שברון
צילום: Coolcaesar, ויקיפדיה

שברון בגל פיטורים: עד 20% מהעובדים יפוטרו

החברה מתכננת לחסוך 3 מיליארד דולר עד 2026; במקביל מגדילה את התשואה לבעלי המניות עם דיבידנד של 4.4% ורכישה עצמית של מניות ב-30 מיליארד דולר; "זה לא מעיד על בעיה", הבהיר סגן היו"ר

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה שברון אנרגיה

ענקית האנרגיה האמריקאית שברון Chevron Corp. 0.93%  הודיעה היום (רביעי) לעובדיה על תוכנית התייעלות דרמטית שתוביל לפיטורים של 15% עד 20% מכוח האדם הגלובלי שלה, כ-6,000 עד 8,000 עובדים. סגן יו"ר החברה מארק נלסון הדגיש כי המהלך אינו מעיד על בעיות רחבות יותר בחברה. "מדובר בהמשך ההתייעלות שלנו ומיצוב החברה להאצת יצירת המזומנים שדיברנו עליה בשנים האחרונות", אמר נלסון.


הפיטורים יתרחשו בכל רחבי העולם ובכל החטיבות המרכזיות של החברה. במקביל לצעדי ההתייעלות, שברון הגדילה את התשואה למשקיעים באמצעות העלאת דיבידנדים ורכישה עצמית של מניות. בשנתיים האחרונות, החברה רכשה מניות בשווי של 30 מיליארד דולר, מה שהוביל לצמצום של כ-10% במספר המניות שלה. במקביל, היא העלתה את הדיבידנד באופן עקבי, כך שתשואת הדיבידנד הנוכחית עומדת על 4.4%.


שברון אינה היחידה בענף הנפט שמצמצמת את פעילותה. חברות נפט וגז הפכו יעילות הרבה יותר בהפקת נפט, תוך שימוש בטכניקות וטכנולוגיות חדשות. ארה"ב, שהפכה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם, מפיקה כיום 60% יותר נפט ביום עם כ-40% פחות עובדים בהשוואה לעשור הקודם.


החברה הצהירה בשיחת הרווחים האחרונה שלה כי היא מכוונת לשיפורים מבניים בעלויות של 2 עד 3 מיליארד דולר עד סוף 2026. במקביל, היא מצמצמת פעילות במספר אזורים בעולם, לאחרונה מכרה נכסים בקנדה, הרפובליקה של קונגו ואלסקה. שברון מתמקדת כעת במספר אזורי צמיחה מרכזיים, כולל אגן פרמיאן בטקסס וניו מקסיקו, פרויקט נפט גדול בקזחסטן ופרויקטים חדשים במפרץ אמריקה.


נלסון ציין כי החברה מסטנדרטיזציה את תהליכיה ברחבי העולם, מה שמאפשר לה לחסוך בעלויות. "כשאנחנו מפתחים טכניקה חדשה באחד מאגני הפצלים שלנו, אנחנו לא צריכים לפתור את אותה בעיה שלוש או ארבע פעמים באגנים שונים. אנחנו צריכים לפתור אותה פעם אחת ולבצע אותה מהר יותר בכל המערכת", הסביר.


מספר העובדים בשברון ירד בהתמדה בעשור האחרון, מכ-61,000 בסוף 2014 לקצת פחות מ-40,000 עובדים ברחבי העולם בסוף השנה שעברה (לא כולל כ-5,000 עובדי תחנות דלק). קצת יותר ממחצית עובדי שברון נמצאים בארה"ב.


גם המתחרה אקסון מוביל הפכה ליעילה יותר. החברה מתכננת לחסוך 18 מיליארד דולר עד 2030 בהשוואה לרמות 2019, וכבר חסכה 12.1 מיליארד דולר. מספר העובדים בחברה ירד מ-75,000 ל-62,000 בין 2013 ל-2023.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"


שתי החברות משתמשות בטכנולוגיות חדשות, כולל בינה מלאכותית, כדי להנחות את החלטות הקידוח שלהן. בתגובה לחששות שה-AI מחליף עובדים, נלסון אמר כי הוא רואה בבינה מלאכותית "לא תחליף לאנשים", אלא דרך לעובדים לעבוד עם טכנולוגיה כדי "ליצור יותר ערך".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותהדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיות

על סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?

על רקע הזינוק בצריכת האנרגיה של מרכזי המידע והצורך הגובר ברציפות תפעולית, הנשיא טראמפ האריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה כדי לעודד פריסת פתרונות אגירה מתקדמים; בשוק שצומח במהירות ונעשה חיוני לעידן הענן וה-AI, האגירה הופכת לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של תעשיית האנרגיה; דן וינטרניץ מנהל תחום ניהול התיקים אושן-יצירה, בסקירה מקיפה על התחום

דן וינטרניץ |
נושאים בכתבה מרכזי נתונים

הנשיא טראמפ חתם ביולי האחרון על חוק פדראלי אשר מאריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה עד אמצע שנות השלושים של המאה ה-21. השאלה היא מדוע קיבל את ההחלטה להאריך את זיכויי המס? ובכן, בעולם שבו הביקוש למידע גואה והזמינות לחשמל היא תנאי בסיסי ליציבותם ותפקודם של שרתים, מרכזי המידע (Data Centers) הופכים לצרכני אנרגיה עצומים. במקביל, נוצר צורך גובר בפתרונות אגירה חכמים, שמבטיחים רציפות תפעולית, לכל אורך שעות היממה בתקופות גאות ותקופות שפל, התייעלות אנרגטית וצמצום פליטות. 

