דל מקימה חטיבת שירותים חדשה
ענקית המיחשוב דל נכנסת לתחום השירותים, ומקימה חטיבה ייעודית לנושא שתתמחה בעיקר בתחום התשתיות, כך הכריזה אתמול (ד') החברה במסיבת עיתונאים מיוחדת בלונדון. עם זאת, נמסר, דל לא תיכנס לתחום מיקור החוץ של יישומים ולא תתחרה בתחומים אלה ביבמ וב-HP.
בשלב ראשון תספק דל שירותי הטמעה למערכות מיקרוסופט, לרבות תמיכה בשרתי חלונות, לונגהורן, Virtual Server, הגירה לחלונות ויסטה ולשרת אקסצ'יינג' 2007. בנוסף, תספק דל שירותים בתחום הוירטואליזציה והקונסולידציה של שרתים, לרבות הגירת המערכות מהשרתים האינדיבידואליים לשרתים הוירטואליים עבור הלקוח, ניהול השרתים באמצעות תוכנות Altiris/Dell OpenManage וכן בתחום האיחסון, בו היא תטמיע פתרונות מסוג SAN ו-NAS, ותנהל את האיחסון עבור הלקוחות.
לדברי אריק ולפרה, מנהל תחום התאגידים בדל EMEA, החברה לא מוכרת בעולם ה-IT כספקית פתרונות אלא כספקית מוצרים, כאשר למעשה היא מספקת שירותים מאז יום הקמתה - בשנת 1984 - בעיקר בתמיכה במחשבים שהיא מוכרת לארגונים עסקיים. ואולם, ציין, כבר בשנת 2002 החלה דל לספק שירותי IT.
מארק בולטון, מנהל תחום השרתים בדל EMEA, אמר כי כיום מגיעות ההכנסות מהשירותים שדל מציעה ל-6 מיליארד דולרים (כעשירית מהכנסות החברה השנתיות), המטרה היא להגביר את אחוז ההכנסות מהשירותים עד ל-20% מהכנסות החברה בתוך שלוש שנים, ומשמעות הדבר היא הכפלת ההכנסות משירותים.
על פי פרנסואה ארגוז', מנהל תחום שירותי הייעוץ בתחום התשתיות בדל EMEA, החברה תמקד את מאמצי גיוס העובדים שלה בבתחום השירותים. "כיום 20% מעובדי דל עוסקים בתחום השירותים, לרבות הספקת תמיכה טכנית ושירותים מקצועיים. אנו מחפשים בעיקר מנהלי פרויקטים וארכיטקטי פתרונות. אנו מתכננים להכפיל את היקף העבודה שניתן במיקור חוץ לשותפים שלנו, כדי להיות גמישים יותר. חלוקת העבודה תהיה שאנשי דל מתכננים ומפקחים על הטמעה ונשתמש בשותפים בעיקר בתחום ההטמעה עצמה".
בששת החודשים האחרונים השקיעה דל בשבעה מרכזי היתכנות ברחבי האזור, כולל בבריטניה, צרפת, גרמניה, שוויץ, צ'כיה, פולין ודרום אפריקה, והיא מתוכננת להמשיך את תוכנית ההרחבה באזור EMEA עם פתיחתם של מרכזים נוספים בשנת 2007. פתיחת מרכזים אלה, יחד עם השקעות נוספות במרכזי הטכנולוגיה ללקוחות של שותפים אסטרטגיים, כולל אורקל, מיקרוסופט וסאפ, יעמידו את ההשקעה הכוללת של דל במרכזי היתכנות באזור EMEA על סכום של כשלושה מיליון יורו עד סוף השנה.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
