אסדה קידוח גז מאגר
צילום: אלבטרוס

לקראת פיתוח מאגר אפרודיטה? "כ-15% יותר מההערכות"

ממשלת קפריסין צפויה לאשר עד סוף החודש את פיתוח מאגר הגז אפרודיטה, שבו מחזיקה ניו-מד (30%), החברה הבת של קבוצת דלק של יצחק תשובה; כמה מזה יילך ךמצרים שסובלת ממשבר אנרגיה חמור? והאם היא תשמור גם לעצמה?
דור עצמון | (4)

למרות שהתוצאות הסופיות של קידוח ההערכה המוצלח של שדה הגז אפרודיטה מוקדם יותר השנה טרם הוכרזו רשמית, נראה שהפיתוח של אפרודיטה מתקרב בצעדי ענק, כך לפי מה שאמר מייק וירט, מנכ"ל שברון, לאנליסטים בסוף השבוע האחרון.

בעודו מתייחס לתוצאות הרבעון השני של שברון לשנת 2023, הוא אישר כי "ההערכה של אפרודיטה שלנו בקפריסין עמדה בציפיות שלנו". הוא המשיך ואמר "אנחנו מרוצים מהתוצאה... הגשנו את תוכנית הפיתוח שלנו לאישור הממשלה להוציא את הגז לשוק באמצעות חיבורים תת-מימיים לתשתית קיימת". זו הפעם הראשונה מאז 2013, עת התכניות לפיתוח אפרודיטה ליצוא LNG לא יצאו אל הפועל, שמגיעה הודעה כזו ממנכ"ל שברון ולא מפוליטיקאים.

הודעה רשמית על תוצאות קידוח ההערכה צפויה עד סוף אוגוסט, אבל לשברון יש את כל הסיבות לשמוח. מקורות לא רשמיים העלו את הערכותיהם למאגרי הגז המעודכנים של אפרודיטה ב-15%. בחודש מאי הגישה ניו-מד ניו-מד אנרג יהש 0.06% בשם שותפיה שברון ו-Shell תוכנית פיתוח לאישור הממשלה המבוססת על ייצוא הגז של אפרודיטה באמצעות צינור תת-ימי למתקנים הקיימים של Shell ב-West Delta Deep Marine (WDDM) במצרים לצורך טיפול ויצוא למערכת הגז המצרית. בנוסף צפוי שחלק מהגז יונזל במתקני Idku של Shell ליצוא LNG, והשאר מיועד לצריכה מקומית. השימוש במתקני ה-WDDM הוא שהופך את התוכנית לאטרקטיבית מבחינה מסחרית עבור שברון ושותפיה.

ההחזקות במאגר אפרודיטה מתחלקות בין שותפות חיפושי הנפט ניו-מד אנרג'י (30%), שברון (35%) המשמשת כמפעילה שלו וחברת BG (שמחזיקה גם היא 35%).

למשרד האנרגיה של קפריסין יש עד סוף החודש לתת את תגובתו לתוכנית הפיתוח, אך במקביל הוא לוחץ שחלק מהגז יישלח לאי כדי שיחליף את הנפט בייצור חשמל.

הצורך הנואש של מצרים ליותר גז

ללא כל תגליות משמעותיות חדשות, במהלך השנים האחרונות חווה מצרים ירידה מתמדת בהפקת הגז הטבעי שלה - כאשר שדות הגז שלה מתרוקנים - בזמן של ביקוש גובר בשל אוכלוסייתה הגדלה במהירות. לצד המצב הכלכלי הקשה של מצרים, מדובר באתגר גדול. המצב הזה הוביל לעוד ועוד הפסקות חשמל במהלך חודשי הקיץ, מכיוון שגל החום מעלה את הביקוש לקירור לשיא. כתוצאה מהצורך להפנות יותר גז לייצור חשמל, נאלצה מצרים להפסיק את יצוא ה-LNG הרווחי שלה ולא תוכל לחדש זאת עד אוקטובר, למרות הגדלת יבוא הגז מישראל.

תפוקת הגז של מצרים ירדה זה החודש השמיני ברציפות והגיעה לשפל של שלוש שנים עם 5.84 מיליארד רגל מעוקב ליום (bcfd), בערך כ-1.35 bcfd מתחת לשיא של 7.19 bcfd שהושג בספטמבר 2021. הדבר נובע בעיקר עקב אי יציבות בייצור בשדה הגז הענק Zohr בעקבות בעיות חדירת מים, כאשר הפקת הגז באפריל נמוכה בכ-23% מכושר הייצור של השדה שעומד על 3.2 bcfd.

