עלות קליטתם של עובדי הקבלן לענף ההיי-טק בישראל תסתכם במאות מיליוני שקלים בכל שנה
הממשלה אישרה בשבוע שעבר את התיקון להצעת חוק חברות כוח אדם, לפיו החל מה-1 באוגוסט, עובדי חברות כוח אדם אשר עבדו תשעה חודשים במקום אחד ייקלטו כעובדים מן המניין, אם יפוטרו קודם לכן יהיו זכאים לפיצויים. כך סוכם שלשום (א') בוועדת השרים בראשות שר הביטחון, עמיר פרץ. את הצעת החוק יזם פרץ בשנת 2000, עוד בהיותו יו"ר ההסתדרות, על מנת למנוע את העסקתם של עובדי קבלן לתקופות ארוכות בתנאים נחותים. בשעתו, עבר הסעיף על השוואת שכרם של עובדי קבלן למקביליהם בחברה בה הם עובדים, אך הסעיף שקבע כי יש לקלוט עובדי קבלן כעובדי חברה מן המניין כעבור תקופה מסוימת הוקפא, בעיקר בשל התנגדות האוצר והמעסיקים הפרטיים.
התיקון לחוק בא למנוע ממעסיקים לפעול בשיטת "הדלת המסתובבת" - לקלוט עובד לתקופה של תשעה חודשים, לפטרו ולהעסיק אחר במקומו. ועל כן נקבעה באחד מסעיפי הצעת החוק "תקופת צינון" של תשעה חודשים שבה ייאסר על מעסיקים לקבל עובדי כוח אדם לאותה המשרה. על פי הערכות לא רשמיות, בענף ההיי-טק יש מספר רב של עובדי קבלן, ועל כן חברות כוח האדם שמעסיקות את אותם עובדים תצטרכנה כעת להעניק קביעות למאות, ואולי אף לאלפי עובדים, תהליך שיעלה מאות מיליוני שקלים, אלא אם כן יטורפד יישום הצעת החוק על-ידי משרד האוצר.
באוצר מתנגדים נחרצות ליישום חוק החברות הנוכחי ואף לפשרה של יו"ר ההסתדרות, עופר עיני. במסגרת הפשרה, הציע עיני כי עובדי כוח אדם ייקלטו בתום 18 חודשי העסקה ואילו דרישת החברות הייתה לקליטה בתום 24 חודשים.
עו"ד חי בר-אל, ממשרד חי בר-אל ושות', המתמחה בדיני עבודה לחברות, אמר לאנשים ומחשבים, כי "עובדים רבים במדינת ישראל מועסקים דרך חברות כוח אדם, מרביתם בענף ההיי-טק. הם עושים את אותה העבודה שעושה עובד מן המניין רק בלי זכויות, ולכן הפגיעה באותם עובדים קשה. כניסתו של התיקון לחוק תחייב את החברות לקבלם כעובדים קבועים, ולהעניק להם את כל המשתמע מכך - באין אם מדובר בתנאים סוציאליים ובין אם מדובר בפעולות אלמנטריות כמו שימוע לפני פיטורין וכו'. פועל יוצא של התיקון הוא שהמשק בכלל, וענף ההיי-טק בפרט, יצטרך להשקיע מאות מיליוני שקלים בקליטת עובדים חדשים-ישנים".
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
