היין עולה בצורה קיצונית לשיא של 2.5 שנים כנגד הדולר

היין נסחר אמש ברמתו הגבוהה ביותר מזה שנתיים וחצי, זאת לאחר שמשקיעים רבים החליטו לעזוב נכסים מסוכנים לאחר ירידה בנתוני המכירות הקמעונאיות בארה"ב

צניחה במגזר הקמעונאי מעלה את החששות כי הכלכלה האמריקאית עשויה להכנס למיתון חריף. כעת נסחר הדולר סביב הרמות של 106.85 אל מול היין.

אתמול פורסמו נתוני המכירות הקמעונאיות בארה"ב אשר הצביעו על צמיחה שלילית של 0.4 אחוז לחודש דצמבר ואיתם גם נתוני המדד המחירים ליצרן חודש לחודש ירדו לרמה שלילית של 0.1 אחוז, מתחת לצפי החיובי של 0.2%. דאגות המשקיעים כי הירידה בהוצאות הצרכן האמריקאי עשויה להתרחב ולהביא להאטה כלכלית גלובלית.

כמו כן, הנתונים המתונים ממשיכים לתת תמיכה לדעה הרווחת בקרב האנליסטים אשר צופים קיצוץ חד של 0.5 אחוז בריבית הפדרל רזרב כבר החודש, כאשר ירידה בריבית מקטינה את האטרקטיביות של הדולר בעולם. משקיעי הcarry traders אשר לווים את היין בכדי לממן נכסים או לקנות מטבעות בעלי תשואה גבוה יותר, החליטו להקטין פעילותם משמעותית בשל הסיכון הגלום ברכישת השטר הירוק.

היום יתמקדו המשקיעים במספר נתונים בעלי חשיבות רבה. בבריטנה את מירב תשומת הלב יתפסו נתוני השכר הממוצע במשק אשר יתפרסמו בשעה 9:30 (GMT). בארה"ב, המשקיעים ימתינו בכליון עיניים לנתוני האינפלציה כגון מדד המחירים לצרכן בשעה 13:30 (GMT).

דולר/שקל: נתוני האינפלציה עברו את רף ה-3.0% בשנת 2007 שיא שלא היה כמותו כבר 5 חמש שנים. זאת על רקע העליה במחירי המזון והאנרגיה. נדגיש היעד שנקבע הבנק המרכזי עמד על 1% עד 3% עפ"י נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בארץ האינפלציה לשנת 2007 נעמדת על 3.4%. נזכיר, בשנת 2006 האנפלציה עמדה על 0.1% בלבד. התוצאות צחזקות את הערכות כי סטנלי פישר, נגיד הבק המרכזי הישראלי עשוי להעלות גם החודש את הריבית במשק בעוד כרבע אחוז ובכך לתת רוח גבית לשקל להמשיך ולהתחזק אף עד לרמות של 3.6300 אל מול המטבע האמריקאי. אמש סגר השקל בהתחזקות של 0.4%.

זהב: החוזה העתידי על הזהב סגר בירידות לאחר שהגיע לשיא של 916.00 דולר לאונקיה וזאת על רקע מימוש רווחים של משקיעים. יחד עם זאת, מסחר ספקולטיבי של משקיעים עשוי להחזיר את זהב לעליות בכדי לגדר עצמם מהאי וודאות בשווקים הפיננסיים. החוזה העתידי על הזב סגר את המסחר אמש סביב הרמות של 889.3 דולר לאונקיה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.