עלות קליטתם של עובדי הקבלן לענף ההיי-טק בישראל תסתכם במאות מיליוני שקלים בכל שנה
הממשלה אישרה בשבוע שעבר את התיקון להצעת חוק חברות כוח אדם, לפיו החל מה-1 באוגוסט, עובדי חברות כוח אדם אשר עבדו תשעה חודשים במקום אחד ייקלטו כעובדים מן המניין, אם יפוטרו קודם לכן יהיו זכאים לפיצויים. כך סוכם שלשום (א') בוועדת השרים בראשות שר הביטחון, עמיר פרץ. את הצעת החוק יזם פרץ בשנת 2000, עוד בהיותו יו"ר ההסתדרות, על מנת למנוע את העסקתם של עובדי קבלן לתקופות ארוכות בתנאים נחותים. בשעתו, עבר הסעיף על השוואת שכרם של עובדי קבלן למקביליהם בחברה בה הם עובדים, אך הסעיף שקבע כי יש לקלוט עובדי קבלן כעובדי חברה מן המניין כעבור תקופה מסוימת הוקפא, בעיקר בשל התנגדות האוצר והמעסיקים הפרטיים.
התיקון לחוק בא למנוע ממעסיקים לפעול בשיטת "הדלת המסתובבת" - לקלוט עובד לתקופה של תשעה חודשים, לפטרו ולהעסיק אחר במקומו. ועל כן נקבעה באחד מסעיפי הצעת החוק "תקופת צינון" של תשעה חודשים שבה ייאסר על מעסיקים לקבל עובדי כוח אדם לאותה המשרה. על פי הערכות לא רשמיות, בענף ההיי-טק יש מספר רב של עובדי קבלן, ועל כן חברות כוח האדם שמעסיקות את אותם עובדים תצטרכנה כעת להעניק קביעות למאות, ואולי אף לאלפי עובדים, תהליך שיעלה מאות מיליוני שקלים, אלא אם כן יטורפד יישום הצעת החוק על-ידי משרד האוצר.
באוצר מתנגדים נחרצות ליישום חוק החברות הנוכחי ואף לפשרה של יו"ר ההסתדרות, עופר עיני. במסגרת הפשרה, הציע עיני כי עובדי כוח אדם ייקלטו בתום 18 חודשי העסקה ואילו דרישת החברות הייתה לקליטה בתום 24 חודשים.
עו"ד חי בר-אל, ממשרד חי בר-אל ושות', המתמחה בדיני עבודה לחברות, אמר לאנשים ומחשבים, כי "עובדים רבים במדינת ישראל מועסקים דרך חברות כוח אדם, מרביתם בענף ההיי-טק. הם עושים את אותה העבודה שעושה עובד מן המניין רק בלי זכויות, ולכן הפגיעה באותם עובדים קשה. כניסתו של התיקון לחוק תחייב את החברות לקבלם כעובדים קבועים, ולהעניק להם את כל המשתמע מכך - באין אם מדובר בתנאים סוציאליים ובין אם מדובר בפעולות אלמנטריות כמו שימוע לפני פיטורין וכו'. פועל יוצא של התיקון הוא שהמשק בכלל, וענף ההיי-טק בפרט, יצטרך להשקיע מאות מיליוני שקלים בקליטת עובדים חדשים-ישנים".
סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר
השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד
סטיב ויטקוף סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר
ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.
הצצה לנכסים של ויטקוף
לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.
המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.
World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ
ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.
לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.
בדרך לכלכלה סגורה? הדולר מזנק בעקבות נאום נתניהו
נאום ראש הממשלה על מעבר אפשרי למשק אוטרקי והודאה בבידוד המדיני גרמו לירידות שערים בתל אביב, הגבירו את חששות המשקיעים מפגיעה בהשקעות הזרות והובילו לבריחה גוברת למטבע האמריקאי, שממשיך לטפס במסחר הרציף
שער הדולר זינק ב-0.6% למול השקל, לאחר הנאום של ראש הממשלה בנימין נתניהו שבו הודה בבידוד המדיני הגובר של ישראל והזהיר מפני מעבר לכלכלה סגורה יותר. הדולר סגר את המסחר הרשמי בעלייה של 0.4% והמשיך לטפס בכ-0.2% נוספים במסחר הרציף.
נתניהו נשא את דבריו בכנס החשב הכללי באוצר, ובהם חשף תמונת מצב קודרת של ישראל מדינית וכלכלית. "אנחנו נצטרך להסתגל לכלכלה עם סממנים אוטרקיים", אמר, תוך שהוא מודה כי המושג "נואה עליו" אישית כחסיד השוק החופשי. הדברים הובילו לתגובה מיידית בשוק המט"ח. השווקים הגיבו בחשש לחזון הכלכלי שהציג ראש הממשלה. המעבר לכלכלה אוטרקית - משק שמספק את צרכיו בעצמו ללא תלות בעולם - מנוגד לכל מה שמניע את הכלכלה הישראלית בעשורים האחרונים. זו היפוך מוחלט של התפיסה הכלכלית שבה דגל נתניהו עצמו לאורך השנים כחסיד השוק החופשי.
השפעה מיידית על המשקיעים הזרים
הבורסה בתל אביב עברה לירידות מיד לאחר הנאום, כאשר המשקיעים הזרים מקבלים מסר שהמשק הישראלי עלול להפוך פחות אטרקטיב להשקעות. מי ירצה להשקיע במדינה שמכריזה על מעבר למשק סגור יותר? פחות השקעות זרות אומר פחות דולרים נכנסים למשק ועלייה של הדולר.
נתניהו תיאר מציאות שבה סנקציות על ישראל מגבילות את יכולתה לייבא נשק וחלקי נשק, מה שמחייב פיתוח תעשיות ביטחון מקומיות. אבל זה רק התחלה - אם המגמה תמשיך, גם תחומים אחרים יושפעו. נתניהו הסביר שהמיעוטים המוסלמים באירופה הפכו לקבוצת לחץ משמעותית שמשפיעה על הממשלות המקומיות בסוגיית המלחמה בעזה. "מנהיגים אירופאים מודים בכך בשיחות פרטיות, אך בפועל נגררים לקו מדיני שמוביל לסנקציות והגבלות על ישראל", אמר. התוצאה - ישראל נותרת מחוץ לגושים הכלכליים הגדולים.
- נאום נתניהו, הירידות בבורסה והדולר
- נעילה שלילית בת"א: איידיאי צנחה 7.7%, הראל ומנורה 5.6%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקושי בייבוא והשפעתו על הדולר
אם ישראל תהיה מוגבלת יותר בייבוא, יהיה לה פחות צורך בדולרים. יבואנים קונים דולרים מהבנקים כדי לשלם לספקים בחו"ל. אם היקף הייבוא יקטן - פחות יבואנים יצטרכו דולרים, אז הביקוש לדולרים יירד. אבל במקביל, גם הכמות של דולרים שנמכרת בשוק המקומי תקטן - כי פחות חברות זרות ופחות משקיעים ירצו להכניס כסף למשק מבודד. התוצאה: פחות דולרים זמינים לקנייה (פחות היצע), מה שמעלה את המחיר.
