פרסום ראשון

לנדאו ורוטלוי קיבלו רישיון לחיפוש נפט וגז במלטה - הנה הפרטים

חברה פרטית בשם רציו מלטה זכתה ברישיון הממוקם 70 ק"מ דרום מערבית למדינה. הרישיון ניתן לתקופה של שנתיים שבמהלכם תשקיע רציו מלטה לפחות 1.5 מיליון דולר
תומר קורנפלד | (11)

בשעה שמשקיעי הנפט-גז בישראל מקווים לקבל קריאת כיוון לגבי לוחות הזמנים לפירוק מונופול הגז של נובל ודלק נראה שבעלי השליטה ברציו מתחילים לתור אחר הזדמנויות אחרות מעבר לים.

ל-Bizportal נודע כי לאחרונה קיבלו השניים רישיון לחיפוש נפט וגז במלטה המשתרע על שטח של 8,700 קמ"ר. הרישיון ממוקם כ-70 ק"מ דרום מערבית למדינה. הרישיון ניתן לחברה פרטית בשם 'רציו מלטה' לתקופה של שנתיים. רציו תשקיע בפרק הזמן הזה לפחות 1.5 מיליון דולר בניתוח הפוטנציאל בשטח הרישיון.

על פי תוכנית העבודה, בשנה הראשונה לרישיון יבוצע ניתוח טכני של המידע הקיים. בשנה השנייה יבוצע סקר סייסמי דו מימדי על פני שטח של 1,200 קמ"ר. לבעלי השליטה ברציו ניתנה אופציה להאריך את הרישיון בשנה נוספת בתנאי שתבצע סקר סייסמי תלת מימד (3D) בשטח הרישיון לזיהוי פרוספקטים.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    נוכלים. מחקו את רוטקס בנזיד עדשים (ל"ת)
    פולני מלודז 06/02/2015 21:19
    הגב לתגובה זו
  • גם ארגמן בדרך. כרגע בשימור ועוד שנה החוצה (ל"ת)
    פרופסור בטטא 07/02/2015 19:08
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    תודה השם ש שלחת לנו פתאים כ חול הים (ל"ת)
    בני 06/02/2015 16:32
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    בני 06/02/2015 16:31
    הגב לתגובה זו
    תזכרו הצלחתו של תשובה בתחום הגז שהוא לא היה קמצן ישר עשה סקר תלת ממדי וכל השאר היסטוריה
  • 7.
    לברוח מגילה ומיחימוביץ זה שקוף (ל"ת)
    יקילק 05/02/2015 13:13
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    תחילת הסוף שלהם...השתן עלה לראש (ל"ת)
    חייק 05/02/2015 13:09
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    $1.5 בקידוח ימי? סכום מבוטל חשיבות. מאיפה כסף האמיתי? (ל"ת)
    פול 05/02/2015 13:06
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    המאמינה 05/02/2015 12:18
    הגב לתגובה זו
    חבל שהמשקיעים חוששים,, הרי לא יעשו כרגע כלום בגלל הבחירות,, אחרי הבחירות הכל ייפתר לדעתי אם ירצה השם ועצת השם היא תקום!!!
  • 3.
    מדינה הזוייה 05/02/2015 11:09
    הגב לתגובה זו
    מדמם וצפוי להמחק וכל הגז ישאר בים ונראה את דויד גילה ושלי יחמוביץ ודב חנין מוציאים אותו פשוט בזיון אני את הכסף שלי לא אכניס להשקעה במדינה שדופקת את המשקיע ומשנה חוקים בסוף המשחק לטובת הפופוליזים שלה גועל נפש
  • 2.
    מאמין ברציו !!! 05/02/2015 11:04
    הגב לתגובה זו
    לא יעזור לגילה כלום המונופול ישאר החברות האלו חזקות מתמיד .....
  • 1.
    בסוף כולם יברחו מהארץ. שלי וגילה יחפשו גז . איזה טירוף (ל"ת)
    חברא קדישא לגז ישראל 05/02/2015 10:48
    הגב לתגובה זו
אתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוקאתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוק

ירד 20% ב-2025: איך איבד הנפט את הרגישות ההיסטורית למתחים גיאופוליטיים?

