חישוב נפרד - הקלות מס או עבודה בעיניים?
בני זוג העובדים יחד בעסק משותף, חישוב המס לגביהם הינו חישוב "מאוחד".
המשמעות היא שאינם זכאים לנקודות הזיכוי של בן הזוג, וכן אינם זכאים למדרגות המס הנמוכות על הכנסת בן הזוג.
מה שיוצא מכך הוא שבני הזוג מגיעים מהר מאוד למדרגות המס הגבוהות ומשלמים מס שולי גבוה בהרבה מאשר אם כל אחד מבני הזוג היה עובד בנפרד.
המחוקק קבע בסעיף 38 לפקודת מס הכנסה הקלה לגבי חישוב מאוחד וקבע כי יקבלו נקודות זיכוי כדלקמן:
אם יש להם ילדים – 3 נ"ז עד שנת 2004 ובשנת 2005 ואילך 2 נ"ז (נעשה תיקון רטרואקטיבי במהלך שנת 2004 לגבי נקודת זיכוי נוספת עבור בן הזוג).
אם אין להם ילדים – 2.75 נ"ז עד שנת 2004 ובשנת 2005 ואילך 1.75 נ"ז.
סעיף זה לא חל במקרה בו הכנסת בן הזוג הרשום נמוכה מהתקרה של פי 5 מנקודות הזיכוי שציינו לעיל.
בסעיף 66(ד) לפקודת מס הכנסה ישנם חזקות הקובעות מקרים בהם בני-הזוג לא יוכלו לזכות בחישוב נפרד:
1) הכנסה מעסק או משלח יד של בן הזוג.
2) הכנסת שכר מחברה או שותפות בה לאחד מבני הזוג לפחות יש 10% מהזכויות בחברה או בשותפות. ניתן להפריך חזקה זו במידה שלבן הזוג הייתה הכנסה מהחברה/שותפות מעל לשנה לפני הנישואין או חמש שנים לפני שלבן הזוג הייתה זכות כלשהי בחברה/שותפות.
בפס"ד "רון קלס" דובר על מקרה בו האישה עבדה בחברה שלבעל היו 22% ממניות החברה. שאר 78% מהמניות היו שייכים לצדדים לא קשורים.
החברה פועלת כסוכנות נסיעות.
לפני עבודתה בחברה וטרם נישואיה האישה עבדה בסוכנות נסיעות אחרת והגיעה לדרגת ניהול בכירה ובמרוצת הזמן עברה לסוכנות שלבעלה מניות בה, כאמור.
בית המשפט העליון, בפסק-דין תקדימי קבע כי ניתן לסתור את החזקות שבסעיף 66(ד). הנישום יכול לבוא ולהוכיח כי למרות החזקות אין-תלות במקורות ההכנסה. התלות האמורה נובעת מעצם יכולת בן-הזוג להשפיע על שכרו של בן-הזוג השני.
במקרה של קלס הוכח כי לבעל לא הייתה שום השפעה וכן למרות קיום החזקות בסעיף 66(ד) בית המשפט איפשר לבני הזוג לערוך חישוב נפרד. לצורך הרמת נטל ההוכחה לעניין זה, החזיר בהמ"ש את הדיון לבהמ"ש המחוזי. אלא, שבפועל לא הייתה מחלוקת עם מס הכנסה, כי הן הבעל והן האישה עבדו בפועל בעסק, ולכן הם זוכו בחישוב מס נפרד, כפי שקבע בהמ"ש העליון בפסיקתו האמורה.
בעקבות פסק הדין, המחוקק "זרק עצם" כדי להרגיע את הרוחות וקבע בסעיף 66(ה) לפקודה, שתחילתו מיום 1.1.04 כי יאפשר חישוב נפרד על חלק מההכנסה, במידה ועומדים בכל התנאים הבאים:
1) כל אחד מבני הזוג עבד בעסק המשותף לפחות 36 שעות בשבוע, במשך תקופה של עשרה חודשים או יותר בשנת המס. אם מדובר על תקופה קצרה יותר יש לקחת באופן יחסי של לפחות 10/12 מהתקופה. כמו כן, היעדרות לפי דין כמוה כעבודה.
2) לבני הזוג אין הכנסה אחרת מעסק או משלח יד, או שכר מעבודה.
3) יש למסור הודעה על הרצון להכנס לתחולת סעיף זה לפחות חודש לפני תחילת שנת המס. תוקפה של ההודעה הינו לשלוש שנות מס.
