היין עולה בצורה קיצונית לשיא של 2.5 שנים כנגד הדולר
צניחה במגזר הקמעונאי מעלה את החששות כי הכלכלה האמריקאית עשויה להכנס למיתון חריף. כעת נסחר הדולר סביב הרמות של 106.85 אל מול היין.
אתמול פורסמו נתוני המכירות הקמעונאיות בארה"ב אשר הצביעו על צמיחה שלילית של 0.4 אחוז לחודש דצמבר ואיתם גם נתוני המדד המחירים ליצרן חודש לחודש ירדו לרמה שלילית של 0.1 אחוז, מתחת לצפי החיובי של 0.2%. דאגות המשקיעים כי הירידה בהוצאות הצרכן האמריקאי עשויה להתרחב ולהביא להאטה כלכלית גלובלית.
כמו כן, הנתונים המתונים ממשיכים לתת תמיכה לדעה הרווחת בקרב האנליסטים אשר צופים קיצוץ חד של 0.5 אחוז בריבית הפדרל רזרב כבר החודש, כאשר ירידה בריבית מקטינה את האטרקטיביות של הדולר בעולם. משקיעי הcarry traders אשר לווים את היין בכדי לממן נכסים או לקנות מטבעות בעלי תשואה גבוה יותר, החליטו להקטין פעילותם משמעותית בשל הסיכון הגלום ברכישת השטר הירוק.
היום יתמקדו המשקיעים במספר נתונים בעלי חשיבות רבה. בבריטנה את מירב תשומת הלב יתפסו נתוני השכר הממוצע במשק אשר יתפרסמו בשעה 9:30 (GMT). בארה"ב, המשקיעים ימתינו בכליון עיניים לנתוני האינפלציה כגון מדד המחירים לצרכן בשעה 13:30 (GMT).
דולר/שקל: נתוני האינפלציה עברו את רף ה-3.0% בשנת 2007 שיא שלא היה כמותו כבר 5 חמש שנים. זאת על רקע העליה במחירי המזון והאנרגיה. נדגיש היעד שנקבע הבנק המרכזי עמד על 1% עד 3% עפ"י נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בארץ האינפלציה לשנת 2007 נעמדת על 3.4%. נזכיר, בשנת 2006 האנפלציה עמדה על 0.1% בלבד. התוצאות צחזקות את הערכות כי סטנלי פישר, נגיד הבק המרכזי הישראלי עשוי להעלות גם החודש את הריבית במשק בעוד כרבע אחוז ובכך לתת רוח גבית לשקל להמשיך ולהתחזק אף עד לרמות של 3.6300 אל מול המטבע האמריקאי. אמש סגר השקל בהתחזקות של 0.4%.
זהב: החוזה העתידי על הזהב סגר בירידות לאחר שהגיע לשיא של 916.00 דולר לאונקיה וזאת על רקע מימוש רווחים של משקיעים. יחד עם זאת, מסחר ספקולטיבי של משקיעים עשוי להחזיר את זהב לעליות בכדי לגדר עצמם מהאי וודאות בשווקים הפיננסיים. החוזה העתידי על הזב סגר את המסחר אמש סביב הרמות של 889.3 דולר לאונקיה.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
עידית סילמן: "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה" קבוצת בזן: "קבוצת בזן פועלת ותמשיך לפעול בשקיפות מלאה אל מול גורמי המקצוע בתחום הגנת
הסביבה"
בזן מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה שלח התראה וזימון לשימוע לבז"ן בזן 0.87% , לכרמל אולפינים ולגדיב, בעקבות שורה של הפרות לכאורה של תנאי היתרי הפליטה והרעלים ושל הוראות חוק אוויר נקי וחוק החומרים המסוכנים. המסמכים שנמסרו לחברות מתארים ליקויים חוזרים בפליטות מזהמות, בתשתיות ובניהול חומרים מסוכנים.
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, אמרה כי "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה. המשרד להגנת הסביבה לא יאפשר למפעלים לסכן את בריאות הציבור והסביבה ויפעל בכל הכלים העומדים לרשותו כדי להבטיח עמידה מלאה בחוק".
על פי נתוני המשרד, בתחנות הניטור ובדיגומים על גדר המתחם נרשמה מגמת עלייה עקבית בריכוזי בנזן, חומר המוגדר כמסרטן, החל מ-2020 ועד 2024. לפי המשרד, העלייה נובעת מפליטות המתחם המשותף של בז"ן וגדיב, וחשפה את הציבור לרמות מזהם הגבוהות מאלה שנקבעו בערכי הסביבה. בנוסף לכך נמצאו חריגות רבות מערכי הפליטה המותרים לבז"ן ולכאו"ל לגבי מזהמים שונים, בהם תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן וחלקיקים. בחלק מהמקרים דווח על פליטות עשן שחור שהוגדרו כזיהום אוויר חזק או בלתי סביר, בניגוד לתנאי היתר הפליטה.
בממצאים הנוגעים לגדיב התגלו שתי הפרות מהותיות של תנאי היתר הרעלים: הפעלה של קווי דלק חוץ-מפעליים המוליכים חומרים מסוכנים ללא מערכת הגנה קתודית במקטע מסוים, מצב שמגביר את הסיכון לקורוזיה ולדליפות; וכן הפעלה מחדש של מכלי אחסון מסוכנים אחרי אירועים חריגים ללא אישור מחודש של בודק מוסמך, בניגוד לדרישות ההיתר.
- בזן: עליה במרווחי הזיקוק, התקבולים על הפגיעה במתקנים תרמו למעבר לרווח
- בזן הפסידה 37 מיליון ד' ברבעון - מרווח הזיקוק הסתכם על 10.5 דולר לחבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשל הליקויים, המשרד להגנת הסביבה שוקל צעדי אכיפה ובהם צו מינהלי לפי חוק אוויר נקי לצמצום ומניעת זיהום, וכן הטלת עיצומים כספיים. לפני קבלת החלטה סופית זומנו החברות לשימוע.
