בוקר אדום לדולר: נופל בארץ ובעולם - נחלש ב-0.8%
יום אדום נוסף עובר על המטבע האמריקני בארץ. הדולר נופל הבוקר ביחס לשקל ב-0.81% והוא נסחר במחיר של 4.537 שקל, האירו משמש לו כתמונת ראי ועולה מעלה ב-0.39% ל-5.5124 שקל. הבוקר נראה שהמטבע האמריקני פתח במגמה של מימושי רווחים מאז אתמול, ייתכן כי מגמה זו היא חלק ממה שעובר עליו בעולם.
בפינוטק מציינים כי הדולר ממשיך להיחלש למול העיקריים כחלק מתיקון טכני וחששות משקיעים מהתרחבות גרעון הסחר האמריקאי הצפוי להתפרסם מחר. כלכלנים טוענים כי נראה שגם האכזבה מפרסום המשרות החדשות ביום שישי האחרון גרמו לקוני דולר רבים לנעול רווחים ובכך לתיקון הטכני העמוק המתרחש במהלך השבוע הנוכחי.
פרסום גרעון הסחר, מכירות קמעונאיות ומדדי מחירים בארה"ב בהמשך השבוע עשויים לתת למשקיעים רושם לגבי המשך דרכו המוניטרית של ה-FED. בפינוטק הוסיפו כי הם לא סבורים כי החלשות זו הינה שינוי מגמה והדולר צפוי להמשיך בהתחזקותו לאחר שימוצה התיקון הנוכחי.
צפי להתרחבות הגרעון ל-57 מיליארד דולר ופרסום עודף מסחרי סיני ביום שני האחרון מונעים ממשקיעים לחדש קניות דולרים לעת עתה. גם אם יצטצמצם הגירעון של ארה"ב עשוי להיתפרש הדבר כעונתי בשל ירידת מחירי הנפט במאי השנה ועל כן גם 55 מיליארד דולר לא צפויים לרצות את משקיעי הדולר.
אם אכן יתרחב הגירעון מעל הציפיות עשוי הדולר להמשיך להיחלש לרמת ה-1.2300 למול האירו, כך מעריכים סוחרים. אמש התראיין נגיד הבנק המרכזי של אמירויות המפרץ באומרו כי המרת 5% מיתרות המט"ח לאירו עשויה להיות כידאית בשל "מחירו הנמוך". אימרה זו מפי בכיר כלכלי במעצמת נפט כגון אמירויות המפרץ תומכת אף היא בהחלשות הדולר.
האירו ממשיך לתקן למול העיקריים בין השאר בזכות הצבעת האמון של אזרחי לוקסנבורג בחוקת האיחוד במהלך סוף השבוע האחרון. אמש, פורסמו שמועות כי בנקים מרכזיים מזרח ארופאיים ביצעו המרות מט"ח לאירו במהלך יום המסחר האחרון. שמועות אלו תומכות אף הן בעליית האירו.
בשעה זו נסחר האירו סביב רמה של 1.2163 למול הדולר ואנליסטים מעריכים כי התיקון עשוי להימשך אפילו עד איזור רמות ה-1.2300/50. האירו מסחר מול היין סביב רמה של 135.42 וסביב רמה של 0.6892 למול הסטרלינג. היין נחלש מול האירו גם במהלך הבוקר והלילה.
התחזקותו של היין ביחס לדולר מוגבלת בינתיים לאור קניות דולרים מצד יבואני נפט יפנים וסיניים במהלך השבוע. שמועות על רכישות אג"ח זרות מצד משקיעים יפניים, בעיקר מניו זינלנד ואוסטרליה מחלישות את היין למול העיקריים במהלך היומיים האחרונים, כך מדווחים סוחרים.
ירידה במדדי מחירים לצרכן ביפן אינם תומכים ביין ואף ירידה במדד ביטחון הכלכלה אינה תורמת לכך. היום בלילה יתמקדו המשקיעים בפרסום נתוני סחר וחשבון שוטף יפניים אשר צפויים להשתפר, ואם אכן כך יהיה עשוי היין להמשיך להתחזק למול הדולר. בשעה זו נסחר היפני סביב רמה של 111.41 למול הדולר.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
ההוצאה הממוצעת של משקי הבית בישראל: 18 אלף שקל לחודש
סקר ההוצאות וההכנסות החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על הפערים הגדולים בחברה הישראלית בהוצאה החודשית - 93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת כ-41% בלבד בעשירון התחתון
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את סקר הוצאות והכנסות שלה למשקי בית לשנת 2023. מן הדוח עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית עמדה באותה שנה על כ-26,330 שקל, בעוד ההכנסה נטו, לאחר ניכויים עמדה על כ-21,606 שקל לחודש. 77.7% מהכנסות משקי הבית מגיעות מעבודה, בעוד 12.9% מגיעות מקצבאות ומתמיכות, כאשר היתר מגיע מפנסיות וקופות גמל.
לפני הסקר, ההוצאה הכוללת לתצרוכת של משקי הבית, הכוללת את אומדן צריכת שירותי הדיור, הסתכמה ב־18,088 שקל לחודש, ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022, זאת בעוד שההוצאה הכספית ללא דיור ירדה בשיעור חד יותר של 2.1% והסתכמה ב-14,823 שקל. סעיף הדיור נותר רכיב ההוצאה המרכזי (25.3% מההוצאה הכוללת), כאשר לאחריו ההוצאה מתחלקת בין תחבורה ותקשורת, כ-18.6% מההוצאה ומזון כולל פירות וירקות, כ-17.9% מההוצאה. כמו כן עולה כי הרכב ההוצאה נותר יציב ביחס לשנה הקודמת.
- גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
- הלמ"ס: השקעת המדינה בשירותי הבריאות נמוכה יחסית לעולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפערים הכלכליים באים לידי ביטוי גם בבעלות על נכסים ומוצרים בני־קיימה ובתנאי הדיור: בעוד שכ-94% ממשקי הבית בעשירון העליון החזיקו מחשב אחד לפחות וכ-97% מהם היו בעלי מינוי לאינטרנט, בעשירון התחתון מדובר בכ-52% בלבד. גם בשוק הדיור ניכרים פערים משמעותיים. ערך דירה ממוצעת בבעלות משק בית בעשירון העליון עמד על 3.96 מיליון שקל, פי 2.6 מערך הדירה בעשירון התחתון שאומדנה מוערך בכ-1.51 מיליון שקל.