לגבי מי שעומד בתנאי הסעיף:
בשנת 2004 יתאפשר לו לערוך חישוב נפרד על סך של 23,040 ש"ח.
ובשנת 2005 יתאפשר לו לערוך חישוב נפרד על סך של 25,008 ש"ח.
בפרקטיקה, מס הכנסה מפרש את הסעיף כך שמי שבחר בתחולת סעיף 66(ה) לא יהיה זכאי לנקודות הזיכוי האמורות בסעיף 38 ו- 39. כלומר, למעשה מס-הכנסה מוציא שומות של חישוב נפרד, כאשר את יתרת ההכנסה של בן הזוג הוא משייך בחישוב הנפרד לבן הזוג הרשום, ואת הסכום הנמוך לבן הזוג האחר.
כלומר, מי שבחר בתחולת הסעיף מפסיד את נקודות הזיכוי כאמור.
בנוסף לכך, בחישוב הנפרד ישנו הפסד של ניכוי נוסף לגמל עבור בן הזוג האחר.
בצורת חישוב זו ישנם מקרים בהם מי שיבחר בסעיף רק יפסיד, לעומת החישוב המאוחד.
בדוגמאות הבאות נראה כי "ההקלה" שהמחוקק נתן היא לא תמיד לטובת הנישום. יש לבדוק כל מקרה לגופו אם זה בכלל כלכלי להגיש בקשה לחישוב נפרד.
ערכנו השוואה בין שני מקרים.
במקרה הראשון הכנסות גבוהות המגיעות לשיעור מס של 49%.
במקרה השני מדובר על הכנסות ממוצעות המגיעות לשיעור מס של 30%.
בשני המקרים ההנחה זה שבני הזוג עומדים בתנאים של סעיף 66(ד) ויש להם ילדים.
דוגמא ראשונה – הכנסות גבוהות
משכורת שמשך הבעל 300,000
משכורת שמשכה האישה 150,000
סה"כ 450,000
בחישוב נפרד (בשנת 2004):
הכנסת בן הזוג 426,960
הכנסת בת הזוג 23,040
סה"כ 450,000
רווח כלכלי מהחישוב:
הכנסת בת הזוג שלא מגיעה לחבות במס 11,290= 23,040*49%
הפסד כלכלי מהחישוב:
3 נקודות זיכוי (לפי 2,136 ש"ח) (6,408)
ניכוי גמל לבת הזוג שלא הותר (2,911)= 5,940*49%
סה"כ רווח - 1,971
====
דוגמא שניה – הכנסות ממוצעות
משכורת שמשך הבעל 85,000
משכורת שמשכה האישה 45,000
סה"כ 130,000
בחישוב נפרד (בשנת 2004):
הכנסת בן הזוג 106,960
הכנסת בת הזוג 23,040
סה"כ 130,000
רווח כלכלי מהחישוב:
הכנסת בת הזוג שלא מגיעה לחבות במס 6,912= 23,040*30%
הפסד כלכלי מהחישוב:
3 נקודות זיכוי (לפי 2,136 ש"ח) (6,408)
ניכוי גמל לבת הזוג שלא הותר (675)= 45,000*5%*30%
סה"כ הפסד - (171)
====
ניתן לומר כי הסכום של 1,971 ש"ח הנו הרווח המקסימלי שניתן להפיק מ"ההקלה" שהמחוקק נתן בסעיף 66(ה) לפקודה וגם זו רק בהכנסות גבוהות.
בהכנסות הנמוכות משיעור המס המירבי, כפי שניתן לראות, ישנם מקרים בהם ישנו הפסד כלכלי מבחירה בסעיף זה.
נראה כי המחוקק ידע כי ה"הקלות" שהוא נתן לא רק שלא יפגעו בקופת המדינה, אלא אולי אף יגדילו את קופת המדינה.
עושה רושם כי המחוקק תיכנן את סכום החישוב הנפרד כך שיווצר בממוצע שיוויון בין האפשרות של חישוב מאוחד לאפשרות של חישוב נפרד במגבלות התקרה לפי סעיף 66(ה) לפקודה.
