קארין לירי: ורשבסקי והברנז'ה התכנסו לערב תוסס

עם ג. יפית ומני פאר. אולמרט מברך את שוק מחנה יהודה, ואנחנו מתברכים בתחושת בחירות הממשמשת ובאה, וסקר חדש בתחום הקניות לחג חושף על הגבר הישראלי נתון מעניין מאוד
קארין לירי |

השבוע נשלחת באחד הלילות למשימה מסובכת במיוחד. איך להסתובב בין אנשי הברנז'ה, או הביצה אם תרצו, ולא להתגלות. אני בלונדינית שכמותי שחיה (אולי) בסרט, שזפתי את עיני בערב לוהט שבו קודם ספרו החדש של איש הפרסום הותיק, שמואל ורשבסקי, במוזיאון ארץ ישראל.

איך שהגעתי הבחנתי באושיה מהותית מהתחום: ג. יפית שהסתובבה, נטולת מאיה ישעיהו, אבל עם חיוך זורח. רני רהב עם חולצה פרחונית כיבד בנוכחות, ושמואל ורשבסקי עצמו היה חתן השמחה ונראה שמח עד הגג. הוא נתן נאום קצרצר בו הודה לנוכחים על הגעתם. לאירוע הנחשק הגיעו כ-100 אנשים מהעילית של התקשורת והפרסום במחוזותינו.

מני פאר נצפה מגיע עם האישה, וגם הוא יכל לבדוק את בופה הגבינות המשובח שנפתח לאורחים. מדובר בארוחה חלבית מושקעת, בופה פתוח של גבינות ארץ ישראליות לוהטות, הכי טרנדיות בשוק. גם מצע של זיתים מסוגים רבים, (אהבתי את הסוריים הדפוקים..) הוצע לכל. היין אדום נשפך כמים אבל היה שווה לצערי לערך של מים. אבל מי שלא ניסה את הוודקה סאוור המשובחת - פספס את העיקר. המדור רוצה לחקור מי הברונטית עם חצאית שחורה מהממת והחולצה שחשפה לה "כתף" - א-לה-ריטה, ושריכזה את כל הפלאשים של המצלמות. חוצפה, הבלונד כועס מאוד.

אחרי מספר אמירות פוליטיות מאוד משעשעות השבוע, ובעיקר - נצחון מוחץ במרכז הליכוד, נמצא השר אהוד אולמרט (שאם אאחד את כל התארים שלו, אני אפרק את הממשלה), אומר בסיור בשוק מחנה יהודה בירושלים: "אין מקום מתאים יותר להרגיש בו את אווירת החג המתקרב כמו ביקור במחנה יהודה. אני נמצא בשוק כל יום שישי וערב החג באתי לבדוק מה המצב ומהם המחירים. אני מקווה כי נוכל, במענה לפניות הסוחרים עימם נפגשתי, להמשיך ולפתח את השוק, כפי שעשיתי בתפקידי כראש עיריית ירושלים". חג שמח, כלומר, חג בחירות שמח לכל בית ישראל.

כבלונדינית רשמית אני לא מבינה בעניינים טכנולוגיים יותר מדי. כל הדיבורים האלה על הנתונים הטכניים נראים לי עיסוק בטפל. יהלומים ותכשיטים מדברים אלי יותר. אבל הויכוחים על גודל הבזבוזים בעונת החגים עומדים להפסק החג הזה. לא בגלל שאין לי אף גבר במטבח, אלא בזכות סקר שערכה רשת החשמל והאלקטרוניקה א.ל.מ. באמצעות מכון המחקר גיאוקרטוגרפיה עלה שבניגוד לדעה הרווחת הגברים הישראלים "מבזבזים" יותר מהנשים.

מהסקר עלה כי 83% מהגברים מתכוונים לרכוש מתנות לקרוביהם לכבוד ראש השנה וחגים, כאשר 15% מביניהם ישקיעו סכום של למעלה מ-1000 שקל, ו-27% מביניהם יוציאו סכום שנע בין 401 ל-1000 שקל. מבין הנשים, 76% מתכוונות לרכוש מתכונת חג לקרוביהם. מתוכן, רק 8% יוציאו סכום מעל 1000 שקל. הבנתם את זה גברברים? אתם הבזבזנים! ועוד על מה? אתם הרי לא יודעים להעריך תיק טוב!

עכשיו זה סופי. כחובבת סלולר התעדכנתי ממקורותי הסגולים לגבי מצעד הרינגטונים של שנת תשס"ה בסלקום. לפי המצעד מוביל: "מי אוהב אותך יותר ממני", בביצועו של שלומי שבת, עם 100,000 הורדות, במקום השני "תתנו לו צ'אנס" בביצוע מה קשור? עם 65,000 הורדות, במקום השלישי "ממעמקים" של עידן רייכל עם 56,000 הורדות, במקום הרביעי "מלכת היופי" בביצוע איל גולן עם 46,000 הורדות, ובמקום החמישי פינוקיו בביצוע של מסיקה עם 41,000 הורדות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

מתניהו אנגלמן
צילום: חיים טויטו-כנס בשבע בניו יורק

בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן

דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון

רן קידר |

מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה  לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה. 

המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה -  כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?

כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר? 

בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?    

ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי. 

בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.   


ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.