הבורסה שוב סגרה בירידות שערים: כיל התרסקה ב-6.8%

וגררה איתה את החברה לישראל לירידה של 7%. מדד המעו"ף השיל 0.15% ואילו מדד הבנקים טיפס כ-1% וזאת בהובלת מניית פועלים. מניית המלט זינקה 7.9% על רקע עסקה חדשה
שי טופז |

הבורסה בת"א סגרה את יום המסחר בירידות שערים, זאת בהובלת מניות מדד ת"א-75. מדד המעו"ל השיל 0.1% ואילו מדד הבנקים רשם היום עליה של כ-1%. ברקע לירידות, פתיחה שלילית בוול סטריט וזאת בהמשך לחוסר היציבות המאפיין בשבועות האחרונים את המסחר מסביב לעולם.

מניית כי"ל ללא ספק עמדה היום במרכז המסחר. ענקית הכימיקלים רשמה ירידה דרסטית של קרוב ל-7% על רקע המגמה העולמית בענף הדשנים ביומיים האחרונים. נגררה אחריה החברה לישראל, החברה האם של כיל שרשמה ירידה של 7%.

אתמול, הבורסה באחד העם חתמה את יום רביעי בירידות שערים חדות, לאחר שהמשקיעים בתל אביב נלחצו מכל כיווני הגלובליזציה, החל מירידות השערים אשר פקדו את וול סטריט וכלה באווריה השלילי אשר נרשמה בבורסות אסיה. כמו כן, פספוסו של בנק ישראל בנוגע ליעד האינפלציה לשנת 2007 הכביד על השוק המקומי.

מדד המעו"ף ירד 0.15% לרמה של 1,138 נקודות, מדד ת"א 100 השיל 0.49% לרמה של 1,066 נקודות ומדד התל טק עלה 1.32% לרמה של 304 נקודות.

מדדי אסיה: שנחאי איבדה 2.63%, הניקיי זינק 2.07%, האנג סנג טיפס 2.72% ומדד הקוספי עלה 1.09%.

מניות במרכז

מניית כיל צנחה היום בשיעור של 6.8% לאחר שאיבדה אתמול 3.5%. ברקע לירידה הדו-יומית במניית כי"ל, נמצאת הירידה החדה שנרשמה במניות ענף החקלאות בכלל ובמניות הדשנים בפרט. לימור גרובר מפסגות אופק: "לפני יומיים יצא הדו"ח החודשי של פוטאש הקנדית (סימול: pot). לפי הדו"ח, המלאים של האשלג והפוספט רשמו עליה בחודש דצמבר וזאת לאחר שזמן רב שראינו רק ירידות במלאים. למעשה, מלבד חודשים פברואר ומארס, כל השנה ראינו ירידה במלאים" . בעלת השליטה בחברה, החברה לישראל , מצטרפת בירידה של 3.6%.

מניית נייס מערכות רשמה היום עליה של 1.8%. החברה הודיעה היום כי Conseco, חברת הביטוח מהמובילות בארה"ב עם מחזור של מיליארדי דולרים והנמנית ברשימת Fortune 500, הרחיבה את סביבת פתרונות נייס הקיימים אצלה עם פתרון NICE SmartCenter אותו תטמיע בארבעה מוקדי שירות של החברה בארה"ב ומחוצה לה.

מניית המלט רשמה היום עליה של 7.9%. חתמה על העסקה הגדולה בתולדותיה: תמכור מוצרים ב-34.5 מיליון דולר לחברה אסייתית. .

ענקית התרופות הישראלית, טבע וחברת הרפואה הבלגית, ucb, הודיעו אמש על שיתוף פעולה בקידום התרופות המיוצרות על ידי חברת טבע בתחומי ארצות הברית, המיועדות לטיפול בבעיות הנשימה. המוצר הראשון שיימכר כחלק משיתוף פעולה זה, יהיה משאף האסטמה המיוצר על ידי חברת טבע, ProAir HFA. כחלק מתנאי העסקה, לחברת UCB יינתנו בעתיד אפשריות הפצה נוספות של מוצרי חברת טבע, המיועדים לטיפול בבעיות הנשימה.