מצרים נוקטת בצעדים להגבלת הפסקות החשמל, כולל הפחתה של 20% באספקת הגז למפעלי דשנים. חברת החשמל המצרית אף פרסמה אזהרה לאזרחים, וקראה להם להימנע משימוש במעליות בזמנים ספציפיים מטעמי בטיחות, מה שעורר זעם, אך גם תגובות סאטיריות. אחד מהם הציע לוח זמנים דמוי רכבת, ויעץ למצרים ש"אם תפספסו את המעלית ב-12:50 בצהריים, תוכלו לתפוס את השעה 13:10".

ישראל משתמשת בייצוא הגז הטבעי כדי לשפר את מעמדה האזורי - משהו שגם קפריסין יכולה לעשות ולהינות מכך. יצוא כזה יחזק את יחסיה עם מצרים, במיוחד כשהמדינה זקוקה נואשות ליותר גז - כמובן ובלבד שמצבה הכלכלי הקשה לא ישפיע על יכולתה לשלם עבור גז כזה.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    מיכאל 07/08/2023 16:10
    הגב לתגובה זו
    מניה לנכדים! ערכה כמעט כפול ממחירה בבורסה וממחיר העסקה המוצעת !!!
  • 3.
    מה עם הזדמנות יהש? (ל"ת)
    אליק 07/08/2023 14:04
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מישהו 07/08/2023 13:21
    הגב לתגובה זו
    כל מחזיק יודע שהחברה שווה הרבה יותר.
  • 1.
    משה ראשל"צ 07/08/2023 13:18
    הגב לתגובה זו
    להחליף את הנפט לכל הדבילים והדבליות בעיקר שרצו לקבור את הגז
הראל שליסלהראל שליסל

הביקוש הגדל לחשמל מחייב ביטול מכסות ייצור ופתיחה מלאה של שוק החשמל לתחרות

הביקוש לחשמל בישראל מזנק מעבר לתחזיות; לצד צעדים משמעותיים שננקטו, המשך התכנון המרכזי והפיקוח על מכסות הייצור מעכבים את התחרות ומגבילים את יכולת המשק להגיב לשינויים בביקוש; הסרת המכסות ופתיחת השוק לעסקאות ישירות בין תחנות כוח למספקים פרטיים תאפשר מענה מהיר, תעודד תחרות ותפחית את יוקר המחיה

הראל שליסל |
נושאים בכתבה חשמל אנרגיה

משק החשמל בישראל מצוי בצומת דרכים. שינויים טכנולוגיים, סביבתיים וחברתיים מייצרים מציאות חדשה: מעבר לחשמול, חדירת רכבים חשמליים, פריחת מרכזי נתונים וכניסת בינה מלאכותית (AI) הצפויה להקפיץ את הביקוש לחשמל בקצב חריג. כדי להבטיח משק חשמל אמין ותחרותי לציבור, הרגולציה חייבת להיות כזו שמאפשרת לשוק להגיב במהירות לשינויים הבלתי צפויים.

קיים קושי אינהרנטי לחזות את הביקוש לחשמל. בשנת 2017, פרסם בנק ישראל תחזית שלפיה בשנת 2024, בתרחיש הגבוה, יעמוד הביקוש לחשמל על כ־72 מיליארד קוט״ש. בהשוואה לצריכה בפועל ב-2017 בהיקף של כ-62 מיליארד קוט"ש, מדובר בתחזית גידול של כ-16% בסה"כ, שמשקפת קצב גידול שנתי ממוצע חזוי של כ־2% לשנה. מנתונים שפרסמה לאחרונה רשות החשמל עולה כי הביקוש לחשמל בפועל, בשנת 2024, עמד על 80.4 מיליארד קוט"ש, המשקפים עליה של כ-30% לעומת 2017,  בקצב גידול שנתי ממוצע של כ-3.7% בשנה, כמעט כפול מקצב הגידול בתחזית בנק ישראל. יצוין כי בשנת 2024 לבדה צמח הביקוש לחשמל בהיקף של 4.4% ביחס ל-2023, וזאת עוד בטרם נכנסו לתמונה ה- AI ומרכזי נתונים עתירי אנרגיה.  

