מורנינג סטאר: "השנה 6% מחברות האנרגיה יגיעו לחדלות פרעון"

אלמוג עזר | (4)

ניתן לשער כי רובו של העולם שמח על הירידות החדות במחיר הנפט שמאפשרות הוזלה בעלויות האנרגיה ובשלל מוצרים שהינם נגזרות שונות של חומרי גלם מתחום הפטרוליום. אם כי הצלילה של מחיר חבית נפט אל מתחת ל-28 דולר חושפת גם את  הצד המכוער של הירידה במחירי הזהב השחור שמאיים לסחוב אחריו חלקים נכבדים נוספים מהכלכלה האמריקנית.

החולשה המהותית שמתגלה בחברות האנרגיה הקטנות וביכולת השבת החוב שלהן צפויה להציג זינוק בשנה הקרובה. החברות שלוו הון מהשוק בכדי לפתח שדות נפט ולהצטייד במיכון המתאים כאשר שווי הנפט עמד על מעל ל-100 דולר לחבית, לא יכולות להחזיר את החוב לאור הסגירה של פרוייקטים לקידוח בתוך ארה"ב ומחוצה לה.

בכדי לצייר את התמונה הנוכחית, נציין כי על פי סקר של בייקר יו (Baker Hugh) אם בשנת 2014 פעלו בארה"ב יותר מ-1,600 בארות נפט, בהווה מספר הבארות הפעילות נמוך מ-550. מתוך כך בשנת 2015 בשוק האג"ח, 29 חברות אנרגיה הגיעו לכדי חדלות פרעון והיוו 26% מסך החברות שהגיעו לכדי חדלות פרעון בשוק.

חברת הדירוג מורנינג סטאר חוזה כי במהלך שנת 2016, מתוך כלל שוק חברות האנרגיה 6% יגיעו לכדי חדלות פרעון. בדומה למקרים רבים בארץ, גם בארה"ב הרבה משקיעים אמריקנים מחזיקים בצורה עקיפה באג"ח של חברות אנרגיה דרך קרנות נאמנות.

משקיעי הקרנות צפויים להמשיך לראות ירידות בשווי הנכסים שלהם. בשנה האחרונה, מדד האג"ח של חברות האנרגיה של חברת S&P ירד ב-11%. על פי בלומברג, שווי האג"ח אשר נמצא "תחת לחץ" כלומר קשיים מגיע לכדי 99 מיליארד דולר.

עתה ניתן בנקל לתאר כיצד הלחץ באגרות החוב של שוק הנפט מתפשטות אל עבר סקטורים אחרים בתחום. התחנה הראשונה בירידות תהיה סקטור הבנקאות שישלם גם הוא בירידת הון לאחר חדלות פרעון של חברות נפט שלא ישיבו הלוואות לבנקים.

נציין כי במסיבת העיתונאים האחרונה של הבנק המרכזי, נשאלה הנגידה ג'נט יילן לגבי מצב סקטור אג"ח שוק האנרגיה. יילן טענה כי בשנים האחרונות הבנק המרכזי ביצע פעולות רבות בכדי להקל על תנאי האשראי בשוק, אם כי היא לא פוסלת התערבות של הבנק בכדי להקל על מצב חברות האנרגיה.  

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ולכן ההיצע יצטמק ומחיר נפט יעלה (ל"ת)
    אבי 20/01/2016 17:40
    הגב לתגובה זו
  • דוב מנמנם 20/01/2016 22:23
    הגב לתגובה זו
    כנראה שלא. בכלכלה עולמית דברים לא זזים מהר כמו לכתוב תגובה פה. פשיטות הרגל של חברות אנרגיה ומדינות מיצרות אנרגיה ומשאבים זה כמו כדור שלג שמאוד קשה לעצור אותו ברגע שהתחיל בגלגול.... ירידות בשווקים יש להן נטיה להדביק גם במקומות מוזרים: נדלן, הלוואות לרכב, הלוואות לסטודנטים ועוד ועוד צפה לאפקטים חזקים מאוד בסוף 2016
  • זה לא יגיע לזה סוף 2016 נפט 45 דולר לחבית (ל"ת)
    יעקב 21/01/2016 00:47
אתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוקאתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוק

ירד 20% ב-2025: איך איבד הנפט את הרגישות ההיסטורית למתחים גיאופוליטיים?

