Bizportal בדק: 6 קרנות נאמנות השיגו בינואר תשואה הגבוהה מ-30%
בחודש ינואר גדל תיאבון המשקיעים בת"א לסיכון, במקביל לגידול ברמת הסלקטיביות בשוק. מסיכום ביצועי ענף קרנות הנאמנות, עולה כי האפיק המוביל היה ת"א 75 עם תשואה של 26.4%, אחריו אפיק הנדל"ן עם תשואה של 25.8%, ואפיק אג"ח חברות והמרה בסיכון גבוה עם תשואה של 25.3%.
מבדיקת bizportal עולה, כי מבין הקרנות המנהלות נכסים ב-10 מיליון שקלים ומעלה, הקרן שהשיגה את התשואה הגבוהה ביותר הייתה פסגות HIGH YIELD ללא מניות, שהיכתה את המדדים והשיגה תשואה של 42.4%, זאת בהשוואה לתשואה ממוצעת של 25.3% שהשיג האפיק בתעשיית הקרנות. מדובר בקרן המשקיעה באג"ח קונצרניות הנסחרות בתשואה גבוהה. כזכור בשנת 2008 הניב האפיק הפסדים כבדים, אך בחודש ינואר החל בתיקון כלפי מעלה.
לחמישייה הפותחת בינואר הגיעו גם אי.בי. אי יתר, עם תשואה של 33.8%, פיא גמישה היובל, עם תשואה של 33.5%,ופיא מניות ת"א 75 עם תשואה של 33% ומיטב HIGH YIELD ללא מניות, שהשיגה תשואה של 32.8%.
האפיקים הגרועים בינואר היו אלו המשקיעים בחו"ל, ובכלל זה בשווקים מתעוררים. יש לציין כי הקרנות המאכזבות בינואר הניבו תשואה גרועה מהממוצע בענף.
* עזר בהבאת הנתונים לכתבה, הכלכלן הראשי של חברת קו מנחה, המחזיקה את אתר bizportal, אייל יאיר.
אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)ישראל וקפריסין מקדמות את שיתוף הפעולה האנרגטי: הכבל החשמלי התת ימי מתקדם
אלי כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון
ביקור עבודה של שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, בקפריסין חיזק את הקשרים האנרגטיים בין המדינות. כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון.
גשר חשמלי בין ישראל לאירופה: פרויקט בהיקף אזורי
פרויקט הכבל החשמלי התת ימי, The Great Sea Interconnector, נמצא כעת בשלב תכנון מתקדם וצפוי לחבר את ישראל לרשתות החשמל של קפריסין ויוון, ובהמשך לאירופה כולה. הפרויקט, בהיקף השקעה מוערך של כ-2 מיליארד אירו, יאפשר חיבור ראשון מסוגו של רשת החשמל הישראלית לרשת האירופית, תוך שיפור הביטחון האנרגטי האזורי. מדובר במהלך אסטרטגי שמשדרג את מעמדה של ישראל כמרכיב חיוני במפת האנרגיה, ומאפשר גם פוטנציאל לייצוא חשמל ירוק.
החיבור לרשת החשמל האירופית יעניק לישראל גיבוי בעתות חירום, ובמקביל יאפשר ייצוא עודפי חשמל, לרבות חשמל מתחדש, לשווקים באירופה. מנקודת המבט האירופית, מדובר במהלך שמסייע לגיוון מקורות האנרגיה ולחיזוק העצמאות האנרגטית - עניין קריטי בעידן של חוסר ודאות באספקת הגז מרוסיה. קפריסין כבר אישרה את חלקה בפרויקט בספטמבר 2024, והשרים סיכמו לקדם חתימה על חוזה להנחת הכבל במהלך 2025.
מאגר "אפרודיטה-ישי": מהסכם למינוף אנרגטי משותף
נושא מרכזי נוסף בפגישה היה ההסכם סביב מאגר הגז "אפרודיטה-ישי", שנמצא בשטח הכלכלי הימי של ישראל וקפריסין ומוערך בכ-5 טריליון רגל מעוקבת של גז טבעי. ההסכם, שנחתם לאחר מגעים ממושכים ומחלוקות גבוליות, מהווה דוגמה לשיתוף פעולה נדיר באזור רווי מתחים. בפברואר 2025 קפריסין וקונסורציום בראשות שברון הגיעו להבנות על תוכנית פיתוח מעודכנת, אך תחילת ההפקה נדחתה ל-2031 בשל אתגרים טכניים ומשפטיים.
- שר האנרגיה: "בזן תשוב לפעול תוך פחות מ־30 יום"
- שר האנרגיה: "האוצר הפגין חוסר אחריות עם שברון"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פיתוח המאגר צפוי להניב הכנסות משמעותיות לשתי המדינות, לצד הרחבת היצוא האנרגטי של ישראל. במקביל, הוא מהווה נדבך נוסף במיצוב ישראל כמעצמה אנרגטית מתפתחת במזרח הים התיכון.
