ה-AI דורשת חשמל - מי יספק לה אותו? התחום שעומד להמריא
אנרגיה מתחדשת, גז או אנרגיה גרעינית - איזה פתרון צפוי להיבחר על ידי ענקיות הטק לייצור חשמל לשימושי AI?
מהפכת הבינה המלאכותית כבר כאן והיא צריכה אנרגיה מאחורי המודלים החכמים, האלגוריתמים המשוכללים והמרכזים הענקיים שמפעילים אותם, מסתתר אתגר עצום: צריכת חשמל שלא מפסיקה לגדול. ספקי האנרגיה מבינים את זה, ובכנס האנרגיה CERAWeek שנערך בטקסס, בכירי התעשייה דיברו על הצורך בהיערכות חדשה – כזו שתוכל לעמוד בדרישות החשמל האדירות של מרכזי הנתונים. ג'ו דומינגז, מנכ"ל Constellation Energy, אחת מספקיות האנרגיה הגדולות בארה"ב, הסביר שהשוק השתנה. "אם בעבר מפעילי מרכזי נתונים חיפשו עשרות אפשרויות לפני שהחליטו איפה להקים חוות שרתים, היום הם מבינים שהם צריכים מקור כוח יציב ונקי – ורוצים הבטחה שאספקת החשמל תהיה בטוחה לשנים קדימה".
הלקוחות העיקריים שמובילים את הדרישה הם ענקיות הטכנולוגיה כמו מיקרוסופט, אמזון וגוגל, שמעמידות בראש סדר העדיפויות שלהן אנרגיה ירוקה ויציבה. לעומת זאת, מפעילי מרכזי נתונים קטנים יותר מתמקדים בעיקר בעלות ובזמינות של החשמל.
הגרעין חוזר: למה חברות טכנולוגיה משקיעות בכורים?
אם יש משהו שחוזר בשיחות עם ספקי האנרגיה, זה אנרגיה גרעינית. במשך שנים הגרעין נחשב מורכב ויקר, אבל היום הוא נתפס כפתרון המתאים ביותר לצרכים של מרכזי הנתונים – אספקת חשמל קבועה, אמינה וללא פליטות מזהמים. מיקרוסופט כבר חתמה על עסקה עם Constellation Energy להפעלת כור גרעיני ישן ב-Three Mile Island, ואתר נוסף של Talen Energy נרכש על ידי אמזון. "העסקאות האלו מורכבות ודורשות השקעות של 5 עד 10 מיליארד דולר כל אחת", מסביר דומינגז. "זה לא משהו שסוגרים ביום – המשא ומתן יכול להימשך חצי שנה או יותר, גם אחרי שסיכמנו על תנאים פיננסיים".
הממשל האמריקאי, שמבין את גודל הדרישה, מנסה להקל על הרגולציה כדי לאפשר להקים כורים חדשים בקצב מהיר יותר. אבל כמו תמיד כשמדובר בגרעין, מדובר בתהליך ארוך – ואף אחד לא מצפה שזה יקרה בן לילה.
- שינוי במדיניות האנרגיה האמריקאית: יותר גרעין ודלק פוסילי, פחות אנרגיה מתחדשת
- ממשל טראמפ מקדם כורים גרעיניים בהיקף 80 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה עם הגז הטבעי? עדיין בשוק, אבל יקר מתמיד
לצד ההתלהבות מהגרעין, הגז הטבעי עדיין משחק תפקיד מרכזי. חברות כמו Constellation Energy ו-NextEra Energy הודיעו שהן משקיעות סכומים משמעותיים בהרחבת תחנות כוח מבוססות גז, כי למרות הצמיחה באנרגיות מתחדשות, המעבר אליהן ייקח זמן. אבל יש בעיה אחת: המחירים של הקמת תחנות כוח קפצו בצורה משמעותית. לדברי ג'ון קצ'ם, מנכ"ל NextEra, תוך שנתיים בלבד העלות עלתה פי שלושה. "ב-2022, העלות של הקמת מתקן גז הייתה 785 דולר לקילו-ואט. היום? 2,400 דולר לקילו-ואט. וזה רק ימשיך לעלות".
אז איך ייראה שוק האנרגיה בעידן הבינה המלאכותית?
השאלה הגדולה היא איך התעשייה תעמוד בביקוש האדיר לחשמל, שצפוי לזנק. לפי קצ'ם, אין פתרון קסם – התשובה היא שילוב של כמה מקורות אנרגיה במקביל: אנרגיה גרעינית תספק חשמל קבוע לטווח ארוך בשילוב של גז טבעי שישמש לגיבוי ולתקופות של ביקוש שיא יספקו חלק משמעותי מהאנריגה וגם - אנרגיה מתחדשת כמו רוח ושמש תהיה הפתרון המשלים שיקטין עלויות והוא צפוי לעלות במשקל האנריגה הכוללת בהתמדה. "אנחנו נכנסים לעידן שבו הצורך באנרגיה יגדל בצורה חסרת תקדים", מסכם קצ'ם. "מי שלא יתכונן בהתאם – פשוט יישאר מאחור"
- 2.אנונימי 08/12/2025 19:51הגב לתגובה זופתרון המימן זמין ומצמצם משמעותית את הצורך בהשקעה עצומה בתשתיות ומספק אמינות ויציבות בדיוק כפי שנדרש עבור השרתים . למה להשאר מאחור כשאפשר לפרוץ קדימה.
- 1.כמו תמיד ישראל נמצאת בסוף השורה...גז...נפט...מחירי חשמל בשמיים (ל"ת)בחאליק 15/03/2025 22:02הגב לתגובה זו

מחירי הגז באירופה: ירידה שנתית של 40% - האם היציבות תימשך?
