רשות החשמל לשותפויות הגז סביב התקלה ב'תמר' - צפו פגיעה

מערכת Bizportal | (9)

כבר ימים ארוכים שהגז מ'תמר' אינו זורם. ביום חמישי בבוקר דיווח משרד האנרגיה כי במהלך עבודות שבוצעו באסדת 'תמר' נתגלתה תקלה והזרמת הגז הופסקה בצורה מבוקרת. בתחילה ההערכה הייתה שתוך 24 שעות התקלה תתוקן, לאחר מכן הודיעו כי התקלה תטופל תוך 48 שעות ויום למחרת כבר נתנו הערכה שלפיה התקלה תטופל במהלך השבוע הקרוב (ככל הנראה עד יום ד'). בינתיים יצרני החשמל עברו לשימוש בדלקים חלופיים, יקרים בהרבה - דבר שצפוי להתגלגל לחשבון החשמל של הציבור. כעת ברשות החשמל הוציאו התייחסות שמבהירה כי ייקור חשבון הגז לא יושת כולו על הציבור, אלא ייקבע מנגנון שלפיו גם שותפויות הגז יישאו בחלק מהנטל. 

וכך נכתב בהודעת רשות החשמל:

1. רשות החשמל בשיתוף גורמי הממשלה בוחנת את הסכמי הגז בין ספק הגז תמר ליצרני החשמל, הן חברת החשמל והן היצרנים הפרטיים. היבטי הבחינה כוללים בין היתר את חבות הספק כלפי היצרנים באספקה סדירה של גז ופיצוי בגין אי הזרמה. בהתאם לבחינה ייקבעו מנגנוני פיצוי ליצרני החשמל בגין רכישת דלקים חליפיים עודפים.

2. בעקבות דיווחים שהועברו לרשות החשמל על ידי יצרני חשמל לפיהם בשל השבתת תמר האמירו ספקי הדלקים החלופיים את מחיריהם, מודיעה הרשות כי לא תכיר בעלויות לא סבירות של דלקים חלופיים ולא תשית עלויות אלה על הציבור.  

בסעיף 1 מבהירים ברשות החשמל כי עלות ייקור חשבון החשמל לא תושת רק על הציבור, אלא ייקבע מנגנון של חלוקת העלות העודפת בין הציבור לבין יזמי הגז. בסעיף ה-2 מבהירה הרשות כי היא לא רואה בעין יפה מצב של הקפצת מחירים מצד ספקיות הדלקים החלופיים ולא תכיר בעלויות בלתי סבירות (כלומר שולחת את הצדדים להתקזז בעתיד). 

נזכיר כי במוצ"ש הוציאו בדלק קידוחים דיווח לבורסה בעניין התקלה ולפיו  עלות התיקון אינה צפויה להיות מהותית וכי החשיפה היחידה היא אבדן הכנסות בהיקף של כ-16 מיליון דולר בלבד לכלל השותפות (לפי 3.5 מיליון דולר על חלקה של דלק קידוחים). כאמור, אי אספקת הגז הביאה את יצרני החשמל להשתמש בדלקים חלופיים שעלותם יקרה וכעת נראה כי ברשות החשמל מנסים לגבש מנגנוני פיצוי ליצרני החשמל, כסף שייצא מהכיס של שותפויות הגז.  