גם כאשר התמונה מתבהרת, הרגולטור שעדיין מתפקד כמתכנן מרכזי, מגיב באופן טבעי בקצב מתון יותר. במשך שנים רבות לא אושרו בישראל תחנות כוח חדשות. במאי 2023 אישרה הממשלה הנוכחית הקמה של שתי תחנות כוח נוספות. באוגוסט 2024 קבעה רשות החשמל מכסה להקמת שתי תחנות בלבד. במרץ 2025 לאור הגידול בתחזית הביקוש, החליטה רשות החשמל לעדכן את החלטתה: הגדילה את המכסה לארבע תחנות והכפילה את שיעורי הזמינות שהובטחו בהחלטה הקודמת. בנוסף לכך, לאור הגידול בתחזית הביקוש, הורתה ממשלת ישראל באוקטובר 2024, על פתיחת שערי הות"ל לתכנון תחנות כוח חדשות וזאת במטרה להקים עוד לפחות 13 תחנות כוח חדשות הנדרשות בעשור הבא, מתוכן לפחות חמש באזור מרכז הארץ עד לשנת 2035. מדובר בהחלטה משמעותית ביותר שהניעה מחדש את פעילות ייזום תחנות הכוח במדינת ישראל.

הקמת תחנת כוח בישראל, בדומה לפרויקטי תשתיות מורכבים, לוקחת שנים רבות: מהתכנון, דרך היתרי הבנייה, ועד להקמה וחיבור לרשת. לרוב חולף יותר מעשור מהרגע שבו החל תכנון התחנה ועד שהתחנה מתחילה לייצר חשמל בפועל. עובדה זו מחייבת הגדלת גמישות בצד ההיצע, באופן שיאפשר תגובה מהירה ומענה לשינויים בביקוש לחשמל. במצב הקיים, בו השוק מנוהל במכסות ייצור, כל עיכוב בקבלת החלטות עלול להתגלגל לפגיעה באמינות משק החשמל ולעלייה במחירי החשמל לציבור. דוגמה לכך, ניתן לראות בדברי ההסבר של רשות החשמל להחלטתה במרץ 2025 להגדיל את שיעור הזמינות לתחנה הראשונה שתסגור פיננסית בגוש דן. לטענת הרשות, לאור העובדה שבמועד ההחלטה הייתה קיימת רק תחנה אחת עם תכנית מאושרת בצפון גוש דן, משק החשמל נדרש לשלם עוד כ-350 מיליון שקלים בערכים מהוונים כדי להבטיח את הקמתה. אמנם מדובר במענה אחראי של הרגולטור שנעשה כדי להבטיח את אמינות האספקה, אך קבלת ההחלטה באיחור תעלה לציבור סכום לא מבוטל.

אחד האירועים המעצבים של שוק החשמל בשנים האחרונות הוא הליברליזציה של משק החשמל הישראלי. עד לא מזמן, כמעט כל החשמל בישראל יוצר ונמכר דרך חברת החשמל. בעשור האחרון ובדגש על השנתיים האחרונות, התמונה השתנתה באופן דרמטי. הודות לשינויים משמעותיים שהובילה הממשלה ורשות החשמל, כיום כ-60% מהחשמל מיוצר על ידי גורמים פרטיים, כאשר במקביל נפתח שוק אספקת החשמל לתחרות וכלל משקי הבית יכולים לרכוש חשמל מוזל מספקים פרטיים. לצד ההזדמנות להציע חשמל מוזל ללקוחות, לשוק האספקה עשויה להיות תרומה מהותית גם בפיתוח ושכלול מקטע הייצור בשוק החשמל.

הראל שליסלהראל שליסל

הביקוש הגדל לחשמל מחייב ביטול מכסות ייצור ופתיחה מלאה של שוק החשמל לתחרות

הביקוש לחשמל בישראל מזנק מעבר לתחזיות; לצד צעדים משמעותיים שננקטו, המשך התכנון המרכזי והפיקוח על מכסות הייצור מעכבים את התחרות ומגבילים את יכולת המשק להגיב לשינויים בביקוש; הסרת המכסות ופתיחת השוק לעסקאות ישירות בין תחנות כוח למספקים פרטיים תאפשר מענה מהיר, תעודד תחרות ותפחית את יוקר המחיה

הראל שליסל |
נושאים בכתבה חשמל אנרגיה

משק החשמל בישראל מצוי בצומת דרכים. שינויים טכנולוגיים, סביבתיים וחברתיים מייצרים מציאות חדשה: מעבר לחשמול, חדירת רכבים חשמליים, פריחת מרכזי נתונים וכניסת בינה מלאכותית (AI) הצפויה להקפיץ את הביקוש לחשמל בקצב חריג. כדי להבטיח משק חשמל אמין ותחרותי לציבור, הרגולציה חייבת להיות כזו שמאפשרת לשוק להגיב במהירות לשינויים הבלתי צפויים.

קיים קושי אינהרנטי לחזות את הביקוש לחשמל. בשנת 2017, פרסם בנק ישראל תחזית שלפיה בשנת 2024, בתרחיש הגבוה, יעמוד הביקוש לחשמל על כ־72 מיליארד קוט״ש. בהשוואה לצריכה בפועל ב-2017 בהיקף של כ-62 מיליארד קוט"ש, מדובר בתחזית גידול של כ-16% בסה"כ, שמשקפת קצב גידול שנתי ממוצע חזוי של כ־2% לשנה. מנתונים שפרסמה לאחרונה רשות החשמל עולה כי הביקוש לחשמל בפועל, בשנת 2024, עמד על 80.4 מיליארד קוט"ש, המשקפים עליה של כ-30% לעומת 2017,  בקצב גידול שנתי ממוצע של כ-3.7% בשנה, כמעט כפול מקצב הגידול בתחזית בנק ישראל. יצוין כי בשנת 2024 לבדה צמח הביקוש לחשמל בהיקף של 4.4% ביחס ל-2023, וזאת עוד בטרם נכנסו לתמונה ה- AI ומרכזי נתונים עתירי אנרגיה.  

גם כאשר התמונה מתבהרת, הרגולטור שעדיין מתפקד כמתכנן מרכזי, מגיב באופן טבעי בקצב מתון יותר. במשך שנים רבות לא אושרו בישראל תחנות כוח חדשות. במאי 2023 אישרה הממשלה הנוכחית הקמה של שתי תחנות כוח נוספות. באוגוסט 2024 קבעה רשות החשמל מכסה להקמת שתי תחנות בלבד. במרץ 2025 לאור הגידול בתחזית הביקוש, החליטה רשות החשמל לעדכן את החלטתה: הגדילה את המכסה לארבע תחנות והכפילה את שיעורי הזמינות שהובטחו בהחלטה הקודמת. בנוסף לכך, לאור הגידול בתחזית הביקוש, הורתה ממשלת ישראל באוקטובר 2024, על פתיחת שערי הות"ל לתכנון תחנות כוח חדשות וזאת במטרה להקים עוד לפחות 13 תחנות כוח חדשות הנדרשות בעשור הבא, מתוכן לפחות חמש באזור מרכז הארץ עד לשנת 2035. מדובר בהחלטה משמעותית ביותר שהניעה מחדש את פעילות ייזום תחנות הכוח במדינת ישראל.

הקמת תחנת כוח בישראל, בדומה לפרויקטי תשתיות מורכבים, לוקחת שנים רבות: מהתכנון, דרך היתרי הבנייה, ועד להקמה וחיבור לרשת. לרוב חולף יותר מעשור מהרגע שבו החל תכנון התחנה ועד שהתחנה מתחילה לייצר חשמל בפועל. עובדה זו מחייבת הגדלת גמישות בצד ההיצע, באופן שיאפשר תגובה מהירה ומענה לשינויים בביקוש לחשמל. במצב הקיים, בו השוק מנוהל במכסות ייצור, כל עיכוב בקבלת החלטות עלול להתגלגל לפגיעה באמינות משק החשמל ולעלייה במחירי החשמל לציבור. דוגמה לכך, ניתן לראות בדברי ההסבר של רשות החשמל להחלטתה במרץ 2025 להגדיל את שיעור הזמינות לתחנה הראשונה שתסגור פיננסית בגוש דן. לטענת הרשות, לאור העובדה שבמועד ההחלטה הייתה קיימת רק תחנה אחת עם תכנית מאושרת בצפון גוש דן, משק החשמל נדרש לשלם עוד כ-350 מיליון שקלים בערכים מהוונים כדי להבטיח את הקמתה. אמנם מדובר במענה אחראי של הרגולטור שנעשה כדי להבטיח את אמינות האספקה, אך קבלת ההחלטה באיחור תעלה לציבור סכום לא מבוטל.

אחד האירועים המעצבים של שוק החשמל בשנים האחרונות הוא הליברליזציה של משק החשמל הישראלי. עד לא מזמן, כמעט כל החשמל בישראל יוצר ונמכר דרך חברת החשמל. בעשור האחרון ובדגש על השנתיים האחרונות, התמונה השתנתה באופן דרמטי. הודות לשינויים משמעותיים שהובילה הממשלה ורשות החשמל, כיום כ-60% מהחשמל מיוצר על ידי גורמים פרטיים, כאשר במקביל נפתח שוק אספקת החשמל לתחרות וכלל משקי הבית יכולים לרכוש חשמל מוזל מספקים פרטיים. לצד ההזדמנות להציע חשמל מוזל ללקוחות, לשוק האספקה עשויה להיות תרומה מהותית גם בפיתוח ושכלול מקטע הייצור בשוק החשמל.