וכך, למעשה, נוצר אחד הענפים הצומחים ביותר בתעשיית האנרגיה - ענף סוללות האגירה למרכזי מידע.

ענף בצמיחה דו ספרתית 

היקף השוק העולמי של מערכות אגירת אנרגיה במרכזי מידע (Data Center BESS) נאמד בכ-1.6 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לצמוח לכ-2.7 מיליארד דולר עד 2030. קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-9.5%. מקורות אחרים מעריכים את השוק בהיקף רחב אף יותר - מעל 6 מיליארד דולר, כשהפערים נובעים מהבדלים בהגדרת הטכנולוגיות הכלולות. 

הגורם המרכזי לצמיחה הוא העלייה הדרמטית בהיקף הקמת מרכזי המידע המהווים את התשתית הפיזית לשירותי ענן, בינה מלאכותית וביג דאטה וכפועל יוצא מכך עליה חדה בדרישה לזמינות אנרגיה רציפה. 

זמינות מלאה הפכה לסטנדרט, ולכן כל הפסקת חשמל, ולו לשניות בודדות, עלולה לגרום לנזק כספי ותדמיתי עצום. מרכזי נתונים אלה צורכים אנרגיה בהיקפים עצומים ונדרשים לפעול באופן רציף, ולכן אגירת אנרגיה מאפשרת רציפות תפקודית, ניהול עומסים, ניצול מיטבי של אנרגיה מתחדשת וייצוב עלויות תפעול.

שילוב הסוללות במערכות סולאריות ורוח, יחד עם ביקוש גובר לאמינות רשת החשמל ולניצול גמיש של אנרגיה, הפכו את האגירה למרכיב כלכלי משתלם גם עבור חברות האנרגיה הגדולות. לכך מצטרפים שווקים ייעודיים לאנרגיה גמישה (capacity markets) המתגמלים זמינות ואמינות, מה שמייצר תמריץ כלכלי נוסף לפריסת מערכות אגירה רחבות־היקף. 

הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותהדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיות

על סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?

על רקע הזינוק בצריכת האנרגיה של מרכזי המידע והצורך הגובר ברציפות תפעולית, הנשיא טראמפ האריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה כדי לעודד פריסת פתרונות אגירה מתקדמים; בשוק שצומח במהירות ונעשה חיוני לעידן הענן וה-AI, האגירה הופכת לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של תעשיית האנרגיה; דן וינטרניץ מנהל תחום ניהול התיקים אושן-יצירה, בסקירה מקיפה על התחום

דן וינטרניץ |
נושאים בכתבה מרכזי נתונים

הנשיא טראמפ חתם ביולי האחרון על חוק פדראלי אשר מאריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה עד אמצע שנות השלושים של המאה ה-21. השאלה היא מדוע קיבל את ההחלטה להאריך את זיכויי המס? ובכן, בעולם שבו הביקוש למידע גואה והזמינות לחשמל היא תנאי בסיסי ליציבותם ותפקודם של שרתים, מרכזי המידע (Data Centers) הופכים לצרכני אנרגיה עצומים. במקביל, נוצר צורך גובר בפתרונות אגירה חכמים, שמבטיחים רציפות תפעולית, לכל אורך שעות היממה בתקופות גאות ותקופות שפל, התייעלות אנרגטית וצמצום פליטות. 

וכך, למעשה, נוצר אחד הענפים הצומחים ביותר בתעשיית האנרגיה - ענף סוללות האגירה למרכזי מידע.

ענף בצמיחה דו ספרתית 

היקף השוק העולמי של מערכות אגירת אנרגיה במרכזי מידע (Data Center BESS) נאמד בכ-1.6 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לצמוח לכ-2.7 מיליארד דולר עד 2030. קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-9.5%. מקורות אחרים מעריכים את השוק בהיקף רחב אף יותר - מעל 6 מיליארד דולר, כשהפערים נובעים מהבדלים בהגדרת הטכנולוגיות הכלולות. 

הגורם המרכזי לצמיחה הוא העלייה הדרמטית בהיקף הקמת מרכזי המידע המהווים את התשתית הפיזית לשירותי ענן, בינה מלאכותית וביג דאטה וכפועל יוצא מכך עליה חדה בדרישה לזמינות אנרגיה רציפה. 

זמינות מלאה הפכה לסטנדרט, ולכן כל הפסקת חשמל, ולו לשניות בודדות, עלולה לגרום לנזק כספי ותדמיתי עצום. מרכזי נתונים אלה צורכים אנרגיה בהיקפים עצומים ונדרשים לפעול באופן רציף, ולכן אגירת אנרגיה מאפשרת רציפות תפקודית, ניהול עומסים, ניצול מיטבי של אנרגיה מתחדשת וייצוב עלויות תפעול.

שילוב הסוללות במערכות סולאריות ורוח, יחד עם ביקוש גובר לאמינות רשת החשמל ולניצול גמיש של אנרגיה, הפכו את האגירה למרכיב כלכלי משתלם גם עבור חברות האנרגיה הגדולות. לכך מצטרפים שווקים ייעודיים לאנרגיה גמישה (capacity markets) המתגמלים זמינות ואמינות, מה שמייצר תמריץ כלכלי נוסף לפריסת מערכות אגירה רחבות־היקף.