גיא ארמוני
צילום: יח"צ

בעת משבר, האם הביטקוין יכול להגן על הכסף?

אחרי אובדן האמון במערכת הבנקאית ובממשלה שמנהלת אותה, הביטקוין תוכנת כדי לאפשר פעילות עסקית בלתי תלויה; כיצד תיערכו ואף תרוויחו מהמשבר הבא?

גיא ארמוני | (8)

אף אחד הוא לא נביא פיננסי, אבל כל מי שעוקב מעט אחרי שוקי ההון תוהה האם משבר פיננסי נוסף רובץ לפתחנו. לאחרונה אנחנו שומעים קולות מנומקים מכיוונים שונים שזועקים שהמשבר קרב ובא. שנת 2017 תיזכר כשנה מהטובות שידעו השווקים הפיננסים. אחרי דשדוש של כמה שנים בשוק האמריקאי, ראינו מדדים מזנקים לגובה ומדד ג'ונס שבר את שיא כל הזמנים.

אבל, אומרים שמה שעולה חייב לרדת. החובות הגדולים והאשראי שממשיך לזרום למשק מתגלגלים ואוספים בדרך ריביות שמתנפחות גם הן באופן אקספוננציאלי. השילוב בין הדפסת כסף בלתי פוסקת, ריבית אפסית ועודף אשראי מנפח את שווקי ההון ואת בועות הנכסים מסביב לעולם ומשבר כלכלי עולמי הוא רק עניין של זמן.

מי שכח את 2008?

מערכת הבנקאות הבינלאומית הפכה למכונת רוב גולדברג אניגמטית וקשה לומר מהיכן יגיע המשבר או מה יהיו השלכותיו, אבל בין עם זה החוב האמריקאי, בנקאות הצללים בסין או ברבור שחור תורן, נשאלת השאלה כיצד להיערך למשבר ואילו השקעות יכולות להרוויח ממשבר שכזה.

מאמר זה לא יעסוק בכל סוגי ההשקעות שיודעים להתמודד עם משברים, אלא יתמקד בהשקעה בביטקוין ויסקור כיצד הוא התנהג במשברים קודמים. למרות שהשווקים הפיננסים כבר הספיקו לשכוח את הימים האדומים של 2008, ישנם עוד מי שזוכרים כיצד נמחקו טריליוני דולרים מחסכונותיהם ומכספי הפנסיה שלהם. אבל, האובדן האמתי בסיפור היה אובדן האמון במערכת הבנקאית ובממשלה שמנהלת אותה. בדיוק בגלל משבר האמון הזה תוכנת ביטקוין כדי לאפשר פעילות עסקית בלתי תלויה במערכת בנקאית.

ביטקוין נולד ב-1/3/2009 ובבלוק הראשון הוסיף יוצר המטבע, סטושי נקומוטו, את הכותרת הראשית של מגזין הטיימס שדיברה על חילוץ נוסף של הבנקים. ניתן להתווכח האם הצעדים שנקטו המוסדות הכלכליים הבינלאומיים שירתו היטב את מטרתם, אבל קצרה היריעה. מאז צאתו של ביטקוין לאוויר העולם עוד לא חווינו משבר עולמי-כלכלי גדול וקשה לומר כיצד ביטקוין יתנהג. אבל, אם נטה אוזננו להקשיב למשברים קטנים (יחסית) שפקדו מדינות שונות בעולם, אולי נוכל להסיק האם ביטקוין הוא מטבע שכדאי להחזיק. 

ההגבלה בכספומט האיצה את הביטקוין ביוון

בתחנה הראשונה נעצור בארגנטינה. כלכלת ארגנטינה לא מפורסמת בשל הצלחותיה הגדולות והיא סובלת מאינפלציה גבוהה. בעקבות האינפלציה של הפזו, הון ארגנטינאי ברח למט"ח, מה שהוביל את הממשלה להטיל מגבלות על רכישת מט"ח ביוני 2012. אבל גם זה לא הצליח לאושש את הפזו המקומי שגרם לביטקוין להיראות יציב. הארגנטינאים כמובן חיפשו אלטרנטיבות לכלכלתם הפיאודלית והביקוש לביטקוין טיפס.

