
לקראת פיתוח מאגר אפרודיטה? "כ-15% יותר מההערכות"
למרות שהתוצאות הסופיות של קידוח ההערכה המוצלח של שדה הגז אפרודיטה מוקדם יותר השנה טרם הוכרזו רשמית, נראה שהפיתוח של אפרודיטה מתקרב בצעדי ענק, כך לפי מה שאמר מייק וירט, מנכ"ל שברון, לאנליסטים בסוף השבוע האחרון. בעודו מתייחס לתוצאות הרבעון השני של שברון לשנת 2023, הוא אישר כי "ההערכה של אפרודיטה שלנו בקפריסין עמדה בציפיות שלנו". הוא המשיך ואמר "אנחנו מרוצים מהתוצאה... הגשנו את תוכנית הפיתוח שלנו לאישור הממשלה להוציא את הגז לשוק באמצעות חיבורים תת-מימיים לתשתית קיימת". זו הפעם הראשונה מאז 2013, עת התכניות לפיתוח אפרודיטה ליצוא LNG לא יצאו אל הפועל, שמגיעה הודעה כזו ממנכ"ל שברון ולא מפוליטיקאים. הודעה רשמית על תוצאות קידוח ההערכה צפויה עד סוף אוגוסט, אבל לשברון יש את כל הסיבות לשמוח. מקורות לא רשמיים העלו את הערכותיהם למאגרי הגז המעודכנים של אפרודיטה ב-15%. בחודש מאי הגישה ניו-מד ניו-מד אנרג יהש 1.09% בשם שותפיה שברון ו-Shell תוכנית פיתוח לאישור הממשלה המבוססת על ייצוא הגז של אפרודיטה באמצעות צינור תת-ימי למתקנים הקיימים של Shell ב-West Delta Deep Marine (WDDM) במצרים לצורך טיפול ויצוא למערכת הגז המצרית. בנוסף צפוי שחלק מהגז יונזל במתקני Idku של Shell ליצוא LNG, והשאר מיועד לצריכה מקומית. השימוש במתקני ה-WDDM הוא שהופך את התוכנית לאטרקטיבית מבחינה מסחרית עבור שברון ושותפיה. ההחזקות במאגר אפרודיטה מתחלקות בין שותפות חיפושי הנפט ניו-מד אנרג'י (30%), שברון (35%) המשמשת כמפעילה שלו וחברת BG (שמחזיקה גם היא 35%). למשרד האנרגיה של קפריסין יש עד סוף החודש לתת את תגובתו לתוכנית הפיתוח, אך במקביל הוא לוחץ שחלק מהגז יישלח לאי כדי שיחליף את הנפט בייצור חשמל. הצורך הנואש של מצרים ליותר גז ללא כל תגליות משמעותיות חדשות, במהלך השנים האחרונות חווה מצרים ירידה מתמדת בהפקת הגז הטבעי שלה - כאשר שדות הגז שלה מתרוקנים - בזמן של ביקוש גובר בשל אוכלוסייתה הגדלה במהירות. לצד המצב הכלכלי הקשה של מצרים, מדובר באתגר גדול. המצב הזה הוביל לעוד ועוד הפסקות חשמל במהלך חודשי הקיץ, מכיוון שגל החום מעלה את הביקוש לקירור לשיא. כתוצאה מהצורך להפנות יותר גז לייצור חשמל, נאלצה מצרים להפסיק את יצוא ה-LNG הרווחי שלה ולא תוכל לחדש זאת עד אוקטובר, למרות הגדלת יבוא הגז מישראל. תפוקת הגז של מצרים ירדה זה החודש השמיני ברציפות והגיעה לשפל של שלוש שנים עם 5.84 מיליארד רגל מעוקב ליום (bcfd), בערך כ-1.35 bcfd מתחת לשיא של 7.19 bcfd שהושג בספטמבר 2021. הדבר נובע בעיקר עקב אי יציבות בייצור בשדה הגז הענק Zohr בעקבות בעיות חדירת מים, כאשר הפקת הגז באפריל נמוכה בכ-23% מכושר הייצור של השדה שעומד על 3.2 bcfd. מצרים נוקטת בצעדים להגבלת הפסקות החשמל, כולל הפחתה של 20% באספקת הגז למפעלי דשנים. חברת החשמל המצרית אף פרסמה אזהרה לאזרחים, וקראה להם להימנע משימוש במעליות בזמנים ספציפיים מטעמי בטיחות, מה שעורר זעם, אך גם תגובות סאטיריות. אחד מהם הציע לוח זמנים דמוי רכבת, ויעץ למצרים ש"אם תפספסו את המעלית ב-12:50 בצהריים, תוכלו לתפוס את השעה 13:10". ישראל משתמשת בייצוא הגז הטבעי כדי לשפר את מעמדה האזורי - משהו שגם קפריסין יכולה לעשות ולהינות מכך. יצוא כזה יחזק את יחסיה עם מצרים, במיוחד כשהמדינה זקוקה נואשות ליותר גז - כמובן ובלבד שמצבה הכלכלי הקשה לא ישפיע על יכולתה לשלם עבור גז כזה.
