טראמפ
טראמפ

טראמפ מקדם צינור גז שיחסוך למשפחות בניו יורק עד 5,000 דולר בשנה

טראמפ: "זה אחד האזורים היקרים ביותר בעולם מבחינת אנרגיה, וזה פשוט לא צריך להיות כך"

עמית בר | (6)

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מקדם תוכנית שאפתנית להנחת צינור גז טבעי, שאמור להוזיל משמעותית את עלויות האנרגיה לתושבי ניו יורק, קונטיקט וניו אינגלנד. לפי ההערכות, הצינור יוכל להביא לחיסכון של עד 5,000 דולר בשנה לכל משפחה – 2,500 דולר רק על חימום הבית ועוד 2,500 דולר על הוצאות אנרגיה אחרות. "זה אחד האזורים היקרים ביותר בעולם מבחינת אנרגיה, וזה פשוט לא צריך להיות כך," אמר טראמפ.

תוכנית שאפתנית – אבל אפשרית?

צינור הגז המדובר נועד לפתור את אחת הבעיות הוותיקות של תושבי החוף המזרחי: מחירי האנרגיה הגבוהים. כרגע, אזורים רבים בניו אינגלנד תלויים בדלק לחימום בתים – שיטה יקרה ומזהמת יותר בהשוואה לגז טבעי. הבעיה היא שעד היום לא הצליחו להקים את הצינור בשל חסמים בירוקרטיים והתנגדויות פוליטיות, בעיקר ממדינת ניו יורק.

לפי מזכיר האנרגיה של ארה"ב, כריס רייט, הפעם יש סיכוי ממשי שהתוכנית תצא לפועל: "הצינור הזה הוא ניצחון לכולם – מחירים נמוכים יותר, חימום נקי וזול יותר, מקומות עבודה חדשים, ופיתוח כלכלי באזורי פריפריה שזקוקים לזה. אין שום היגיון לעצור את זה."

שינוי מדיניות דרמטי בתחום האנרגיה

תוכנית הצינור משתלבת במאמץ רחב יותר של ממשל טראמפ לשנות לחלוטין את מדיניות האנרגיה של ארה"ב. רק השבוע הכריז הממשל על צעדי דה-רגולציה נרחבים – בהם ביטול דרישות מחמירות למפעלי ייצור, הקלות משמעותיות על קידוחי נפט וגז, והסרת מחסומים ביורוקרטיים שהקשו על פיתוח תשתיות אנרגיה.

"הרגולציה של ממשל ביידן לא הייתה באמת על איכות הסביבה – היא הייתה ניסיון להקטין את השימוש בדלקים מאובנים בכל מחיר, גם אם זה פוגע בכלכלה האמריקאית," אמר רייט. "עכשיו אנחנו מחזירים את ההיגיון. המטרה שלנו היא אוויר נקי, מים נקיים – אבל בלי לשתק את הכלכלה."

משבר מחירי האנרגיה – והקשר לבינה מלאכותית

מעבר למחירי הדלקים הביתיים, אחת הסיבות שהממשל פועל במהירות היא הביקוש הגובר לאנרגיה מצד חברות טכנולוגיה. מרכזי הנתונים של חברות הבינה המלאכותית צורכים כמויות אדירות של חשמל, וארה"ב מתמודדת עם צורך דחוף להגדיל את ייצור האנרגיה כדי לשמור על היתרון הטכנולוגי שלה מול סין.

"אם לא נספק אנרגיה זולה ובשפע, מרכזי הנתונים האלה יוקמו במקומות אחרים – וזה אומר הפסד כלכלי ענק," הזהיר רייט. "אסור לנו לתת לזה לקרות."

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

מה יקרה בהמשך?