התחנה השנייה שלנו תעצור ביוון. המשבר של 2008 הביא את המדינה לקריסה כלכלית, איבוד אמון בממסד וחוסר יציבות פוליטית. בין הזרמות כספים לניסיונות חילוץ כושלים אזרחי יוון האומללים סבלו מקיצוצי שכר, אבטלה והרבה אי-ודאות. בשיאו של המשבר הם הוגבלו במשיכת מזומן - עד 60 יורו ליום לאזרח, והתוצאה היא המונים בתורים לכספומטים כאילו היה מדובר במופע של עומר אדם. לא פלא שבורסות ביטקוין מסביב לעולם הבחינו ברישום מוגבר שמקורו ביוון.

קיראו עוד ב"מטבעות דיגיטליים"

התחנה הבאה שלנו היא סין, 2015. אנדרלמוסיה בשוק המניות הסיני הכניסה ציפור למנוע הכלכלי של המעצמה. רוב המשקיעים כידוע אוהבים מידה של ודאות, כאשר שוק המניות הסיני החל להעלות סימני שאלה היו מי שחיפשו אלטרנטיבה לשים בה את מבטחם. ואולי לא היה זה מקרי שבורסות הקריפטו מיד נצבעו בירוק.

סיפורים על משברים לא נגמרים, אבל ונצואלה – אין דומה לה. משבר כלכלי פוליטי עמוק הביא את ונצואלה לסף רעב. אינפלציה דוהרת הביאה לאנרכיה ברחובות ובמקרה כזה אף אחד כבר לא מתווכח אם ביטקוין הוא נכס או מטבע – הוא פיקוח נפש.

גם המשבר בזימבבואה הוכיח שביטקוין הוא חוף מבטחים בכלכלות שלא קוצרות שבחים. כלכלת זימבבואה היא דוגמא רעה לכל כלכלה והאינפלציה בה הגיעה בשיאה לאחוזים שלא נבראו מאז המצאת הכסף. למרות שבאמת לא מדובר בדוגמה מייצגת, גם במקרה הזימבבואי ביטקוין הרקיע שחקים.

אבל, למרות הדוגמאות, אכן מדובר בכלכלות חלשות. בהחלט ניתן לטעון שכלכלות חזקות ויציבות יותר כמו אלו של ארה"ב, אירופה, וישראל מסוגלות להתמודד טוב יותר ולנהל משברים בלי להיכנס למערבולת כלכלית-פוליטית ולהמשיך ולזכות באמון הציבור. עם זאת, יש לזכור שלמרות הזיכרון הקצר שבראש, הלב לא שוכח ואם יפגעו כספי הפנסיה כבר יהיה קשה להתווכח שהגיע הזמן להתפכח.

לסיכום, שינויים כלכליים-מוניטריים במאה השנים האחרונות הפכו את המערכת הכלכלית העולמית לרשת מורכבת, מסואבת ובלתי צפויה. קשה מאוד לומר שההתנהגות של ביטקוין צפויה או יציבה באיזשהו קנה מידה, אבל כמו כל טכנולוגיה בראשיתה היא דורשת למידה. אז לפני המשבר הגדול הבא, עדיף לא לקרוא רק כותרות ולחשוב לעומק איך מגדרים את היתרות.

** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.  

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אנונימי 22/03/2018 08:20
    הגב לתגובה זו
    אמיתי, משבר אמיתי בכלכלה האמיתית, יש מצב שלא יהיה חשמל. אין חשמל= אין אינטרנט=אין ביטקוין
  • 4.
    בא 20/03/2018 09:06
    הגב לתגובה זו
    שלכם בפייסבוק .
  • 3.
    אובדן אמון בבנקים? אין בורסת ביטקויין שלא נפרצה ורוקנה (ל"ת)
    חחחחחחחחחח 20/03/2018 08:47
    הגב לתגובה זו
  • גיא 20/03/2018 18:17
    הגב לתגובה זו
    אז ראשית יש בורסות בטוחות יותר ופחות ולא כולן נפרצו שנית בורסה היא לא ביטקוין והחזקת ביטקוין בצורה נכונה בטוחה בהרבה מבחינת אבטחת מידע ומעולם לא נשברה. לביטקוין יש תכונות שתאימות למאה ה-21 ובינתיים הוא צובר אמון בצורה מהירה.
  • 2.
    אורון 20/03/2018 08:29
    הגב לתגובה זו
    הדוגמאות שהובאו לצערי אינן מספיקות. לא ברור עדין מה השווי האמיתי של הביטקוין. לדעתי המניע את מחיר הזהב והכסף הוא התשוקה הטבעית של נשים לתכשיטים יחד עם הצוך להם בתעשיה. יחד עם נדירותם. לביטקוין יש רק את הנדירות. אני חושש שמחזיקיו עלולים לגלות יום אחד שאין כל בקוש לדבר שבידם. זה כנראה עלול לקחת זמן עד שתפקחנה העינים.
  • גיא 20/03/2018 18:14
    הגב לתגובה זו
    הערך האינטרינסי של זהב כפי שתיארת אותו רחוק שנות אור מערכו הנסחר מאידך הערך של ביטקוין בעולם שסוגר עליך מבחינת פרטיות והצורך בו תחת נסיבות רבות אחרות מקנה ערך ערך אינטרינסי שהעולם עוד לגמרי מפנים. כמובן שתמיד קיימת סכנה שהאמון בו ייפגע מסיבות שאנחנו עוד לא רואים באופק, אבל זה נכון גם לזהב וגם לדולר.
  • 1.
    zamirco 19/03/2018 19:22
    הגב לתגובה זו
    אבל , לטעמי ולדעתי עדיף להשקיע בזהב ובכסף מאשר בביטקויין ולמה ? הערכת מירב האנליסטים , שבעת משבר הכסף יגיע לאזור 1000$ ....הזהב ל 10000$ ....והביטקויין ל 100000$......מכאן נחשב מעאכם היום של הנכסים הר"מ .....הכסף שווה 16$ , קרי עשוי להגיע לפי 58 .....הזהב זווה 1300$ , קרי עשוי להגיע לפי 8 ......והביטקויין שווה 8500$ , קרי עשוי להגיע לפי 12 . אז אם לזהב והכסף - אין ויכוח ויש הסכמה בנלאומית לגביהם - והם יעשו לפחות מה שהביטקויין יעשה , למה לקחת סיכון שתיהיה הכרה בינלאומית או שלא .....והדרך למכור זהב וכסף היא פשוטה לעומת מכירת ביטקויין לפחות בנקודת זמן זו .
  • Dru 20/03/2018 11:30
    הגב לתגובה זו
    יחזור לשער 1000 דולר או אפילו פחות... אז הפוטנציאל אינסופי...
סערה בביטקוין (X)סערה בביטקוין (X)

הביטקוין באדום: אחרי חודש קשה, מה הכיוון לדצמבר?

ירידות חדות בביטקוין, אתריום וטוקנים מרכזיים מעידות על חוסר יציבות עמוק; סוחרים מזהירים מפני סיכון להמשך צניחה לרמות תמיכה קריטיות; אבל יש לקריפטו גם תומכים שסבורים שזה הזמן לקנות

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטקוין

עם פתיחת דצמבר הביטקוין נופל במעל 5% כשמוקדם יותר כבר ירד כ-7%. שוק הקריפטו נפל בנובמבר והשאלה אם מגמת הירידה החדה נמשכת גם לתוך דצמבר. הביטקוין BITCOIN 0.01%  , המטבע הדיגיטלי המוביל, נסחר בכ-86,500 דולר - ירידה משמעותית מהשיאים של אוקטובר, שבהם הגיע ל-126,251 דולר. 