מתקן להשבת פסולת לאנרגיה, קרדיט: גרוקבשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
3 הצעות נתקבלו במכרז בינלאומי ראשון מסוגו בישראל להקמת מתקן להשבת אנרגיה מפסולת שיוקם בנאות חובב ויטפל בכ-300 אלף טון פסולת בשנה
במסגרת יוזמה תקדימית של משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה הוגשו 3 הצעות: חברת אלקטרה, קבוצת דניה-משאב אנרגיה וקבוצת שפיר-בלוג'ן-דקל, כאשר כל קבוצה כוללת שותף בינלאומי, שהוא מומחה עולמי בתחום השבת האנרגיה, האחראי על הטמעת הידע והטכנולוגיה הדרושים להקמת המתקן. לכאשר יוקם, המתקן אמור לטפל בכ-300 אלף טון פסולת ולייצר אנרגיה בהספק של כ-30 מגה ואט לתקופה של כ-25 שנה, שלאחריה יועבר המתקן לבעלות המדינה.
במסגרת הפרויקט, המקודם בהמשך להחלטת הממשלה מס' 1895 מאוקטובר 2022, אושרה תכנית לתשתית לאומית (תת"ל 107) להקמת מתקן להשבת אנרגיה מפסולת בנאות חובב. מדובר במתקן הראשון מסוגו בישראל לטיפול בפסולת, אשר כולל מתקן למיון הפסולת, שיפריד את הפסולת לרכיבים שניתנים למיחזור. השאריות שלא ניתן למחזר אותן, יישרפו לצורך ייצור קיטור, שיפעיל טורבינה ויפיק כ-30 מגה-ואט חשמל. המתקן יוקם ויופעל בהתאם לדירקטיבה האירופית העדכנית המחמירה להשבת אנרגיה מפסולת משנת 2019, כנהוג במאות מתקנים עירוניים דומים באירופה, תוך יישום התקנים והטכנולוגיות הסביבתיים המתקדמים בעולם.
בישראל, כ-80% מהפסולת מוטמנת, כאשר הטמנת פסולת היא הפתרון הנחות והמזהם ביותר, כאשר הפסולת המוטמנת משחררת לאוויר גז מתאן, אחד מגזי החממה המזהמים ביותר- פי 2.5 מפחמן דו חמצני שנפלט ממכוניות. האתר הגדול ביותר להטמנת פסולת הוא אתר דודאים שנמצא בקירוב לבסיס חיל האוויר בחצרים ובעבר הועלו תלונות כי הפסולת באתר מושכת אליה אלפי ציפורים שמחפשות מזון באתר ומסכנות את מטוסי החיל. מציאות זו מחייבת מציאת חלופות בדחיפות, כאשר מדיניות המשרד להגנת הסביבה מכוונת לצמצום ייצור הפסולת, להגדלת כמויות הפסולות המועברות למחזור ולצמצום ההטמנה. השלמת שלב הגשת ההצעות במכרז מהווה ציון דרך חשוב בקידום חלופות מתקדמות להטמנת הפסולת, שיהוו חלק חשוב ממערך של פעולות ומתקנים ליצירת משק פסולת סביבתי ומתקדם כנהוג במדינות מתקדמות אחרות.
המתקן יספק שירותי טיפול פסולת למחוז דרום בלבד. במסגרת הסכם חתום בין עיריית באר שבע למדינה, סוכם כי כלל הפסולת העירונית המיוצרת בעיר, תעבור לטיפול במתקן זה. המתקן צפוי לחתום על הסכמים דומים עם רשויות מקומיות נוספות. המכרז יציע חסכון בעלויות השינוע לרשויות המקומיות שישתמשו בו ויצמצם באופן ניכר את העלויות הסביבתיות. מתקני השבת אנרגיה מטפלים בשאריות הפסולת שאינה ניתנת למחזור באופן סביבתי יותר משיטת ההטמנה הנהוגה כיום. יישום מדיניות של טיפול בפסולת, המשלבת הגדלת המחזור והשבה לאנרגיה תגרום לצמצום ההטמנה, הפחתת המפגעים הנגרמים ממנה ולשיפור ברווחת ואיכות חייהם של התושבים. המתקן הראשון בנאות חובב מהווה חלוץ מרשת של מתקני תשתית מסוגים שונים שאגף החשב הכללי והמשרד להגנת הסביבה מקדמים, בשיתוף השלטון המקומי והאזורי בכל רחב הארץ.
- מערכות בנייה מתקדמת - כל מה שלא חשבתם עליו
- סלינגר: "רשות שוק ההון יוזמת ומקדמת השקעות חברתיות של המוסדיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המכרז נוהל בשיטת PPP (Public Private Partnership) על ידי ועדת המכרזים הבין משרדית לפרויקטי BOT בתחום הפסולת בראשות הגב' אושרת דוד, סגנית בכירה לחשב הכללי לתחום התשתיות, ובהשתתפות נציגי משרד האוצר, המשרד להגנת הסביבה, והחברה הממשלתית ענבל, ובשיתוף פעולה ובתיאום עם עיריית באר שבע. המתקן ימומן מכספי קרן הניקיון בניהול המשרד להגנת הסביבה.