- 4.מיכאל 07/08/2023 16:10הגב לתגובה זומניה לנכדים! ערכה כמעט כפול ממחירה בבורסה וממחיר העסקה המוצעת !!!
- 3.מה עם הזדמנות יהש? (ל"ת)אליק 07/08/2023 14:04הגב לתגובה זו
- 2.מישהו 07/08/2023 13:21הגב לתגובה זוכל מחזיק יודע שהחברה שווה הרבה יותר.
- 1.משה ראשל"צ 07/08/2023 13:18הגב לתגובה זולהחליף את הנפט לכל הדבילים והדבליות בעיקר שרצו לקבור את הגז

הושקה תכנית לאומית של 300 מיליון שקל להתייעלות אנרגטית ולהפחתת פליטות
הרשות להשקעות תנהל מסלול תמיכה חדש לתעשייה עם מימון נדיב, בעקבות כניסת מס הפחמן לתוקף. המטרה: תעשייה נקייה, תחרותית ועמידה יותר
שלושה משרדי ממשלה חברו יחד במהלך שמתיימר לשנות את מפת האנרגיה במפעלים ובתעשייה הישראלית: משרד האנרגיה, המשרד להגנת הסביבה ומשרד הכלכלה משיקים תכנית רחבת היקף, בהיקף תקציבי של כ־300 מיליון שקל, שתחלק מענקים בעבור פרויקטים שמטרתם הפחתה בצריכת דלקים וחשמל.
מדובר בחלק ממנגנון התמיכה הממשלתי שנועד להקל על התעשיינים בתקופת המעבר שלאחר כניסת מס הפחמן לתוקף בתחילת 2025.
התכנית החדשה תחול על פרויקטים שיתבצעו בשלוש השנים הקרובות, ותכלול שני מסלולים מרכזיים: הראשון יכלול הסבת מערכות ממקור דלקי לחשמל, מימן או גז טבעי, כולל הפסקת שימוש במזוט, גפ"מ, פטקוק וגז טבעי לצרכים מזהמים – עם מענקים של 40-50% מההשקעה, ועד תקרה של 3.5 מיליון שקל לפרויקט.
המסלול השני יכלול שדרוג מערכות חשמל לאפקטיביות יותר, כולל משאבות חום, מיזוגים ותשתיות תעשייתיות – עם מימון של
25-30% מההשקעה, גם כאן עד גובה של 3.5 מיליון שקל.
התכנית משתלבת בהיערכות הממשלה ליישום "מס הפחמן", במסגרתו עלה מס הבלו על דלקים פחמניים בינואר 2025. ההחמרה הזו שינתה את עלות התפעול במפעלים כבדים, ולכן המענקים החדשים אמורים לא רק לעודד מעבר לטכנולוגיות חדשות, אלא גם למנוע פגיעה תחרותית בגורמי תעשייה ישראליים מול מתחרים בחו"ל.
- מי המרוויחות ומי המפסידות אם איראן תחסום את מיצר הורמוז?
- איראן מכוונת לתשתיות האנרגיה של ישראל - ההצלחה חלקית מאוד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הכלים המשלימים למהלך החדש ישנם מענקי הסתגלות לחברות בגין מס הבלו ששילמו, במטרה לייצר ודאות כלכלית בתקופת המעבר. המענק יחושב ביחס ישיר לעלויות המיסוי, והוא יינתן לתקופה של
עד שש שנים.