האתריום (ETH), המטבע-פרויקט השני בגודלו ספג מכה קשה יותר עם ירידה של למעלה מ-7%. טוקנים אחרים, כמו סולנה (SOL) ו-BNB, נופלים בכ-7%-8%. בנובמבר איבד הביטקוין כ-16.7% מערכו, בעקבות גל של פירוקי פוזיציות ממונפות בהיקף של כ-19 מיליארד דולר. מה הכוונה? שחקנים גדולים התמנפו ורכשו קריפטו לקראת השקת תעודות הסל הגדולות. הם ציפו ובצדק להסתערות של קהל שלא יכול היה לקנות ביטקוין בדרכים אחרות. אלא שהפוזיציות שלהם נסגרו בעיקר בנובמבר ולכן היתה הערכה שיהיה בנובמבר גל של מכירות. הבעיה שזה הוביל לשחקנים גדולים אחרים לשחק מולם - לפתוח שורטים על הביטקוין, להוריד מחירים ולגרום לכך שלא תהיה להם ברירה אלא למכור כדי לסגור את ההלוואה. וכך נותר כדור שלג מסוים הוא כנראה אחת הסיבות המרכזיות לירידות.

השאלה מה מצב הפוזיציות בדצמבר והאם המשחקים של שתי הקבוצות ימשכו. במצב כזה, התנודתיות גדולה והסיכון לנפילה כמו גם לזינוק הוא גדול. אלא שבמקביל יש גורמים נוספים שצובעים את הביטקוין באדום, לרבות פריצות אבטחה בפלטפורמות קריפטו, הורדות דירוג למטבעות, וירידה טכנית שלפי הניתוח הטכני עשוי להוביל לנקודת תמיכה ב-80 אלף דולר. ירידה מתחתיה עלולה להפעיל אפקט כדור שלג ולגרור פירוקי פוזיציות נוספים בהיקף של מיליארדים רבים. להרחבה: פתיחה שלילית לדצמבר: ירידות בשווקים וירידה חדה בביטקוין


מאניה דיפרסיה בביטקוין


אוקטובר היה חודש של אופוריה: הביטקוין שבר שיא היסטורי מונע על ידי זרימות חזקות לתעודות סל (ETF) מבוססות קריפטו והתלהבות של גופים מוסדיים. אלא שנובמבר הביא שינוי כיוון. אובדן של 16.7% בביטקוין, לצד ירידות דומות באתריום (כ-15%), נבע מגורמים מגוונים: יציאות מה-ETF בסך 2.5 מיליארד דולר, ניצול המצב על ידי שחקנים מתוחכמים, חששות רגולטוריים גוברים ותנודתיות גיאופוליטית בעקבות מתיחויות סחר בין ארה"ב לסין.

המפולת התחילה עם מחיקת השקעות ממונפות בהיקף עצום,  כ-19 מיליארד דולר, שגרמה לאפקט דומינו בשוק. משקיעים פרטיים שפעלו על מינוף גבוה נמחקו במהירות, מה שהגביר את הלחץ על המחירים.

קריפטו
צילום: freepik
סיכום שבוע בקריפטו

"בין אימוץ מוסדי לחששות מאקרו: האם הביטקוין בדרך להתייצבות או לתחתית חדשה?"

התנודתיות הגבוהה בקריפטו בכלל ובביטקוין בפרט נמשכת - מהם הגורמים המניעים את השוק? סטרטג'י רחוקה ב-40% מהשיא; הכורות מתקשות להתמודד עם קושי עולה בדרישות המחשוב וירידה מתמשכת בתגמול; מטבעות יציבים - איום מערכתי או פוטנציאל פיננסי? 

