Bizportal בדק: 6 קרנות נאמנות השיגו בינואר תשואה הגבוהה מ-30%

בראש הרשימה - פסגות HIGH YIELD ללא מניות עם תשואה של 42.4%
איריס בר טל |

בחודש ינואר גדל תיאבון המשקיעים בת"א לסיכון, במקביל לגידול ברמת הסלקטיביות בשוק. מסיכום ביצועי ענף קרנות הנאמנות, עולה כי האפיק המוביל היה ת"א 75 עם תשואה של 26.4%, אחריו אפיק הנדל"ן עם תשואה של 25.8%, ואפיק אג"ח חברות והמרה בסיכון גבוה עם תשואה של 25.3%.

מבדיקת bizportal עולה, כי מבין הקרנות המנהלות נכסים ב-10 מיליון שקלים ומעלה, הקרן שהשיגה את התשואה הגבוהה ביותר הייתה פסגות HIGH YIELD ללא מניות, שהיכתה את המדדים והשיגה תשואה של 42.4%, זאת בהשוואה לתשואה ממוצעת של 25.3% שהשיג האפיק בתעשיית הקרנות. מדובר בקרן המשקיעה באג"ח קונצרניות הנסחרות בתשואה גבוהה. כזכור בשנת 2008 הניב האפיק הפסדים כבדים, אך בחודש ינואר החל בתיקון כלפי מעלה.

לחמישייה הפותחת בינואר הגיעו גם אי.בי. אי יתר, עם תשואה של 33.8%, פיא גמישה היובל, עם תשואה של 33.5%,ופיא מניות ת"א 75 עם תשואה של 33% ומיטב HIGH YIELD ללא מניות, שהשיגה תשואה של 32.8%.

האפיקים הגרועים בינואר היו אלו המשקיעים בחו"ל, ובכלל זה בשווקים מתעוררים. יש לציין כי הקרנות המאכזבות בינואר הניבו תשואה גרועה מהממוצע בענף.

* עזר בהבאת הנתונים לכתבה, הכלכלן הראשי של חברת קו מנחה, המחזיקה את אתר bizportal, אייל יאיר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יובל סקורניק, מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, צילום: אסף רביבויובל סקורניק, מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, צילום: אסף רביבו

שיכון ובינוי אנרגיה משקיעה כ-590 מיליון שקל בפרויקט סולארי לאגירה

שיכון ובינוי אנרגיה, באמצעות חברת הבת נגב אנרגיה, תקים פרויקט פוטו-וולטאי משולב מערכת אגירה באשלים, במסגרת הסכם זיכיון שנחתם עם המדינה; הפרויקט יפעל עד אוגוסט 2043 ויהווה חלק מהמתקן הקיים בתחום האנרגיות המתחדשות באתר אשלים

רן קידר |

שיכון ובינוי אנרגיה שוב אנרגיה 3.45%   , באמצעות חברת הבת נגב אנרגיה, תקים פרויקט פוטו-וולטאי משולב מערכת אגירה באשלים, במסגרת הסכם זיכיון שנחתם עם המדינה. הפרויקט יפעל עד אוגוסט 2043 ויהווה חלק מהמתקן הקיים בתחום האנרגיות המתחדשות באתר אשלים.

הפרויקט יכלול מתקן פוטו-וולטאי בהספק של 150 מגה-וואט, לצד מערכת אגירת אנרגיה בהספק של 460 מגה-וואט-שעה. ההקמה תתבצע במקביל לשטח פנוי שנותר בין הפאנלים התרמו-סולאריים הקיימים במתקן שהוקם על ידי נגב אנרגיה, חברת בת של שיכון ובינוי אנרגיה המחזיקה ב-50% מהזכויות בו. השילוב הזה מאפשר ניצול מיטבי של השטח הקיים, כולל תשתיות ומערכות ניהול חשמל, וממייעל את עלויות ההקמה והתפעול.

ההסכם עם המדינה מבוסס על מודל Build Own Transfer (BOT), לפיו החברה תבנה, תפעיל ותעביר את הפרויקט לרשות המדינה בסיום תקופת הזיכיון בשנת 2043.

השקעה משמעותית בשוק האנרגיה הירוקה

שיכון ובינוי אנרגיה מעריכה כי עלות הקמת הפרויקט תעמוד על כ-573 עד 603 מיליון שקל, בממוצע 590 מיליון שקל. ההכנסות המשוערות מהפרויקט בהפעלתו המלאה, המתוכננת לשנת 2027, נעות בין 73 ל-93 מיליון שקל, כאשר הרווח התפעולי-תזרימי (EBITDA) צפוי לנוע בטווח 37-53 מיליון שקל.

הפרויקט ממחיש את ההתפתחות המואצת בתחום ייצור החשמל מהשמש בשילוב עם אגירת אנרגיה בישראל. מתקני אגירה משולבים הם עדיין בשלב התפתחות, אך הם צפויים להגדיל את יכולות הניהול והגמישות של מערכות החשמל, להפחית עומסים בשעות שיא ולהאיץ את המעבר למקורות אנרגיה מתחדשים.

בישראל, השוק לאנרגיה סולארית נמצא בצמיחה מתמדת, עם התקדמות משמעותית בתחום האגירה. בשנים האחרונות, ממשלת ישראל קידמה מספר רפורמות להגברת השימוש באנרגיה מתחדשת, כולל הטבות מס והקלות ביורוקרטיות לפרויקטים סולאריים.