ביום האחרון של 2025, מחירי חוזי הנפט צנחו והשלימו את השנה עם ההפסדים השנתיים הגדולים ביותר מאז 2020. הירידות נרשמו על רקע חששות לעודף היצע עולמי, בעקבות ביטול המחויבויות להפחתת הפקה מצד מדינות אופ"ק+ ועלייה בהיקף ההפקה במדינות שלא חברות בארגון - על ה"התבגרות" של משקיעי האנרגיה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה נפט

פעם כל כותרת על מתיחות במזרח התיכון הייתה מקפיצה את הנפט, היום זה לא המצב. אולי זה "התבגרות" מסוימת של המשקיעים בתחום האנרגיה ואולי הסיבה המרכזית לזה היא שההיצע התרחב ונדד הרחק מהמדינות המפרציות אל מדינות המערב. אם בעבר השוק היה כוסס את הציפורניים לקראת כל פגישה של קרטל אופק, היום הגדלת היצע או הקטנה שלו מתקבלים ביתר איפוק כשההבנה שיש תמיכה הרבה יותר גדולה מארה"ב וקנדה, ארה"ב הפכה מיבואנית תלויה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם. היא מייצרת מעל 13 מיליון חביות ביום. כשיש מתיחות במזרח התיכון, העולם יודע שטקסס וקנדה יכולות "לפתוח את הברז" ולפצות על החוסר.

המשקיעים בשוק הנפט מתמודדים עם תמונה של היצע גובר. לצד ביטול ההגבלות על ההפקה במסגרת אופ"ק+, מדינות כמו ארצות הברית וקנדה מגדילות את תפוקתן. במקביל, מלאי הנפט העולמיים נותרו ברמות גבוהות יחסית, מה שמוסיף לחץ מטה על המחירים. הביקוש שעלה בתקופת החגים צפוי להצטמצם עם שובם של עובדים לשגרה, ולחזק את הציפייה לעודף היצע. מגמה זו מושפעת גם מהמעבר ההדרגתי לאנרגיות מתחדשות, שמפחית את התלות בנפט.

חוזה הנפט מסוג WTI ירד ב-0.9% לסגירת השנה במחיר של 57.42 דולר לחבית, מה שמסמן ירידה שנתית של כ-20%. הנפט מסוג ברנט ירד ב-0.8% ונסגר במחיר של 60.85 דולר לחבית, עם ירידה שנתית של כ-18%. ניתוח מעמיק מראה כי הירידות נובעות גם מחוסר ביטחון כלכלי גלובלי, שמשפיע על הביקוש לנפט.

רוסיה ואוקראינה משפיעות על הסנטימנט

למרות שהסיכון הגיאופוליטי עדיין משמעותי הוא הולך ונחלש בחודשים האחרונים. בייחוד אם מסתכלים על המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, יש לאחרונה ניסיונות להשגת הסכם שלום שגורמים לתזוזות בשוק. במידה שההסכם לא יושג, צפויה החרפת האלימות ושיבושים באספקת הנפט. במקביל, סנקציות אמריקאיות מגבילות את סחר הנפט של ונצואלה, ומתחים גוברים במזרח התיכון, כמו הקולות החדשים לתקיפה על איראן שנשמעו בין השאר בפגישתם של טראמפ ונתניהו תורמים לחוסר היציבות, עם השפעה ישירה על מסלולי שינוע הנפט.

גם ב-2026, המתיחות הגיאופוליטית לא נעלמת. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה רחוקה מסיום ברור, המזרח התיכון עדיין לא רגוע ויש בה עדיין אפשרות להסלמה מהירה, והלחצים על איראן וונצואלה לא צפויים להתפוגג. אבל שוק הנפט כבר לא מגיב לאירועים האלה כמו בעבר. הוא שוק שמביט קודם כל על המספרים, על מאזן ההיצע והביקוש, ופחות על הכותרות.

העולם יודע שהנפט כבר לא תלוי כמעט בלעדית במדינות המפרץ. ארה"ב, קנדה ומדינות נוספות מחזיקות היום ביכולת ייצור שמאפשרת גמישות, תגובה מהירה, ובעיקר תחושת ביטחון. גם אם יש זעזוע אזורי, השוק מעריך שיש מי שיכול למלא את החסר.

אתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוקאתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוק

ירד 20% ב-2025: איך איבד הנפט את הרגישות ההיסטורית למתחים גיאופוליטיים?

