חישוב נפרד - הקלות מס או עבודה בעיניים?
בני זוג העובדים יחד בעסק משותף, חישוב המס לגביהם הינו חישוב "מאוחד".
המשמעות היא שאינם זכאים לנקודות הזיכוי של בן הזוג, וכן אינם זכאים למדרגות המס הנמוכות על הכנסת בן הזוג.
מה שיוצא מכך הוא שבני הזוג מגיעים מהר מאוד למדרגות המס הגבוהות ומשלמים מס שולי גבוה בהרבה מאשר אם כל אחד מבני הזוג היה עובד בנפרד.
המחוקק קבע בסעיף 38 לפקודת מס הכנסה הקלה לגבי חישוב מאוחד וקבע כי יקבלו נקודות זיכוי כדלקמן:
אם יש להם ילדים – 3 נ"ז עד שנת 2004 ובשנת 2005 ואילך 2 נ"ז (נעשה תיקון רטרואקטיבי במהלך שנת 2004 לגבי נקודת זיכוי נוספת עבור בן הזוג).
אם אין להם ילדים – 2.75 נ"ז עד שנת 2004 ובשנת 2005 ואילך 1.75 נ"ז.
סעיף זה לא חל במקרה בו הכנסת בן הזוג הרשום נמוכה מהתקרה של פי 5 מנקודות הזיכוי שציינו לעיל.
בסעיף 66(ד) לפקודת מס הכנסה ישנם חזקות הקובעות מקרים בהם בני-הזוג לא יוכלו לזכות בחישוב נפרד:
1) הכנסה מעסק או משלח יד של בן הזוג.
2) הכנסת שכר מחברה או שותפות בה לאחד מבני הזוג לפחות יש 10% מהזכויות בחברה או בשותפות. ניתן להפריך חזקה זו במידה שלבן הזוג הייתה הכנסה מהחברה/שותפות מעל לשנה לפני הנישואין או חמש שנים לפני שלבן הזוג הייתה זכות כלשהי בחברה/שותפות.
בפס"ד "רון קלס" דובר על מקרה בו האישה עבדה בחברה שלבעל היו 22% ממניות החברה. שאר 78% מהמניות היו שייכים לצדדים לא קשורים.
החברה פועלת כסוכנות נסיעות.
לפני עבודתה בחברה וטרם נישואיה האישה עבדה בסוכנות נסיעות אחרת והגיעה לדרגת ניהול בכירה ובמרוצת הזמן עברה לסוכנות שלבעלה מניות בה, כאמור.
בית המשפט העליון, בפסק-דין תקדימי קבע כי ניתן לסתור את החזקות שבסעיף 66(ד). הנישום יכול לבוא ולהוכיח כי למרות החזקות אין-תלות במקורות ההכנסה. התלות האמורה נובעת מעצם יכולת בן-הזוג להשפיע על שכרו של בן-הזוג השני.
במקרה של קלס הוכח כי לבעל לא הייתה שום השפעה וכן למרות קיום החזקות בסעיף 66(ד) בית המשפט איפשר לבני הזוג לערוך חישוב נפרד. לצורך הרמת נטל ההוכחה לעניין זה, החזיר בהמ"ש את הדיון לבהמ"ש המחוזי. אלא, שבפועל לא הייתה מחלוקת עם מס הכנסה, כי הן הבעל והן האישה עבדו בפועל בעסק, ולכן הם זוכו בחישוב מס נפרד, כפי שקבע בהמ"ש העליון בפסיקתו האמורה.
בעקבות פסק הדין, המחוקק "זרק עצם" כדי להרגיע את הרוחות וקבע בסעיף 66(ה) לפקודה, שתחילתו מיום 1.1.04 כי יאפשר חישוב נפרד על חלק מההכנסה, במידה ועומדים בכל התנאים הבאים:
1) כל אחד מבני הזוג עבד בעסק המשותף לפחות 36 שעות בשבוע, במשך תקופה של עשרה חודשים או יותר בשנת המס. אם מדובר על תקופה קצרה יותר יש לקחת באופן יחסי של לפחות 10/12 מהתקופה. כמו כן, היעדרות לפי דין כמוה כעבודה.
2) לבני הזוג אין הכנסה אחרת מעסק או משלח יד, או שכר מעבודה.
3) יש למסור הודעה על הרצון להכנס לתחולת סעיף זה לפחות חודש לפני תחילת שנת המס. תוקפה של ההודעה הינו לשלוש שנות מס.
