סד"א/ביסוס תובענה ייצוגית על תקנה 29 לתקסד"א/עליון
עובדות וטענות: תקנה 29 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 קובעת: "היה מספר המעונינים בתובענה אחת גדול, יכולים מקצתם - לבקשת תובע אם הם תובעים, או לבקשת תובע או נתבע אם הם נתבעים, וברשות בית המשפט או הרשם - לייצג באותה תובענה את כל המעונינים... ". ברע"א 3126/00 מדינת ישראל נ' א.ש.ת. ניהול פרוייקטים וכוח אדם בע"מ נקבע ע"י בית המשפט העליון (בדעת רוב) כי אין מקום לאשר הגשת תובענות ייצוגיות מכוח תקנה 29, שכן, ההסדר של תביעות קבוצתיות-ייצוגיות הוא עניינו של המחוקק הראשי ואין זה מתפקידו של בית משפט לקבוע על דרך הפרשנות את ההסדרים הנדרשים לצורך הגשתן וניהולן של תובענות ייצוגיות. המבקשים הגישו בקשה לקיום דיון נוסף על פס"ד. הבקשה נענתה. בדיון הנוסף הסתמכו המבקשים על דעת המיעוט (שכללה אף את הנ' ברק) בפס"ד א.ש.ת שגרסה כי לנוכח החשיבות הרבה בקיומו של מוסד התובענה הייצוגית, ולנוכח היתרונות הרבים הגלומים במוסד זה, יש לאשר את השימוש בתקנה 29 ככלי להגשת תובענות ייצוגיות. על כן, כל עוד לא נחקק הסדר כולל בנושא התובענות הייצוגיות, יש בכוחה של תקנה 29 להוות אכסניה ראויה ומקור סמכות לאישור תובענות ייצוגיות.
דיון משפטי:
כב' הש' ד' ביניש:
אין לשנות את התוצאה עליה הורתה דעת הרוב בפס"ד א.ש.ת. ראשית, פס"ד א.ש.ת ניתן בהרכב מורחב של חמישה שופטים, והדבר היה לפני זמן קצר יחסית. בית המשפט, כענין שבמדיניות משפטית, לא ימהר לשנות פסק דין שניתן לאחר דיון בהרכב מורחב – גם אם פסק הדין ניתן בדעת רוב. זאת, גם לנוכח הזמן הקצר שחלף מאז שניתנה ההחלטה. ויודגש: שינוי שחל בהרכב בית המשפט אין בו כדי לשנות לענין זה. שנית, בעקבות פס"ד א.ש.ת נערכים בכנסת ובממשלה מהלכים שונים לקידום חקיקה כוללת בנושא תובענות ייצוגיות. במסגרת מהלכים אלו אף פורסמה הצעת חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ה-2005 (ה"ח 93, התשס"ה, עמ' 232). משהחלו הליכי חקיקה יהא זה בלתי הולם בשלב הנוכחי, ובנסיבות שנוצרו, לשנות מתוצאת פס"ד א.ש.ת ויש לנהוג באיפוק ולהמתין לדברו של המחוקק, בתקווה כי החקיקה הרלוונטית תקודם במהירות וביעילות.
סוף דבר: אשר על כן, יש להותיר את התוצאה שנתקבלה בפס"ד א.ש.ת על כנה.
כב' הנ' א' ברק:
סברתי בפסק דין א.ש.ת. ועודני סובר היום, כי תקנה 29 אוצרת כוח לעגן את שלד ההסדרים הכלליים באשר לתובענה ייצוגית. עמדתי היתה ונותרה כי היה על בית המשפט לאמץ פרשנות דינמית ומודרנית לתקנה 29, פרשנות אשר תאפשר התאמתה לצרכים החדשים ותבטיח את התפתחותם הראויה של דיני התובענה הייצוגית בישראל. יחד עם זאת, נוכח קיומם של מהלכי חקיקה מתקדמים, יש לדחות את העתירה לדיון נוסף.
העתירה נדחית
אין צו להוצאות
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
הלוליינות הפיננסית של פטריק דרהי
קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וזה לא התרגיל היחיד של פטריק דרהי שכחושבים על זה הוא טייקון בארץ אבל פושט רגל בצרפת. מחזיקי האג"ח של אלטיס אינטרנשיונל מוצאים עצמם שוב משלמים מחיר כבד על אמונם בפטריק דרהי, כאשר העברות נכסים וגיוסי חוב חדשים מדגישים את הלהטוטים הפיננסיים שלו על חשבונם. לפני כחודש הודיעה החברה על העברת פעילויות מרכזיות בפורטוגל וברפובליקה הדומיניקנית - המהוות כ-80% מרווחי החברה, לחברות בנות, מחוץ להישג ידם של הנושים הקיימים. במקביל, גייסה אלטיס פורטוגל חוב חדש של 750 מיליון אירו, שמדורג מעל האג"ח הוותיקות, ויש כוונה לגייס בהמשך עד 2 מיליארד אירו נוספים. המהלך, הזה מפחית את שווי הנכסים הזמינים לנושים ב-4-5 מיליארד אירו. מבלי להיכנס לעומק הגירעון, הממשעות היא שהסיכוי של הנושים לקבל את הכסף פוחת.

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
