IBI מעלים המלצה ומחיר יעד לכי"ל: המניה עלתה 2.9%
מניית כיל עברה לאחרונה תקופה מאוד לא קלה, לאחר שעדכון מחיר האשלג לשנת 2007 הסב אכזבה גדולה למשקיעים וגרר המלצות פושרות מצד בתי ההשקעות על רקע ההערכות כי הצמיחה של כי"ל ב-2007 לא תהיה חזקה כמו זו שנרשמה ב-2006.
היום מפרסם יובל זעירא, ראש מחלקת המחקר של בית ההשקעות אי.בי.איי, בהעלאת המלצה והעלאת מחיר יעד למניית ענקית הכימיקלים הישראלית. זעירא העלה את ההמלצה ל"קניה" מ"ניטרלי" ומחיר היעד טיפס מ-24 שקל ו-30 שקל, גבוה ב-13% ממחיר המניה בעת ההמלצה.
זעירא מפרט: "כיל מייצרת בשנה כ- 3.2 מיליון טון של סלע הפוספט והיא בעלת כושר ייצור של כ- 4.5 מיליון טון. מרבית התוצרת כ 90% משמשת לייצור של מוצרי המשך המשמשים את מגזר מוצרי התכלית, ולייצור של דשנים מורכבים בעיקר TSP, השאר נמכר כחומר גלם". הוא מזכיר, כי העלייה האחרונה במחירי דשני פוספט משפיע על מכירות מוצרי הדשנים המורכבים ודשני פוספט (P). בשנת 2005 ייצרה כי"ל כ- 1.6 מיליון טון דשני פוספט ומכרה כמות דומה, ההכנסות ממגזר זה בשנת 2005 עמדו על 548.5 מיליון דולר ורווח תפעולי של 15.4 מיליון. בתשעת החודשים הראשונים של 2006 מכירות דשני פוספט עמדו על 386 מיליון דולר, הרווח התפעולי מהמגזר עמד על 14.1 מיליון דולר המשקף שיעור רווח תפעולי של 3.2%.
לדבריו, "במידה ומחירי הפוספט יישארו על רמתם הנוכחית לאורך שנת 2007 התרומה לרווח תהיה דרמטית. מחירי השוק כיום, על אותה רמת מכירות של שנת 2006 עשוי לתרום רווח תפעולי של כ-120 מליון דולר לעומת כ-20 מליון דולר בשנת 2006. בתרחיש זה אנו מעריכים כי בשנת 2007 יעמוד ייצור סלע הפוספט על כמות דומה לזו של 2006 ומכירות דשני פוספט יעלו לכדי מעל ל-1.6 מיליון טון. מכירות דשנים ופוספטים לחיצוניים יגיעו להערכתנו לכדי 615 מיליון דולר לעומת מכירות צפויות של 515 מיליון דולר בשנת 2006 ומכירות של 465 מיליון בשנת 2005". המחיר הממוצע של דשני DAP בארה"ב בשנת 2006 עמד על 257 דולר לטון, גבוה ב- 5% מהמחיר הממוצע של 2005 ו 22% יותר ממוצע המחיר של חמשת השנים האחרונות. בארבעת השבועות האחרונים עלו מחירי דשני DAP ביותר מ-35% מ-300 דולר לטון ל 410 דולר לטון בשבוע שעבר. דשני הפוספט מסוג TSP שהם הרלוונטיים ביותר לכי"ל עלו תוך שבועות מרמה של כ-180 דולר לטון לרמה של כ-280 דולר לטון.
עליית המחירים נובעת מירידה של כ-15% בהיצע בארה"ב בעקבות סגירת שני מפעלים (של Mosaic ו-AgriChem) ובו בזמן העלייה החדה בביקוש לדשנים בעיקר בצפון ודרום אמריקה (ארה"ב, וברזיל) בזכות קפיצת המדרגה במחירי הסחורות היבשות.
העלייה בביקוש לדשנים והתחזיות האופטימיות להמשך השנה נובעות מהטרנד החיובי בשוק הסחורות. רק לאחרונה העריך ה-USDA (משרד החקלאות של ארה"ב), כי החקלאים בארה"ב יגדילו את שטחי המזרע לתירס בכ-11% לעומת שנה שעברה. בגידולי הסויה צופה ה-USDA ירידה של 6.6% לעומת שנה שעברה.
העלייה במחיר התירס נובעת מהגידול האדיר בביקוש לאתנול, גידול של 45% השנה (26% מגדולי התירס בארה"ב משמשים לאתנול) רמות המלאים נמוכות מזה עשרות שנים ומחיר התירס הגיע כבר ל-4.5 דולר/בושל בסוף פברואר. גם מחירי הסויה מרקיעים כתוצאה מהמעבר בין גידולי סויה לתירס מהלך שצפוי להוביל למחסור בסויה, נסחר מעל ל-7 דולר/בושל.
הידוק ההיצע בשוק דשני הפוספט נובע מסגירה פרמננטית של שני מפעלים בארה"ב, צמצום של כ-15% Capacity בשלהי 2005. הגידול ב-Capacity העולמי בין השנים 2007 ל-2011 צפוי לעמוד על 7.4 מיליון טון, רובו נובע מפתיחת מכרות בערב הסעודית (תוספת של 3 מיליון טון). הביקוש לאותה התקופה צפוי לגדול ב כ- 6.6 מיליון טון. חשוב לציין, כי הייצור העולמי עומד על אחוז גבוה מבעבר ביחס ל-Capacity כך שהאפשרות לגידול מיידי משמעותי בהיצע מוגבל. הגרף הבא מתאר את ה Capacity העולמי ואת שיעור הניצול לחומצה זרחתית לבנה (חומר הגלם לדשני הפוספט).
שוק דשני הפוספט בעולם היה פחות אטרקטיבי בהשוואה לדשנים אחרים, בעיקר בגלל עודף היצע, ארה"ב הינה היצרן והיצואן הגדול בעולם של דשני פוספט (DAP/MAP/TSP) ונתונים על עוצמת השוק האמריקאי נותנים אינדיקציה טובה לשאר השווקים.
עליית מחירי האשלג לאחרונה, בעיקר בברזיל שם צפויה בחודש יוני העלאת מחירים בפעם השלישית השנה בנוסף לעליה במחירי הפוספט שהתעצמה מאוד לאחרונה, תורמים תרומה גדולה ומשמעותית לפוטנציאל הרווחיות של כיל בשנת 2007
בבית ההשקעות אומרים היום כי אם לוקחים בחשבון, כי מחירי האשלג יישארו על מחירם היום לאורך השנים, ישנו סיכוי טוב כי יצרניות האשלג לא ירחיבו את כושר הייצור בטווח הקצר וינסו לשמור על רמת מחירים גבוה.
עוד אומרים בבית ההשקעות, כי "אנו מניחים כי מחירי דשני הפוספט ירדו בהדרגה לרמות הנמוכות יחסית ששררו בשנה שעברה בין היתר בגלל היכולת העתידית להגדיל קיבולת עולמית ובגלל הקשר ההדוק למחירי הסחורות והשפעת הסייקלים החקלאיים כפי שראינו לאחרונה".
יובל זעירא מסכם בכך שהערכות הנ"ל מובילות לשווי כלכלי של כ-9.8 מיליארד דולר או שווי למניה של 29.5 שקל.
