היין עולה בצורה קיצונית לשיא של 2.5 שנים כנגד הדולר

היין נסחר אמש ברמתו הגבוהה ביותר מזה שנתיים וחצי, זאת לאחר שמשקיעים רבים החליטו לעזוב נכסים מסוכנים לאחר ירידה בנתוני המכירות הקמעונאיות בארה"ב

צניחה במגזר הקמעונאי מעלה את החששות כי הכלכלה האמריקאית עשויה להכנס למיתון חריף. כעת נסחר הדולר סביב הרמות של 106.85 אל מול היין.

אתמול פורסמו נתוני המכירות הקמעונאיות בארה"ב אשר הצביעו על צמיחה שלילית של 0.4 אחוז לחודש דצמבר ואיתם גם נתוני המדד המחירים ליצרן חודש לחודש ירדו לרמה שלילית של 0.1 אחוז, מתחת לצפי החיובי של 0.2%. דאגות המשקיעים כי הירידה בהוצאות הצרכן האמריקאי עשויה להתרחב ולהביא להאטה כלכלית גלובלית.

כמו כן, הנתונים המתונים ממשיכים לתת תמיכה לדעה הרווחת בקרב האנליסטים אשר צופים קיצוץ חד של 0.5 אחוז בריבית הפדרל רזרב כבר החודש, כאשר ירידה בריבית מקטינה את האטרקטיביות של הדולר בעולם. משקיעי הcarry traders אשר לווים את היין בכדי לממן נכסים או לקנות מטבעות בעלי תשואה גבוה יותר, החליטו להקטין פעילותם משמעותית בשל הסיכון הגלום ברכישת השטר הירוק.

היום יתמקדו המשקיעים במספר נתונים בעלי חשיבות רבה. בבריטנה את מירב תשומת הלב יתפסו נתוני השכר הממוצע במשק אשר יתפרסמו בשעה 9:30 (GMT). בארה"ב, המשקיעים ימתינו בכליון עיניים לנתוני האינפלציה כגון מדד המחירים לצרכן בשעה 13:30 (GMT).

דולר/שקל: נתוני האינפלציה עברו את רף ה-3.0% בשנת 2007 שיא שלא היה כמותו כבר 5 חמש שנים. זאת על רקע העליה במחירי המזון והאנרגיה. נדגיש היעד שנקבע הבנק המרכזי עמד על 1% עד 3% עפ"י נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בארץ האינפלציה לשנת 2007 נעמדת על 3.4%. נזכיר, בשנת 2006 האנפלציה עמדה על 0.1% בלבד. התוצאות צחזקות את הערכות כי סטנלי פישר, נגיד הבק המרכזי הישראלי עשוי להעלות גם החודש את הריבית במשק בעוד כרבע אחוז ובכך לתת רוח גבית לשקל להמשיך ולהתחזק אף עד לרמות של 3.6300 אל מול המטבע האמריקאי. אמש סגר השקל בהתחזקות של 0.4%.

זהב: החוזה העתידי על הזהב סגר בירידות לאחר שהגיע לשיא של 916.00 דולר לאונקיה וזאת על רקע מימוש רווחים של משקיעים. יחד עם זאת, מסחר ספקולטיבי של משקיעים עשוי להחזיר את זהב לעליות בכדי לגדר עצמם מהאי וודאות בשווקים הפיננסיים. החוזה העתידי על הזב סגר את המסחר אמש סביב הרמות של 889.3 דולר לאונקיה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נשיא צרפת מקרון
צילום: איי.פי

צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?

מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים

משה כסיף |

שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.

הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי,  בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.

מדינה על הנייר, כיבוש במציאות

הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.

הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.

ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.