דל מקימה חטיבת שירותים חדשה
ענקית המיחשוב דל נכנסת לתחום השירותים, ומקימה חטיבה ייעודית לנושא שתתמחה בעיקר בתחום התשתיות, כך הכריזה אתמול (ד') החברה במסיבת עיתונאים מיוחדת בלונדון. עם זאת, נמסר, דל לא תיכנס לתחום מיקור החוץ של יישומים ולא תתחרה בתחומים אלה ביבמ וב-HP.
בשלב ראשון תספק דל שירותי הטמעה למערכות מיקרוסופט, לרבות תמיכה בשרתי חלונות, לונגהורן, Virtual Server, הגירה לחלונות ויסטה ולשרת אקסצ'יינג' 2007. בנוסף, תספק דל שירותים בתחום הוירטואליזציה והקונסולידציה של שרתים, לרבות הגירת המערכות מהשרתים האינדיבידואליים לשרתים הוירטואליים עבור הלקוח, ניהול השרתים באמצעות תוכנות Altiris/Dell OpenManage וכן בתחום האיחסון, בו היא תטמיע פתרונות מסוג SAN ו-NAS, ותנהל את האיחסון עבור הלקוחות.
לדברי אריק ולפרה, מנהל תחום התאגידים בדל EMEA, החברה לא מוכרת בעולם ה-IT כספקית פתרונות אלא כספקית מוצרים, כאשר למעשה היא מספקת שירותים מאז יום הקמתה - בשנת 1984 - בעיקר בתמיכה במחשבים שהיא מוכרת לארגונים עסקיים. ואולם, ציין, כבר בשנת 2002 החלה דל לספק שירותי IT.
מארק בולטון, מנהל תחום השרתים בדל EMEA, אמר כי כיום מגיעות ההכנסות מהשירותים שדל מציעה ל-6 מיליארד דולרים (כעשירית מהכנסות החברה השנתיות), המטרה היא להגביר את אחוז ההכנסות מהשירותים עד ל-20% מהכנסות החברה בתוך שלוש שנים, ומשמעות הדבר היא הכפלת ההכנסות משירותים.
על פי פרנסואה ארגוז', מנהל תחום שירותי הייעוץ בתחום התשתיות בדל EMEA, החברה תמקד את מאמצי גיוס העובדים שלה בבתחום השירותים. "כיום 20% מעובדי דל עוסקים בתחום השירותים, לרבות הספקת תמיכה טכנית ושירותים מקצועיים. אנו מחפשים בעיקר מנהלי פרויקטים וארכיטקטי פתרונות. אנו מתכננים להכפיל את היקף העבודה שניתן במיקור חוץ לשותפים שלנו, כדי להיות גמישים יותר. חלוקת העבודה תהיה שאנשי דל מתכננים ומפקחים על הטמעה ונשתמש בשותפים בעיקר בתחום ההטמעה עצמה".
בששת החודשים האחרונים השקיעה דל בשבעה מרכזי היתכנות ברחבי האזור, כולל בבריטניה, צרפת, גרמניה, שוויץ, צ'כיה, פולין ודרום אפריקה, והיא מתוכננת להמשיך את תוכנית ההרחבה באזור EMEA עם פתיחתם של מרכזים נוספים בשנת 2007. פתיחת מרכזים אלה, יחד עם השקעות נוספות במרכזי הטכנולוגיה ללקוחות של שותפים אסטרטגיים, כולל אורקל, מיקרוסופט וסאפ, יעמידו את ההשקעה הכוללת של דל במרכזי היתכנות באזור EMEA על סכום של כשלושה מיליון יורו עד סוף השנה.
מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)ישראל ומצרים מתקרבות להסכם: מתווה יצוא הגז מלוויתן לקראת אישור סופי
ההבנות בין משרד האנרגיה לשותפות לוויתן סוללות את הדרך ליצוא 130 BCM גז למצרים בהיקף של כ-35 מיליארד דולר - לצד התחייבות להבטחת אספקה רציפה למשק הישראלי
לוויתן בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.
על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש 4.37% , שברון ורציו רציו פטרול יהש -2.23% זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר.
לכתבות נוספות בנושא:
לוויתן
בעסקת יצוא למצרים של 35 מיליארד דולר עד 2040; שותפויות הגז מזנקות
גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
- גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
- שברון נערכת להגדלת ייצוא הגז מישראל למצרים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למתווה החדש יש גם מימד פוליטי. נתניהו רוצה להשלים את ההסכם לפני פגישתו עם נשיא ארה"ב אליו הוזמן לסוף החודש, בין היתר לנוכח מעורבותה של שברון בעסקה והאינטרס האמריקאי בשימור היציבות האזורית. למרות שהעסקה נחתמה כבר באוגוסט, ההיתר הרשמי התעכב בשל דרישה לפרוס את היצוא מעבר לשנת 2040 - החוזה המקורי - כדי לשמור אופציה להגדלת אספקה לשוק המקומי במחירים נמוכים יותר. הדרישה הזו יצרה סחבת ארוכה, שבמהלכה גם גורמים אזוריים ניסו לנצל את ההזדמנות.
