בהתאם למגמה העולמית - הדולר פותח בעליה קלה
בהתאם למגמה בעולם נסחר המטבע האמריקני בפתיחת יום המסחר בעליה של 0.16% סביב רמת 4.606 שקל. מנגד נסחר האירו בירידה של 0.19% סביב רמת 5.541 שקל.
בעולם
מחדר העסקאות של פינוטק נמסר, כי במהלך המסחר אתמול, התחזק הדולר כנגד האירו ולרמתו הגבוהה מזה כ-10 שבועות כנגד הסטרלינג, כאשר כעת נסחר המטבע האמריקאי סביב רמה של 1.2030 כנגד האירו, סביב רמה של 114.10 כנגד היין וסביב רמה של 1.7495 כנגד הסטרלינג.
בפינוטק מציינים כי השוק ממשיך לגלם העלאות ריבית עתידיות בארה"ב, בעוד שמתגברות החששות בנוגע לעתידם של הרפורמות הכלכליות בגרמניה. מחיר הנפט ירד הלילה לרמתו הנמוכה מזה כחודשיים לרמת 60.70 דולר לחבית, כשהיחלשותו מרגיעה מעט את החששות להאטה בכלכלה הגלובלית.
המסחר בדולר עשוי להיות מושפע מנאומים רבים של בכירי ה-FED במהלך השבוע הקרוב. מחר צפויים לנאום בכיר ה-FED אולסון ובכיר ה-FED ביאס, כאשר עיקר את הדברים ישא נגיד ה-FOMC, אלן גרינספאן. בנוסף, ביום חמישי הקרוב צפוי להתפרסם נתון של גירעון המסחרי של ארה"ב, כאשר ציפיות השוק מצביעות על התרחבות הגירעון, מה שעשוי לבלום את מהלך התחזקותו של הדולר בטווח הקצר.
היומן הכלכלי האמריקאי עמוס בנתונים בעלי משמעות, ביניהם, נתוני מכירות קמעונאיות, סקר BTM (סנטימנט הצרכן) וסקר ABC ביטחון הצרכן הפיננסי.
EUR
אומנם אנג'לה מרקל הקאנצלרית החדשה של גרמניה תרמה לעליות בשוק המניות האירופאי, אך כמו כן עזרה להיחלשותו של האירו. היום צפויים להתפרסם מספר נתונים כלכליים באירופה, ביניהם, גירעון המסחרי של צרפת ואנגליה ונתוני מחירים סיטונאים בגרמניה.
JPY
במהלך המסחר אתמול ובשעות הבוקר היום ממשיך להיחלש היין כנגד הדולר וכעת נסחר סביב רמת 114.20 וסביב רמת 137.20 כנגד האירו. מידע כלכלי חיובי ממשיך לזרום לטובת היין, אומנם נראה כי זהו הסיפור של הדולר ולכן היין לא מצליח להתחזק.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