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    משקיע ציוני 25/09/2017 13:39
    הגב לתגובה זו
    אנחנו בניגוד לשאר הג'וקרים שעסקו בנושא, אנשים ישרים. מילה שלנו זו מילה והתחייבות זאת התחייבות.
  • 3.
    תיכף יתחילו היללות של הטוקבקיסטים בתשלום מטעם חברות הגז (ל"ת)
    יחצנים של השטן 25/09/2017 12:57
    הגב לתגובה זו
  • עלובים כמוך עיכבו את המתווה ולמעשה לתקלה המדוברת (ל"ת)
    יעקב 25/09/2017 15:39
    הגב לתגובה זו
  • עוד שמאלני לוזר שלא קולט שהפסיד בבחירות (ל"ת)
    חחח 25/09/2017 13:30
    הגב לתגובה זו
  • מסנן תגובות לאתר מיד 25/09/2017 14:54
    אתה בתור ימני נהנה לשלם מחיר יחסית יקר לגז? אתה נהנה שאין תחרות כמעט בשום תחום במשק (חוץ מבריאות ותקשורת וקצת בשוק ההון) ? יש לך מושג מה כתבתי עכשיו ?
  • 2.
    אחד שלא מאמין 25/09/2017 12:52
    הגב לתגובה זו
    זה ברור שמי שיפגע מכל הסיפור זה חברת החשמל המטרה של ביבי ומהקורבים זה להכניס את חחי לחובות על מנת שהציבור יפעיל לחץ להפריט לאיזה טיקון מקורב מה לא עושים בשביל חברים עשירים כמו עם תאגיד המים הציבור נדפק
  • 1.
    מהנדס 25/09/2017 12:49
    הגב לתגובה זו
    במקרה של השבתה ארוכה, החברה משלמת קנסות ללקוח בגין הפסדים שנגרמים לו. כך צריך להיות גםעם חברות הגז, הן צריכות לשלם בגין ההפסדים שנגרמו ללקוח שלהם (חברת חשמל).
הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותהדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיות

על סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?

על רקע הזינוק בצריכת האנרגיה של מרכזי המידע והצורך הגובר ברציפות תפעולית, הנשיא טראמפ האריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה כדי לעודד פריסת פתרונות אגירה מתקדמים; בשוק שצומח במהירות ונעשה חיוני לעידן הענן וה-AI, האגירה הופכת לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של תעשיית האנרגיה; דן וינטרניץ מנהל תחום ניהול התיקים אושן-יצירה, בסקירה מקיפה על התחום

דן וינטרניץ |
נושאים בכתבה מרכזי נתונים

הנשיא טראמפ חתם ביולי האחרון על חוק פדראלי אשר מאריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה עד אמצע שנות השלושים של המאה ה-21. השאלה היא מדוע קיבל את ההחלטה להאריך את זיכויי המס? ובכן, בעולם שבו הביקוש למידע גואה והזמינות לחשמל היא תנאי בסיסי ליציבותם ותפקודם של שרתים, מרכזי המידע (Data Centers) הופכים לצרכני אנרגיה עצומים. במקביל, נוצר צורך גובר בפתרונות אגירה חכמים, שמבטיחים רציפות תפעולית, לכל אורך שעות היממה בתקופות גאות ותקופות שפל, התייעלות אנרגטית וצמצום פליטות. 

וכך, למעשה, נוצר אחד הענפים הצומחים ביותר בתעשיית האנרגיה - ענף סוללות האגירה למרכזי מידע.

ענף בצמיחה דו ספרתית 

היקף השוק העולמי של מערכות אגירת אנרגיה במרכזי מידע (Data Center BESS) נאמד בכ-1.6 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לצמוח לכ-2.7 מיליארד דולר עד 2030. קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-9.5%. מקורות אחרים מעריכים את השוק בהיקף רחב אף יותר - מעל 6 מיליארד דולר, כשהפערים נובעים מהבדלים בהגדרת הטכנולוגיות הכלולות. 

הגורם המרכזי לצמיחה הוא העלייה הדרמטית בהיקף הקמת מרכזי המידע המהווים את התשתית הפיזית לשירותי ענן, בינה מלאכותית וביג דאטה וכפועל יוצא מכך עליה חדה בדרישה לזמינות אנרגיה רציפה. 

זמינות מלאה הפכה לסטנדרט, ולכן כל הפסקת חשמל, ולו לשניות בודדות, עלולה לגרום לנזק כספי ותדמיתי עצום. מרכזי נתונים אלה צורכים אנרגיה בהיקפים עצומים ונדרשים לפעול באופן רציף, ולכן אגירת אנרגיה מאפשרת רציפות תפקודית, ניהול עומסים, ניצול מיטבי של אנרגיה מתחדשת וייצוב עלויות תפעול.

