופנה והנעלה ולא אלה שמכבידים באמת על תקציב משקי הבית, כמו מזון. כלומר, ההטבה לא פותרת את בעיית המחירים המשמעותית של הציבור, אלא רק יוצרת תחושת הטבה רגעית. הערכות באוצר מדברות על כך שסמוטריץ' נשען על תחזית לגידול בגביית המסים, מה שאמור לאפשר מהלכים שנויים במחלוקת בלי לפגוע בקופה. אבל תחזית איננה מציאות ואם ההכנסות לא יגיעו כפי שהוצג, הציבור יגלה מהר מאוד שההנחה הקטנה באמזון תעלה לו ביוקר במקום אחר.


מבחינה פוליטית, המהלך מובן מאוד. העלאת הפטור מיד לפני קמפיין פוליטי משדרת "דאגה לציבור" ומייצרת כותרות חיוביות. בפועל, זהו צעד שמיטיב עם ציבור קטן של צרכני אונליין ומעמיק את הבעיה העיקרית של הכלכלה הישראלית: פער עצום בין מדיניות לטווח קצר לבין השלכות לטווח ארוך.