היין עולה בצורה קיצונית לשיא של 2.5 שנים כנגד הדולר

היין נסחר אמש ברמתו הגבוהה ביותר מזה שנתיים וחצי, זאת לאחר שמשקיעים רבים החליטו לעזוב נכסים מסוכנים לאחר ירידה בנתוני המכירות הקמעונאיות בארה"ב

צניחה במגזר הקמעונאי מעלה את החששות כי הכלכלה האמריקאית עשויה להכנס למיתון חריף. כעת נסחר הדולר סביב הרמות של 106.85 אל מול היין.

אתמול פורסמו נתוני המכירות הקמעונאיות בארה"ב אשר הצביעו על צמיחה שלילית של 0.4 אחוז לחודש דצמבר ואיתם גם נתוני המדד המחירים ליצרן חודש לחודש ירדו לרמה שלילית של 0.1 אחוז, מתחת לצפי החיובי של 0.2%. דאגות המשקיעים כי הירידה בהוצאות הצרכן האמריקאי עשויה להתרחב ולהביא להאטה כלכלית גלובלית.

כמו כן, הנתונים המתונים ממשיכים לתת תמיכה לדעה הרווחת בקרב האנליסטים אשר צופים קיצוץ חד של 0.5 אחוז בריבית הפדרל רזרב כבר החודש, כאשר ירידה בריבית מקטינה את האטרקטיביות של הדולר בעולם. משקיעי הcarry traders אשר לווים את היין בכדי לממן נכסים או לקנות מטבעות בעלי תשואה גבוה יותר, החליטו להקטין פעילותם משמעותית בשל הסיכון הגלום ברכישת השטר הירוק.

היום יתמקדו המשקיעים במספר נתונים בעלי חשיבות רבה. בבריטנה את מירב תשומת הלב יתפסו נתוני השכר הממוצע במשק אשר יתפרסמו בשעה 9:30 (GMT). בארה"ב, המשקיעים ימתינו בכליון עיניים לנתוני האינפלציה כגון מדד המחירים לצרכן בשעה 13:30 (GMT).

דולר/שקל: נתוני האינפלציה עברו את רף ה-3.0% בשנת 2007 שיא שלא היה כמותו כבר 5 חמש שנים. זאת על רקע העליה במחירי המזון והאנרגיה. נדגיש היעד שנקבע הבנק המרכזי עמד על 1% עד 3% עפ"י נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בארץ האינפלציה לשנת 2007 נעמדת על 3.4%. נזכיר, בשנת 2006 האנפלציה עמדה על 0.1% בלבד. התוצאות צחזקות את הערכות כי סטנלי פישר, נגיד הבק המרכזי הישראלי עשוי להעלות גם החודש את הריבית במשק בעוד כרבע אחוז ובכך לתת רוח גבית לשקל להמשיך ולהתחזק אף עד לרמות של 3.6300 אל מול המטבע האמריקאי. אמש סגר השקל בהתחזקות של 0.4%.

זהב: החוזה העתידי על הזהב סגר בירידות לאחר שהגיע לשיא של 916.00 דולר לאונקיה וזאת על רקע מימוש רווחים של משקיעים. יחד עם זאת, מסחר ספקולטיבי של משקיעים עשוי להחזיר את זהב לעליות בכדי לגדר עצמם מהאי וודאות בשווקים הפיננסיים. החוזה העתידי על הזב סגר את המסחר אמש סביב הרמות של 889.3 דולר לאונקיה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

דניאל חחיאשווילי המפקח על הבנקים
צילום: דוברות בנק ישראל
בדיקת ביזפורטל

גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה?

"החתול ששומר על השמנת" גירסת בנק ישראל: מאז תחילת שנות ה-60 כיהנו 12 מפקחים על הבנקים מתוכם 8 מפקחים המשיכו לאחר סיום כהונתם לתפקידים בכירים בבנקים עצמם - כיו״רים, מנכ״לים, סמנכ״לים או דירקטורים - אתם אלו שמשלמים את מחיר הפיקוח ה"מלאכותי" הזה

מנדי הניג |

אנשים שנכנסים למערכת הציבורית צריכים לדעת שהם שליחי ציבור. זו אחריות גדולה וזה הרבה יותר גדול מכסף.  אנשים שנמצאים בפיקוח על הבנקים אמורים להבין שבמקביל לשמירה על יציבות הבנקים הם אמורים לדאוג לציבור. זה משחק סכום אפס - אם הבנקים מרוויחים יותר מדי, הציבור נפגע. הפיקוח על הבנקים אמור לאזן בין השניים. אבל לאורך כמעט כל ההיסטוריה הוא שם פס על הציבור. מנסים להפחיד אותו, לכופף אותו, אבל בנק ישראל והפיקוח על הבנקים כגוף האחראי על הבנקים לא זז. הוא מתחבר בכסות מקצועית, אקדמית, אבל מאחורי המסכות עומד דבר אחד גדול שגורם להם להעדיף את הבנקים - כסף. 

אנשים הם אנשים, וכל עוד לא יהיה מפקח AI, הם יחשבו על הג'וב הבא וההמשך. הסברנו כאן אתמול, ונחזור על רגל אחת שמפקח על הבנקים שנלחם בבנקים ופוגע ברווחים שלהם הוא טרבל מייקר והסיכוי שלו למצוא עבודה בהמשך במערכת הבנקאית קלוש. אם הוא ישחק אותה מול הציבור כאילו הוא נלחם בשבילו אבל מול הבנקים הוא יהיה רך ונחמד הוא מרוויח פעמיים - הציבור חושב שהוא נלחם בשבילו, והוא נשאר ביחסים טובים עם החברים במערכת הבנקאית. זה שוק קטן, כולם מכירים את כולם, לכו תדעו, אולי עוד שנתיים-שלוש יחפשו דירקטור לבנק. 

 :



דירקטור זה תפקיד חלומות. מכובד, מעט שעות והמון כסף. הפיתוי גובר על התפקיד. שאחרים יהיו "שליח ציבור", המפקחים רוצים לרוב להיות בסדר עם כולם, ועוד שנתיים-שלוש לקבל ג'וב חלומות. בעצם למה שנתיים, אפשר לצאת לאיזה חברת קריפטו, או מסחר בקריפטו לקבל מיליונים ואז אחרי שנתיים לקבל עוד ג'וב כדירקטור בבנק - זה היה המסלול של חדוה בר, אבל חדוה לא לבד. גם מאיר, גם גליה, גם אמנון, גם יצחק וגם רוני. מסתבר שרוב המפקחים על הבנקים התגלגלו לג'ובים נוצצים במערכת הבנקאית


בדקנו את הקריירה של כל אחד ממפקחי הבנקים. הנה הטבלה: