דונלד טראמפ
צילום: Gage Skidmore

יוליוס בר: שאיפות טראמפ לא תמיד תואמות את המציאות בשוק הנפט

על פי התחזית של בכיר בבנק ההשקעות, "לקראת 2025, המגמה בשוק הנפט עשויה להשתנות ככל שהמלאים יצטברו בהדרגה וגורמים כלכליים עולמיים ישפיעו - מה שידחוף את המחירים כלפי מטה"
עוזי גרסטמן | (1)

עם התגברות הסיכויים לכהונה נוספת של דונלד טראמפ כנשיא ארה"ב, ההשפעות הפוטנציאליות על שוקי האנרגיה בארה"ב מתחילות לקבל תשומת לב. על פי תחזית שפרסם נורברט ריקר, ​ראש מחלקת כלכלה ומחקר בבנק ההשקעות השווייצרי יוליוס בר, "למרות ההבטחות לתמוך בהפקת נפט באמצעות הקלה ברגולציות כדי להוזיל את עלויות הדלק, הפרטים המלאים של מדיניות האנרגיה הצפויה שלו עדיין לא ידועים ברובם".

לדבריו, "הפחתת הרגולציה על קידוחים עשויה להתבטא בצורות שונות. פתיחת שטחים נוספים למכרזי חכירה לקידוחים, במים פדרליים או בצפון אלסקה, תשפיע על האספקה רק בטווח הארוך, וכנראה לא בצורה מרשימה במיוחד. הקלה בכללים המגבילים את פליטות גזי החממה (המתאן) עשויה להיות חיובית לחלק מהיצרנים הקטנים, אך היא לא צפויה להשפיע באופן משמעותי על מרבית ייצור הנפט והגז בארה"ב. סוגיית זו, זוכה לתמיכה רחבה מצד היצרנים הגדולים, בשל לחץ ציבורי ומעורבות בעלי מניות.

עסקי הנפט והגז בארה"ב מונעים בעיקר על ידי השוק. מחירי הנפט העולמיים, עלויות התשומות, ההתפתחויות הטכנולוגיות ומצב הרוח העסקי הכללי קובעים במידה רבה את רמות האספקה. כיום אנו עדים לעסקי פצלי שמן המתמקדים ברווחיות במקום בצמיחה. מחירי הנפט, שהם יותר מ-70 דולר לחבית, נשארים אטרקטיביים לתמיכה בקידוחים. תפוקת פצלי השמן בשוליים הפתיעה השנה לטובה. הגברת ההיצע תדרוש שינוי גישה מחזרה לצמיחה ליתר זהירות בהשקעות".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הוא צודק 18/07/2024 14:49
    הגב לתגובה זו
    הביקוש מסין ירד בין היתר בגלל איראן.
אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)

ישראל וקפריסין מקדמות את שיתוף הפעולה האנרגטי: הכבל החשמלי התת ימי מתקדם

אלי כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון

עוזי גרסטמן |

ביקור עבודה של שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, בקפריסין חיזק את הקשרים האנרגטיים בין המדינות. כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון.

גשר חשמלי בין ישראל לאירופה: פרויקט בהיקף אזורי

פרויקט הכבל החשמלי התת ימי, The Great Sea Interconnector, נמצא כעת בשלב תכנון מתקדם וצפוי לחבר את ישראל לרשתות החשמל של קפריסין ויוון, ובהמשך לאירופה כולה. הפרויקט, בהיקף השקעה מוערך של כ-2 מיליארד אירו, יאפשר חיבור ראשון מסוגו של רשת החשמל הישראלית לרשת האירופית, תוך שיפור הביטחון האנרגטי האזורי. מדובר במהלך אסטרטגי שמשדרג את מעמדה של ישראל כמרכיב חיוני במפת האנרגיה, ומאפשר גם פוטנציאל לייצוא חשמל ירוק.

החיבור לרשת החשמל האירופית יעניק לישראל גיבוי בעתות חירום, ובמקביל יאפשר ייצוא עודפי חשמל, לרבות חשמל מתחדש, לשווקים באירופה. מנקודת המבט האירופית, מדובר במהלך שמסייע לגיוון מקורות האנרגיה ולחיזוק העצמאות האנרגטית - עניין קריטי בעידן של חוסר ודאות באספקת הגז מרוסיה. קפריסין כבר אישרה את חלקה בפרויקט בספטמבר 2024, והשרים סיכמו לקדם חתימה על חוזה להנחת הכבל במהלך 2025.

מאגר "אפרודיטה-ישי": מהסכם למינוף אנרגטי משותף

נושא מרכזי נוסף בפגישה היה ההסכם סביב מאגר הגז "אפרודיטה-ישי", שנמצא בשטח הכלכלי הימי של ישראל וקפריסין ומוערך בכ-5 טריליון רגל מעוקבת של גז טבעי. ההסכם, שנחתם לאחר מגעים ממושכים ומחלוקות גבוליות, מהווה דוגמה לשיתוף פעולה נדיר באזור רווי מתחים. בפברואר 2025 קפריסין וקונסורציום בראשות שברון הגיעו להבנות על תוכנית פיתוח מעודכנת, אך תחילת ההפקה נדחתה ל-2031 בשל אתגרים טכניים ומשפטיים.

פיתוח המאגר צפוי להניב הכנסות משמעותיות לשתי המדינות, לצד הרחבת היצוא האנרגטי של ישראל. במקביל, הוא מהווה נדבך נוסף במיצוב ישראל כמעצמה אנרגטית מתפתחת במזרח הים התיכון.