החוזים על הגז במדד ההולנדי TTF נסחרים סביב 28 אירו ל-MWh, למרות שמלאי האחסון נמוך מהרגיל. עונת חימום מתונה, זרימה סדירה מנורווגיה ועלייה ביבוא LNG שומרים על השקט, אבל תחזית קור ותקלות בצפון הים עוד יכולות לשנות את הטון
מחירי הגז הטבעי באירופה רושמים את הירידה השנתית החדה ביותר מאז 2023, והם מסיימים את השנה סביב מינוס 40% מול תחילתה. בחוזים העתידיים של מדד המסחר ההולנדי TTF, שמכתיב במידה רבה את הטון לכל היבשת, המחיר נע סביב 28 אירו ל-MWh. זה תמחור שנראה נמוך יחסית על רקע פתיחת עונת החימום והעובדה שמלאי האחסון מתחיל את החורף מתחת לממוצע.
השוק נראה יותר כמו מערכת שמחפשת איזון תפעולי ופחות כמו משבר מתגלגל. אחרי כמה שנים שבהן כל שיבוש קטן התגלגל לקפיצות חדות, הפוקוס עובר לשאלה פשוטה יותר, האם ההיצע מגיע בקצב שמכסה את הביקוש היומי, גם כשנקודת הפתיחה של המלאים פחות נוחה.
מה מחזיק את המחיר נמוך, וסוגיית האחסון
אחד הגורמים המרכזיים הוא עונת חימום מתונה יחסית בתחילתה, שמורידה לחץ מהביקוש לחימום ומאטה את קצב המשיכות מהאחסון. כשאין גל קור ממושך בשלב הזה, השוק מקבל מרווח נשימה שמקטין את פרמיית הסיכון בחוזים הקרובים.
במקביל, נורווגיה ממשיכה להיות עוגן לאירופה דרך צינורות הגז, וברוב הזמן הזרימה נשארת סדירה. לצד זה, יבוא הגז הטבעי הנוזלי LNG גדל משמעותית, והאירופים מושכים מטענים לפי הצורך. לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית, יבוא ה LNG לאירופה עולה השנה בכ 25% ומגיע לשיא, עם 92 מיליארד מטר מעוקב במחצית הראשונה של השנה.
- משרד האנרגיה בוחן ייצור אנרגיה לישראל בים
- מהמסכים לשטח: למה קרנות הגידור מרחיבות פעילות ישירה בשוק הסחורות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לתמונה הזו נכנס גם שינוי בהרכב המקורות. מעקב אחר תנועות מטענים מצביע על כך שמטענים מארהב מהווים בערך 56% מיבוא ה LNG של אירופה השנה, מה שתורם לרצף אספקה ומקטין את הרגישות לאירועים נקודתיים באזורי הפקה אחרים.

מחירי הגז באירופה: ירידה שנתית של 40% - האם היציבות תימשך?
החוזים על הגז במדד ההולנדי TTF נסחרים סביב 28 אירו ל-MWh, למרות שמלאי האחסון נמוך מהרגיל. עונת חימום מתונה, זרימה סדירה מנורווגיה ועלייה ביבוא LNG שומרים על השקט, אבל תחזית קור ותקלות בצפון הים עוד יכולות לשנות את הטון
מחירי הגז הטבעי באירופה רושמים את הירידה השנתית החדה ביותר מאז 2023, והם מסיימים את השנה סביב מינוס 40% מול תחילתה. בחוזים העתידיים של מדד המסחר ההולנדי TTF, שמכתיב במידה רבה את הטון לכל היבשת, המחיר נע סביב 28 אירו ל-MWh. זה תמחור שנראה נמוך יחסית על רקע פתיחת עונת החימום והעובדה שמלאי האחסון מתחיל את החורף מתחת לממוצע.
השוק נראה יותר כמו מערכת שמחפשת איזון תפעולי ופחות כמו משבר מתגלגל. אחרי כמה שנים שבהן כל שיבוש קטן התגלגל לקפיצות חדות, הפוקוס עובר לשאלה פשוטה יותר, האם ההיצע מגיע בקצב שמכסה את הביקוש היומי, גם כשנקודת הפתיחה של המלאים פחות נוחה.
מה מחזיק את המחיר נמוך, וסוגיית האחסון
אחד הגורמים המרכזיים הוא עונת חימום מתונה יחסית בתחילתה, שמורידה לחץ מהביקוש לחימום ומאטה את קצב המשיכות מהאחסון. כשאין גל קור ממושך בשלב הזה, השוק מקבל מרווח נשימה שמקטין את פרמיית הסיכון בחוזים הקרובים.
במקביל, נורווגיה ממשיכה להיות עוגן לאירופה דרך צינורות הגז, וברוב הזמן הזרימה נשארת סדירה. לצד זה, יבוא הגז הטבעי הנוזלי LNG גדל משמעותית, והאירופים מושכים מטענים לפי הצורך. לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית, יבוא ה LNG לאירופה עולה השנה בכ 25% ומגיע לשיא, עם 92 מיליארד מטר מעוקב במחצית הראשונה של השנה.
- משרד האנרגיה בוחן ייצור אנרגיה לישראל בים
- מהמסכים לשטח: למה קרנות הגידור מרחיבות פעילות ישירה בשוק הסחורות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לתמונה הזו נכנס גם שינוי בהרכב המקורות. מעקב אחר תנועות מטענים מצביע על כך שמטענים מארהב מהווים בערך 56% מיבוא ה LNG של אירופה השנה, מה שתורם לרצף אספקה ומקטין את הרגישות לאירועים נקודתיים באזורי הפקה אחרים.
