בוקר אדום לדולר: נופל בארץ ובעולם - נחלש ב-0.8%
יום אדום נוסף עובר על המטבע האמריקני בארץ. הדולר נופל הבוקר ביחס לשקל ב-0.81% והוא נסחר במחיר של 4.537 שקל, האירו משמש לו כתמונת ראי ועולה מעלה ב-0.39% ל-5.5124 שקל. הבוקר נראה שהמטבע האמריקני פתח במגמה של מימושי רווחים מאז אתמול, ייתכן כי מגמה זו היא חלק ממה שעובר עליו בעולם.
בפינוטק מציינים כי הדולר ממשיך להיחלש למול העיקריים כחלק מתיקון טכני וחששות משקיעים מהתרחבות גרעון הסחר האמריקאי הצפוי להתפרסם מחר. כלכלנים טוענים כי נראה שגם האכזבה מפרסום המשרות החדשות ביום שישי האחרון גרמו לקוני דולר רבים לנעול רווחים ובכך לתיקון הטכני העמוק המתרחש במהלך השבוע הנוכחי.
פרסום גרעון הסחר, מכירות קמעונאיות ומדדי מחירים בארה"ב בהמשך השבוע עשויים לתת למשקיעים רושם לגבי המשך דרכו המוניטרית של ה-FED. בפינוטק הוסיפו כי הם לא סבורים כי החלשות זו הינה שינוי מגמה והדולר צפוי להמשיך בהתחזקותו לאחר שימוצה התיקון הנוכחי.
צפי להתרחבות הגרעון ל-57 מיליארד דולר ופרסום עודף מסחרי סיני ביום שני האחרון מונעים ממשקיעים לחדש קניות דולרים לעת עתה. גם אם יצטצמצם הגירעון של ארה"ב עשוי להיתפרש הדבר כעונתי בשל ירידת מחירי הנפט במאי השנה ועל כן גם 55 מיליארד דולר לא צפויים לרצות את משקיעי הדולר.
אם אכן יתרחב הגירעון מעל הציפיות עשוי הדולר להמשיך להיחלש לרמת ה-1.2300 למול האירו, כך מעריכים סוחרים. אמש התראיין נגיד הבנק המרכזי של אמירויות המפרץ באומרו כי המרת 5% מיתרות המט"ח לאירו עשויה להיות כידאית בשל "מחירו הנמוך". אימרה זו מפי בכיר כלכלי במעצמת נפט כגון אמירויות המפרץ תומכת אף היא בהחלשות הדולר.
האירו ממשיך לתקן למול העיקריים בין השאר בזכות הצבעת האמון של אזרחי לוקסנבורג בחוקת האיחוד במהלך סוף השבוע האחרון. אמש, פורסמו שמועות כי בנקים מרכזיים מזרח ארופאיים ביצעו המרות מט"ח לאירו במהלך יום המסחר האחרון. שמועות אלו תומכות אף הן בעליית האירו.
בשעה זו נסחר האירו סביב רמה של 1.2163 למול הדולר ואנליסטים מעריכים כי התיקון עשוי להימשך אפילו עד איזור רמות ה-1.2300/50. האירו מסחר מול היין סביב רמה של 135.42 וסביב רמה של 0.6892 למול הסטרלינג. היין נחלש מול האירו גם במהלך הבוקר והלילה.
התחזקותו של היין ביחס לדולר מוגבלת בינתיים לאור קניות דולרים מצד יבואני נפט יפנים וסיניים במהלך השבוע. שמועות על רכישות אג"ח זרות מצד משקיעים יפניים, בעיקר מניו זינלנד ואוסטרליה מחלישות את היין למול העיקריים במהלך היומיים האחרונים, כך מדווחים סוחרים.
ירידה במדדי מחירים לצרכן ביפן אינם תומכים ביין ואף ירידה במדד ביטחון הכלכלה אינה תורמת לכך. היום בלילה יתמקדו המשקיעים בפרסום נתוני סחר וחשבון שוטף יפניים אשר צפויים להשתפר, ואם אכן כך יהיה עשוי היין להמשיך להתחזק למול הדולר. בשעה זו נסחר היפני סביב רמה של 111.41 למול הדולר.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
