ירידות חזקות באירופה: אקס.טי.אל. זינקה ב-7.14%

המדדים באירופה מסיימים 6 ימים רצופים של ירידות שערים. מחירי הנפט ששבו לעלות במהלך המסחר עזרו לדוף את השווקים החלשים גם ככה, להמשך ירידות
יניב לפן |

יום נוסף של ירידות שערים באירופה. הירידות היום מביאות את הרצף ל-6 ימים רצופים ללא תיקון אשר מהווה את רצף הירידות הארוך ביותר מזה שנתיים. היום נפלו 15 מתוך 18 השווקים באירופה המערבית. המועקה העיקרית על השווקים היום הייתה החזרה לעליות של מחירי הנפט אם כי לפי אנליסטים בכירים הירידות בשבוע האחרון הן בהחלט ירידות בריאות ומהווים תיקון טכני לעליות שליוו את השווקים בשנה האחרונה.

בפרנקפורט ירד היום מדד הדאקס ב-0.41% לשער של 4,851 נקודות. בלונדון ירד הפטסי ב-0.44% ל-5,269 נקודות. מדד היורוסטוקס ירד ב-0.35% ל-3,286 נקודות, מדד ציריך ירד ב-0.52% ל-6,597 נקודות, מדד פריס ירד ב-0.22% ל-4,430 נקודות.

לדברי אנליסט בכיר "מחירי הנפט הגיעו לשיא תוך עלייה מאוד חדה וכעת מחירי מניות הנפט והנפט עצמו צפויים לתקופה של תיקונים טכניים."

מניות במרכז

במרכז המסחר עמד היום הבנק המלכותי של סקוטלנד, הבנק המלווה השני בגודלו באנגליה. מניות הבנק עלו היום בשיעור של 2.1% לאחר פרסום הודעה הנוגעת לבנק סיני. בהודעה נאמר כי הבנק האנגלי ועוד קבוצת משקיעים ישלמו 3.1 מיליארד דולר מתוכם 1.6 מיליארד דולר ישולמו על ידי הבנק עצמו, תמורת 10% מהבנק הסיני.

לאחר העלאת תחזיות על ידי בנק ההשקעות הבינלאומי מורגן סטנלי עלתה היום יצרנית התרופות הענקית Glaxosmithkline בשיעור של 1.7%. בבנק ההשקעות אמרו כי המנייה נסחרת בחסר.

Ciba יצרנית הצבעים והפלסטיקה הגדולה בעולם ירדה היום ב-2.1%. החברה דיווחה היום על ירידה של 20% ברווחי הרבעון השני לרווח של 62.6 מיליון דולר. הירידות, לפי החברה, מגיעות בעקבות ארגון מחדש הנעשה בחברה.

Shire, חברת הפרמצבטיקה השלישית בגודלה באנגליה, עלתה היום ב-6.6%. עלייה זו הינה הקיצונית ביותר מזה חודשיים ומגיעה בעקבות שמועות על כך שחברה מתחרה תסיר את הבקשה להסרת פטנט מאחת התרופות המרכזיות שלה.

בישראליות המרכזיות נרשם מסחר מעורב. אמבלייז עלתה ב-0.64% אקס.טי.אל. זינקה ב-7.14%, אמפייר ירדה ב-1.97%, אורקה עלתה ב-4.28%, באטמ ירדה ב-1.9%, ניפסון עלתה ב-2.34%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.