"אלפי מורים יתפטרו אם יוצאו צווי מניעה"
אין שינוי באופק: שביתת המורים נכנסת ליומה ה-17, ולא מסתמנת כל תפנית. אמנם בארגון המורים טוענים כי הממשלה "מתחילים למצמץ", אך כרגע העיניים נשואות אל בית הדין לעבודה, אשר עשוי להוציא צווי מניעה, שיכפו על המורים לשוב ללמד. בארגון מבהירים בראיון לגלי צה"ל כי "מורים שלא יתפטרו - ילמדו", אך מכריזים כי אלפי מכתבי התפטרות יוגשו אם יוחלט להוציא את צווי המניעה.
"לצערי, כל מה שצפינו ודיברנו לפני שבועיים בדיוק הולך באותו תלם", אמר הבוקר חבר הנהלת ארגון המורים, אבי פסקל, בראיון לגל"צ. "תיארנו לעצמנו שהשביתה תיארך מספר שבועות עד שהממשלה תתחיל לבוא אלינו".
בהמשך דבריו קבל חבר ארגון המורים העל-יסודיים על הכנסתו של בית הדין לתמונה. "הם מקווים שבית המשפט יחזיר אותנו לעבודה והם ימשיכו לשבת בשקט", אמר. פסקל ציין כי אם יינתנו צווי מניעה, המורים יחזרו ללמד, על אף ש"ללמד באזיקים זה לא טוב".
ואולם, לדבריו, משורת המורים שילמדו ייעדרו אלפים אשר מגישים ויגישו מכתבי התפטרות. "אני לא מעודד מגמה של התפטרות מורים, אבל אנחנו עומדים אפילו נפעמים מעוצמת הרגשות של המורים בכל רחבי הארץ ורואים את זה בכל מה שהמורים יוזמים ועושים".
את הלכי הרוח בקרב המורים הגדיר פסקל כ"התקוממות". "זה רציני מאוד, זה מתחיל לצאת מפרופורציה, הגיעו אלינו אלפי מכתבים שאומרים: 'נתפטר'". בסיום דבריו השתדל פסקל לשדר מסר אופטימי, על אף הנתונים. "אנחנו מורים ואנחנו אוהבים את המקצוע ונאמנים לו", אמר. "אנחנו מקווים שבכל זאת במדינת ישראל הממשלה תתעשת ותשב איתנו ונגיע להסדר הוגן. אני חושב שהם מתחילים למצמץ".
רה"מ מגלה מעורבות
בלשכת ראש הממשלה נמנעו במהלך השבועיים האחרונים להתערב בשביתות המורים והמרצים, והקפידו לומר שראש הממשלה, אהוד אולמרט, סומך על שרת החינוך, יולי תמיר, ושר האוצר, רוני בר-און, שיצליחו לפתור את הבעיות. אולם ייתכן כי המשבר המתמשך הוביל את אולמרט לשנות את מדיניותו.
ביום חמישי בלילה שוחחו אנשיו של אולמרט עם תמיר ובר-און, וביקשו לבדוק אילו רעיונות חדשים ניתן להביא לשולחן המו"מ כדי לקדם את חזיתות המשא ומתן עם ארגון המורים העל יסודיים ועם הסגל הבכיר באוניברסיטה. ההערכה היא שהחל מהיום יתחיל מזכיר הממשלה, עובד יחזקאל, להיות מעורב הרבה יותר במגעים, כולל נוכחות בפגישות.
גורמים בלשכתה של תמיר אישרו אתמול את
מעורבותו של ראש הממשלה במשברים בחינוך. "הוא ואנשיו משוחחים מדי יום עם השרה מספר רב של פעמים", אמרו. מלשכת ראש הממשלה נמסר כי "ראש הממשלה משוכנע כי מעורבותו של שר האוצר תקדם את המגעים מול המורים ומול המרצים. מזכיר הממשלה, מתוקף תפקידו, יהיה מעורב במו"מ המתנהל עם המורים והמרצים".
גם בעניין המגעים עם הסגל האקדמי הבכיר צפויה להתקיים היום פגישה נוספת בין יו"ר המועצה המתאמת, פרופ' צבי הכהן, לבין סגן הממונה על השכר באוצר, יוסי כהן. בשני הצדדים מעריכים שפגישה זו לא תוביל לפריצת דרך. "אנחנו ניפגש עם אנשי האוצר בכל פעם שהם יקבעו איתנו פגישה, אך הדרישות שלנו ברורות והן לא ישתנו", אמר הכהן.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
