היום התנודתי בבורסה התל אביבית הסתיים בצד הירוק

מדד ת"א 25 עלה ב-0.87%, מדד ת"א 100 התרומם ב-0.59%, מדד התל טק 15 הוסיף 0.73%. לאומי עלתה ב-2.8% - שלבים סופיים למכרז, בזק קפצה ב-2.5% - יום לפני הדו"חות
ליאור גוטליב |

הבורסה לני"ע בתל אביב חתמה את יום המסחר בעליות שערים. ברקע, לאחר הירידות החדות שנרשמו אתמול, נסחרו היום המדדים המובילים בעצבנות מאז הפתיחה ועד לצהריים כשהם נוגעים בצבע האדום ושבים לאחר מכן אל הירוק. את העליות הובילו מניות הבנקים, ענקית הפרמצבטיקה, טבע ומניות בזק שעלו לקראת פרסום הדו"חות מחר.

אך לא הכל אופטימי, עננת אי הוודאות הפוליטית עדיין מרחפת מעל המשקיעים באחד העם שימשיכו גם מחר לעקוב בדריכות אחר ההתפתחויות הפוליטיות שעשויות להעיב על המגמה החיובית.

מדד ת"א 25 עלה ב-0.87% לרמת 754.72 הנקודות, מדד ת"א 100 התרומם ב-0.59% לרמת 762.83 נקודות, ומדד הטכנולוגיה, תל טק 15 הוסיף 0.73% לרמת 390.78 הנקודות. מחזור המסחר הסתכם במיליארד שקל.

למרות שבפתיחת המסחר היה נראה כי הדולר נח מהעליות של הימים האחרונים, על רקע היחלשותו בעולם, חתם המטבע האמריקני יום נוסף של עליות למול השקל הישראלי, נראה כי האירועים הפולטיים שיוצרים אי וודאות בשוק המקומי מקשים על השקל ומונעים ממנו להתרומם. אחר הצהרים נקבע שערו היציג של הדולר על רמת 4.736 שקל, עליה של 0.38% לעומת שערו היציג מאתמול. האירו התחזק בשעור של 0.47% ונקבע על שער של 5.547 שקל.

את העליות באחד העם הובילו מניות הבנקים, מדד ת"א בנקים עלה ב-1.71% זאת לאחר שמתחילת השבוע איבד המדד 2.56%. מניות לאומי טיפסו ב-2.8% תוך מחזור ענק של כ-116 מיליון שקל, זאת לאחר שמניית הבנק איבדה אתמול כ-2.9% מערכה. היום בחצות יסתיים המכרז לרכישת כ-9.9% ממניות הבנק שבבעלות המדינה.

בנק לאומי חתם את המסחר לפי שווי של 21.3 מיליארד שקל, על פי הערכות בשוק, מרבית ההצעות שצפויות להגיע ממתמודדים פיננסים, ינועו סביב שווי השוק של הבנק בבורסה, כלומר לפי מחיר של 2.1 מיליארד שקל.

בנוסף, היום פורסם, כי בנק לאומי צפוי למכור עוד השבוע את קופות הגמל. ברקע, ביום חמישי האחרון ערך הבנק מצגת של נכסי הקופות לכמה גופים. מניית הפועלים עלתה ב-0.35%, מניית מזרחי טיפסה ב-3.3%, מניית דיסקונט עלתה ב-1.9% ומניית הבינלאומי עלתה בשיעור של 0.43%.

מניות ליפמן עלו ב-0.29%. הבוקר הודיעה החברה כי הבנק התורכי Yapi Kredi Bank, הלקוח הראשון של ליפמן בתורכיה, העביר אליה הזמנה ראשונית לאספקת 35 אלף מסופים מדגם NURIT 8210.

מניות חברת הטלפוניה, בזק חתמו את המסחר בעליה של 2.5% תוך מחזור של 30.6 מליון שקל. ברקע, מחר צפויה החברה לפרסם את תוצאותיה לרבעון החולף. ביחידת המחקר של בנק הפועלים מעריכים, כי החברה תציג גידול בהכנסות הן מול רבעון קודם והן מול רבעון מקביל כשהגידול נובע בעיקר מאיחוד מלא של פלאפון ולא משיפור בפעילות.

להערכתם ההכנסות יצמחו ב-11.1% לעומת רבעון מקביל וב-0.7% לעומת רבעון קודם ויסתכמו בכ-2.74 מיליארד שקל. בשורה התחתונה התמונה פחות אופטימית. בבנק צופים ירידה של 50.8% ברווח הנקי לעומת הרבעון המקביל וירידה של 27.3% לעומת הרבעון הקודם, לרמה של 119.4 מיליארד שקל.

מניות כיל עלו ב-2.5% תוך מחזור של 58.6 מליון שקל זאת לאחר יומיים של ירידות שבהם איבדה המניה 2.34% מערכן. ברקע, לקראת פרסום תוצאותיה הכספיים של החברה בשבוע הבא (יום ג'), מעריכים בבית ההשקעות אי.בי.איי, כי החברה צפויה להציג רבעון נוסף של שיפור חד ברווח ביחס לרבעון המקביל. מותירים המלצת "קניה" עם מחיר יעד של 20 שקל, גבוה ב-20% ממחיר השוק של המניה.

מניות יצרנית השבבים ממגדל העמק - טאואר סמיקונדקטור עלו ב-2.76% זאת לאחר 3 ימי מסחר רצופים של ירידות. החברה מסרה היום, כי היא תשתף פעולה עם חברת קאדנס דיזיין סיסטמס (NASDAQ: CDNS) להספקת תהליך פיתוח מייצג, המיועד לחברות המפתחות "מערכת שלמה על שבב" (System On Chip). החברות תייצרנה בתהליך ייצור 0.18 מיקרון של טאואר לתכנונים הכוללים רכיבים דיגיטליים ואנלוגיים גם יחד.

בנוסף, נמסר כי טאואר הצטרפה למסגרת השותפויות של Cadence עם חברות ייצור, להשגת שיפור במתן פתרונות יעילים ללקוחות משותפים לשתי החברות.

מניות איתוראן (NASDAQ: ITRN) ירדו ב-2.8% תוך מחזור של 10 מליון שקל. החברה פרסמה היום את תוצאותיה הכספיות לרבעון השלישי של 2005. הכנסות החברה ברבעון החולף הסתכמו בכ-23 מיליון דולר, גידול של כ-15.6% בהשוואה לכ-19.9 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד וגידול של כ-5.8% בהשוואה לכ-21.7 מיליון דולר ברבעון השני לשנת 2005, וכן גידול של כ-28.1% בהשוואה לכ-17.9 מיליון דולר הכנסות פרופורמה, בנטרול השפעת הפעילות עם חברת פרטנר ברבעון המקביל, אשתקד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךדן תורג'מן. קרדיט: אור ברוך

לאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות,  הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו

רן קידר |
נושאים בכתבה עבירות מס

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו.

תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.

למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה. השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.

בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11 עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות נמוך יותר.

כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.