כלל ביטוח רשמה זינוק של 160% ברווח ל-198.4 מ' שקל

ברבעון הנוכחי נכלל רווח חד פעמי בסך 24.2 מליון שקל עקב הפחתת שיעורי המס. מנכ"ל הקבוצה, אביגדור קפלן: עוצמתה של החברה, בנוסף לגודלה, באה לביטוי ביכולתה להיות דינאמית
חזי שטרנליכט |

הרווח של כלל עסקי ביטוח זינק ברבעון השלישי ב-160% והסתכם בכ-198.4 מיליון שקל לעומת כ-76.6 מיליון שקל בעת המקבילה אשתקד. ברבעון הנוכחי נכלל רווח חד פעמי בסך 24.2 מליון שקל עקב הפחתת שיעורי המס. ברבעון הראשון של התקופה המקבילה אשתקד נכלל רווח חד פעמי עקב הפחתת שיעורי המס של כ-24.8 מליון שקל.

מנכ"ל קבוצת כלל ביטוח פנסיה ופיננסים, אביגדור קפלן:

"כלל החזקות עסקי ביטוח הפכה בשנים האחרונות מחברת ביטוח גדולה, לקבוצה מובילה, הפועלת בתחומי הביטוח, הפנסיה והפיננסים. הגידול המרשים הינו תוצאה של מיזוגים, רכישות וצמיחה פנימית מתמדת".

"עוצמתה של החברה, בנוסף לגודלה, באה לביטוי ביכולתה להיות דינאמית, ולהתאים את עצמה ביעילות ובמהירות לשינויים בסביבה העיסקית, תוך התמודדות מיטבית עם האתגרים העומדים בפתח, אשר מאפשרים ליישם בהצלחה את האסטרטגיה והחזון של הקבוצה".

אך השיפור ברווחיות ברבעון, למרות ההשפעה מהפחתת שיעורי המס, מתווסף למגמה מאז תחילת השנה. שכן בשלושת הרווחים הראשונים גדלו הרווחים של החברה ב-40% והסתכמו ב-490.9 מיליון שקל. פרמיות הביטוח בתקופת הדוח הסתכמו בכ-5.83 מליארד שקל בהשוואה לכ-5.43 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ-7.4%. הרווח מעסקי ביטוח (כללי וחיים) הסתכם בתקופת הדוח בכ-570.8 מיליון שקל בהשוואה לכ-465.8 מליון שקל בתקופה מקבילה.

הפרמיות שהניבו סינדיקט הביטוח ברודגייט, הפועל במסגרת תאגיד הלוידס בלונדון הסתכמו בכ-462.5 מליון שקל לעומת כ-233.8 מליון שקל בתקופה מקבילה אשתקד. ברודגייט תרמה כ- 27.7 מליון שקל לרווח הנקי של הקבוצה בתקופה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה

רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה רווחים כלואים

החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%. 

אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה. 

המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)

רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.

"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות
דעה

הרחבת מודל "העסק הזעיר" עלולה לעלות למדינה מאות מיליונים ולפגוע בעצמאיים עצמם

ההצעה של רשות המסים להגדיל את תקרת ה"עסק הזעיר" ל-300 אלף שקל מצטיירת אולי כהקלה לעצמאים, אבל בפועל תעלה למדינה מאות מליונים ותפגע באותם נהנים בקבלת משכנתה והחזרי מס
אריאל פטל |
נושאים בכתבה רשות המסים

לאחרונה פורסם כי שי אהרונוביץ' מנהל רשות המסים מציע להרחיב את הפטור ממס לעסקים עם מחזור של עד 300 אלף שקל, בעקבות הצלחת הפטור הקודם לעסקים עד 120 אלף שקל. ההצעה נועדה להקל על נישומים ולצמצם את הבירוקרטיה. כעת, רשות המסים תוכל לגבות מס נמוך יותר מעסקים אלו, תוך שמירה על גבייה יעילה. התנאים להמשך המהלך כוללים גבייה מרשימה ותחזיות צמיחה חיוביות.

בואו ונעשה קצת סדר. 

החל משנת 2024 נקבע מושג חדש שנקרא "עסק זעיר" לעניין מס הכנסה. 

מי שיכול להירשם כ"עסק זעיר" הוא מי שמחזור הכנסותיו השנתי (לא רווח) הוא עד 120,000 שקל. אותו עסק זעיר יכול להיות עוסק פטור או עוסק מורשה לעניין מע"מ, מה שחשוב זה מחזור ההכנסות השנתי. 

מי שרשום כ"עסק זעיר" מקבל מהמדינה שתי סוכריות:

1. 30% ממחזור ההכנסות שלו מהוות הוצאות מוכרות באופן אוטומטי, מבלי שהוא נדרש להוכיח תשלום וללא צורך לשמור אסמכתאות להוצאות. 

2. פטור מהגשת דוח שנתי למס הכנסה ופטור מהגשת הצהרת הון, כך שנתוני הדיווח לא ייבדקו. 

כ-40-45 אלף עוסקים שעונים להגדרה כבר נרשמו לסיווג החדש. במקרים רבים מאוד מדובר בנותני שירותים, כגון: מורים פרטיים, נגנים, מטפלים ברפואה משלימה ועוד, שאין להם באמת הוצאות בהיקף של 30% וגם לא 20% אלא 10% לכל היותר. 

כעת, מנהל רשות המסים מבקש להרחיב את מודל ה"עסק זעיר" כך שיוגדל סכום ההכנסות השנתי ל-300 אלף שקל במקום 120 אלף שקל, אלא שבהצעה קיימת התעלמות מוחלטת ממספר השפעות שליליות משמעותיות  שעלולות לעלות לקופת המדינה מאות מיליוני שקלים ולציבור שמסווג כעסק זעיר הרבה מאוד כסף והמידע נסתר מהם ולכן, אני מתנגד נחרצות למהלך המוצע מהסיבות הבאות:

ראשית, לא פורסמה העלות הצפויה למהלך, הלא היא "השתתפות המדינה" בהפחתת מס הכנסה וביטוח לאומי למי שמחזור ההכנסות השנתי שלהם הוא עד 300 אלף שקל. בהעדר המידע, לא ניתן לקבוע אם המהלך כלכלי לקופת המדינה?

תהיה פגיעה בתגמולים שישולמו מביטוח לאומי כתוצאה מרווח חייב במס נמוך בעשרות אחוזים מהרווח ה"אמיתי" ובעיקר: