מגמה חדשה: המפתח להצלחת פרוייקט מגורים הוא במיתוג האקולוגיה המעמדית שלו. הסיסמא הידועה בענף הנדל"ן של "לוקיישן, לוקיישן, לוקיישן" (מיקום, מיקום, מיקום) הפכה מיושנת. כיום המגמה החדשה בשיווק פרוייקטים יוקרתיים היא - סגנון חיים.

כיום חברות הבנייה כבר לא מסתפקות בלהציע "רק" דירה. כיום הרוכשים רוצים לקבל יחד עם הדירה גם מסגרת מובנית של סגנון חיים. הם רוצים לדעת מה הם מקבלים יחד עם הדירה.

כאשר דונאלד טרמפ, יזם הבנייה הידוע, הקים בזמנו את "מגדל טרמפ" לפני כשני עשורים, אנשיו שיווקו אותו עם מסר מובלע שאם יש לך מספיק כסף כדי לגור כאן, אז רסיסים מהזוהר המצליחני של טרמפ ידבקו גם בך. עדות לגישה זו מאפיינת כיום אין ספור פרוייקטים למגורים הנמכרים גם בארץ. המפרט הטכני חשוב, אך כיום הוא כבר ממש לא מספיק.

אחד המרכיבים החשובים במיתוג פרוייקט יוקרתי הוא האקולוגיה המעמדית שלו. עבור רבים מרוכשי הדירות הרכב האוכלוסיה ורמת השכנים מהווה שיקול מכריע בהחלטת הרכישה. הם מרגישים שאם בשכנותם מתגוררים בעלי תפקידים בכירים, כגון: רופאים, קצינים, מנכ"לים, אנשי היי-טק, זה מעניק חיזוק להחלטתם ונותן להם תחושה שבחירתם בפרוייקט מגורים זה היא נבונה. קורה לא אחת שרוכשי דירות מעדיפים להתפשר בנושא גודל הדירה ובקירבתה לעיר, אך חשוב להם יותר מיקומה בפרוייקט שמקרין איכות חיים ואקולוגיה מעמדית המספקת להם את הצורך בהשתייכות. מבחינה זו, פרוייקט המגורים מהווה מעין כרטיס ביקור, "אמור לי היכן אתה גר ואומר לך מי אתה".

לנוכח גישה זו, חברות בנייה נאלצות כיום להשקיע משאבים ניכרים במיתוג פרוייקטים, כחלק ממאמצי השיווק שלהן. הם מעצבים לפרוייקט לוגו, סיסמה, לוק ואווירה ומרפדים אותו בפרסום ויח"צנות מאסיביים, עם בחירה קפדנית של קהלי יעד.

אחת הדוגמאות הבולטות לכך הוא פרוייקט yoo, ההולך ונבנה בדרך נמיר פינת ההלכה בת"א, או פרוייקטים עם הרבה: "חלומות", "סביונים", "פסגות", "גינות", "כרמים", "פקאן", "אקליפטוס", "שמורה", "פארק", "ים", "צמרות", או "מגדלים" בהרכבים שונים. מרביתם מקרינים דימוי ירוק, מרחבים עם הרבה טבע, מתקדם, עכשווי, יוקרה, נוף, חדשנות, עיצוב, שקט, ובידול כביכול מכל מה שהכרתם עד עכשיו.

בשנות החמישים והשישים נבנו שכונות שנקראו שיכונים, קריות ומעונות פועלים. אך כיום רוכשי הדירות הפכו מתוחכמים יותר והעלייה ברמת החיים מאלצת גם את היזמים להתאים את "המוצר" לדרישות הציבור שרוצה לא רק 4 קירות, אלא מסגרת מובנית של סגנון חיים עם כל השירותים הנילווים הנגזרים ממנו.

כמו כן, ישנן שכונות מגורים וותיקות עם מותג היסטורי של מוניטין, כדוגמת צהלה או אפקה בתל אביב, אשר לצידן נבנו בתקופות מאוחרות יותר שכונות חדשות הנושאות שם המצביע על קרבתן למותג המוכר, תוך כדי מתיחתו לאזור הצמוד אליו.

קונספט נוסף שקנה לו אחיזה במיתוג פרוייקטים למגורים הוא מתחם סגור ומבודל מסביבתו, בין אם זו שכונה סגורה, או מגדלים עם שרותי שמירה וגישה סלקטיבית למבקרים מן החוץ. יתרונו בכך שהוא מעניק לדיירי המקום מרכיבי בטחון, שקט ופרטיות מירביים, ומחזק אצלם את מימד "ביתי הוא מבצרי". בתוך כך נחשפנו גם לתופעה של שכונות מגורים הפועלות כעמותה ומפעילות וועדת קבלה לרוכשים פוטנציאליים חדשים. על אף שהדבר עורר תרעומת ציבורית בחלק מהמקרים, הוא מצביע על מגמה של רצון לשמור על המרקם האנושי והאקולוגיה המעמדית הגבוהה שלו, כחלק מסגנון החיים של תושבי המקום.

כפועל יוצא מהתפישה הרווחת כיום של אקולוגיה מעמדית, ישנם לא מעט פרוייקטים למגורים שמאמצי הפרסום שלהם מופנים למגזרים יעודיים, כגון עורכי דין, אנשי צבע קבע ורואי חשבון. זאת כדי לחזק את המותג ולהעניק לו את הסטטוס הנחשק, כמו גם לתרום לרמת הביקוש שלו. שכן כידוע, אם פרוייקט מסוים נהנה מרמות ביקוש גבוהות, יש לדבר השפעה על תהליך ההחלטה של רוכשי הדירות, שמרביתם מעוניינים לשמר על ערך השקעתם. עם זאת חשוב לציין כי גורם זה אינו סטטי ומושפע ממשתנים נוספים.

דוגמאות אלה ואחרות מחזקות את תפישת האקולוגיה המעמדית והרכב האוכלוסיה כנדבך מרכזי ומשמעותי ביותר בתהליך של מיתוג שכונות ופרוייקטים למגורים. אמנם לובי מפואר עם הרבה משטחי שיש עשוי להואיל, אך לרוכשי הדירות כיום חשוב יותר לדעת מיהם השכנים שמתגוררים מעבר לקיר המשותף, מי כבר רכש כאן דירה, ומי עומד לרכוש כאן דירה. אנשים - זה כל הסיפור.

מאת: אריאלה באייר

* הכותבת היא מנהלת מאגרי מידע ועורכת תוכן בחברת בדק-בית מקבוצת קו מנחה