בוקר אדום לדולר: נופל בארץ ובעולם - נחלש ב-0.8%
יום אדום נוסף עובר על המטבע האמריקני בארץ. הדולר נופל הבוקר ביחס לשקל ב-0.81% והוא נסחר במחיר של 4.537 שקל, האירו משמש לו כתמונת ראי ועולה מעלה ב-0.39% ל-5.5124 שקל. הבוקר נראה שהמטבע האמריקני פתח במגמה של מימושי רווחים מאז אתמול, ייתכן כי מגמה זו היא חלק ממה שעובר עליו בעולם.
בפינוטק מציינים כי הדולר ממשיך להיחלש למול העיקריים כחלק מתיקון טכני וחששות משקיעים מהתרחבות גרעון הסחר האמריקאי הצפוי להתפרסם מחר. כלכלנים טוענים כי נראה שגם האכזבה מפרסום המשרות החדשות ביום שישי האחרון גרמו לקוני דולר רבים לנעול רווחים ובכך לתיקון הטכני העמוק המתרחש במהלך השבוע הנוכחי.
פרסום גרעון הסחר, מכירות קמעונאיות ומדדי מחירים בארה"ב בהמשך השבוע עשויים לתת למשקיעים רושם לגבי המשך דרכו המוניטרית של ה-FED. בפינוטק הוסיפו כי הם לא סבורים כי החלשות זו הינה שינוי מגמה והדולר צפוי להמשיך בהתחזקותו לאחר שימוצה התיקון הנוכחי.
צפי להתרחבות הגרעון ל-57 מיליארד דולר ופרסום עודף מסחרי סיני ביום שני האחרון מונעים ממשקיעים לחדש קניות דולרים לעת עתה. גם אם יצטצמצם הגירעון של ארה"ב עשוי להיתפרש הדבר כעונתי בשל ירידת מחירי הנפט במאי השנה ועל כן גם 55 מיליארד דולר לא צפויים לרצות את משקיעי הדולר.
אם אכן יתרחב הגירעון מעל הציפיות עשוי הדולר להמשיך להיחלש לרמת ה-1.2300 למול האירו, כך מעריכים סוחרים. אמש התראיין נגיד הבנק המרכזי של אמירויות המפרץ באומרו כי המרת 5% מיתרות המט"ח לאירו עשויה להיות כידאית בשל "מחירו הנמוך". אימרה זו מפי בכיר כלכלי במעצמת נפט כגון אמירויות המפרץ תומכת אף היא בהחלשות הדולר.
האירו ממשיך לתקן למול העיקריים בין השאר בזכות הצבעת האמון של אזרחי לוקסנבורג בחוקת האיחוד במהלך סוף השבוע האחרון. אמש, פורסמו שמועות כי בנקים מרכזיים מזרח ארופאיים ביצעו המרות מט"ח לאירו במהלך יום המסחר האחרון. שמועות אלו תומכות אף הן בעליית האירו.
בשעה זו נסחר האירו סביב רמה של 1.2163 למול הדולר ואנליסטים מעריכים כי התיקון עשוי להימשך אפילו עד איזור רמות ה-1.2300/50. האירו מסחר מול היין סביב רמה של 135.42 וסביב רמה של 0.6892 למול הסטרלינג. היין נחלש מול האירו גם במהלך הבוקר והלילה.
התחזקותו של היין ביחס לדולר מוגבלת בינתיים לאור קניות דולרים מצד יבואני נפט יפנים וסיניים במהלך השבוע. שמועות על רכישות אג"ח זרות מצד משקיעים יפניים, בעיקר מניו זינלנד ואוסטרליה מחלישות את היין למול העיקריים במהלך היומיים האחרונים, כך מדווחים סוחרים.
ירידה במדדי מחירים לצרכן ביפן אינם תומכים ביין ואף ירידה במדד ביטחון הכלכלה אינה תורמת לכך. היום בלילה יתמקדו המשקיעים בפרסום נתוני סחר וחשבון שוטף יפניים אשר צפויים להשתפר, ואם אכן כך יהיה עשוי היין להמשיך להתחזק למול הדולר. בשעה זו נסחר היפני סביב רמה של 111.41 למול הדולר.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
