קארין לירי: ורשבסקי והברנז'ה התכנסו לערב תוסס

עם ג. יפית ומני פאר. אולמרט מברך את שוק מחנה יהודה, ואנחנו מתברכים בתחושת בחירות הממשמשת ובאה, וסקר חדש בתחום הקניות לחג חושף על הגבר הישראלי נתון מעניין מאוד
קארין לירי |

השבוע נשלחת באחד הלילות למשימה מסובכת במיוחד. איך להסתובב בין אנשי הברנז'ה, או הביצה אם תרצו, ולא להתגלות. אני בלונדינית שכמותי שחיה (אולי) בסרט, שזפתי את עיני בערב לוהט שבו קודם ספרו החדש של איש הפרסום הותיק, שמואל ורשבסקי, במוזיאון ארץ ישראל.

איך שהגעתי הבחנתי באושיה מהותית מהתחום: ג. יפית שהסתובבה, נטולת מאיה ישעיהו, אבל עם חיוך זורח. רני רהב עם חולצה פרחונית כיבד בנוכחות, ושמואל ורשבסקי עצמו היה חתן השמחה ונראה שמח עד הגג. הוא נתן נאום קצרצר בו הודה לנוכחים על הגעתם. לאירוע הנחשק הגיעו כ-100 אנשים מהעילית של התקשורת והפרסום במחוזותינו.

מני פאר נצפה מגיע עם האישה, וגם הוא יכל לבדוק את בופה הגבינות המשובח שנפתח לאורחים. מדובר בארוחה חלבית מושקעת, בופה פתוח של גבינות ארץ ישראליות לוהטות, הכי טרנדיות בשוק. גם מצע של זיתים מסוגים רבים, (אהבתי את הסוריים הדפוקים..) הוצע לכל. היין אדום נשפך כמים אבל היה שווה לצערי לערך של מים. אבל מי שלא ניסה את הוודקה סאוור המשובחת - פספס את העיקר. המדור רוצה לחקור מי הברונטית עם חצאית שחורה מהממת והחולצה שחשפה לה "כתף" - א-לה-ריטה, ושריכזה את כל הפלאשים של המצלמות. חוצפה, הבלונד כועס מאוד.

אחרי מספר אמירות פוליטיות מאוד משעשעות השבוע, ובעיקר - נצחון מוחץ במרכז הליכוד, נמצא השר אהוד אולמרט (שאם אאחד את כל התארים שלו, אני אפרק את הממשלה), אומר בסיור בשוק מחנה יהודה בירושלים: "אין מקום מתאים יותר להרגיש בו את אווירת החג המתקרב כמו ביקור במחנה יהודה. אני נמצא בשוק כל יום שישי וערב החג באתי לבדוק מה המצב ומהם המחירים. אני מקווה כי נוכל, במענה לפניות הסוחרים עימם נפגשתי, להמשיך ולפתח את השוק, כפי שעשיתי בתפקידי כראש עיריית ירושלים". חג שמח, כלומר, חג בחירות שמח לכל בית ישראל.

כבלונדינית רשמית אני לא מבינה בעניינים טכנולוגיים יותר מדי. כל הדיבורים האלה על הנתונים הטכניים נראים לי עיסוק בטפל. יהלומים ותכשיטים מדברים אלי יותר. אבל הויכוחים על גודל הבזבוזים בעונת החגים עומדים להפסק החג הזה. לא בגלל שאין לי אף גבר במטבח, אלא בזכות סקר שערכה רשת החשמל והאלקטרוניקה א.ל.מ. באמצעות מכון המחקר גיאוקרטוגרפיה עלה שבניגוד לדעה הרווחת הגברים הישראלים "מבזבזים" יותר מהנשים.

מהסקר עלה כי 83% מהגברים מתכוונים לרכוש מתנות לקרוביהם לכבוד ראש השנה וחגים, כאשר 15% מביניהם ישקיעו סכום של למעלה מ-1000 שקל, ו-27% מביניהם יוציאו סכום שנע בין 401 ל-1000 שקל. מבין הנשים, 76% מתכוונות לרכוש מתכונת חג לקרוביהם. מתוכן, רק 8% יוציאו סכום מעל 1000 שקל. הבנתם את זה גברברים? אתם הבזבזנים! ועוד על מה? אתם הרי לא יודעים להעריך תיק טוב!

עכשיו זה סופי. כחובבת סלולר התעדכנתי ממקורותי הסגולים לגבי מצעד הרינגטונים של שנת תשס"ה בסלקום. לפי המצעד מוביל: "מי אוהב אותך יותר ממני", בביצועו של שלומי שבת, עם 100,000 הורדות, במקום השני "תתנו לו צ'אנס" בביצוע מה קשור? עם 65,000 הורדות, במקום השלישי "ממעמקים" של עידן רייכל עם 56,000 הורדות, במקום הרביעי "מלכת היופי" בביצוע איל גולן עם 46,000 הורדות, ובמקום החמישי פינוקיו בביצוע של מסיקה עם 41,000 הורדות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.