"אלפי מורים יתפטרו אם יוצאו צווי מניעה"

שביתת המורים נכנסה ליומה ה-17, וסופה עדיין לא נראה באופק. בארגון המורים טוענים כי אלפי מכתבי התפטרות צפויים להיכנס לתוקף, אם ביהמ"ש יכריע נגד השביתה. "לא נחזור ללמד בכוח"

אין שינוי באופק: שביתת המורים נכנסת ליומה ה-17, ולא מסתמנת כל תפנית. אמנם בארגון המורים טוענים כי הממשלה "מתחילים למצמץ", אך כרגע העיניים נשואות אל בית הדין לעבודה, אשר עשוי להוציא צווי מניעה, שיכפו על המורים לשוב ללמד. בארגון מבהירים בראיון לגלי צה"ל כי "מורים שלא יתפטרו - ילמדו", אך מכריזים כי אלפי מכתבי התפטרות יוגשו אם יוחלט להוציא את צווי המניעה.

"לצערי, כל מה שצפינו ודיברנו לפני שבועיים בדיוק הולך באותו תלם", אמר הבוקר חבר הנהלת ארגון המורים, אבי פסקל, בראיון לגל"צ. "תיארנו לעצמנו שהשביתה תיארך מספר שבועות עד שהממשלה תתחיל לבוא אלינו".

בהמשך דבריו קבל חבר ארגון המורים העל-יסודיים על הכנסתו של בית הדין לתמונה. "הם מקווים שבית המשפט יחזיר אותנו לעבודה והם ימשיכו לשבת בשקט", אמר. פסקל ציין כי אם יינתנו צווי מניעה, המורים יחזרו ללמד, על אף ש"ללמד באזיקים זה לא טוב".

ואולם, לדבריו, משורת המורים שילמדו ייעדרו אלפים אשר מגישים ויגישו מכתבי התפטרות. "אני לא מעודד מגמה של התפטרות מורים, אבל אנחנו עומדים אפילו נפעמים מעוצמת הרגשות של המורים בכל רחבי הארץ ורואים את זה בכל מה שהמורים יוזמים ועושים".

את הלכי הרוח בקרב המורים הגדיר פסקל כ"התקוממות". "זה רציני מאוד, זה מתחיל לצאת מפרופורציה, הגיעו אלינו אלפי מכתבים שאומרים: 'נתפטר'". בסיום דבריו השתדל פסקל לשדר מסר אופטימי, על אף הנתונים. "אנחנו מורים ואנחנו אוהבים את המקצוע ונאמנים לו", אמר. "אנחנו מקווים שבכל זאת במדינת ישראל הממשלה תתעשת ותשב איתנו ונגיע להסדר הוגן. אני חושב שהם מתחילים למצמץ".

רה"מ מגלה מעורבות

בלשכת ראש הממשלה נמנעו במהלך השבועיים האחרונים להתערב בשביתות המורים והמרצים, והקפידו לומר שראש הממשלה, אהוד אולמרט, סומך על שרת החינוך, יולי תמיר, ושר האוצר, רוני בר-און, שיצליחו לפתור את הבעיות. אולם ייתכן כי המשבר המתמשך הוביל את אולמרט לשנות את מדיניותו.

ביום חמישי בלילה שוחחו אנשיו של אולמרט עם תמיר ובר-און, וביקשו לבדוק אילו רעיונות חדשים ניתן להביא לשולחן המו"מ כדי לקדם את חזיתות המשא ומתן עם ארגון המורים העל יסודיים ועם הסגל הבכיר באוניברסיטה. ההערכה היא שהחל מהיום יתחיל מזכיר הממשלה, עובד יחזקאל, להיות מעורב הרבה יותר במגעים, כולל נוכחות בפגישות.

גורמים בלשכתה של תמיר אישרו אתמול את

מעורבותו של ראש הממשלה במשברים בחינוך. "הוא ואנשיו משוחחים מדי יום עם השרה מספר רב של פעמים", אמרו.‬ מלשכת ראש הממשלה נמסר כי "ראש הממשלה משוכנע כי מעורבותו של שר האוצר תקדם את המגעים מול המורים ומול המרצים. מזכיר הממשלה, מתוקף תפקידו, יהיה מעורב במו"מ המתנהל עם המורים והמרצים".‬

גם בעניין המגעים עם הסגל האקדמי הבכיר צפויה להתקיים היום פגישה נוספת בין יו"ר המועצה המתאמת, פרופ' צבי הכהן, לבין סגן הממונה על השכר באוצר, יוסי כהן. בשני הצדדים מעריכים שפגישה זו לא תוביל לפריצת דרך. "אנחנו ניפגש עם אנשי האוצר בכל פעם שהם יקבעו איתנו פגישה, אך הדרישות שלנו ברורות והן לא ישתנו", אמר הכהן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מותגי השנה - 2025מותגי השנה - 2025
המותגים של השנה

מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025

שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?

רונן קרסו |
נושאים בכתבה דירוג

כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה. 

זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג

השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.

אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:



לאומי

השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.

2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.

אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.

בזן
צילום: שגיא מורן

חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה

עידית סילמן: "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה" קבוצת בזן: "קבוצת בזן פועלת ותמשיך לפעול בשקיפות מלאה אל מול גורמי המקצוע בתחום הגנת הסביבה"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בזן

מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה שלח התראה וזימון לשימוע לבז"ן בזן 0.87%   , לכרמל אולפינים ולגדיב, בעקבות שורה של הפרות לכאורה של תנאי היתרי הפליטה והרעלים ושל הוראות חוק אוויר נקי וחוק החומרים המסוכנים. המסמכים שנמסרו לחברות מתארים ליקויים חוזרים בפליטות מזהמות, בתשתיות ובניהול חומרים מסוכנים.

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, אמרה כי "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה. המשרד להגנת הסביבה לא יאפשר למפעלים לסכן את בריאות הציבור והסביבה ויפעל בכל הכלים העומדים לרשותו כדי להבטיח עמידה מלאה בחוק".

על פי נתוני המשרד, בתחנות הניטור ובדיגומים על גדר המתחם נרשמה מגמת עלייה עקבית בריכוזי בנזן, חומר המוגדר כמסרטן, החל מ-2020 ועד 2024. לפי המשרד, העלייה נובעת מפליטות המתחם המשותף של בז"ן וגדיב, וחשפה את הציבור לרמות מזהם הגבוהות מאלה שנקבעו בערכי הסביבה. בנוסף לכך נמצאו חריגות רבות מערכי הפליטה המותרים לבז"ן ולכאו"ל לגבי מזהמים שונים, בהם תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן וחלקיקים. בחלק מהמקרים דווח על פליטות עשן שחור שהוגדרו כזיהום אוויר חזק או בלתי סביר, בניגוד לתנאי היתר הפליטה.

בממצאים הנוגעים לגדיב התגלו שתי הפרות מהותיות של תנאי היתר הרעלים: הפעלה של קווי דלק חוץ-מפעליים המוליכים חומרים מסוכנים ללא מערכת הגנה קתודית במקטע מסוים, מצב שמגביר את הסיכון לקורוזיה ולדליפות; וכן הפעלה מחדש של מכלי אחסון מסוכנים אחרי אירועים חריגים ללא אישור מחודש של בודק מוסמך, בניגוד לדרישות ההיתר.

בשל הליקויים, המשרד להגנת הסביבה שוקל צעדי אכיפה ובהם צו מינהלי לפי חוק אוויר נקי לצמצום ומניעת זיהום, וכן הטלת עיצומים כספיים. לפני קבלת החלטה סופית זומנו החברות לשימוע.