"אלפי מורים יתפטרו אם יוצאו צווי מניעה"

שביתת המורים נכנסה ליומה ה-17, וסופה עדיין לא נראה באופק. בארגון המורים טוענים כי אלפי מכתבי התפטרות צפויים להיכנס לתוקף, אם ביהמ"ש יכריע נגד השביתה. "לא נחזור ללמד בכוח"

אין שינוי באופק: שביתת המורים נכנסת ליומה ה-17, ולא מסתמנת כל תפנית. אמנם בארגון המורים טוענים כי הממשלה "מתחילים למצמץ", אך כרגע העיניים נשואות אל בית הדין לעבודה, אשר עשוי להוציא צווי מניעה, שיכפו על המורים לשוב ללמד. בארגון מבהירים בראיון לגלי צה"ל כי "מורים שלא יתפטרו - ילמדו", אך מכריזים כי אלפי מכתבי התפטרות יוגשו אם יוחלט להוציא את צווי המניעה.

"לצערי, כל מה שצפינו ודיברנו לפני שבועיים בדיוק הולך באותו תלם", אמר הבוקר חבר הנהלת ארגון המורים, אבי פסקל, בראיון לגל"צ. "תיארנו לעצמנו שהשביתה תיארך מספר שבועות עד שהממשלה תתחיל לבוא אלינו".

בהמשך דבריו קבל חבר ארגון המורים העל-יסודיים על הכנסתו של בית הדין לתמונה. "הם מקווים שבית המשפט יחזיר אותנו לעבודה והם ימשיכו לשבת בשקט", אמר. פסקל ציין כי אם יינתנו צווי מניעה, המורים יחזרו ללמד, על אף ש"ללמד באזיקים זה לא טוב".

ואולם, לדבריו, משורת המורים שילמדו ייעדרו אלפים אשר מגישים ויגישו מכתבי התפטרות. "אני לא מעודד מגמה של התפטרות מורים, אבל אנחנו עומדים אפילו נפעמים מעוצמת הרגשות של המורים בכל רחבי הארץ ורואים את זה בכל מה שהמורים יוזמים ועושים".

את הלכי הרוח בקרב המורים הגדיר פסקל כ"התקוממות". "זה רציני מאוד, זה מתחיל לצאת מפרופורציה, הגיעו אלינו אלפי מכתבים שאומרים: 'נתפטר'". בסיום דבריו השתדל פסקל לשדר מסר אופטימי, על אף הנתונים. "אנחנו מורים ואנחנו אוהבים את המקצוע ונאמנים לו", אמר. "אנחנו מקווים שבכל זאת במדינת ישראל הממשלה תתעשת ותשב איתנו ונגיע להסדר הוגן. אני חושב שהם מתחילים למצמץ".

רה"מ מגלה מעורבות

בלשכת ראש הממשלה נמנעו במהלך השבועיים האחרונים להתערב בשביתות המורים והמרצים, והקפידו לומר שראש הממשלה, אהוד אולמרט, סומך על שרת החינוך, יולי תמיר, ושר האוצר, רוני בר-און, שיצליחו לפתור את הבעיות. אולם ייתכן כי המשבר המתמשך הוביל את אולמרט לשנות את מדיניותו.

ביום חמישי בלילה שוחחו אנשיו של אולמרט עם תמיר ובר-און, וביקשו לבדוק אילו רעיונות חדשים ניתן להביא לשולחן המו"מ כדי לקדם את חזיתות המשא ומתן עם ארגון המורים העל יסודיים ועם הסגל הבכיר באוניברסיטה. ההערכה היא שהחל מהיום יתחיל מזכיר הממשלה, עובד יחזקאל, להיות מעורב הרבה יותר במגעים, כולל נוכחות בפגישות.

גורמים בלשכתה של תמיר אישרו אתמול את

מעורבותו של ראש הממשלה במשברים בחינוך. "הוא ואנשיו משוחחים מדי יום עם השרה מספר רב של פעמים", אמרו.‬ מלשכת ראש הממשלה נמסר כי "ראש הממשלה משוכנע כי מעורבותו של שר האוצר תקדם את המגעים מול המורים ומול המרצים. מזכיר הממשלה, מתוקף תפקידו, יהיה מעורב במו"מ המתנהל עם המורים והמרצים".‬

גם בעניין המגעים עם הסגל האקדמי הבכיר צפויה להתקיים היום פגישה נוספת בין יו"ר המועצה המתאמת, פרופ' צבי הכהן, לבין סגן הממונה על השכר באוצר, יוסי כהן. בשני הצדדים מעריכים שפגישה זו לא תוביל לפריצת דרך. "אנחנו ניפגש עם אנשי האוצר בכל פעם שהם יקבעו איתנו פגישה, אך הדרישות שלנו ברורות והן לא ישתנו", אמר הכהן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.

שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.