"אלפי מורים יתפטרו אם יוצאו צווי מניעה"

שביתת המורים נכנסה ליומה ה-17, וסופה עדיין לא נראה באופק. בארגון המורים טוענים כי אלפי מכתבי התפטרות צפויים להיכנס לתוקף, אם ביהמ"ש יכריע נגד השביתה. "לא נחזור ללמד בכוח"

אין שינוי באופק: שביתת המורים נכנסת ליומה ה-17, ולא מסתמנת כל תפנית. אמנם בארגון המורים טוענים כי הממשלה "מתחילים למצמץ", אך כרגע העיניים נשואות אל בית הדין לעבודה, אשר עשוי להוציא צווי מניעה, שיכפו על המורים לשוב ללמד. בארגון מבהירים בראיון לגלי צה"ל כי "מורים שלא יתפטרו - ילמדו", אך מכריזים כי אלפי מכתבי התפטרות יוגשו אם יוחלט להוציא את צווי המניעה.

"לצערי, כל מה שצפינו ודיברנו לפני שבועיים בדיוק הולך באותו תלם", אמר הבוקר חבר הנהלת ארגון המורים, אבי פסקל, בראיון לגל"צ. "תיארנו לעצמנו שהשביתה תיארך מספר שבועות עד שהממשלה תתחיל לבוא אלינו".

בהמשך דבריו קבל חבר ארגון המורים העל-יסודיים על הכנסתו של בית הדין לתמונה. "הם מקווים שבית המשפט יחזיר אותנו לעבודה והם ימשיכו לשבת בשקט", אמר. פסקל ציין כי אם יינתנו צווי מניעה, המורים יחזרו ללמד, על אף ש"ללמד באזיקים זה לא טוב".

ואולם, לדבריו, משורת המורים שילמדו ייעדרו אלפים אשר מגישים ויגישו מכתבי התפטרות. "אני לא מעודד מגמה של התפטרות מורים, אבל אנחנו עומדים אפילו נפעמים מעוצמת הרגשות של המורים בכל רחבי הארץ ורואים את זה בכל מה שהמורים יוזמים ועושים".

את הלכי הרוח בקרב המורים הגדיר פסקל כ"התקוממות". "זה רציני מאוד, זה מתחיל לצאת מפרופורציה, הגיעו אלינו אלפי מכתבים שאומרים: 'נתפטר'". בסיום דבריו השתדל פסקל לשדר מסר אופטימי, על אף הנתונים. "אנחנו מורים ואנחנו אוהבים את המקצוע ונאמנים לו", אמר. "אנחנו מקווים שבכל זאת במדינת ישראל הממשלה תתעשת ותשב איתנו ונגיע להסדר הוגן. אני חושב שהם מתחילים למצמץ".

רה"מ מגלה מעורבות

בלשכת ראש הממשלה נמנעו במהלך השבועיים האחרונים להתערב בשביתות המורים והמרצים, והקפידו לומר שראש הממשלה, אהוד אולמרט, סומך על שרת החינוך, יולי תמיר, ושר האוצר, רוני בר-און, שיצליחו לפתור את הבעיות. אולם ייתכן כי המשבר המתמשך הוביל את אולמרט לשנות את מדיניותו.

ביום חמישי בלילה שוחחו אנשיו של אולמרט עם תמיר ובר-און, וביקשו לבדוק אילו רעיונות חדשים ניתן להביא לשולחן המו"מ כדי לקדם את חזיתות המשא ומתן עם ארגון המורים העל יסודיים ועם הסגל הבכיר באוניברסיטה. ההערכה היא שהחל מהיום יתחיל מזכיר הממשלה, עובד יחזקאל, להיות מעורב הרבה יותר במגעים, כולל נוכחות בפגישות.

גורמים בלשכתה של תמיר אישרו אתמול את

מעורבותו של ראש הממשלה במשברים בחינוך. "הוא ואנשיו משוחחים מדי יום עם השרה מספר רב של פעמים", אמרו.‬ מלשכת ראש הממשלה נמסר כי "ראש הממשלה משוכנע כי מעורבותו של שר האוצר תקדם את המגעים מול המורים ומול המרצים. מזכיר הממשלה, מתוקף תפקידו, יהיה מעורב במו"מ המתנהל עם המורים והמרצים".‬

גם בעניין המגעים עם הסגל האקדמי הבכיר צפויה להתקיים היום פגישה נוספת בין יו"ר המועצה המתאמת, פרופ' צבי הכהן, לבין סגן הממונה על השכר באוצר, יוסי כהן. בשני הצדדים מעריכים שפגישה זו לא תוביל לפריצת דרך. "אנחנו ניפגש עם אנשי האוצר בכל פעם שהם יקבעו איתנו פגישה, אך הדרישות שלנו ברורות והן לא ישתנו", אמר הכהן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל
ראיון

מנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"

יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה

רן קידר |

התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור  - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.

ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב. 

ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?

"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".

נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?

 "אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".

ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?

"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".

גרמניה היא לא ידידה קרובה?

"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".