הדיונים על הצינור עדיין בעיצומם, אבל מקורות בבית הלבן מעריכים שהפרויקט עשוי לקבל אור ירוק עוד לפני סוף השנה. טראמפ עצמו משדר אופטימיות: "אנחנו נעשה את זה – כי אין סיבה הגיונית לא לעשות את זה." השאלה הגדולה היא האם המדינות המתנגדות ינסו שוב לחסום את הפרויקט, או שהפעם – לנוכח מחירי האנרגיה הגבוהים והתמיכה הציבורית הגוברת – הן ייאלצו לוותר.


תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    טראמפ פושט רגל סדרתי 18/03/2025 14:40
    הגב לתגובה זו
    בסך הכל ירש הון עתק מאבא שלוטראמפ כבר פשט רגל 5 פעמים אף אחד לא מאמין למילה שלו
  • 2.
    השמאל תמיד דפק את הכלכלה. שמאל כשלון כלכלי. תמיד. (ל"ת)
    סטנלי פישר 15/03/2025 08:23
    הגב לתגובה זו
  • לא נכון. יחימוביץ היתה גאון כלכלי ! (ל"ת)
    אנונימי 20/03/2025 08:58
    הגב לתגובה זו
  • תקנה מטראמפ ווילה על חוף עזה חחח (ל"ת)
    וילות על חוף עזה 18/03/2025 14:38
    הגב לתגובה זו
  • הממשל צריך רק לספק רישיונותכסף יש בשפע (ל"ת)
    עושה חשבון 15/03/2025 15:04
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    באפט יושב על מזומנים 15/03/2025 04:12
    הגב לתגובה זו
    ארהב בצרות יש לארהב חוב של כ 37 טריליון דולר לסין.הבורסה בארהב תמשיך ותרד ארהב הולכת למיתון.
יובל סקורניק, מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, צילום: אסף רביבויובל סקורניק, מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, צילום: אסף רביבו

שיכון ובינוי אנרגיה משקיעה כ-590 מיליון שקל בפרויקט סולארי לאגירה

שיכון ובינוי אנרגיה, באמצעות חברת הבת נגב אנרגיה, תקים פרויקט פוטו-וולטאי משולב מערכת אגירה באשלים, במסגרת הסכם זיכיון שנחתם עם המדינה; הפרויקט יפעל עד אוגוסט 2043 ויהווה חלק מהמתקן הקיים בתחום האנרגיות המתחדשות באתר אשלים

רן קידר |

שיכון ובינוי אנרגיה שוב אנרגיה 0.44%   , באמצעות חברת הבת נגב אנרגיה, תקים פרויקט פוטו-וולטאי משולב מערכת אגירה באשלים, במסגרת הסכם זיכיון שנחתם עם המדינה. הפרויקט יפעל עד אוגוסט 2043 ויהווה חלק מהמתקן הקיים בתחום האנרגיות המתחדשות באתר אשלים.

הפרויקט יכלול מתקן פוטו-וולטאי בהספק של 150 מגה-וואט, לצד מערכת אגירת אנרגיה בהספק של 460 מגה-וואט-שעה. ההקמה תתבצע במקביל לשטח פנוי שנותר בין הפאנלים התרמו-סולאריים הקיימים במתקן שהוקם על ידי נגב אנרגיה, חברת בת של שיכון ובינוי אנרגיה המחזיקה ב-50% מהזכויות בו. השילוב הזה מאפשר ניצול מיטבי של השטח הקיים, כולל תשתיות ומערכות ניהול חשמל, וממייעל את עלויות ההקמה והתפעול.

ההסכם עם המדינה מבוסס על מודל Build Own Transfer (BOT), לפיו החברה תבנה, תפעיל ותעביר את הפרויקט לרשות המדינה בסיום תקופת הזיכיון בשנת 2043.

