דל מקימה חטיבת שירותים חדשה
ענקית המיחשוב דל נכנסת לתחום השירותים, ומקימה חטיבה ייעודית לנושא שתתמחה בעיקר בתחום התשתיות, כך הכריזה אתמול (ד') החברה במסיבת עיתונאים מיוחדת בלונדון. עם זאת, נמסר, דל לא תיכנס לתחום מיקור החוץ של יישומים ולא תתחרה בתחומים אלה ביבמ וב-HP.
בשלב ראשון תספק דל שירותי הטמעה למערכות מיקרוסופט, לרבות תמיכה בשרתי חלונות, לונגהורן, Virtual Server, הגירה לחלונות ויסטה ולשרת אקסצ'יינג' 2007. בנוסף, תספק דל שירותים בתחום הוירטואליזציה והקונסולידציה של שרתים, לרבות הגירת המערכות מהשרתים האינדיבידואליים לשרתים הוירטואליים עבור הלקוח, ניהול השרתים באמצעות תוכנות Altiris/Dell OpenManage וכן בתחום האיחסון, בו היא תטמיע פתרונות מסוג SAN ו-NAS, ותנהל את האיחסון עבור הלקוחות.
לדברי אריק ולפרה, מנהל תחום התאגידים בדל EMEA, החברה לא מוכרת בעולם ה-IT כספקית פתרונות אלא כספקית מוצרים, כאשר למעשה היא מספקת שירותים מאז יום הקמתה - בשנת 1984 - בעיקר בתמיכה במחשבים שהיא מוכרת לארגונים עסקיים. ואולם, ציין, כבר בשנת 2002 החלה דל לספק שירותי IT.
מארק בולטון, מנהל תחום השרתים בדל EMEA, אמר כי כיום מגיעות ההכנסות מהשירותים שדל מציעה ל-6 מיליארד דולרים (כעשירית מהכנסות החברה השנתיות), המטרה היא להגביר את אחוז ההכנסות מהשירותים עד ל-20% מהכנסות החברה בתוך שלוש שנים, ומשמעות הדבר היא הכפלת ההכנסות משירותים.
על פי פרנסואה ארגוז', מנהל תחום שירותי הייעוץ בתחום התשתיות בדל EMEA, החברה תמקד את מאמצי גיוס העובדים שלה בבתחום השירותים. "כיום 20% מעובדי דל עוסקים בתחום השירותים, לרבות הספקת תמיכה טכנית ושירותים מקצועיים. אנו מחפשים בעיקר מנהלי פרויקטים וארכיטקטי פתרונות. אנו מתכננים להכפיל את היקף העבודה שניתן במיקור חוץ לשותפים שלנו, כדי להיות גמישים יותר. חלוקת העבודה תהיה שאנשי דל מתכננים ומפקחים על הטמעה ונשתמש בשותפים בעיקר בתחום ההטמעה עצמה".
בששת החודשים האחרונים השקיעה דל בשבעה מרכזי היתכנות ברחבי האזור, כולל בבריטניה, צרפת, גרמניה, שוויץ, צ'כיה, פולין ודרום אפריקה, והיא מתוכננת להמשיך את תוכנית ההרחבה באזור EMEA עם פתיחתם של מרכזים נוספים בשנת 2007. פתיחת מרכזים אלה, יחד עם השקעות נוספות במרכזי הטכנולוגיה ללקוחות של שותפים אסטרטגיים, כולל אורקל, מיקרוסופט וסאפ, יעמידו את ההשקעה הכוללת של דל במרכזי היתכנות באזור EMEA על סכום של כשלושה מיליון יורו עד סוף השנה.
מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ויזה זהב ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
