היין עולה בצורה קיצונית לשיא של 2.5 שנים כנגד הדולר
צניחה במגזר הקמעונאי מעלה את החששות כי הכלכלה האמריקאית עשויה להכנס למיתון חריף. כעת נסחר הדולר סביב הרמות של 106.85 אל מול היין.
אתמול פורסמו נתוני המכירות הקמעונאיות בארה"ב אשר הצביעו על צמיחה שלילית של 0.4 אחוז לחודש דצמבר ואיתם גם נתוני המדד המחירים ליצרן חודש לחודש ירדו לרמה שלילית של 0.1 אחוז, מתחת לצפי החיובי של 0.2%. דאגות המשקיעים כי הירידה בהוצאות הצרכן האמריקאי עשויה להתרחב ולהביא להאטה כלכלית גלובלית.
כמו כן, הנתונים המתונים ממשיכים לתת תמיכה לדעה הרווחת בקרב האנליסטים אשר צופים קיצוץ חד של 0.5 אחוז בריבית הפדרל רזרב כבר החודש, כאשר ירידה בריבית מקטינה את האטרקטיביות של הדולר בעולם. משקיעי הcarry traders אשר לווים את היין בכדי לממן נכסים או לקנות מטבעות בעלי תשואה גבוה יותר, החליטו להקטין פעילותם משמעותית בשל הסיכון הגלום ברכישת השטר הירוק.
היום יתמקדו המשקיעים במספר נתונים בעלי חשיבות רבה. בבריטנה את מירב תשומת הלב יתפסו נתוני השכר הממוצע במשק אשר יתפרסמו בשעה 9:30 (GMT). בארה"ב, המשקיעים ימתינו בכליון עיניים לנתוני האינפלציה כגון מדד המחירים לצרכן בשעה 13:30 (GMT).
דולר/שקל: נתוני האינפלציה עברו את רף ה-3.0% בשנת 2007 שיא שלא היה כמותו כבר 5 חמש שנים. זאת על רקע העליה במחירי המזון והאנרגיה. נדגיש היעד שנקבע הבנק המרכזי עמד על 1% עד 3% עפ"י נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בארץ האינפלציה לשנת 2007 נעמדת על 3.4%. נזכיר, בשנת 2006 האנפלציה עמדה על 0.1% בלבד. התוצאות צחזקות את הערכות כי סטנלי פישר, נגיד הבק המרכזי הישראלי עשוי להעלות גם החודש את הריבית במשק בעוד כרבע אחוז ובכך לתת רוח גבית לשקל להמשיך ולהתחזק אף עד לרמות של 3.6300 אל מול המטבע האמריקאי. אמש סגר השקל בהתחזקות של 0.4%.
זהב: החוזה העתידי על הזהב סגר בירידות לאחר שהגיע לשיא של 916.00 דולר לאונקיה וזאת על רקע מימוש רווחים של משקיעים. יחד עם זאת, מסחר ספקולטיבי של משקיעים עשוי להחזיר את זהב לעליות בכדי לגדר עצמם מהאי וודאות בשווקים הפיננסיים. החוזה העתידי על הזב סגר את המסחר אמש סביב הרמות של 889.3 דולר לאונקיה.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
