נס ישראל מבצעת שינויים אירגונים ולוקחת אופציה לרכישת גב מערכות
שחר אפעל, נשיא נס ישראל, הודיע היום (ג') על שינויים מבניים בנס ישראל ובהיערכותה לשנת 2008. במסגרת השינויים, ימונה אפי קוטק, שכיהן עד כה כמנהל קבוצת מיקור החוץ של נס ישראל (outsourcing), למשנה לנשיא נס ישראל, ובכך יהיה אחראי לפעילות השוטפת של נס ישראל, לרבות, פעילויות קבוצת NessPro.
בנוסף, הודיעה היום נס ישראל על אופציה לרכישת 100% מחברת גב מערכות. עפ"י ההסכם, גב מערכות תתפעל את פעילות חטיבת היועצים של נס ישראל – ConsultNESS, בניהולו של בני שניידר, אשר יתמנה למנכ"ל גב מערכות-מרכז. נס הדגישה, כי עובדי חטיבת היועצים של נס לא ייפגעו כלל מהליך המעבר וכי תנאי ההעסקה שלהם יישמרו.
במסגרת השינויים המבניים, הודיעה נס ישראל על מינויים נוספים בחברה: ספי גל-עזר יתמנה למנהל פעילות מרכזי מצוינות בישראל, כאשר במסגרת אחריותו, יהיה גל-עזר אחראי לקידום עסקיה של נס ישראל בעולם ולבניית פלטפורמה לשירותים מקצועיים גם מחוץ לישראל. גל-עזר יכהן גם כמשקיף בדירקטוריון גב מערכות מטעם נס וידווח לשחר אפעל.
ישי שנידובר ימשיך לכהן בתפקידו כמנהל קבוצת SAP בישראל וידווח לשחר אפעל, ובנוסף לכך, יהיה אחראי למינוף יכולותיה המגוונות של נס בתחום ה-SAP בפעילותה הגלובלית של נס בעולם.
שחר אפעל, נשיא נס ישראל, הדגיש כי "מטרת השינויים המבניים הינה מיקוד בעסקי הליבה של נס ישראל, תוך המשך המובילות העסקית בישראל בענף ה-IT ושילובן של פעילויות ישראליות באסטרטגיה הגלובלית של נס טכנולוגיות, גם מחוץ לישראל".
באשר לאופציה לרכישת 100% ממניות גב מערכות ולתפעול חטיבת היועצים ע"י גב מערכות, הוסיף אפעל, כי "גב מערכות מספקת מענה יעיל, גמיש, זריז ויצירתי לתפעול חטיבת יועצים מקצועית". אפעל הוסיף, כי "נס ישראל תמשיך לתת גיבוי מקצועי לפעילויות הייעוץ" וכי "השילוב בין עוצמתה של נס ליכולת התגובה המהירה של גב מערכות לשינויים התדירים בקרב הלקוחות במגזר ה-IT, יאפשר את צמיחתה של פעילות הייעוץ ומתן ערך מוסף רב יותר ללקוחותיה".
אפעל מסר עוד, כי "מינויו של אפי קוטק מדגיש את התנופה שבה נמצאת נס בישראל ואת הצורך שלנו להשקיע במיקוד בישראל, ובמקביל, בפיתוח עסקי ובייצוא היכולות המתקדמות שיש לנו לעולם. בכוונתי להתמקד בנושאים אלו", הוסיף אפעל.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