השקעה משמעותית בשוק האנרגיה הירוקה

שיכון ובינוי אנרגיה מעריכה כי עלות הקמת הפרויקט תעמוד על כ-573 עד 603 מיליון שקל, בממוצע 590 מיליון שקל. ההכנסות המשוערות מהפרויקט בהפעלתו המלאה, המתוכננת לשנת 2027, נעות בין 73 ל-93 מיליון שקל, כאשר הרווח התפעולי-תזרימי (EBITDA) צפוי לנוע בטווח 37-53 מיליון שקל.

הפרויקט ממחיש את ההתפתחות המואצת בתחום ייצור החשמל מהשמש בשילוב עם אגירת אנרגיה בישראל. מתקני אגירה משולבים הם עדיין בשלב התפתחות, אך הם צפויים להגדיל את יכולות הניהול והגמישות של מערכות החשמל, להפחית עומסים בשעות שיא ולהאיץ את המעבר למקורות אנרגיה מתחדשים.

בישראל, השוק לאנרגיה סולארית נמצא בצמיחה מתמדת, עם התקדמות משמעותית בתחום האגירה. בשנים האחרונות, ממשלת ישראל קידמה מספר רפורמות להגברת השימוש באנרגיה מתחדשת, כולל הטבות מס והקלות ביורוקרטיות לפרויקטים סולאריים.

גזי חממה - נפט
צילום: PIXBAY

מחירי הגז באירופה: ירידה שנתית של 40% - האם היציבות תימשך?

החוזים על הגז במדד ההולנדי TTF נסחרים סביב 28 אירו ל-MWh, למרות שמלאי האחסון נמוך מהרגיל. עונת חימום מתונה, זרימה סדירה מנורווגיה ועלייה ביבוא LNG שומרים על השקט, אבל תחזית קור ותקלות בצפון הים עוד יכולות לשנות את הטון

ליאור דנקנר |

מחירי הגז הטבעי באירופה רושמים את הירידה השנתית החדה ביותר מאז 2023, והם מסיימים את השנה סביב מינוס 40% מול תחילתה. בחוזים העתידיים של מדד המסחר ההולנדי TTF, שמכתיב במידה רבה את הטון לכל היבשת, המחיר נע סביב 28 אירו ל-MWh. זה תמחור שנראה נמוך יחסית על רקע פתיחת עונת החימום והעובדה שמלאי האחסון מתחיל את החורף מתחת לממוצע.

השוק נראה יותר כמו מערכת שמחפשת איזון תפעולי ופחות כמו משבר מתגלגל. אחרי כמה שנים שבהן כל שיבוש קטן התגלגל לקפיצות חדות, הפוקוס עובר לשאלה פשוטה יותר, האם ההיצע מגיע בקצב שמכסה את הביקוש היומי, גם כשנקודת הפתיחה של המלאים פחות נוחה.


מה מחזיק את המחיר נמוך, וסוגיית האחסון

אחד הגורמים המרכזיים הוא עונת חימום מתונה יחסית בתחילתה, שמורידה לחץ מהביקוש לחימום ומאטה את קצב המשיכות מהאחסון. כשאין גל קור ממושך בשלב הזה, השוק מקבל מרווח נשימה שמקטין את פרמיית הסיכון בחוזים הקרובים.

במקביל, נורווגיה ממשיכה להיות עוגן לאירופה דרך צינורות הגז, וברוב הזמן הזרימה נשארת סדירה. לצד זה, יבוא הגז הטבעי הנוזלי LNG גדל משמעותית, והאירופים מושכים מטענים לפי הצורך. לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית, יבוא ה LNG לאירופה עולה השנה בכ 25% ומגיע לשיא, עם 92 מיליארד מטר מעוקב במחצית הראשונה של השנה.

לתמונה הזו נכנס גם שינוי בהרכב המקורות. מעקב אחר תנועות מטענים מצביע על כך שמטענים מארהב מהווים בערך 56% מיבוא ה LNG של אירופה השנה, מה שתורם לרצף אספקה ומקטין את הרגישות לאירועים נקודתיים באזורי הפקה אחרים.