ירידות חזקות באירופה: אקס.טי.אל. זינקה ב-7.14%
יום נוסף של ירידות שערים באירופה. הירידות היום מביאות את הרצף ל-6 ימים רצופים ללא תיקון אשר מהווה את רצף הירידות הארוך ביותר מזה שנתיים. היום נפלו 15 מתוך 18 השווקים באירופה המערבית. המועקה העיקרית על השווקים היום הייתה החזרה לעליות של מחירי הנפט אם כי לפי אנליסטים בכירים הירידות בשבוע האחרון הן בהחלט ירידות בריאות ומהווים תיקון טכני לעליות שליוו את השווקים בשנה האחרונה.
בפרנקפורט ירד היום מדד הדאקס ב-0.41% לשער של 4,851 נקודות. בלונדון ירד הפטסי ב-0.44% ל-5,269 נקודות. מדד היורוסטוקס ירד ב-0.35% ל-3,286 נקודות, מדד ציריך ירד ב-0.52% ל-6,597 נקודות, מדד פריס ירד ב-0.22% ל-4,430 נקודות.
לדברי אנליסט בכיר "מחירי הנפט הגיעו לשיא תוך עלייה מאוד חדה וכעת מחירי מניות הנפט והנפט עצמו צפויים לתקופה של תיקונים טכניים."
מניות במרכז
במרכז המסחר עמד היום הבנק המלכותי של סקוטלנד, הבנק המלווה השני בגודלו באנגליה. מניות הבנק עלו היום בשיעור של 2.1% לאחר פרסום הודעה הנוגעת לבנק סיני. בהודעה נאמר כי הבנק האנגלי ועוד קבוצת משקיעים ישלמו 3.1 מיליארד דולר מתוכם 1.6 מיליארד דולר ישולמו על ידי הבנק עצמו, תמורת 10% מהבנק הסיני.
לאחר העלאת תחזיות על ידי בנק ההשקעות הבינלאומי מורגן סטנלי עלתה היום יצרנית התרופות הענקית Glaxosmithkline בשיעור של 1.7%. בבנק ההשקעות אמרו כי המנייה נסחרת בחסר.
Ciba יצרנית הצבעים והפלסטיקה הגדולה בעולם ירדה היום ב-2.1%. החברה דיווחה היום על ירידה של 20% ברווחי הרבעון השני לרווח של 62.6 מיליון דולר. הירידות, לפי החברה, מגיעות בעקבות ארגון מחדש הנעשה בחברה.
Shire, חברת הפרמצבטיקה השלישית בגודלה באנגליה, עלתה היום ב-6.6%. עלייה זו הינה הקיצונית ביותר מזה חודשיים ומגיעה בעקבות שמועות על כך שחברה מתחרה תסיר את הבקשה להסרת פטנט מאחת התרופות המרכזיות שלה.
בישראליות המרכזיות נרשם מסחר מעורב. אמבלייז עלתה ב-0.64% אקס.טי.אל. זינקה ב-7.14%, אמפייר ירדה ב-1.97%, אורקה עלתה ב-4.28%, באטמ ירדה ב-1.9%, ניפסון עלתה ב-2.34%.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
