קארין לירי: ורשבסקי והברנז'ה התכנסו לערב תוסס
השבוע נשלחת באחד הלילות למשימה מסובכת במיוחד. איך להסתובב בין אנשי הברנז'ה, או הביצה אם תרצו, ולא להתגלות. אני בלונדינית שכמותי שחיה (אולי) בסרט, שזפתי את עיני בערב לוהט שבו קודם ספרו החדש של איש הפרסום הותיק, שמואל ורשבסקי, במוזיאון ארץ ישראל.
איך שהגעתי הבחנתי באושיה מהותית מהתחום: ג. יפית שהסתובבה, נטולת מאיה ישעיהו, אבל עם חיוך זורח. רני רהב עם חולצה פרחונית כיבד בנוכחות, ושמואל ורשבסקי עצמו היה חתן השמחה ונראה שמח עד הגג. הוא נתן נאום קצרצר בו הודה לנוכחים על הגעתם. לאירוע הנחשק הגיעו כ-100 אנשים מהעילית של התקשורת והפרסום במחוזותינו.
מני פאר נצפה מגיע עם האישה, וגם הוא יכל לבדוק את בופה הגבינות המשובח שנפתח לאורחים. מדובר בארוחה חלבית מושקעת, בופה פתוח של גבינות ארץ ישראליות לוהטות, הכי טרנדיות בשוק. גם מצע של זיתים מסוגים רבים, (אהבתי את הסוריים הדפוקים..) הוצע לכל. היין אדום נשפך כמים אבל היה שווה לצערי לערך של מים. אבל מי שלא ניסה את הוודקה סאוור המשובחת - פספס את העיקר. המדור רוצה לחקור מי הברונטית עם חצאית שחורה מהממת והחולצה שחשפה לה "כתף" - א-לה-ריטה, ושריכזה את כל הפלאשים של המצלמות. חוצפה, הבלונד כועס מאוד.
אחרי מספר אמירות פוליטיות מאוד משעשעות השבוע, ובעיקר - נצחון מוחץ במרכז הליכוד, נמצא השר אהוד אולמרט (שאם אאחד את כל התארים שלו, אני אפרק את הממשלה), אומר בסיור בשוק מחנה יהודה בירושלים: "אין מקום מתאים יותר להרגיש בו את אווירת החג המתקרב כמו ביקור במחנה יהודה. אני נמצא בשוק כל יום שישי וערב החג באתי לבדוק מה המצב ומהם המחירים. אני מקווה כי נוכל, במענה לפניות הסוחרים עימם נפגשתי, להמשיך ולפתח את השוק, כפי שעשיתי בתפקידי כראש עיריית ירושלים". חג שמח, כלומר, חג בחירות שמח לכל בית ישראל.
כבלונדינית רשמית אני לא מבינה בעניינים טכנולוגיים יותר מדי. כל הדיבורים האלה על הנתונים הטכניים נראים לי עיסוק בטפל. יהלומים ותכשיטים מדברים אלי יותר. אבל הויכוחים על גודל הבזבוזים בעונת החגים עומדים להפסק החג הזה. לא בגלל שאין לי אף גבר במטבח, אלא בזכות סקר שערכה רשת החשמל והאלקטרוניקה א.ל.מ. באמצעות מכון המחקר גיאוקרטוגרפיה עלה שבניגוד לדעה הרווחת הגברים הישראלים "מבזבזים" יותר מהנשים.
מהסקר עלה כי 83% מהגברים מתכוונים לרכוש מתנות לקרוביהם לכבוד ראש השנה וחגים, כאשר 15% מביניהם ישקיעו סכום של למעלה מ-1000 שקל, ו-27% מביניהם יוציאו סכום שנע בין 401 ל-1000 שקל. מבין הנשים, 76% מתכוונות לרכוש מתכונת חג לקרוביהם. מתוכן, רק 8% יוציאו סכום מעל 1000 שקל. הבנתם את זה גברברים? אתם הבזבזנים! ועוד על מה? אתם הרי לא יודעים להעריך תיק טוב!
עכשיו זה סופי. כחובבת סלולר התעדכנתי ממקורותי הסגולים לגבי מצעד הרינגטונים של שנת תשס"ה בסלקום. לפי המצעד מוביל: "מי אוהב אותך יותר ממני", בביצועו של שלומי שבת, עם 100,000 הורדות, במקום השני "תתנו לו צ'אנס" בביצוע מה קשור? עם 65,000 הורדות, במקום השלישי "ממעמקים" של עידן רייכל עם 56,000 הורדות, במקום הרביעי "מלכת היופי" בביצוע איל גולן עם 46,000 הורדות, ובמקום החמישי פינוקיו בביצוע של מסיקה עם 41,000 הורדות.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
