דל מקימה חטיבת שירותים חדשה
ענקית המיחשוב דל נכנסת לתחום השירותים, ומקימה חטיבה ייעודית לנושא שתתמחה בעיקר בתחום התשתיות, כך הכריזה אתמול (ד') החברה במסיבת עיתונאים מיוחדת בלונדון. עם זאת, נמסר, דל לא תיכנס לתחום מיקור החוץ של יישומים ולא תתחרה בתחומים אלה ביבמ וב-HP.
בשלב ראשון תספק דל שירותי הטמעה למערכות מיקרוסופט, לרבות תמיכה בשרתי חלונות, לונגהורן, Virtual Server, הגירה לחלונות ויסטה ולשרת אקסצ'יינג' 2007. בנוסף, תספק דל שירותים בתחום הוירטואליזציה והקונסולידציה של שרתים, לרבות הגירת המערכות מהשרתים האינדיבידואליים לשרתים הוירטואליים עבור הלקוח, ניהול השרתים באמצעות תוכנות Altiris/Dell OpenManage וכן בתחום האיחסון, בו היא תטמיע פתרונות מסוג SAN ו-NAS, ותנהל את האיחסון עבור הלקוחות.
לדברי אריק ולפרה, מנהל תחום התאגידים בדל EMEA, החברה לא מוכרת בעולם ה-IT כספקית פתרונות אלא כספקית מוצרים, כאשר למעשה היא מספקת שירותים מאז יום הקמתה - בשנת 1984 - בעיקר בתמיכה במחשבים שהיא מוכרת לארגונים עסקיים. ואולם, ציין, כבר בשנת 2002 החלה דל לספק שירותי IT.
מארק בולטון, מנהל תחום השרתים בדל EMEA, אמר כי כיום מגיעות ההכנסות מהשירותים שדל מציעה ל-6 מיליארד דולרים (כעשירית מהכנסות החברה השנתיות), המטרה היא להגביר את אחוז ההכנסות מהשירותים עד ל-20% מהכנסות החברה בתוך שלוש שנים, ומשמעות הדבר היא הכפלת ההכנסות משירותים.
על פי פרנסואה ארגוז', מנהל תחום שירותי הייעוץ בתחום התשתיות בדל EMEA, החברה תמקד את מאמצי גיוס העובדים שלה בבתחום השירותים. "כיום 20% מעובדי דל עוסקים בתחום השירותים, לרבות הספקת תמיכה טכנית ושירותים מקצועיים. אנו מחפשים בעיקר מנהלי פרויקטים וארכיטקטי פתרונות. אנו מתכננים להכפיל את היקף העבודה שניתן במיקור חוץ לשותפים שלנו, כדי להיות גמישים יותר. חלוקת העבודה תהיה שאנשי דל מתכננים ומפקחים על הטמעה ונשתמש בשותפים בעיקר בתחום ההטמעה עצמה".
בששת החודשים האחרונים השקיעה דל בשבעה מרכזי היתכנות ברחבי האזור, כולל בבריטניה, צרפת, גרמניה, שוויץ, צ'כיה, פולין ודרום אפריקה, והיא מתוכננת להמשיך את תוכנית ההרחבה באזור EMEA עם פתיחתם של מרכזים נוספים בשנת 2007. פתיחת מרכזים אלה, יחד עם השקעות נוספות במרכזי הטכנולוגיה ללקוחות של שותפים אסטרטגיים, כולל אורקל, מיקרוסופט וסאפ, יעמידו את ההשקעה הכוללת של דל במרכזי היתכנות באזור EMEA על סכום של כשלושה מיליון יורו עד סוף השנה.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