קבלת טיפול רפואי בקופה קרדיט: chat gptלמרות השקעה נמוכה, מערכת הבריאות בישראל היא מהיעילות בעולם
למרות השקעה נמוכה מהממוצע במדינות ה-OECD, בישראל קיימת מערכת בריאות שנמצאת ברמה גבוהה שמקבלת ציונים טובים ברוב המדדים
מערכת הבריאות הכותרות נוטות להכות במערכת הבריאות בישראל על כך שההשקעה בה נמוכה מדי ביחס למדינו המערב. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה בשבוע שעבר נתונים שהראו כי ההוצאה הלאומית על בריאות בשנת 2024 עמדה על כ‑7.3% מהתוצר, כאשר ההוצאה לנפש הגיעה לכ‑3,900 דולר לפי שווי כוח הקנייה. מדובר ברמה נמוכה בהשוואה לרוב מדינות רבות ב‑OECD, אך ראו זה פלא: ישראל בכל זאת מובילה בשירות הרפואי שהיא מעניקה לאזרחים ובפער, משאר המדינות שאנחנו נוטים להשוות את עצמנו אליהן.
שיעור הכיסוי הביטוחי הוא מהגבוהים בעולם, כאשר כל תושב מקבל סל שירותים אחיד הכולל גם טיפולים שגרתיים, ניתוחים ועד לתרופות מצילות חיים. נוסף על כך, מערכות המידע הרפואיות של קופות החולים נחשבות למתקדמות במיוחד, כך שהיסטוריית הטיפול הרפואי נגישה לרופאים בזמן אמת. מדובר ביתרון שמאפשר קיצור תהליכים, הפחתת טעויות ושיפור איכות הטיפול.
המצב הזה גורם לכך שישראל מציגה נתונים טובים ביחס למדינות מפותחות בלא מעט תחומים, כמו רפואה מונעת ושיעורי תמותה נמוכים ממחלות מסוימות. ישראל מדגימה מודל שבו יעילות ניהולית מצמצמת את השפעת מגבלות התקציב. מערכת הקהילה מפותחת, והשילוב בין רפואה מתקדמת ושירותים דיגיטליים מאפשרים שמירה על רמת טיפול טובה, גם אם לא בכל הפרמטרים ישראל מובילה. כנראה ניהול ממוקד, תמריצים תפעוליים ופריסת שירותים רחבה הם חלק מהגורמים המאפשרים לה להמשיך להציג ביצועים טובים בתחומים מסוימים.
תוחלת החיים של האוכלוסייה בישראל הגיעה לכ-83.8 שנים, מה ששם אותנו במקום 4 בדירוג ה-OECD בתוחלת החיים. נגישות וטיפול: בספר Health in a Glance 2023 של ארגון ה-OECD מצוין כי ישראל מפגינה ביצועים טובים במדדים של איכות וטיפול בהשוואה למדינות בהכנסה גבוהה. הדוח מצוטט כי "המערכת מתפעלת ביצועים טובים יותר מהממוצע ב-OECD ברוב המדדים הנוגעים לזמן המתנה, איכות וטיפול רפואי". בשל ההוצאה הנמוכה יחסית לעומת ביצועים לא רעים, ניתן לומר כי קיימת אפקטיביות במערכת: כלומר, "מה שמתקבל ביחס למה שמושקע" הוא גבוה באופן יחסי. היעילות הזו מתאפשרת הודות למבנה מערכת הבריאות והשירות שניתן לציבור דרך קופות החולים. רפואה בקהילה דרך הקופות פועלת בהיקף רחב, כך שעומס משמעותי מוסת מבתי החולים ונותר במרפאות המשמשות מקור מרכזי לטיפול שוטף. זה מסביר כנראה כיצד ישראל מצליחה להישאר באזור ביצועים איכותיים בחלק ממדדי השירות והאיכות, כולל רפואה מונעת, טיפול במחלות כרוניות ושמירה על קשר טיפולי הדוק בין רופא למטופל. הרפואה בקהילה. לפי הדו״ח של Observatory, כ-41% מההוצאה על בריאות בישראל מוקצית לטיפול בקהילה ומניעה. במילים אחרות, קיימת תשתית ארגונית יעילה שמאפשרת להפיק תועלת גבוהה יחסית מכל שקל שהממשלה משקיעה במערכת הבריאות.
