הצעת חוק: גופי חקירה יוכלו לקבל פרטים על שיחות בטלפון ובסלולרי - ללא צו מבית משפט
האם יוכלו, בקרוב, חברות הטלפון והסלולר להעביר נתונים אודות שיחותיכם ללא צו מבית המשפט? בהצעת חוק ממשלתית שתעלה היום (ב') להכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת חוק ומשפט של הכנסת קובעת הממשלה כי שם המשתמש, מספר הטלפון ומען השיחה הם נתונים שגופי חקירה ממשלתיים מוסמכים לדרוש מחברות הטלפון ללא צו שיפוטי.
הנתונים בהם מדובר אינם בגדר האזנות סתר, שכן אין מדובר בהעברת תכנים ומסרים בין איש לרעהו. הצעת החוק מבקשת לאפשר למשטרה או לכל גוף חקירה אחר, כגון נציבות מס הכנסה, הרשות להגבלים עסקיים וכו', לקבל נתוני תקשורת טכניים אודות המשתמש כגון מספרי הטלפון של הצדדים לשיחה, משך השיחה, מועדה וכיוצא באלה.
בחברות הסלולר ובחברת בזק נאגרים נתונים רבים אודות המנויים, הנאספים אצלן, בין השאר, לצורך מתן שירות. במהלך השנים, ביקשו גופים רבים בעלי סמכויות חקירה לקבל נתונים הנמצאים בידי חברות הטלפון לצורך חקירות המתנהלות אצלם.
חברת פרטנר, אחת מחברות הסלולר שאמורות לתת דעתן בנושא היום בוועדה, מסרה בתגובה להצעת החוק, כי "אנו סבורים כי כדי לשמור ולהגן על זכויות הפרט ועל האינטרסים הלגיטימיים של כלל המעורבים בתהליך המוצע, יהא צורך לנהוג אף משנה זהירות, שעה שתתבקש החלת הוראות התיקון המוצע על-פי צו מאת שר המשפטים, גם על רשויות חקירה נוספות שלא פורטו בהצעת החוק.
כך, לדוגמה הצעת החוק מבקשת, לכאורה, להסדיר את אותם מקרים בהם נדרשות המשטרה ורשויות החקירה לצו שיפוטי כדי לקבל מידע נדרש, כך שפנייה לבית המשפט לא תידרש עוד באותם מקרים. אולם, בפועל הצעת החוק מרחיבה עוד יותר. אם היום פונות המשטרה ורשויות החקירה לבית המשפט לצורך קבלת מידע ספציפי הנוגע לצורכי חקירה ספציפיים או עניין אחר, עתה מבקשת המשטרה סמכות לקבל מידע גם לצרכים כלליים שבינם לבין צורכי חקירה ספציפיים אין ולא כלום. ברקע ההצעה מבקשות המשטרה ורשויות החקירה לבנות לעצמן מאגרי מידע כללים ונרחבים".
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
