בוקר אדום לדולר: נופל בארץ ובעולם - נחלש ב-0.8%
יום אדום נוסף עובר על המטבע האמריקני בארץ. הדולר נופל הבוקר ביחס לשקל ב-0.81% והוא נסחר במחיר של 4.537 שקל, האירו משמש לו כתמונת ראי ועולה מעלה ב-0.39% ל-5.5124 שקל. הבוקר נראה שהמטבע האמריקני פתח במגמה של מימושי רווחים מאז אתמול, ייתכן כי מגמה זו היא חלק ממה שעובר עליו בעולם.
בפינוטק מציינים כי הדולר ממשיך להיחלש למול העיקריים כחלק מתיקון טכני וחששות משקיעים מהתרחבות גרעון הסחר האמריקאי הצפוי להתפרסם מחר. כלכלנים טוענים כי נראה שגם האכזבה מפרסום המשרות החדשות ביום שישי האחרון גרמו לקוני דולר רבים לנעול רווחים ובכך לתיקון הטכני העמוק המתרחש במהלך השבוע הנוכחי.
פרסום גרעון הסחר, מכירות קמעונאיות ומדדי מחירים בארה"ב בהמשך השבוע עשויים לתת למשקיעים רושם לגבי המשך דרכו המוניטרית של ה-FED. בפינוטק הוסיפו כי הם לא סבורים כי החלשות זו הינה שינוי מגמה והדולר צפוי להמשיך בהתחזקותו לאחר שימוצה התיקון הנוכחי.
צפי להתרחבות הגרעון ל-57 מיליארד דולר ופרסום עודף מסחרי סיני ביום שני האחרון מונעים ממשקיעים לחדש קניות דולרים לעת עתה. גם אם יצטצמצם הגירעון של ארה"ב עשוי להיתפרש הדבר כעונתי בשל ירידת מחירי הנפט במאי השנה ועל כן גם 55 מיליארד דולר לא צפויים לרצות את משקיעי הדולר.
אם אכן יתרחב הגירעון מעל הציפיות עשוי הדולר להמשיך להיחלש לרמת ה-1.2300 למול האירו, כך מעריכים סוחרים. אמש התראיין נגיד הבנק המרכזי של אמירויות המפרץ באומרו כי המרת 5% מיתרות המט"ח לאירו עשויה להיות כידאית בשל "מחירו הנמוך". אימרה זו מפי בכיר כלכלי במעצמת נפט כגון אמירויות המפרץ תומכת אף היא בהחלשות הדולר.
האירו ממשיך לתקן למול העיקריים בין השאר בזכות הצבעת האמון של אזרחי לוקסנבורג בחוקת האיחוד במהלך סוף השבוע האחרון. אמש, פורסמו שמועות כי בנקים מרכזיים מזרח ארופאיים ביצעו המרות מט"ח לאירו במהלך יום המסחר האחרון. שמועות אלו תומכות אף הן בעליית האירו.
בשעה זו נסחר האירו סביב רמה של 1.2163 למול הדולר ואנליסטים מעריכים כי התיקון עשוי להימשך אפילו עד איזור רמות ה-1.2300/50. האירו מסחר מול היין סביב רמה של 135.42 וסביב רמה של 0.6892 למול הסטרלינג. היין נחלש מול האירו גם במהלך הבוקר והלילה.
התחזקותו של היין ביחס לדולר מוגבלת בינתיים לאור קניות דולרים מצד יבואני נפט יפנים וסיניים במהלך השבוע. שמועות על רכישות אג"ח זרות מצד משקיעים יפניים, בעיקר מניו זינלנד ואוסטרליה מחלישות את היין למול העיקריים במהלך היומיים האחרונים, כך מדווחים סוחרים.
ירידה במדדי מחירים לצרכן ביפן אינם תומכים ביין ואף ירידה במדד ביטחון הכלכלה אינה תורמת לכך. היום בלילה יתמקדו המשקיעים בפרסום נתוני סחר וחשבון שוטף יפניים אשר צפויים להשתפר, ואם אכן כך יהיה עשוי היין להמשיך להתחזק למול הדולר. בשעה זו נסחר היפני סביב רמה של 111.41 למול הדולר.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
