קרדיט סוויס מגיב על פרישתו של ג'ורג' בארט מטבע: "בעוד שנה מהיום לא נרגיש בהבדל"

האנליסטים ממשיכים להחזיק בהמלצת "תשואת יתר" על טבע עם מחיר יעד של 54 דולר למניה
עדי בן ישראל |

בבית ההשקעות קרדיט סוויס מתייחסים להודעת טבע מסוף השבוע, לפי סמנכ"ל המכירות בצפון אמריקה, ג'ורג' בארט, פורש מתפקידו ואילו ביל מארת' יחליפו בתפקיד. למרות חילופי הגברי בצמרת טבע, אשר מגיעים כשנה לאחר פרישתו של המנכ"ל לשעבר ישראל מקוב וחודשים ספורים לאחר הודעת פרישתו של סמנכ"ל הכספים דן זיסקינד, האנליסטים ממשיכים להחזיק בהמלצת "תשואת יתר" על מניית טבע עם מחיר יעד של 54 דולר למניה.

"הפרישה הזו תיתפס כחדשות שליליות עבור החברה, אך אין היא משנה את הנחת ההשקעה שלנו", מדגישים האנליסטים. "ג'ורג' בארט נתפס בעיני רבים כמנהיג של טבע מאז ששלמה ינאי נכנס לתפקידו כמנכ"ל, שכן ינאי עדיין חדש בתעשיית הגנריקה. הוא שימש לא רק את התהליך העסקי כי אם כקול של היגיון בקרב הקהילה העסקית בזמנים של מתח".

על מחליפו של בארט בתפקיד, ביל מארת', אומרים האנליסטים: "מארת' עבד מקרוב עם ג'ורג', ואנו צופים כי הוא יצליח בתפקידו החדש. נודע לנו כי שניהם שיחקו תפקיד חשוב בעיצוב האסטרטגיה של החברה כששלמה ינאי נכנס לתפקיד, כך שהעברת התפקידים צפויה להיות חלקה". עם זאת, האנליסטים מדגישים כי קהילת המשקיעים התוודעה לבארת' רק לפני כשנה, כך שייקח עוד זמן עד ש"רמת הנוחות תתעצב".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"