ה-AI דורשת חשמל - מי יספק לה אותו? התחום שעומד להמריא
אנרגיה מתחדשת, גז או אנרגיה גרעינית - איזה פתרון צפוי להיבחר על ידי ענקיות הטק לייצור חשמל לשימושי AI?
מהפכת הבינה המלאכותית כבר כאן והיא צריכה אנרגיה מאחורי המודלים החכמים, האלגוריתמים המשוכללים והמרכזים הענקיים שמפעילים אותם, מסתתר אתגר עצום: צריכת חשמל שלא מפסיקה לגדול. ספקי האנרגיה מבינים את זה, ובכנס האנרגיה CERAWeek שנערך בטקסס, בכירי התעשייה דיברו על הצורך בהיערכות חדשה – כזו שתוכל לעמוד בדרישות החשמל האדירות של מרכזי הנתונים. ג'ו דומינגז, מנכ"ל Constellation Energy, אחת מספקיות האנרגיה הגדולות בארה"ב, הסביר שהשוק השתנה. "אם בעבר מפעילי מרכזי נתונים חיפשו עשרות אפשרויות לפני שהחליטו איפה להקים חוות שרתים, היום הם מבינים שהם צריכים מקור כוח יציב ונקי – ורוצים הבטחה שאספקת החשמל תהיה בטוחה לשנים קדימה".
הלקוחות העיקריים שמובילים את הדרישה הם ענקיות הטכנולוגיה כמו מיקרוסופט, אמזון וגוגל, שמעמידות בראש סדר העדיפויות שלהן אנרגיה ירוקה ויציבה. לעומת זאת, מפעילי מרכזי נתונים קטנים יותר מתמקדים בעיקר בעלות ובזמינות של החשמל.
הגרעין חוזר: למה חברות טכנולוגיה משקיעות בכורים?
אם יש משהו שחוזר בשיחות עם ספקי האנרגיה, זה אנרגיה גרעינית. במשך שנים הגרעין נחשב מורכב ויקר, אבל היום הוא נתפס כפתרון המתאים ביותר לצרכים של מרכזי הנתונים – אספקת חשמל קבועה, אמינה וללא פליטות מזהמים. מיקרוסופט כבר חתמה על עסקה עם Constellation Energy להפעלת כור גרעיני ישן ב-Three Mile Island, ואתר נוסף של Talen Energy נרכש על ידי אמזון. "העסקאות האלו מורכבות ודורשות השקעות של 5 עד 10 מיליארד דולר כל אחת", מסביר דומינגז. "זה לא משהו שסוגרים ביום – המשא ומתן יכול להימשך חצי שנה או יותר, גם אחרי שסיכמנו על תנאים פיננסיים".
הממשל האמריקאי, שמבין את גודל הדרישה, מנסה להקל על הרגולציה כדי לאפשר להקים כורים חדשים בקצב מהיר יותר. אבל כמו תמיד כשמדובר בגרעין, מדובר בתהליך ארוך – ואף אחד לא מצפה שזה יקרה בן לילה.
- שינוי במדיניות האנרגיה האמריקאית: יותר גרעין ודלק פוסילי, פחות אנרגיה מתחדשת
- ממשל טראמפ מקדם כורים גרעיניים בהיקף 80 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה עם הגז הטבעי? עדיין בשוק, אבל יקר מתמיד
לצד ההתלהבות מהגרעין, הגז הטבעי עדיין משחק תפקיד מרכזי. חברות כמו Constellation Energy ו-NextEra Energy הודיעו שהן משקיעות סכומים משמעותיים בהרחבת תחנות כוח מבוססות גז, כי למרות הצמיחה באנרגיות מתחדשות, המעבר אליהן ייקח זמן. אבל יש בעיה אחת: המחירים של הקמת תחנות כוח קפצו בצורה משמעותית. לדברי ג'ון קצ'ם, מנכ"ל NextEra, תוך שנתיים בלבד העלות עלתה פי שלושה. "ב-2022, העלות של הקמת מתקן גז הייתה 785 דולר לקילו-ואט. היום? 2,400 דולר לקילו-ואט. וזה רק ימשיך לעלות".
אז איך ייראה שוק האנרגיה בעידן הבינה המלאכותית?
השאלה הגדולה היא איך התעשייה תעמוד בביקוש האדיר לחשמל, שצפוי לזנק. לפי קצ'ם, אין פתרון קסם – התשובה היא שילוב של כמה מקורות אנרגיה במקביל: אנרגיה גרעינית תספק חשמל קבוע לטווח ארוך בשילוב של גז טבעי שישמש לגיבוי ולתקופות של ביקוש שיא יספקו חלק משמעותי מהאנריגה וגם - אנרגיה מתחדשת כמו רוח ושמש תהיה הפתרון המשלים שיקטין עלויות והוא צפוי לעלות במשקל האנריגה הכוללת בהתמדה. "אנחנו נכנסים לעידן שבו הצורך באנרגיה יגדל בצורה חסרת תקדים", מסכם קצ'ם. "מי שלא יתכונן בהתאם – פשוט יישאר מאחור"
- 2.אנונימי 08/12/2025 19:51הגב לתגובה זופתרון המימן זמין ומצמצם משמעותית את הצורך בהשקעה עצומה בתשתיות ומספק אמינות ויציבות בדיוק כפי שנדרש עבור השרתים . למה להשאר מאחור כשאפשר לפרוץ קדימה.
