קארין לירי: ורשבסקי והברנז'ה התכנסו לערב תוסס

עם ג. יפית ומני פאר. אולמרט מברך את שוק מחנה יהודה, ואנחנו מתברכים בתחושת בחירות הממשמשת ובאה, וסקר חדש בתחום הקניות לחג חושף על הגבר הישראלי נתון מעניין מאוד
קארין לירי |

השבוע נשלחת באחד הלילות למשימה מסובכת במיוחד. איך להסתובב בין אנשי הברנז'ה, או הביצה אם תרצו, ולא להתגלות. אני בלונדינית שכמותי שחיה (אולי) בסרט, שזפתי את עיני בערב לוהט שבו קודם ספרו החדש של איש הפרסום הותיק, שמואל ורשבסקי, במוזיאון ארץ ישראל.

איך שהגעתי הבחנתי באושיה מהותית מהתחום: ג. יפית שהסתובבה, נטולת מאיה ישעיהו, אבל עם חיוך זורח. רני רהב עם חולצה פרחונית כיבד בנוכחות, ושמואל ורשבסקי עצמו היה חתן השמחה ונראה שמח עד הגג. הוא נתן נאום קצרצר בו הודה לנוכחים על הגעתם. לאירוע הנחשק הגיעו כ-100 אנשים מהעילית של התקשורת והפרסום במחוזותינו.

מני פאר נצפה מגיע עם האישה, וגם הוא יכל לבדוק את בופה הגבינות המשובח שנפתח לאורחים. מדובר בארוחה חלבית מושקעת, בופה פתוח של גבינות ארץ ישראליות לוהטות, הכי טרנדיות בשוק. גם מצע של זיתים מסוגים רבים, (אהבתי את הסוריים הדפוקים..) הוצע לכל. היין אדום נשפך כמים אבל היה שווה לצערי לערך של מים. אבל מי שלא ניסה את הוודקה סאוור המשובחת - פספס את העיקר. המדור רוצה לחקור מי הברונטית עם חצאית שחורה מהממת והחולצה שחשפה לה "כתף" - א-לה-ריטה, ושריכזה את כל הפלאשים של המצלמות. חוצפה, הבלונד כועס מאוד.

אחרי מספר אמירות פוליטיות מאוד משעשעות השבוע, ובעיקר - נצחון מוחץ במרכז הליכוד, נמצא השר אהוד אולמרט (שאם אאחד את כל התארים שלו, אני אפרק את הממשלה), אומר בסיור בשוק מחנה יהודה בירושלים: "אין מקום מתאים יותר להרגיש בו את אווירת החג המתקרב כמו ביקור במחנה יהודה. אני נמצא בשוק כל יום שישי וערב החג באתי לבדוק מה המצב ומהם המחירים. אני מקווה כי נוכל, במענה לפניות הסוחרים עימם נפגשתי, להמשיך ולפתח את השוק, כפי שעשיתי בתפקידי כראש עיריית ירושלים". חג שמח, כלומר, חג בחירות שמח לכל בית ישראל.

כבלונדינית רשמית אני לא מבינה בעניינים טכנולוגיים יותר מדי. כל הדיבורים האלה על הנתונים הטכניים נראים לי עיסוק בטפל. יהלומים ותכשיטים מדברים אלי יותר. אבל הויכוחים על גודל הבזבוזים בעונת החגים עומדים להפסק החג הזה. לא בגלל שאין לי אף גבר במטבח, אלא בזכות סקר שערכה רשת החשמל והאלקטרוניקה א.ל.מ. באמצעות מכון המחקר גיאוקרטוגרפיה עלה שבניגוד לדעה הרווחת הגברים הישראלים "מבזבזים" יותר מהנשים.

מהסקר עלה כי 83% מהגברים מתכוונים לרכוש מתנות לקרוביהם לכבוד ראש השנה וחגים, כאשר 15% מביניהם ישקיעו סכום של למעלה מ-1000 שקל, ו-27% מביניהם יוציאו סכום שנע בין 401 ל-1000 שקל. מבין הנשים, 76% מתכוונות לרכוש מתכונת חג לקרוביהם. מתוכן, רק 8% יוציאו סכום מעל 1000 שקל. הבנתם את זה גברברים? אתם הבזבזנים! ועוד על מה? אתם הרי לא יודעים להעריך תיק טוב!

עכשיו זה סופי. כחובבת סלולר התעדכנתי ממקורותי הסגולים לגבי מצעד הרינגטונים של שנת תשס"ה בסלקום. לפי המצעד מוביל: "מי אוהב אותך יותר ממני", בביצועו של שלומי שבת, עם 100,000 הורדות, במקום השני "תתנו לו צ'אנס" בביצוע מה קשור? עם 65,000 הורדות, במקום השלישי "ממעמקים" של עידן רייכל עם 56,000 הורדות, במקום הרביעי "מלכת היופי" בביצוע איל גולן עם 46,000 הורדות, ובמקום החמישי פינוקיו בביצוע של מסיקה עם 41,000 הורדות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.