אקסלום: המדען הראשי יעניק לנו עוד כ-4.9 מ' שקל
אקסלום הודיעה היום כי היא עומדת לקבל מהמדען הראשי במשרד התמ"ת, הקצבה נוספת, בסך 4.88 מיליון שקל בעבור פיתוח משדר, מסוג רכיב תקשורת אופטי רב ערוצי בתדר גבוה, המבוסס על השבב האלקטרו אופטי שהשיקה החברה בינואר השנה.
אקסלום היא החברה הראשונה והיחידה בעולם, שפיתחה שבב אלקטרו-אופטי המיוצר על פרוסת סיליקון. אב הטיפוס של השבב המכונה "להבה כחולה" BlueFlame הוצג לראשונה בינואר השנה, על ידי אבנר בדיחי, יזם משותף, ומנכ"ל החברה, במסגרת הכנס הטכנולוגי העולמי "פוטוניק ווסט", שהתקיים בעמק הסיליקון.
שבב ה-BlueFlame הוא המשדר הקטן ביותר שפותח עד כה בעולם, גודלו כסנטימטר מרובע, והוא מסוגל לשדר בקצב של 40 ג'יגה ביט לשנייה. סמנכ"ל הפתוח ויזם משותף בהקמת החברה, שי גלבוע אומר, כי הטרנסיבר המתקדם, שמפותח במעבדות אקסלום בתל-אביב, מיועד לתעשיית התקשורת והמיחשוב ויהווה רכיב חיוני לתקשורת במרכזי מידע ומחשוב.
לדברי גלבוע: "מומחים בעולם האלקטרו-אופטיקה משווים את המהפכה שמבשר השבב שלנו למהפכה שהתרחשה עם המעבר מטרנזיסטורים בדידים, המולחמים על גבי מעגלים מודפסים, לשיטות של ייצור המוני על גבי פרוסת סיליקון. המוצר אותו אנו נמכור מכיל את השבב שלנו בתוך מארז סטנדרטי. המוצר נמצא עתה בשלב מתקדם של בדיקות".
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
