היום התנודתי בבורסה התל אביבית הסתיים בצד הירוק
הבורסה לני"ע בתל אביב חתמה את יום המסחר בעליות שערים. ברקע, לאחר הירידות החדות שנרשמו אתמול, נסחרו היום המדדים המובילים בעצבנות מאז הפתיחה ועד לצהריים כשהם נוגעים בצבע האדום ושבים לאחר מכן אל הירוק. את העליות הובילו מניות הבנקים, ענקית הפרמצבטיקה, טבע ומניות בזק שעלו לקראת פרסום הדו"חות מחר.
אך לא הכל אופטימי, עננת אי הוודאות הפוליטית עדיין מרחפת מעל המשקיעים באחד העם שימשיכו גם מחר לעקוב בדריכות אחר ההתפתחויות הפוליטיות שעשויות להעיב על המגמה החיובית.
מדד ת"א 25 עלה ב-0.87% לרמת 754.72 הנקודות, מדד ת"א 100 התרומם ב-0.59% לרמת 762.83 נקודות, ומדד הטכנולוגיה, תל טק 15 הוסיף 0.73% לרמת 390.78 הנקודות. מחזור המסחר הסתכם במיליארד שקל.
למרות שבפתיחת המסחר היה נראה כי הדולר נח מהעליות של הימים האחרונים, על רקע היחלשותו בעולם, חתם המטבע האמריקני יום נוסף של עליות למול השקל הישראלי, נראה כי האירועים הפולטיים שיוצרים אי וודאות בשוק המקומי מקשים על השקל ומונעים ממנו להתרומם. אחר הצהרים נקבע שערו היציג של הדולר על רמת 4.736 שקל, עליה של 0.38% לעומת שערו היציג מאתמול. האירו התחזק בשעור של 0.47% ונקבע על שער של 5.547 שקל.
את העליות באחד העם הובילו מניות הבנקים, מדד ת"א בנקים עלה ב-1.71% זאת לאחר שמתחילת השבוע איבד המדד 2.56%. מניות לאומי טיפסו ב-2.8% תוך מחזור ענק של כ-116 מיליון שקל, זאת לאחר שמניית הבנק איבדה אתמול כ-2.9% מערכה. היום בחצות יסתיים המכרז לרכישת כ-9.9% ממניות הבנק שבבעלות המדינה.
בנק לאומי חתם את המסחר לפי שווי של 21.3 מיליארד שקל, על פי הערכות בשוק, מרבית ההצעות שצפויות להגיע ממתמודדים פיננסים, ינועו סביב שווי השוק של הבנק בבורסה, כלומר לפי מחיר של 2.1 מיליארד שקל.
בנוסף, היום פורסם, כי בנק לאומי צפוי למכור עוד השבוע את קופות הגמל. ברקע, ביום חמישי האחרון ערך הבנק מצגת של נכסי הקופות לכמה גופים. מניית הפועלים עלתה ב-0.35%, מניית מזרחי טיפסה ב-3.3%, מניית דיסקונט עלתה ב-1.9% ומניית הבינלאומי עלתה בשיעור של 0.43%.
מניות ליפמן עלו ב-0.29%. הבוקר הודיעה החברה כי הבנק התורכי Yapi Kredi Bank, הלקוח הראשון של ליפמן בתורכיה, העביר אליה הזמנה ראשונית לאספקת 35 אלף מסופים מדגם NURIT 8210.
מניות חברת הטלפוניה, בזק חתמו את המסחר בעליה של 2.5% תוך מחזור של 30.6 מליון שקל. ברקע, מחר צפויה החברה לפרסם את תוצאותיה לרבעון החולף. ביחידת המחקר של בנק הפועלים מעריכים, כי החברה תציג גידול בהכנסות הן מול רבעון קודם והן מול רבעון מקביל כשהגידול נובע בעיקר מאיחוד מלא של פלאפון ולא משיפור בפעילות.
להערכתם ההכנסות יצמחו ב-11.1% לעומת רבעון מקביל וב-0.7% לעומת רבעון קודם ויסתכמו בכ-2.74 מיליארד שקל. בשורה התחתונה התמונה פחות אופטימית. בבנק צופים ירידה של 50.8% ברווח הנקי לעומת הרבעון המקביל וירידה של 27.3% לעומת הרבעון הקודם, לרמה של 119.4 מיליארד שקל.
מניות כיל עלו ב-2.5% תוך מחזור של 58.6 מליון שקל זאת לאחר יומיים של ירידות שבהם איבדה המניה 2.34% מערכן. ברקע, לקראת פרסום תוצאותיה הכספיים של החברה בשבוע הבא (יום ג'), מעריכים בבית ההשקעות אי.בי.איי, כי החברה צפויה להציג רבעון נוסף של שיפור חד ברווח ביחס לרבעון המקביל. מותירים המלצת "קניה" עם מחיר יעד של 20 שקל, גבוה ב-20% ממחיר השוק של המניה.
מניות יצרנית השבבים ממגדל העמק - טאואר סמיקונדקטור עלו ב-2.76% זאת לאחר 3 ימי מסחר רצופים של ירידות. החברה מסרה היום, כי היא תשתף פעולה עם חברת קאדנס דיזיין סיסטמס (NASDAQ: CDNS) להספקת תהליך פיתוח מייצג, המיועד לחברות המפתחות "מערכת שלמה על שבב" (System On Chip). החברות תייצרנה בתהליך ייצור 0.18 מיקרון של טאואר לתכנונים הכוללים רכיבים דיגיטליים ואנלוגיים גם יחד.
בנוסף, נמסר כי טאואר הצטרפה למסגרת השותפויות של Cadence עם חברות ייצור, להשגת שיפור במתן פתרונות יעילים ללקוחות משותפים לשתי החברות.
מניות איתוראן (NASDAQ: ITRN) ירדו ב-2.8% תוך מחזור של 10 מליון שקל. החברה פרסמה היום את תוצאותיה הכספיות לרבעון השלישי של 2005. הכנסות החברה ברבעון החולף הסתכמו בכ-23 מיליון דולר, גידול של כ-15.6% בהשוואה לכ-19.9 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד וגידול של כ-5.8% בהשוואה לכ-21.7 מיליון דולר ברבעון השני לשנת 2005, וכן גידול של כ-28.1% בהשוואה לכ-17.9 מיליון דולר הכנסות פרופורמה, בנטרול השפעת הפעילות עם חברת פרטנר ברבעון המקביל, אשתקד.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")