בני שרביט מאוכזב מתוצאות פרטנר - הדור ה-3 פגע
חברת פרטנר פרסמה הבוקר (יום שלישי) את דוחות הרבעון השלישי, והאנליסט בני שרביט מגאון בית השקעות מאוכזב מהתוצאות. לדבריו "סבסוד מכשירי דור 3 פגעה מהותית בתוצאות הכספיות של החברה".
"נקודת האור העיקרית בדוחות חברת פרטנר הינה שורת ההכנסות. חברת פרטנר רשמה הכנסות של 1.352 מיליארד שקל, בדומה לרבעון המקביל וזאת למרות הורדת תעריפי דמי הקישורית ובזכות עלייה בבסיס המנויים ועליה בדקות השימוש".
שרביט מציין כי "שיעור הרווח הגולמי של החברה ירד בצורה חדה בעקבות סבסוד מכשירי דור 3 והסתכם ב-24.3% לעומת 29.9% ברבעון המקביל אשתקד ולעומת 29.1% ברבעון הקודם. את הסבסוד העמוק ניתן לראות גם בעליה החדה בעלות רכישת מנויים - מרמה של 263 שקל ברבעון הקודם לסך של 363 שקל ברבעון הנוכחי. בהקשר לסעיף זה השאלה המתבקשת היא האם הפחתת הסבסוד המתוכננת ברבעונים הבאים לא תפגע בהיקף גיוס מנויי דור 3 של החברה".
שרביט מציין גם כי "הירידה המפתיע ברווח הגולמי, הוצאות המימון הגבוהות הנובעות ממספר פרמטרים חד פעמיים (העיקרי שבהם הינו "קנס" בסך של 63 מיליון שקל בגין ה-Call Back לאג"ח הדולרי, ושיעור מס גבוה (50%) הובילו לירידה חדה ומפתיע ברווח הנקי אשר הסתכם ב-30.9 מיליון שקל, ירידה של כ-73% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ולרבעון הקודם.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
