ה-AI דורשת חשמל - מי יספק לה אותו? התחום שעומד להמריא
אנרגיה מתחדשת, גז או אנרגיה גרעינית - איזה פתרון צפוי להיבחר על ידי ענקיות הטק לייצור חשמל לשימושי AI?
מהפכת הבינה המלאכותית כבר כאן והיא צריכה אנרגיה מאחורי המודלים החכמים, האלגוריתמים המשוכללים והמרכזים הענקיים שמפעילים אותם, מסתתר אתגר עצום: צריכת חשמל שלא מפסיקה לגדול. ספקי האנרגיה מבינים את זה, ובכנס האנרגיה CERAWeek שנערך בטקסס, בכירי התעשייה דיברו על הצורך בהיערכות חדשה – כזו שתוכל לעמוד בדרישות החשמל האדירות של מרכזי הנתונים. ג'ו דומינגז, מנכ"ל Constellation Energy, אחת מספקיות האנרגיה הגדולות בארה"ב, הסביר שהשוק השתנה. "אם בעבר מפעילי מרכזי נתונים חיפשו עשרות אפשרויות לפני שהחליטו איפה להקים חוות שרתים, היום הם מבינים שהם צריכים מקור כוח יציב ונקי – ורוצים הבטחה שאספקת החשמל תהיה בטוחה לשנים קדימה".
הלקוחות העיקריים שמובילים את הדרישה הם ענקיות הטכנולוגיה כמו מיקרוסופט, אמזון וגוגל, שמעמידות בראש סדר העדיפויות שלהן אנרגיה ירוקה ויציבה. לעומת זאת, מפעילי מרכזי נתונים קטנים יותר מתמקדים בעיקר בעלות ובזמינות של החשמל.
הגרעין חוזר: למה חברות טכנולוגיה משקיעות בכורים?
אם יש משהו שחוזר בשיחות עם ספקי האנרגיה, זה אנרגיה גרעינית. במשך שנים הגרעין נחשב מורכב ויקר, אבל היום הוא נתפס כפתרון המתאים ביותר לצרכים של מרכזי הנתונים – אספקת חשמל קבועה, אמינה וללא פליטות מזהמים. מיקרוסופט כבר חתמה על עסקה עם Constellation Energy להפעלת כור גרעיני ישן ב-Three Mile Island, ואתר נוסף של Talen Energy נרכש על ידי אמזון. "העסקאות האלו מורכבות ודורשות השקעות של 5 עד 10 מיליארד דולר כל אחת", מסביר דומינגז. "זה לא משהו שסוגרים ביום – המשא ומתן יכול להימשך חצי שנה או יותר, גם אחרי שסיכמנו על תנאים פיננסיים".
הממשל האמריקאי, שמבין את גודל הדרישה, מנסה להקל על הרגולציה כדי לאפשר להקים כורים חדשים בקצב מהיר יותר. אבל כמו תמיד כשמדובר בגרעין, מדובר בתהליך ארוך – ואף אחד לא מצפה שזה יקרה בן לילה.
- שינוי במדיניות האנרגיה האמריקאית: יותר גרעין ודלק פוסילי, פחות אנרגיה מתחדשת
- ממשל טראמפ מקדם כורים גרעיניים בהיקף 80 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה עם הגז הטבעי? עדיין בשוק, אבל יקר מתמיד
לצד ההתלהבות מהגרעין, הגז הטבעי עדיין משחק תפקיד מרכזי. חברות כמו Constellation Energy ו-NextEra Energy הודיעו שהן משקיעות סכומים משמעותיים בהרחבת תחנות כוח מבוססות גז, כי למרות הצמיחה באנרגיות מתחדשות, המעבר אליהן ייקח זמן. אבל יש בעיה אחת: המחירים של הקמת תחנות כוח קפצו בצורה משמעותית. לדברי ג'ון קצ'ם, מנכ"ל NextEra, תוך שנתיים בלבד העלות עלתה פי שלושה. "ב-2022, העלות של הקמת מתקן גז הייתה 785 דולר לקילו-ואט. היום? 2,400 דולר לקילו-ואט. וזה רק ימשיך לעלות".
אז איך ייראה שוק האנרגיה בעידן הבינה המלאכותית?
השאלה הגדולה היא איך התעשייה תעמוד בביקוש האדיר לחשמל, שצפוי לזנק. לפי קצ'ם, אין פתרון קסם – התשובה היא שילוב של כמה מקורות אנרגיה במקביל: אנרגיה גרעינית תספק חשמל קבוע לטווח ארוך בשילוב של גז טבעי שישמש לגיבוי ולתקופות של ביקוש שיא יספקו חלק משמעותי מהאנריגה וגם - אנרגיה מתחדשת כמו רוח ושמש תהיה הפתרון המשלים שיקטין עלויות והוא צפוי לעלות במשקל האנריגה הכוללת בהתמדה. "אנחנו נכנסים לעידן שבו הצורך באנרגיה יגדל בצורה חסרת תקדים", מסכם קצ'ם. "מי שלא יתכונן בהתאם – פשוט יישאר מאחור"
- 2.אנונימי 08/12/2025 19:51הגב לתגובה זופתרון המימן זמין ומצמצם משמעותית את הצורך בהשקעה עצומה בתשתיות ומספק אמינות ויציבות בדיוק כפי שנדרש עבור השרתים . למה להשאר מאחור כשאפשר לפרוץ קדימה.
- 1.כמו תמיד ישראל נמצאת בסוף השורה...גז...נפט...מחירי חשמל בשמיים (ל"ת)בחאליק 15/03/2025 22:02הגב לתגובה זו
קידוח גז (רשתות)מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש
בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.
ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.
עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה
השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.
בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.
- קטאר מתעצמת במיזמי AI - עסקה של 20 מיליארד עם ברוקפילד
- ארה״ב וקטאר נגד אירופה: חוק הקיימות החדש יוביל להפסקת מסחר וסנקציות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותמבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים
המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים
וציבוריים
משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.
על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.
מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.
במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.
- מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.