ביום האחרון של 2025, מחירי חוזי הנפט צנחו והשלימו את השנה עם ההפסדים השנתיים הגדולים ביותר מאז 2020. הירידות נרשמו על רקע חששות לעודף היצע עולמי, בעקבות ביטול המחויבויות להפחתת הפקה מצד מדינות אופ"ק+ ועלייה בהיקף ההפקה במדינות שלא חברות בארגון - על ה"התבגרות" של משקיעי האנרגיה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה נפט

פעם כל כותרת על מתיחות במזרח התיכון הייתה מקפיצה את הנפט, היום זה לא המצב. אולי זה "התבגרות" מסוימת של המשקיעים בתחום האנרגיה ואולי הסיבה המרכזית לזה היא שההיצע התרחב ונדד הרחק מהמדינות המפרציות אל מדינות המערב. אם בעבר השוק היה כוסס את הציפורניים לקראת כל פגישה של קרטל אופק, היום הגדלת היצע או הקטנה שלו מתקבלים ביתר איפוק כשההבנה שיש תמיכה הרבה יותר גדולה מארה"ב וקנדה, ארה"ב הפכה מיבואנית תלויה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם. היא מייצרת מעל 13 מיליון חביות ביום. כשיש מתיחות במזרח התיכון, העולם יודע שטקסס וקנדה יכולות "לפתוח את הברז" ולפצות על החוסר.

המשקיעים בשוק הנפט מתמודדים עם תמונה של היצע גובר. לצד ביטול ההגבלות על ההפקה במסגרת אופ"ק+, מדינות כמו ארצות הברית וקנדה מגדילות את תפוקתן. במקביל, מלאי הנפט העולמיים נותרו ברמות גבוהות יחסית, מה שמוסיף לחץ מטה על המחירים. הביקוש שעלה בתקופת החגים צפוי להצטמצם עם שובם של עובדים לשגרה, ולחזק את הציפייה לעודף היצע. מגמה זו מושפעת גם מהמעבר ההדרגתי לאנרגיות מתחדשות, שמפחית את התלות בנפט.

חוזה הנפט מסוג WTI ירד ב-0.9% לסגירת השנה במחיר של 57.42 דולר לחבית, מה שמסמן ירידה שנתית של כ-20%. הנפט מסוג ברנט ירד ב-0.8% ונסגר במחיר של 60.85 דולר לחבית, עם ירידה שנתית של כ-18%. ניתוח מעמיק מראה כי הירידות נובעות גם מחוסר ביטחון כלכלי גלובלי, שמשפיע על הביקוש לנפט.

רוסיה ואוקראינה משפיעות על הסנטימנט

למרות שהסיכון הגיאופוליטי עדיין משמעותי הוא הולך ונחלש בחודשים האחרונים. בייחוד אם מסתכלים על המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, יש לאחרונה ניסיונות להשגת הסכם שלום שגורמים לתזוזות בשוק. במידה שההסכם לא יושג, צפויה החרפת האלימות ושיבושים באספקת הנפט. במקביל, סנקציות אמריקאיות מגבילות את סחר הנפט של ונצואלה, ומתחים גוברים במזרח התיכון, כמו הקולות החדשים לתקיפה על איראן שנשמעו בין השאר בפגישתם של טראמפ ונתניהו תורמים לחוסר היציבות, עם השפעה ישירה על מסלולי שינוע הנפט.

גם ב-2026, המתיחות הגיאופוליטית לא נעלמת. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה רחוקה מסיום ברור, המזרח התיכון עדיין לא רגוע ויש בה עדיין אפשרות להסלמה מהירה, והלחצים על איראן וונצואלה לא צפויים להתפוגג. אבל שוק הנפט כבר לא מגיב לאירועים האלה כמו בעבר. הוא שוק שמביט קודם כל על המספרים, על מאזן ההיצע והביקוש, ופחות על הכותרות.

העולם יודע שהנפט כבר לא תלוי כמעט בלעדית במדינות המפרץ. ארה"ב, קנדה ומדינות נוספות מחזיקות היום ביכולת ייצור שמאפשרת גמישות, תגובה מהירה, ובעיקר תחושת ביטחון. גם אם יש זעזוע אזורי, השוק מעריך שיש מי שיכול למלא את החסר.

אתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוקאתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוק

ירד 20% ב-2025: איך איבד הנפט את הרגישות ההיסטורית למתחים גיאופוליטיים?

