כלל ביטוח רשמה זינוק של 160% ברווח ל-198.4 מ' שקל

ברבעון הנוכחי נכלל רווח חד פעמי בסך 24.2 מליון שקל עקב הפחתת שיעורי המס. מנכ"ל הקבוצה, אביגדור קפלן: עוצמתה של החברה, בנוסף לגודלה, באה לביטוי ביכולתה להיות דינאמית
חזי שטרנליכט |

הרווח של כלל עסקי ביטוח זינק ברבעון השלישי ב-160% והסתכם בכ-198.4 מיליון שקל לעומת כ-76.6 מיליון שקל בעת המקבילה אשתקד. ברבעון הנוכחי נכלל רווח חד פעמי בסך 24.2 מליון שקל עקב הפחתת שיעורי המס. ברבעון הראשון של התקופה המקבילה אשתקד נכלל רווח חד פעמי עקב הפחתת שיעורי המס של כ-24.8 מליון שקל.

מנכ"ל קבוצת כלל ביטוח פנסיה ופיננסים, אביגדור קפלן:

"כלל החזקות עסקי ביטוח הפכה בשנים האחרונות מחברת ביטוח גדולה, לקבוצה מובילה, הפועלת בתחומי הביטוח, הפנסיה והפיננסים. הגידול המרשים הינו תוצאה של מיזוגים, רכישות וצמיחה פנימית מתמדת".

"עוצמתה של החברה, בנוסף לגודלה, באה לביטוי ביכולתה להיות דינאמית, ולהתאים את עצמה ביעילות ובמהירות לשינויים בסביבה העיסקית, תוך התמודדות מיטבית עם האתגרים העומדים בפתח, אשר מאפשרים ליישם בהצלחה את האסטרטגיה והחזון של הקבוצה".

אך השיפור ברווחיות ברבעון, למרות ההשפעה מהפחתת שיעורי המס, מתווסף למגמה מאז תחילת השנה. שכן בשלושת הרווחים הראשונים גדלו הרווחים של החברה ב-40% והסתכמו ב-490.9 מיליון שקל. פרמיות הביטוח בתקופת הדוח הסתכמו בכ-5.83 מליארד שקל בהשוואה לכ-5.43 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ-7.4%. הרווח מעסקי ביטוח (כללי וחיים) הסתכם בתקופת הדוח בכ-570.8 מיליון שקל בהשוואה לכ-465.8 מליון שקל בתקופה מקבילה.

הפרמיות שהניבו סינדיקט הביטוח ברודגייט, הפועל במסגרת תאגיד הלוידס בלונדון הסתכמו בכ-462.5 מליון שקל לעומת כ-233.8 מליון שקל בתקופה מקבילה אשתקד. ברודגייט תרמה כ- 27.7 מליון שקל לרווח הנקי של הקבוצה בתקופה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.