עסקאות ב-2.1 מיליון דולר לקוואליון מקבוצת תעוזה

התייקרות מחירי הנפט הגדילו את צבר ההזמנות למוצרי החברה, המפתחת בקרים מגנטיים מתקדמים לניתור תהליכים תעשייתיים. כמו כן, תעוזה רכשה שליש ממניות חברת פתרונות טלקום בסין
ענת שגב |

קוואליון, (לשעבר פוקסבורו NMR), חברת פורטפוליו של קרן הון הסיכון "תעוזה", המפתחת בקרים מגנטיים מתקדמים לניתור תהליכים תעשייתיים בזמן אמת, חתמה על הסכמי שיווק מוצריה בסך 2.1 מיליון דולר לבתי זיקוק בארה"ב. בנוסף, עקב התייקרות מחירי הנפט חתמה החברה על הסכמי שיווק חדשים בספרד, דרום אמריקה, צרפת ובארצות סקנדיביה. בד בבד סגרה החברה על שיווק מוצריה במפעלים במזרח אירופה, באמצעות חברת "מודקון".

קוואליון מציינים כי לחברה צבר הזמנות מ"אינוונסיס" העולמית, שהתחייבה להזמנות מישור בהיקף מצטבר של 4.2 מיליון דולר, עבור בתי זיקוק באירופה וארה"ב.

לטענת החברה, גודל השווקים החדשים אליהם חדרה קוואליון הוא עשרות מליוני דולרים בשנה, שכן יש בהם יותר מ 250 בתי זיקוק ומפעלים פטרוכימיים.

במחירי הנפט של שנים קודמות, כשחבית נפט עלתה כ 30 דולר בממוצע לחבית, הצליחו בתי הזיקוק לכסות את עלות ההצטיידות בבקרים של החברה תוך פחות משנה. כעת, טוענת קוואליון, החזר עלות הההתקנה של הציוד שלה יושג תוך 3-5 חודשים והשיפור ביעילות המערכות יושג מיידית עם השלמת ההתקנה.

בתוך כך, הודיעה היום קרן הון הסיכון תעוזה כי השקיעה חצי מיליון דולר בחברת, Telecom Solutoins China ltd, תמורת 33% ממניות החברה. Telecom Solutoins עוסקת בפיתוח ושיווק תוכנה עבור שירותי ערך מוסף לשוק הטלפוניה. השותפות החדשה שואפת לכבוש 5% מנתח השוק בסין, ולהגיע למכירות של 40 מיליון דולר בתוך 3 שנים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"

בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"

מנדי הניג |

ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.

המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.

לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה  בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.

שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.

כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.