ביום האחרון של 2025, מחירי חוזי הנפט צנחו והשלימו את השנה עם ההפסדים השנתיים הגדולים ביותר מאז 2020. הירידות נרשמו על רקע חששות לעודף היצע עולמי, בעקבות ביטול המחויבויות להפחתת הפקה מצד מדינות אופ"ק+ ועלייה בהיקף ההפקה במדינות שלא חברות בארגון - על ה"התבגרות" של משקיעי האנרגיה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה נפט

פעם כל כותרת על מתיחות במזרח התיכון הייתה מקפיצה את הנפט, היום זה לא המצב. אולי זה "התבגרות" מסוימת של המשקיעים בתחום האנרגיה ואולי הסיבה המרכזית לזה היא שההיצע התרחב ונדד הרחק מהמדינות המפרציות אל מדינות המערב. אם בעבר השוק היה כוסס את הציפורניים לקראת כל פגישה של קרטל אופק, היום הגדלת היצע או הקטנה שלו מתקבלים ביתר איפוק כשההבנה שיש תמיכה הרבה יותר גדולה מארה"ב וקנדה, ארה"ב הפכה מיבואנית תלויה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם. היא מייצרת מעל 13 מיליון חביות ביום. כשיש מתיחות במזרח התיכון, העולם יודע שטקסס וקנדה יכולות "לפתוח את הברז" ולפצות על החוסר.

המשקיעים בשוק הנפט מתמודדים עם תמונה של היצע גובר. לצד ביטול ההגבלות על ההפקה במסגרת אופ"ק+, מדינות כמו ארצות הברית וקנדה מגדילות את תפוקתן. במקביל, מלאי הנפט העולמיים נותרו ברמות גבוהות יחסית, מה שמוסיף לחץ מטה על המחירים. הביקוש שעלה בתקופת החגים צפוי להצטמצם עם שובם של עובדים לשגרה, ולחזק את הציפייה לעודף היצע. מגמה זו מושפעת גם מהמעבר ההדרגתי לאנרגיות מתחדשות, שמפחית את התלות בנפט.

חוזה הנפט מסוג WTI ירד ב-0.9% לסגירת השנה במחיר של 57.42 דולר לחבית, מה שמסמן ירידה שנתית של כ-20%. הנפט מסוג ברנט ירד ב-0.8% ונסגר במחיר של 60.85 דולר לחבית, עם ירידה שנתית של כ-18%. ניתוח מעמיק מראה כי הירידות נובעות גם מחוסר ביטחון כלכלי גלובלי, שמשפיע על הביקוש לנפט.

רוסיה ואוקראינה משפיעות על הסנטימנט

למרות שהסיכון הגיאופוליטי עדיין משמעותי הוא הולך ונחלש בחודשים האחרונים. בייחוד אם מסתכלים על המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, יש לאחרונה ניסיונות להשגת הסכם שלום שגורמים לתזוזות בשוק. במידה שההסכם לא יושג, צפויה החרפת האלימות ושיבושים באספקת הנפט. במקביל, סנקציות אמריקאיות מגבילות את סחר הנפט של ונצואלה, ומתחים גוברים במזרח התיכון, כמו הקולות החדשים לתקיפה על איראן שנשמעו בין השאר בפגישתם של טראמפ ונתניהו תורמים לחוסר היציבות, עם השפעה ישירה על מסלולי שינוע הנפט.

גם ב-2026, המתיחות הגיאופוליטית לא נעלמת. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה רחוקה מסיום ברור, המזרח התיכון עדיין לא רגוע ויש בה עדיין אפשרות להסלמה מהירה, והלחצים על איראן וונצואלה לא צפויים להתפוגג. אבל שוק הנפט כבר לא מגיב לאירועים האלה כמו בעבר. הוא שוק שמביט קודם כל על המספרים, על מאזן ההיצע והביקוש, ופחות על הכותרות.

העולם יודע שהנפט כבר לא תלוי כמעט בלעדית במדינות המפרץ. ארה"ב, קנדה ומדינות נוספות מחזיקות היום ביכולת ייצור שמאפשרת גמישות, תגובה מהירה, ובעיקר תחושת ביטחון. גם אם יש זעזוע אזורי, השוק מעריך שיש מי שיכול למלא את החסר.