מניית אפריקה נכסים סגרה היום ביציבות לאחר שאתמול ירדה בשיעור של 4%. ברקע, פרסום המלצת "קניה" אתמול (ד') למניה מצד בית ההשקעות כלל פיננסים בטוחה. עם זאת, הורידו בכלל את מחיר היעד ל-224 שקל למניה לעומת מחיר יעד קודם של 309 שקל. מחיר היעד החדש מהווה אפסייד של 32% למחיר הסגירה אתמול בבורסה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךדן תורג'מן. קרדיט: אור ברוך

לאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות,  הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו

רן קידר |
נושאים בכתבה עבירות מס

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו.

תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.

למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה. השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.

בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11 עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות נמוך יותר.

כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

חן שרייבר  (ניב קנטור)חן שרייבר (ניב קנטור)

59% נגד: ניסיון ביטול הגבלת הכהונה בלשכת רואי החשבון נכשל

רוב חברי הלשכה דחו את שינוי התקנון שהיה מאפשר לנשיא חן שרייבר להתמודד לקדנציה שלישית ברצף, על רקע המהלך להפיכת הלשכה לחברה לתועלת הציבור

מנדי הניג |

יומיים לפני סוף השנה, חברי לשכת רואי החשבון הצביעו באסיפה כללית והחליטו על דחיית התקנון שהיה יכול לאפשר לנשיא הלשכה, שרייבר להמשיך לקדנציות נוספות. בהצבעה שנערכה בצורה דיגיטלית בהשתתפות רחבת היקף שנערכה אתמול באספה הכללית, דחו החברים את תיקון התקנון שקידם נשיא הלשכה, רו״ח חן שרייבר, ברוב מובהק של כ-59%. המשמעות המעשית היא ששרייבר, שמכהן מאז 2021 ונמצא כיום בקדנציה השנייה שלו, לא יוכל להתמודד שוב ברצף בבחירות הבאות.

מתוך 5,829 חברים שהשתתפו בהצבעה, 3,454 הצביעו נגד השינוי ורק 2,375 תמכו בו. שיעור התמיכה עמד על כ-40.7% בלבד, נמוך מהנדרש כדי לשנות סעיף מהותי כל כך בתקנון. התוצאה מסכמת מאבק פנימי שנמשך בשבועות האחרונים והחריף לקראת ההצבעה. 

על רקע הבחירות ללשכה פרסם רו"ח חן שרייבר את המאמר הבא ובו הוא פרס את המהלכים שקידם בזמן כהונתו ובין השאר כתב, "הובלתי את המעבר לבחירות דיגיטליות בין חברות וחברי הלשכה לוועד ולנשיאות. כעת, אנחנו עתידים להשלים את המהלך עם הסרת מגבלת קדנציות, שהוא הלכה למעשה מימוש של עקרונות הדמוקרטיה המהותית, כאשר המטרה היא להשאיר בידי חברי הלשכה, ובידיהם בלבד, את הכוח והחופש לבחור את ההנהגה כהבנתם, פעם בשלוש שנים" - תהליכי הדמוקרטיזציה שמחויבים לטובת מעמד רואי החשבון בישראל

שרייבר ביקש לבטל את הסעיף הקיים בתקנון, שמגביל את נשיא הלשכה לשתי קדנציות רצופות של שלוש שנים כל אחת. כיום, נשיא שסיים שתי קדנציות יכול להתמודד פעם נוספת רק אחרי כהונה של נשיא אחר. שינוי התקנון היה פותח בפני שרייבר את הדרך להתמודד שוב כבר ב-2027.

בתחילת החודש אישר הוועד המרכזי של הלשכה את תיקון התקנון ברוב של 23 מול 9, אבל ההכרעה הסופית הועברה, כמתחייב, לאספה הכללית של כלל החברים. שם התמונה כבר הייתה שונה. בין המתנגדים הבולטים למהלך היה גם ממלא מקום נשיא הלשכה, רו״ח ג׳ק בלנגה, שעד לאחרונה נמנה עם מחנה התומכים של שרייבר, ויצא לקמפיין גלוי נגד ביטול ההגבלה.