קארין לירי: ורשבסקי והברנז'ה התכנסו לערב תוסס
השבוע נשלחת באחד הלילות למשימה מסובכת במיוחד. איך להסתובב בין אנשי הברנז'ה, או הביצה אם תרצו, ולא להתגלות. אני בלונדינית שכמותי שחיה (אולי) בסרט, שזפתי את עיני בערב לוהט שבו קודם ספרו החדש של איש הפרסום הותיק, שמואל ורשבסקי, במוזיאון ארץ ישראל.
איך שהגעתי הבחנתי באושיה מהותית מהתחום: ג. יפית שהסתובבה, נטולת מאיה ישעיהו, אבל עם חיוך זורח. רני רהב עם חולצה פרחונית כיבד בנוכחות, ושמואל ורשבסקי עצמו היה חתן השמחה ונראה שמח עד הגג. הוא נתן נאום קצרצר בו הודה לנוכחים על הגעתם. לאירוע הנחשק הגיעו כ-100 אנשים מהעילית של התקשורת והפרסום במחוזותינו.
מני פאר נצפה מגיע עם האישה, וגם הוא יכל לבדוק את בופה הגבינות המשובח שנפתח לאורחים. מדובר בארוחה חלבית מושקעת, בופה פתוח של גבינות ארץ ישראליות לוהטות, הכי טרנדיות בשוק. גם מצע של זיתים מסוגים רבים, (אהבתי את הסוריים הדפוקים..) הוצע לכל. היין אדום נשפך כמים אבל היה שווה לצערי לערך של מים. אבל מי שלא ניסה את הוודקה סאוור המשובחת - פספס את העיקר. המדור רוצה לחקור מי הברונטית עם חצאית שחורה מהממת והחולצה שחשפה לה "כתף" - א-לה-ריטה, ושריכזה את כל הפלאשים של המצלמות. חוצפה, הבלונד כועס מאוד.
אחרי מספר אמירות פוליטיות מאוד משעשעות השבוע, ובעיקר - נצחון מוחץ במרכז הליכוד, נמצא השר אהוד אולמרט (שאם אאחד את כל התארים שלו, אני אפרק את הממשלה), אומר בסיור בשוק מחנה יהודה בירושלים: "אין מקום מתאים יותר להרגיש בו את אווירת החג המתקרב כמו ביקור במחנה יהודה. אני נמצא בשוק כל יום שישי וערב החג באתי לבדוק מה המצב ומהם המחירים. אני מקווה כי נוכל, במענה לפניות הסוחרים עימם נפגשתי, להמשיך ולפתח את השוק, כפי שעשיתי בתפקידי כראש עיריית ירושלים". חג שמח, כלומר, חג בחירות שמח לכל בית ישראל.
כבלונדינית רשמית אני לא מבינה בעניינים טכנולוגיים יותר מדי. כל הדיבורים האלה על הנתונים הטכניים נראים לי עיסוק בטפל. יהלומים ותכשיטים מדברים אלי יותר. אבל הויכוחים על גודל הבזבוזים בעונת החגים עומדים להפסק החג הזה. לא בגלל שאין לי אף גבר במטבח, אלא בזכות סקר שערכה רשת החשמל והאלקטרוניקה א.ל.מ. באמצעות מכון המחקר גיאוקרטוגרפיה עלה שבניגוד לדעה הרווחת הגברים הישראלים "מבזבזים" יותר מהנשים.
מהסקר עלה כי 83% מהגברים מתכוונים לרכוש מתנות לקרוביהם לכבוד ראש השנה וחגים, כאשר 15% מביניהם ישקיעו סכום של למעלה מ-1000 שקל, ו-27% מביניהם יוציאו סכום שנע בין 401 ל-1000 שקל. מבין הנשים, 76% מתכוונות לרכוש מתכונת חג לקרוביהם. מתוכן, רק 8% יוציאו סכום מעל 1000 שקל. הבנתם את זה גברברים? אתם הבזבזנים! ועוד על מה? אתם הרי לא יודעים להעריך תיק טוב!
עכשיו זה סופי. כחובבת סלולר התעדכנתי ממקורותי הסגולים לגבי מצעד הרינגטונים של שנת תשס"ה בסלקום. לפי המצעד מוביל: "מי אוהב אותך יותר ממני", בביצועו של שלומי שבת, עם 100,000 הורדות, במקום השני "תתנו לו צ'אנס" בביצוע מה קשור? עם 65,000 הורדות, במקום השלישי "ממעמקים" של עידן רייכל עם 56,000 הורדות, במקום הרביעי "מלכת היופי" בביצוע איל גולן עם 46,000 הורדות, ובמקום החמישי פינוקיו בביצוע של מסיקה עם 41,000 הורדות.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