שילוב הסוללות במערכות סולאריות ורוח, יחד עם ביקוש גובר לאמינות רשת החשמל ולניצול גמיש של אנרגיה, הפכו את האגירה למרכיב כלכלי משתלם גם עבור חברות האנרגיה הגדולות. לכך מצטרפים שווקים ייעודיים לאנרגיה גמישה (capacity markets) המתגמלים זמינות ואמינות, מה שמייצר תמריץ כלכלי נוסף לפריסת מערכות אגירה רחבות־היקף. 

הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותהדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיות

על סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?

על רקע הזינוק בצריכת האנרגיה של מרכזי המידע והצורך הגובר ברציפות תפעולית, הנשיא טראמפ האריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה כדי לעודד פריסת פתרונות אגירה מתקדמים; בשוק שצומח במהירות ונעשה חיוני לעידן הענן וה-AI, האגירה הופכת לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של תעשיית האנרגיה; דן וינטרניץ מנהל תחום ניהול התיקים אושן-יצירה, בסקירה מקיפה על התחום

דן וינטרניץ |
נושאים בכתבה מרכזי נתונים

הנשיא טראמפ חתם ביולי האחרון על חוק פדראלי אשר מאריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה עד אמצע שנות השלושים של המאה ה-21. השאלה היא מדוע קיבל את ההחלטה להאריך את זיכויי המס? ובכן, בעולם שבו הביקוש למידע גואה והזמינות לחשמל היא תנאי בסיסי ליציבותם ותפקודם של שרתים, מרכזי המידע (Data Centers) הופכים לצרכני אנרגיה עצומים. במקביל, נוצר צורך גובר בפתרונות אגירה חכמים, שמבטיחים רציפות תפעולית, לכל אורך שעות היממה בתקופות גאות ותקופות שפל, התייעלות אנרגטית וצמצום פליטות. 

וכך, למעשה, נוצר אחד הענפים הצומחים ביותר בתעשיית האנרגיה - ענף סוללות האגירה למרכזי מידע.

ענף בצמיחה דו ספרתית 

היקף השוק העולמי של מערכות אגירת אנרגיה במרכזי מידע (Data Center BESS) נאמד בכ-1.6 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לצמוח לכ-2.7 מיליארד דולר עד 2030. קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-9.5%. מקורות אחרים מעריכים את השוק בהיקף רחב אף יותר - מעל 6 מיליארד דולר, כשהפערים נובעים מהבדלים בהגדרת הטכנולוגיות הכלולות. 

הגורם המרכזי לצמיחה הוא העלייה הדרמטית בהיקף הקמת מרכזי המידע המהווים את התשתית הפיזית לשירותי ענן, בינה מלאכותית וביג דאטה וכפועל יוצא מכך עליה חדה בדרישה לזמינות אנרגיה רציפה. 

זמינות מלאה הפכה לסטנדרט, ולכן כל הפסקת חשמל, ולו לשניות בודדות, עלולה לגרום לנזק כספי ותדמיתי עצום. מרכזי נתונים אלה צורכים אנרגיה בהיקפים עצומים ונדרשים לפעול באופן רציף, ולכן אגירת אנרגיה מאפשרת רציפות תפקודית, ניהול עומסים, ניצול מיטבי של אנרגיה מתחדשת וייצוב עלויות תפעול.

שילוב הסוללות במערכות סולאריות ורוח, יחד עם ביקוש גובר לאמינות רשת החשמל ולניצול גמיש של אנרגיה, הפכו את האגירה למרכיב כלכלי משתלם גם עבור חברות האנרגיה הגדולות. לכך מצטרפים שווקים ייעודיים לאנרגיה גמישה (capacity markets) המתגמלים זמינות ואמינות, מה שמייצר תמריץ כלכלי נוסף לפריסת מערכות אגירה רחבות־היקף.