ביום האחרון של 2025, מחירי חוזי הנפט צנחו והשלימו את השנה עם ההפסדים השנתיים הגדולים ביותר מאז 2020. הירידות נרשמו על רקע חששות לעודף היצע עולמי, בעקבות ביטול המחויבויות להפחתת הפקה מצד מדינות אופ"ק+ ועלייה בהיקף ההפקה במדינות שלא חברות בארגון - על ה"התבגרות" של משקיעי האנרגיה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה נפט

פעם כל כותרת על מתיחות במזרח התיכון הייתה מקפיצה את הנפט, היום זה לא המצב. אולי זה "התבגרות" מסוימת של המשקיעים בתחום האנרגיה ואולי הסיבה המרכזית לזה היא שההיצע התרחב ונדד הרחק מהמדינות המפרציות אל מדינות המערב. אם בעבר השוק היה כוסס את הציפורניים לקראת כל פגישה של קרטל אופק, היום הגדלת היצע או הקטנה שלו מתקבלים ביתר איפוק כשההבנה שיש תמיכה הרבה יותר גדולה מארה"ב וקנדה, ארה"ב הפכה מיבואנית תלויה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם. היא מייצרת מעל 13 מיליון חביות ביום. כשיש מתיחות במזרח התיכון, העולם יודע שטקסס וקנדה יכולות "לפתוח את הברז" ולפצות על החוסר.

המשקיעים בשוק הנפט מתמודדים עם תמונה של היצע גובר. לצד ביטול ההגבלות על ההפקה במסגרת אופ"ק+, מדינות כמו ארצות הברית וקנדה מגדילות את תפוקתן. במקביל, מלאי הנפט העולמיים נותרו ברמות גבוהות יחסית, מה שמוסיף לחץ מטה על המחירים. הביקוש שעלה בתקופת החגים צפוי להצטמצם עם שובם של עובדים לשגרה, ולחזק את הציפייה לעודף היצע. מגמה זו מושפעת גם מהמעבר ההדרגתי לאנרגיות מתחדשות, שמפחית את התלות בנפט.

חוזה הנפט מסוג WTI ירד ב-0.9% לסגירת השנה במחיר של 57.42 דולר לחבית, מה שמסמן ירידה שנתית של כ-20%. הנפט מסוג ברנט ירד ב-0.8% ונסגר במחיר של 60.85 דולר לחבית, עם ירידה שנתית של כ-18%. ניתוח מעמיק מראה כי הירידות נובעות גם מחוסר ביטחון כלכלי גלובלי, שמשפיע על הביקוש לנפט.

רוסיה ואוקראינה משפיעות על הסנטימנט

למרות שהסיכון הגיאופוליטי עדיין משמעותי הוא הולך ונחלש בחודשים האחרונים. בייחוד אם מסתכלים על המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, יש לאחרונה ניסיונות להשגת הסכם שלום שגורמים לתזוזות בשוק. במידה שההסכם לא יושג, צפויה החרפת האלימות ושיבושים באספקת הנפט. במקביל, סנקציות אמריקאיות מגבילות את סחר הנפט של ונצואלה, ומתחים גוברים במזרח התיכון, כמו הקולות החדשים לתקיפה על איראן שנשמעו בין השאר בפגישתם של טראמפ ונתניהו תורמים לחוסר היציבות, עם השפעה ישירה על מסלולי שינוע הנפט.

גם ב-2026, המתיחות הגיאופוליטית לא נעלמת. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה רחוקה מסיום ברור, המזרח התיכון עדיין לא רגוע ויש בה עדיין אפשרות להסלמה מהירה, והלחצים על איראן וונצואלה לא צפויים להתפוגג. אבל שוק הנפט כבר לא מגיב לאירועים האלה כמו בעבר. הוא שוק שמביט קודם כל על המספרים, על מאזן ההיצע והביקוש, ופחות על הכותרות.

העולם יודע שהנפט כבר לא תלוי כמעט בלעדית במדינות המפרץ. ארה"ב, קנדה ומדינות נוספות מחזיקות היום ביכולת ייצור שמאפשרת גמישות, תגובה מהירה, ובעיקר תחושת ביטחון. גם אם יש זעזוע אזורי, השוק מעריך שיש מי שיכול למלא את החסר.