"אלפי מורים יתפטרו אם יוצאו צווי מניעה"

שביתת המורים נכנסה ליומה ה-17, וסופה עדיין לא נראה באופק. בארגון המורים טוענים כי אלפי מכתבי התפטרות צפויים להיכנס לתוקף, אם ביהמ"ש יכריע נגד השביתה. "לא נחזור ללמד בכוח"

אין שינוי באופק: שביתת המורים נכנסת ליומה ה-17, ולא מסתמנת כל תפנית. אמנם בארגון המורים טוענים כי הממשלה "מתחילים למצמץ", אך כרגע העיניים נשואות אל בית הדין לעבודה, אשר עשוי להוציא צווי מניעה, שיכפו על המורים לשוב ללמד. בארגון מבהירים בראיון לגלי צה"ל כי "מורים שלא יתפטרו - ילמדו", אך מכריזים כי אלפי מכתבי התפטרות יוגשו אם יוחלט להוציא את צווי המניעה.

"לצערי, כל מה שצפינו ודיברנו לפני שבועיים בדיוק הולך באותו תלם", אמר הבוקר חבר הנהלת ארגון המורים, אבי פסקל, בראיון לגל"צ. "תיארנו לעצמנו שהשביתה תיארך מספר שבועות עד שהממשלה תתחיל לבוא אלינו".

בהמשך דבריו קבל חבר ארגון המורים העל-יסודיים על הכנסתו של בית הדין לתמונה. "הם מקווים שבית המשפט יחזיר אותנו לעבודה והם ימשיכו לשבת בשקט", אמר. פסקל ציין כי אם יינתנו צווי מניעה, המורים יחזרו ללמד, על אף ש"ללמד באזיקים זה לא טוב".

ואולם, לדבריו, משורת המורים שילמדו ייעדרו אלפים אשר מגישים ויגישו מכתבי התפטרות. "אני לא מעודד מגמה של התפטרות מורים, אבל אנחנו עומדים אפילו נפעמים מעוצמת הרגשות של המורים בכל רחבי הארץ ורואים את זה בכל מה שהמורים יוזמים ועושים".

את הלכי הרוח בקרב המורים הגדיר פסקל כ"התקוממות". "זה רציני מאוד, זה מתחיל לצאת מפרופורציה, הגיעו אלינו אלפי מכתבים שאומרים: 'נתפטר'". בסיום דבריו השתדל פסקל לשדר מסר אופטימי, על אף הנתונים. "אנחנו מורים ואנחנו אוהבים את המקצוע ונאמנים לו", אמר. "אנחנו מקווים שבכל זאת במדינת ישראל הממשלה תתעשת ותשב איתנו ונגיע להסדר הוגן. אני חושב שהם מתחילים למצמץ".

רה"מ מגלה מעורבות

בלשכת ראש הממשלה נמנעו במהלך השבועיים האחרונים להתערב בשביתות המורים והמרצים, והקפידו לומר שראש הממשלה, אהוד אולמרט, סומך על שרת החינוך, יולי תמיר, ושר האוצר, רוני בר-און, שיצליחו לפתור את הבעיות. אולם ייתכן כי המשבר המתמשך הוביל את אולמרט לשנות את מדיניותו.

ביום חמישי בלילה שוחחו אנשיו של אולמרט עם תמיר ובר-און, וביקשו לבדוק אילו רעיונות חדשים ניתן להביא לשולחן המו"מ כדי לקדם את חזיתות המשא ומתן עם ארגון המורים העל יסודיים ועם הסגל הבכיר באוניברסיטה. ההערכה היא שהחל מהיום יתחיל מזכיר הממשלה, עובד יחזקאל, להיות מעורב הרבה יותר במגעים, כולל נוכחות בפגישות.

גורמים בלשכתה של תמיר אישרו אתמול את

מעורבותו של ראש הממשלה במשברים בחינוך. "הוא ואנשיו משוחחים מדי יום עם השרה מספר רב של פעמים", אמרו.‬ מלשכת ראש הממשלה נמסר כי "ראש הממשלה משוכנע כי מעורבותו של שר האוצר תקדם את המגעים מול המורים ומול המרצים. מזכיר הממשלה, מתוקף תפקידו, יהיה מעורב במו"מ המתנהל עם המורים והמרצים".‬

גם בעניין המגעים עם הסגל האקדמי הבכיר צפויה להתקיים היום פגישה נוספת בין יו"ר המועצה המתאמת, פרופ' צבי הכהן, לבין סגן הממונה על השכר באוצר, יוסי כהן. בשני הצדדים מעריכים שפגישה זו לא תוביל לפריצת דרך. "אנחנו ניפגש עם אנשי האוצר בכל פעם שהם יקבעו איתנו פגישה, אך הדרישות שלנו ברורות והן לא ישתנו", אמר הכהן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.