אסדת גז קידוח תמר אסדה
צילום: אלבטרוס
חודש הגז

ספיישל גז בביזפורטל: כל מה שצריך לדעת על מאגר לוויתן

מאגר לוויתן - כמה גז יש בו? איפה הוא ממוקם? מה גודלו ועומקו? מה עלות הפיתוח של המאגר? איך הגז יועבר לישראל? וכיצד ישפיע על המשק הישראלי? פרק 18
מיקי קורנר | (2)

ספיישל גז בביזפורטל: כל מה שרציתם לדעת על הגז הטבעי בארץ ובעולם

  

תוכן בשיתוף איגוד תעשיות חיפושי הנפט והגז בישראל

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אורים ותומים 30/05/2019 13:28
    הגב לתגובה זו
    במקום שמדינת ישראל תתקדם לאנרגיות חדשות היא בוחרת לזהם להחליא ולהמית את אוכלוסייתה.. כי לתשובה אין למי למכור גז,אירופה כבר באנרגיות המתחדשות ומצרים יש מאגר גז ענק משלה... ואצלנו בונים תחנות כח בלב אוכלוסיה ואסדות על החופים במקום בלב ים.הכל כשר בעיני הממשלה המושחתת אפילו הקרבת העם על מזבח הון שלטון.
  • אחד שיודע 30/05/2019 18:21
    הגב לתגובה זו
    על מה אתה מדבר,מצד אחד חשובה לך הסביבה ומצד שני אתה שוכח שבני אדם יעבדו על ליויתן,מעבר לזה המדינה שלנו חייבת עצמאות באנרגיה לנוכח כח הנפט של השכנים שלנו,אני מחר בך אל תפרסם דברים שאין לך שום מושג אמיתי לגביהם,ואל תאחל לשום דבר להתפוצץ,שלך אזרח המדינה
יובל סקורניק, מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, צילום: אסף רביבויובל סקורניק, מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, צילום: אסף רביבו

שיכון ובינוי אנרגיה משקיעה כ-590 מיליון שקל בפרויקט סולארי לאגירה

שיכון ובינוי אנרגיה, באמצעות חברת הבת נגב אנרגיה, תקים פרויקט פוטו-וולטאי משולב מערכת אגירה באשלים, במסגרת הסכם זיכיון שנחתם עם המדינה; הפרויקט יפעל עד אוגוסט 2043 ויהווה חלק מהמתקן הקיים בתחום האנרגיות המתחדשות באתר אשלים

רן קידר |

שיכון ובינוי אנרגיה שוב אנרגיה 0%   , באמצעות חברת הבת נגב אנרגיה, תקים פרויקט פוטו-וולטאי משולב מערכת אגירה באשלים, במסגרת הסכם זיכיון שנחתם עם המדינה. הפרויקט יפעל עד אוגוסט 2043 ויהווה חלק מהמתקן הקיים בתחום האנרגיות המתחדשות באתר אשלים.

הפרויקט יכלול מתקן פוטו-וולטאי בהספק של 150 מגה-וואט, לצד מערכת אגירת אנרגיה בהספק של 460 מגה-וואט-שעה. ההקמה תתבצע במקביל לשטח פנוי שנותר בין הפאנלים התרמו-סולאריים הקיימים במתקן שהוקם על ידי נגב אנרגיה, חברת בת של שיכון ובינוי אנרגיה המחזיקה ב-50% מהזכויות בו. השילוב הזה מאפשר ניצול מיטבי של השטח הקיים, כולל תשתיות ומערכות ניהול חשמל, וממייעל את עלויות ההקמה והתפעול.

ההסכם עם המדינה מבוסס על מודל Build Own Transfer (BOT), לפיו החברה תבנה, תפעיל ותעביר את הפרויקט לרשות המדינה בסיום תקופת הזיכיון בשנת 2043.

השקעה משמעותית בשוק האנרגיה הירוקה

שיכון ובינוי אנרגיה מעריכה כי עלות הקמת הפרויקט תעמוד על כ-573 עד 603 מיליון שקל, בממוצע 590 מיליון שקל. ההכנסות המשוערות מהפרויקט בהפעלתו המלאה, המתוכננת לשנת 2027, נעות בין 73 ל-93 מיליון שקל, כאשר הרווח התפעולי-תזרימי (EBITDA) צפוי לנוע בטווח 37-53 מיליון שקל.

הפרויקט ממחיש את ההתפתחות המואצת בתחום ייצור החשמל מהשמש בשילוב עם אגירת אנרגיה בישראל. מתקני אגירה משולבים הם עדיין בשלב התפתחות, אך הם צפויים להגדיל את יכולות הניהול והגמישות של מערכות החשמל, להפחית עומסים בשעות שיא ולהאיץ את המעבר למקורות אנרגיה מתחדשים.

בישראל, השוק לאנרגיה סולארית נמצא בצמיחה מתמדת, עם התקדמות משמעותית בתחום האגירה. בשנים האחרונות, ממשלת ישראל קידמה מספר רפורמות להגברת השימוש באנרגיה מתחדשת, כולל הטבות מס והקלות ביורוקרטיות לפרויקטים סולאריים.