דל מקימה חטיבת שירותים חדשה
ענקית המיחשוב דל נכנסת לתחום השירותים, ומקימה חטיבה ייעודית לנושא שתתמחה בעיקר בתחום התשתיות, כך הכריזה אתמול (ד') החברה במסיבת עיתונאים מיוחדת בלונדון. עם זאת, נמסר, דל לא תיכנס לתחום מיקור החוץ של יישומים ולא תתחרה בתחומים אלה ביבמ וב-HP.
בשלב ראשון תספק דל שירותי הטמעה למערכות מיקרוסופט, לרבות תמיכה בשרתי חלונות, לונגהורן, Virtual Server, הגירה לחלונות ויסטה ולשרת אקסצ'יינג' 2007. בנוסף, תספק דל שירותים בתחום הוירטואליזציה והקונסולידציה של שרתים, לרבות הגירת המערכות מהשרתים האינדיבידואליים לשרתים הוירטואליים עבור הלקוח, ניהול השרתים באמצעות תוכנות Altiris/Dell OpenManage וכן בתחום האיחסון, בו היא תטמיע פתרונות מסוג SAN ו-NAS, ותנהל את האיחסון עבור הלקוחות.
לדברי אריק ולפרה, מנהל תחום התאגידים בדל EMEA, החברה לא מוכרת בעולם ה-IT כספקית פתרונות אלא כספקית מוצרים, כאשר למעשה היא מספקת שירותים מאז יום הקמתה - בשנת 1984 - בעיקר בתמיכה במחשבים שהיא מוכרת לארגונים עסקיים. ואולם, ציין, כבר בשנת 2002 החלה דל לספק שירותי IT.
מארק בולטון, מנהל תחום השרתים בדל EMEA, אמר כי כיום מגיעות ההכנסות מהשירותים שדל מציעה ל-6 מיליארד דולרים (כעשירית מהכנסות החברה השנתיות), המטרה היא להגביר את אחוז ההכנסות מהשירותים עד ל-20% מהכנסות החברה בתוך שלוש שנים, ומשמעות הדבר היא הכפלת ההכנסות משירותים.
על פי פרנסואה ארגוז', מנהל תחום שירותי הייעוץ בתחום התשתיות בדל EMEA, החברה תמקד את מאמצי גיוס העובדים שלה בבתחום השירותים. "כיום 20% מעובדי דל עוסקים בתחום השירותים, לרבות הספקת תמיכה טכנית ושירותים מקצועיים. אנו מחפשים בעיקר מנהלי פרויקטים וארכיטקטי פתרונות. אנו מתכננים להכפיל את היקף העבודה שניתן במיקור חוץ לשותפים שלנו, כדי להיות גמישים יותר. חלוקת העבודה תהיה שאנשי דל מתכננים ומפקחים על הטמעה ונשתמש בשותפים בעיקר בתחום ההטמעה עצמה".
בששת החודשים האחרונים השקיעה דל בשבעה מרכזי היתכנות ברחבי האזור, כולל בבריטניה, צרפת, גרמניה, שוויץ, צ'כיה, פולין ודרום אפריקה, והיא מתוכננת להמשיך את תוכנית ההרחבה באזור EMEA עם פתיחתם של מרכזים נוספים בשנת 2007. פתיחת מרכזים אלה, יחד עם השקעות נוספות במרכזי הטכנולוגיה ללקוחות של שותפים אסטרטגיים, כולל אורקל, מיקרוסופט וסאפ, יעמידו את ההשקעה הכוללת של דל במרכזי היתכנות באזור EMEA על סכום של כשלושה מיליון יורו עד סוף השנה.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה?
"החתול ששומר על השמנת" גירסת בנק ישראל: מאז תחילת שנות ה-60 כיהנו 12 מפקחים על הבנקים מתוכם 8 מפקחים המשיכו לאחר סיום כהונתם לתפקידים בכירים בבנקים עצמם - כיו״רים, מנכ״לים, סמנכ״לים או דירקטורים - אתם אלו שמשלמים את מחיר הפיקוח ה"מלאכותי" הזה
אנשים שנכנסים למערכת הציבורית צריכים לדעת שהם שליחי ציבור. זו אחריות גדולה וזה הרבה יותר גדול מכסף. אנשים שנמצאים בפיקוח על הבנקים אמורים להבין שבמקביל לשמירה על יציבות הבנקים הם אמורים לדאוג לציבור. זה משחק סכום אפס - אם הבנקים מרוויחים יותר מדי, הציבור נפגע. הפיקוח על הבנקים אמור לאזן בין השניים. אבל לאורך כמעט כל ההיסטוריה הוא שם פס על הציבור. מנסים להפחיד אותו, לכופף אותו, אבל בנק ישראל והפיקוח על הבנקים כגוף האחראי על הבנקים לא זז. הוא מתחבר בכסות מקצועית, אקדמית, אבל מאחורי המסכות עומד דבר אחד גדול שגורם להם להעדיף את הבנקים - כסף.
אנשים הם אנשים, וכל עוד לא יהיה מפקח AI, הם יחשבו על הג'וב הבא וההמשך. הסברנו כאן אתמול, ונחזור על רגל אחת שמפקח על הבנקים שנלחם בבנקים ופוגע ברווחים שלהם הוא טרבל מייקר והסיכוי שלו למצוא עבודה בהמשך במערכת הבנקאית קלוש. אם הוא ישחק אותה מול הציבור כאילו הוא נלחם בשבילו אבל מול הבנקים הוא יהיה רך ונחמד הוא מרוויח פעמיים - הציבור חושב שהוא נלחם בשבילו, והוא נשאר ביחסים טובים עם החברים במערכת הבנקאית. זה שוק קטן, כולם מכירים את כולם, לכו תדעו, אולי עוד שנתיים-שלוש יחפשו דירקטור לבנק.
:
דירקטור זה תפקיד חלומות. מכובד, מעט שעות והמון כסף. הפיתוי גובר על התפקיד. שאחרים יהיו "שליח ציבור", המפקחים רוצים לרוב להיות בסדר עם כולם, ועוד שנתיים-שלוש לקבל ג'וב חלומות. בעצם למה שנתיים, אפשר לצאת לאיזה חברת קריפטו, או מסחר בקריפטו לקבל מיליונים ואז אחרי שנתיים לקבל עוד ג'וב כדירקטור בבנק - זה היה המסלול של חדוה בר, אבל חדוה לא לבד. גם מאיר, גם גליה, גם אמנון, גם יצחק וגם רוני. מסתבר שרוב המפקחים על הבנקים התגלגלו לג'ובים נוצצים במערכת הבנקאית
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- בנק ישראל מפרסם הקלות ללוקחי משכנתאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדקנו את הקריירה של כל אחד ממפקחי הבנקים. הנה הטבלה:
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")