- 1.כמו תמיד ישראל נמצאת בסוף השורה...גז...נפט...מחירי חשמל בשמיים (ל"ת)בחאליק 15/03/2025 22:02הגב לתגובה זו
החתימה על הזיכיוןמתקן סולארי עם אגירה יוקם באשלים: שו"ב אנרגיה וקרן נוי קיבלו זיכיון
הפרויקט, שיוקם בתוך מתחם תרמו-סולארי קיים בנגב, ישלב ייצור חשמל סולארי ומערכות אגירה בהיקף גדול. ההקמה צפויה להתחיל בתחילת 2026 ולהימשך כשנה וחצי, בעלות של עד כ-600 מיליון שקל. עם תחילת ההפעלה המסחרית, החשמל יימכר במחירי שוק למנהל מערכת החשמל
שיכון ובינוי אנרגיה וקרן נוי הודיעו על חתימה על הסכם זיכיון עם מדינת ישראל להקמה, מימון, תפעול ותחזוקה של מתקן סולארי בשילוב מערכות אגירת אנרגיה באתר אשלים שבנגב. הפרויקט יוקם במתכונת BOT, שבמסגרתה היזמים מקימים ומפעילים את המתקן ולאחר תום תקופת הזיכיון הוא עובר לבעלות המדינה. המתקן יוקם באמצעות נגב אנרגיה PV, שמוחזקת בבעלות שווה של שיכון ובינוי אנרגיה וקרן נוי. לפי הודעת החברות, ההספק המותקן צפוי להגיע לכ-150 מגה ואט, לצד קיבולת אגירה של כ-460 מגה ואט לשעה. השילוב הזה נועד לאפשר אספקת חשמל גם בשעות שבהן השמש אינה זמינה, בעיקר בשעות הערב, ולתרום ליציבות רשת החשמל.
הפרויקט יוקם בתוך השטח של המתקן התרמו־סולארי שפועל כיום באשלים. בכך, לפי החברות, מתאפשר שימוש בתשתיות קיימות ובקרקע שכבר הוקצתה לייצור אנרגיה, ללא צורך בהקצאת
שטחים חדשים. מדובר במהלך שמחבר בין ייצור תרמו־סולארי קיים לבין ייצור פוטו־וולטאי ואגירה - שילוב שאינו נפוץ בפרויקטים בהיקף כזה. עלות ההקמה הצפויה מוערכת בטווח של 603-573 מיליון שקל. ההכנסות השנתיות בשנת פעילות מלאה נאמדות בטווח של 93-73 מיליון שקל, עם EBITDA
חזוי של 53-37 מיליון שקל.
לאחר סיום עבודות ההקמה וקבלת האישורים הרגולטוריים, המתקן צפוי להתחיל בפעילות מסחרית. החשמל שייוצר בו יימכר למנהל מערכת החשמל במחירי שוק, ובמקביל תיבחן אפשרות למכירת מכסות זמינות במסגרת הסכמים בילטרליים. לפי הערכות החברות, עבודות ההקמה צפויות להתחיל ברבעון הראשון של 2026 ולהימשך כ-18 חודשים.
מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, יובל סקורניק, מסר לאחר פרסום ההודעה כי “החתימה על הסכם הזיכיון באשלים מהווה ציון דרך משמעותי עבור החברה ומדגישה את יכולותינו בהובלת פרויקטים מורכבים המשלבים ייצור חשמל ואגירה”. לדבריו, מדובר בהמשך מימוש צבר הפרויקטים של החברה בישראל.
- מאחורי הקלעים: מי מנסה לקנות את שיכון ובינוי אנרגיה ולמה המניה ממריאה?
- כ-3,000 יח"ד: "קריית אתא מערב" של שיכון ובינוי נדל"ן יוצאת לדרך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מקרן נוי נמסר כי הפרויקט מבוסס על שילוב של טכנולוגיה פוטו־וולטאית ומערכות אגירה על גבי תשתית קיימת. בהודעת הקרן צוין כי “בחרנו להוביל מהלך מורכב של ‘הלבשת’ טכנולוגיה פוטו־וולטאית ואגירה מודרנית על תשתית קיימת, מתוך הבנה שיעילות בניצול הקרקע היא צו השעה”, וכי המהלך נועד גם לספק תשואה למשקיעים לצד תרומה למשק האנרגיה.
