קבוצת ג’וב אינפו: עלייה של 17% בביקוש לעובדים בחברות היי-טק בצפון ב-2006
ענף ההיי-טק באזור הצפון שומר על יציבות תעסוקתית, ממשיך להציע משרות רבות, ואף זוכה להתעניינות גוברת מצד מועמדים פוטנציאליים, כך עולה מנתונים שפרסמה קבוצת ההשמה ג’וב אינפו, המתמחה בגיוס ובהשמה של אקדמאיים, מהנדסים ובכירים בענף ההיי-טק. מבדיקה שקיימה הקבוצה עולה, כי נמשכת מגמת הגידול בהעסקת מועמדים בחברות היי-טק בצפון הארץ, וכי בשנת 2006 חל גידול של 17% בגיוס מועמדים בענף ביחס לשנת 2005.
"העליות הגבוהות ביותר נרשמו בביקוש למועמדים לתחום ה-QA (כ-54%), ובתחום הג'אווה (כ-50%)", אומרת מנהלת סניף ג’וב אינפו בצפון, לאה שקד. "בתחום מהנדסי ++C נרשמה עליה של 30% בגיוס, בתוכנה - 19%, ועליה של 12% בגיוס מהנדסי מכונות".
לדברי שקד, "בחברות הגדולות בצפון מוצעים תנאי שכר דומים למדי לחברות במרכז הארץ, ואילו בחברות סטארט-אפ ניתן להבחין לעיתים בהצעות שכר אשר גבוהות בשיעור של 10% עד 15% מחברות במרכז. ניכרת גם התעוררות של מסעדות ושירותים נלווים במוקדי ההיי-טק הצפוניים, ובאופן כללי רווחת בקרב המועמדים התחושה שחברות באזור הצפון משקיעות יותר ברווחת העובדים, מתוך רצון לשמר אותם ולמנוע מעברים בין חברות. העובדים בצפון מצדם, מתאפיינים בשמרנות תעסוקתית ומעדיפים לשמור על נאמנות למקום עבודתם ולא לדלג בין חברות שונות".
לצד העלייה בביקוש לגיוס מועמדים, חלה גם עלייה בהתעניינות של מועמדים לעבודה בחברות הצפוניות. "אנו מבחינים בעליה של 50% במועמדים מולטידיסיפלינרים המבקשים לעבוד בחברות היי-טק צפוניות, ביחס לשנת 2005, בעליה של 20% במועמדים בתחום התוכנה, ו-15% במועמדים לתחומי החומרה", אומרת שקד.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
