היום התנודתי בבורסה התל אביבית הסתיים בצד הירוק
הבורסה לני"ע בתל אביב חתמה את יום המסחר בעליות שערים. ברקע, לאחר הירידות החדות שנרשמו אתמול, נסחרו היום המדדים המובילים בעצבנות מאז הפתיחה ועד לצהריים כשהם נוגעים בצבע האדום ושבים לאחר מכן אל הירוק. את העליות הובילו מניות הבנקים, ענקית הפרמצבטיקה, טבע ומניות בזק שעלו לקראת פרסום הדו"חות מחר.
אך לא הכל אופטימי, עננת אי הוודאות הפוליטית עדיין מרחפת מעל המשקיעים באחד העם שימשיכו גם מחר לעקוב בדריכות אחר ההתפתחויות הפוליטיות שעשויות להעיב על המגמה החיובית.
מדד ת"א 25 עלה ב-0.87% לרמת 754.72 הנקודות, מדד ת"א 100 התרומם ב-0.59% לרמת 762.83 נקודות, ומדד הטכנולוגיה, תל טק 15 הוסיף 0.73% לרמת 390.78 הנקודות. מחזור המסחר הסתכם במיליארד שקל.
למרות שבפתיחת המסחר היה נראה כי הדולר נח מהעליות של הימים האחרונים, על רקע היחלשותו בעולם, חתם המטבע האמריקני יום נוסף של עליות למול השקל הישראלי, נראה כי האירועים הפולטיים שיוצרים אי וודאות בשוק המקומי מקשים על השקל ומונעים ממנו להתרומם. אחר הצהרים נקבע שערו היציג של הדולר על רמת 4.736 שקל, עליה של 0.38% לעומת שערו היציג מאתמול. האירו התחזק בשעור של 0.47% ונקבע על שער של 5.547 שקל.
את העליות באחד העם הובילו מניות הבנקים, מדד ת"א בנקים עלה ב-1.71% זאת לאחר שמתחילת השבוע איבד המדד 2.56%. מניות לאומי טיפסו ב-2.8% תוך מחזור ענק של כ-116 מיליון שקל, זאת לאחר שמניית הבנק איבדה אתמול כ-2.9% מערכה. היום בחצות יסתיים המכרז לרכישת כ-9.9% ממניות הבנק שבבעלות המדינה.
בנק לאומי חתם את המסחר לפי שווי של 21.3 מיליארד שקל, על פי הערכות בשוק, מרבית ההצעות שצפויות להגיע ממתמודדים פיננסים, ינועו סביב שווי השוק של הבנק בבורסה, כלומר לפי מחיר של 2.1 מיליארד שקל.
בנוסף, היום פורסם, כי בנק לאומי צפוי למכור עוד השבוע את קופות הגמל. ברקע, ביום חמישי האחרון ערך הבנק מצגת של נכסי הקופות לכמה גופים. מניית הפועלים עלתה ב-0.35%, מניית מזרחי טיפסה ב-3.3%, מניית דיסקונט עלתה ב-1.9% ומניית הבינלאומי עלתה בשיעור של 0.43%.
מניות ליפמן עלו ב-0.29%. הבוקר הודיעה החברה כי הבנק התורכי Yapi Kredi Bank, הלקוח הראשון של ליפמן בתורכיה, העביר אליה הזמנה ראשונית לאספקת 35 אלף מסופים מדגם NURIT 8210.
מניות חברת הטלפוניה, בזק חתמו את המסחר בעליה של 2.5% תוך מחזור של 30.6 מליון שקל. ברקע, מחר צפויה החברה לפרסם את תוצאותיה לרבעון החולף. ביחידת המחקר של בנק הפועלים מעריכים, כי החברה תציג גידול בהכנסות הן מול רבעון קודם והן מול רבעון מקביל כשהגידול נובע בעיקר מאיחוד מלא של פלאפון ולא משיפור בפעילות.
להערכתם ההכנסות יצמחו ב-11.1% לעומת רבעון מקביל וב-0.7% לעומת רבעון קודם ויסתכמו בכ-2.74 מיליארד שקל. בשורה התחתונה התמונה פחות אופטימית. בבנק צופים ירידה של 50.8% ברווח הנקי לעומת הרבעון המקביל וירידה של 27.3% לעומת הרבעון הקודם, לרמה של 119.4 מיליארד שקל.
מניות כיל עלו ב-2.5% תוך מחזור של 58.6 מליון שקל זאת לאחר יומיים של ירידות שבהם איבדה המניה 2.34% מערכן. ברקע, לקראת פרסום תוצאותיה הכספיים של החברה בשבוע הבא (יום ג'), מעריכים בבית ההשקעות אי.בי.איי, כי החברה צפויה להציג רבעון נוסף של שיפור חד ברווח ביחס לרבעון המקביל. מותירים המלצת "קניה" עם מחיר יעד של 20 שקל, גבוה ב-20% ממחיר השוק של המניה.
מניות יצרנית השבבים ממגדל העמק - טאואר סמיקונדקטור עלו ב-2.76% זאת לאחר 3 ימי מסחר רצופים של ירידות. החברה מסרה היום, כי היא תשתף פעולה עם חברת קאדנס דיזיין סיסטמס (NASDAQ: CDNS) להספקת תהליך פיתוח מייצג, המיועד לחברות המפתחות "מערכת שלמה על שבב" (System On Chip). החברות תייצרנה בתהליך ייצור 0.18 מיקרון של טאואר לתכנונים הכוללים רכיבים דיגיטליים ואנלוגיים גם יחד.
בנוסף, נמסר כי טאואר הצטרפה למסגרת השותפויות של Cadence עם חברות ייצור, להשגת שיפור במתן פתרונות יעילים ללקוחות משותפים לשתי החברות.
מניות איתוראן (NASDAQ: ITRN) ירדו ב-2.8% תוך מחזור של 10 מליון שקל. החברה פרסמה היום את תוצאותיה הכספיות לרבעון השלישי של 2005. הכנסות החברה ברבעון החולף הסתכמו בכ-23 מיליון דולר, גידול של כ-15.6% בהשוואה לכ-19.9 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד וגידול של כ-5.8% בהשוואה לכ-21.7 מיליון דולר ברבעון השני לשנת 2005, וכן גידול של כ-28.1% בהשוואה לכ-17.9 מיליון דולר הכנסות פרופורמה, בנטרול השפעת הפעילות עם חברת פרטנר ברבעון המקביל, אשתקד.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
בית משפט (גרוק)ניצחון לביטוח הלאומי בבג״צ - עתירת חברות הסיעוד בדרך למחיקה
ההליך ביקש להגביל את שיקול הדעת של הביטוח הלאומי במקרים שבהם זכאי סיעוד לא מקבלים שירות בפועל. בית המשפט מאותת להשאיר את הסמכות בידי הביטוח הלאומי, על רקע מחסור בשירותים, כ-390 אלף זכאים לקצבה, ומאבק מתמשך סביב מכרזי הסיעוד
בג״צ ממליץ לחברות הסיעוד למשוך את העתירה שהגישו נגד המדינה והביטוח הלאומי, סביב האפשרות להעביר גמלת סיעוד בכסף לזכאים שלא מקבלים שירות בפועל מחברות הסיעוד. לפי הדברים שנאמרים בדיון, השופטים מצביעים על כך שההסדר נשען על שיקול דעת מנהלי, ובנסיבות שבהן השירות לא מסופק בשטח, הביטוח הלאומי פועל בתוך המסגרת החוקית.
