עלות קליטתם של עובדי הקבלן לענף ההיי-טק בישראל תסתכם במאות מיליוני שקלים בכל שנה

הממשלה אישרה בשבוע שעבר את התיקון להצעת חוק חברות כוח אדם, לפיו החל מה-1 באוגוסט, עובדי חברות כוח אדם אשר עבדו תשעה חודשים במקום אחד ייקלטו כעובדים מן המניין, אם יפוטרו קודם לכן יהיו זכאים לפיצויים. כך סוכם שלשום (א') בוועדת השרים בראשות שר הביטחון, עמיר פרץ. את הצעת החוק יזם פרץ בשנת 2000, עוד בהיותו יו"ר ההסתדרות, על מנת למנוע את העסקתם של עובדי קבלן לתקופות ארוכות בתנאים נחותים. בשעתו, עבר הסעיף על השוואת שכרם של עובדי קבלן למקביליהם בחברה בה הם עובדים, אך הסעיף שקבע כי יש לקלוט עובדי קבלן כעובדי חברה מן המניין כעבור תקופה מסוימת הוקפא, בעיקר בשל התנגדות האוצר והמעסיקים הפרטיים.

התיקון לחוק בא למנוע ממעסיקים לפעול בשיטת "הדלת המסתובבת" - לקלוט עובד לתקופה של תשעה חודשים, לפטרו ולהעסיק אחר במקומו. ועל כן נקבעה באחד מסעיפי הצעת החוק "תקופת צינון" של תשעה חודשים שבה ייאסר על מעסיקים לקבל עובדי כוח אדם לאותה המשרה. על פי הערכות לא רשמיות, בענף ההיי-טק יש מספר רב של עובדי קבלן, ועל כן חברות כוח האדם שמעסיקות את אותם עובדים תצטרכנה כעת להעניק קביעות למאות, ואולי אף לאלפי עובדים, תהליך שיעלה מאות מיליוני שקלים, אלא אם כן יטורפד יישום הצעת החוק על-ידי משרד האוצר.

באוצר מתנגדים נחרצות ליישום חוק החברות הנוכחי ואף לפשרה של יו"ר ההסתדרות, עופר עיני. במסגרת הפשרה, הציע עיני כי עובדי כוח אדם ייקלטו בתום 18 חודשי העסקה ואילו דרישת החברות הייתה לקליטה בתום 24 חודשים.

עו"ד חי בר-אל, ממשרד חי בר-אל ושות', המתמחה בדיני עבודה לחברות, אמר לאנשים ומחשבים, כי "עובדים רבים במדינת ישראל מועסקים דרך חברות כוח אדם, מרביתם בענף ההיי-טק. הם עושים את אותה העבודה שעושה עובד מן המניין רק בלי זכויות, ולכן הפגיעה באותם עובדים קשה. כניסתו של התיקון לחוק תחייב את החברות לקבלם כעובדים קבועים, ולהעניק להם את כל המשתמע מכך - באין אם מדובר בתנאים סוציאליים ובין אם מדובר בפעולות אלמנטריות כמו שימוע לפני פיטורין וכו'. פועל יוצא של התיקון הוא שהמשק בכלל, וענף ההיי-טק בפרט, יצטרך להשקיע מאות מיליוני שקלים בקליטת עובדים חדשים-ישנים".