לגבי מי שעומד בתנאי הסעיף:
בשנת 2004 יתאפשר לו לערוך חישוב נפרד על סך של 23,040 ש"ח.
ובשנת 2005 יתאפשר לו לערוך חישוב נפרד על סך של 25,008 ש"ח.
בפרקטיקה, מס הכנסה מפרש את הסעיף כך שמי שבחר בתחולת סעיף 66(ה) לא יהיה זכאי לנקודות הזיכוי האמורות בסעיף 38 ו- 39. כלומר, למעשה מס-הכנסה מוציא שומות של חישוב נפרד, כאשר את יתרת ההכנסה של בן הזוג הוא משייך בחישוב הנפרד לבן הזוג הרשום, ואת הסכום הנמוך לבן הזוג האחר.
כלומר, מי שבחר בתחולת הסעיף מפסיד את נקודות הזיכוי כאמור.
בנוסף לכך, בחישוב הנפרד ישנו הפסד של ניכוי נוסף לגמל עבור בן הזוג האחר.
בצורת חישוב זו ישנם מקרים בהם מי שיבחר בסעיף רק יפסיד, לעומת החישוב המאוחד.
בדוגמאות הבאות נראה כי "ההקלה" שהמחוקק נתן היא לא תמיד לטובת הנישום. יש לבדוק כל מקרה לגופו אם זה בכלל כלכלי להגיש בקשה לחישוב נפרד.
ערכנו השוואה בין שני מקרים.
במקרה הראשון הכנסות גבוהות המגיעות לשיעור מס של 49%.
במקרה השני מדובר על הכנסות ממוצעות המגיעות לשיעור מס של 30%.
בשני המקרים ההנחה זה שבני הזוג עומדים בתנאים של סעיף 66(ד) ויש להם ילדים.
דוגמא ראשונה – הכנסות גבוהות
משכורת שמשך הבעל 300,000
משכורת שמשכה האישה 150,000
סה"כ 450,000
בחישוב נפרד (בשנת 2004):
הכנסת בן הזוג 426,960
הכנסת בת הזוג 23,040
סה"כ 450,000
רווח כלכלי מהחישוב:
הכנסת בת הזוג שלא מגיעה לחבות במס 11,290= 23,040*49%
הפסד כלכלי מהחישוב:
3 נקודות זיכוי (לפי 2,136 ש"ח) (6,408)
ניכוי גמל לבת הזוג שלא הותר (2,911)= 5,940*49%
סה"כ רווח - 1,971
====
דוגמא שניה – הכנסות ממוצעות
משכורת שמשך הבעל 85,000
משכורת שמשכה האישה 45,000
סה"כ 130,000
בחישוב נפרד (בשנת 2004):
הכנסת בן הזוג 106,960
הכנסת בת הזוג 23,040
סה"כ 130,000
רווח כלכלי מהחישוב:
הכנסת בת הזוג שלא מגיעה לחבות במס 6,912= 23,040*30%
הפסד כלכלי מהחישוב:
3 נקודות זיכוי (לפי 2,136 ש"ח) (6,408)
ניכוי גמל לבת הזוג שלא הותר (675)= 45,000*5%*30%
סה"כ הפסד - (171)
====
ניתן לומר כי הסכום של 1,971 ש"ח הנו הרווח המקסימלי שניתן להפיק מ"ההקלה" שהמחוקק נתן בסעיף 66(ה) לפקודה וגם זו רק בהכנסות גבוהות.
בהכנסות הנמוכות משיעור המס המירבי, כפי שניתן לראות, ישנם מקרים בהם ישנו הפסד כלכלי מבחירה בסעיף זה.
נראה כי המחוקק ידע כי ה"הקלות" שהוא נתן לא רק שלא יפגעו בקופת המדינה, אלא אולי אף יגדילו את קופת המדינה.
עושה רושם כי המחוקק תיכנן את סכום החישוב הנפרד כך שיווצר בממוצע שיוויון בין האפשרות של חישוב מאוחד לאפשרות של חישוב נפרד במגבלות התקרה לפי סעיף 66(ה) לפקודה.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-100 מיליארד שקל מעל היעד״
בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס
ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.
אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-100.5 מיליארד שקל מעבר ליעד.
הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה.
הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
- "אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות
לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
