בוקר אדום לדולר: נופל בארץ ובעולם - נחלש ב-0.8%
יום אדום נוסף עובר על המטבע האמריקני בארץ. הדולר נופל הבוקר ביחס לשקל ב-0.81% והוא נסחר במחיר של 4.537 שקל, האירו משמש לו כתמונת ראי ועולה מעלה ב-0.39% ל-5.5124 שקל. הבוקר נראה שהמטבע האמריקני פתח במגמה של מימושי רווחים מאז אתמול, ייתכן כי מגמה זו היא חלק ממה שעובר עליו בעולם.
בפינוטק מציינים כי הדולר ממשיך להיחלש למול העיקריים כחלק מתיקון טכני וחששות משקיעים מהתרחבות גרעון הסחר האמריקאי הצפוי להתפרסם מחר. כלכלנים טוענים כי נראה שגם האכזבה מפרסום המשרות החדשות ביום שישי האחרון גרמו לקוני דולר רבים לנעול רווחים ובכך לתיקון הטכני העמוק המתרחש במהלך השבוע הנוכחי.
פרסום גרעון הסחר, מכירות קמעונאיות ומדדי מחירים בארה"ב בהמשך השבוע עשויים לתת למשקיעים רושם לגבי המשך דרכו המוניטרית של ה-FED. בפינוטק הוסיפו כי הם לא סבורים כי החלשות זו הינה שינוי מגמה והדולר צפוי להמשיך בהתחזקותו לאחר שימוצה התיקון הנוכחי.
צפי להתרחבות הגרעון ל-57 מיליארד דולר ופרסום עודף מסחרי סיני ביום שני האחרון מונעים ממשקיעים לחדש קניות דולרים לעת עתה. גם אם יצטצמצם הגירעון של ארה"ב עשוי להיתפרש הדבר כעונתי בשל ירידת מחירי הנפט במאי השנה ועל כן גם 55 מיליארד דולר לא צפויים לרצות את משקיעי הדולר.
אם אכן יתרחב הגירעון מעל הציפיות עשוי הדולר להמשיך להיחלש לרמת ה-1.2300 למול האירו, כך מעריכים סוחרים. אמש התראיין נגיד הבנק המרכזי של אמירויות המפרץ באומרו כי המרת 5% מיתרות המט"ח לאירו עשויה להיות כידאית בשל "מחירו הנמוך". אימרה זו מפי בכיר כלכלי במעצמת נפט כגון אמירויות המפרץ תומכת אף היא בהחלשות הדולר.
האירו ממשיך לתקן למול העיקריים בין השאר בזכות הצבעת האמון של אזרחי לוקסנבורג בחוקת האיחוד במהלך סוף השבוע האחרון. אמש, פורסמו שמועות כי בנקים מרכזיים מזרח ארופאיים ביצעו המרות מט"ח לאירו במהלך יום המסחר האחרון. שמועות אלו תומכות אף הן בעליית האירו.
בשעה זו נסחר האירו סביב רמה של 1.2163 למול הדולר ואנליסטים מעריכים כי התיקון עשוי להימשך אפילו עד איזור רמות ה-1.2300/50. האירו מסחר מול היין סביב רמה של 135.42 וסביב רמה של 0.6892 למול הסטרלינג. היין נחלש מול האירו גם במהלך הבוקר והלילה.
התחזקותו של היין ביחס לדולר מוגבלת בינתיים לאור קניות דולרים מצד יבואני נפט יפנים וסיניים במהלך השבוע. שמועות על רכישות אג"ח זרות מצד משקיעים יפניים, בעיקר מניו זינלנד ואוסטרליה מחלישות את היין למול העיקריים במהלך היומיים האחרונים, כך מדווחים סוחרים.
ירידה במדדי מחירים לצרכן ביפן אינם תומכים ביין ואף ירידה במדד ביטחון הכלכלה אינה תורמת לכך. היום בלילה יתמקדו המשקיעים בפרסום נתוני סחר וחשבון שוטף יפניים אשר צפויים להשתפר, ואם אכן כך יהיה עשוי היין להמשיך להתחזק למול הדולר. בשעה זו נסחר היפני סביב רמה של 111.41 למול הדולר.

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאלמנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"
יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה
התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.
ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב.
ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?
"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".
נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".
ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?
"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".
גרמניה היא לא ידידה קרובה?
"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".