גיא טל |

הקריפטו מתאושש מהירידות החדות

שבוע לא צפוי נוסף של מסחר תנודתי עבר על שוק מטבעות הקריפטו, כאשר השוק שוב שינה כיוון כלפי מעלה בתנועה חדה, וזאת לאחר הירידות החדות שנרשמו קודם לכן. כעת הביטקוין שוב מתבסס מעל רמת ה-90 אלף דולר. קשה להצביע על הגורם הספציפי לתנועה החזקה כלפי מטה לאזור ה-70 אלף דולר, כמו גם על הסיבה שהזניקה אותו בחזרה לקידומת 9. נראה שהשוק סובל עדיין ממינוף יתר, מצב בו כל תנועה כלפי מעלה או כלפי מטה מוגברת על ידי הנזלות כפויות של פוזיציות ממונפות, כאשר תעודות הסל עוקבות אחרי המגמה עם יציאות או כניסות מאסיביות של כספים עם כל תנועהבשוק, ומוסיפות שמן למדורה. מכיוון שמחירי המטבעות אינם מבוססים על פעילות ריאלית כלשהי, התנועות הן בעיקר ספקולטיביות ומניעות את עצמן בעוצמה הולכת וגוברת.

ביומיים האחרונים הביטקוין חזר כאמור לרמה של מעל 90 אלף דולר, אך הוא עדיין לא מצליח לפרוץ לכיוון המאה אלף שוב. נראה כי הגורמים שמניעים את המטבע לאחרונה הם מצב איגרות החוב של יפן והחשש ממותו של ה"קארי טרייד היפני", אסטרטגיה במסגרתה המשקיעים לווים כסף בריבית נמוכה ביפן ומשקיעים בנכסי סיכון ברחבי העולם. גם אם בפועל לא מדובר בסכומים גדולים במיוחד המופנים לקריפטו, עצם העובדה שבשוק סבורים שיש לכך השפעה, כבר גורמת לכך שתהיה השפעה בפועל. הגורם השני הוא החלטת הריבית בארצות הברית הצפויה בשבוע הבא. ישנה סבירות גבוהה ל"הורדת ריבית ניצית", כלומר מצב בו הפד אמנם יוריד את הריבית אך ישגר טון ניצי לקראת ההמשך, מה שעלול לגרום לגל של ירידות בשוק, כולל בשוק הקריפטו.

באופן עקרוני, אין כרגע חדשות רעות משמעותיות שאמורות לפגוע בקריפטו באופן יוצא דופן, כאשר גם האימוץ המוסדי נמשך, הפעם עם מצטרפת מפתיעה. חברת תעודות הסל הענקית וונגורד הייתה ידועה בגישה שמרנית מאוד כלפי הקריפטו; לא רק היא שלא הצטרפה לטרנד מנפיקות תעודות הסל למרות שהיא פעילה מאד בתחום, אלא אף אסרה על לקוחותיה המנהלים את חשבונותיהם אצל החברה לרכוש תעודות סל בתחום. כעת החברה משנה מדיניות ומעתה יתאפשר ללקוחותיה לקנות תעודות סל העוקבות אחר מחירי מטבעות קריפטו שונים. מדובר בחשיפה נוספת ומשמעותית בהיקף של מיליארדי דולרים.

גם בבנק אוף אמריקה נפתחים יותר להשקעות קריפטו. הבנק הודיע על הרחבת הגישה להשקעות קריפטו עבור לקוחות "ניהול עושר". מדובר בלקוחות העשירים (בדרך כלל בעלי הון נזיל של מעל מיליון דולר). היועצים בבנק יורשו מעתה להמליץ ללקוחות על מגוון הקצאות למוצרי קריפטו נסחרים. עד כה הבנק נמנע מהמלצה יזומה כזו, וביצע פעולות אלו רק אם הלקוחות ביקשו זאת במפורש. כריס הייזי, מנהל השקעות ראשי בבנק, סבור כי "עבור משקיעים עם עניין חזק בחדשנות ונוחות עם תנודתיות מוגברת, הקצאה צנועה של 1% עד 4% בנכסים דיגיטליים יכולה להיות מתאימה".

לארי פינק, מנכ"ל בלקרוק – מנהלת הנכסים הגדולה בעולם ואחת מחלוצות תעודות הסל על הביטקוין והאת'ריום – מרוצה מהמשך האימוץ המוסדי של השקעות הקריפטו. פינק שוחח עם בריאן ארמסטרונג, מנכ"ל חברת קוינבייס, בכנס של הניו יורק טיימס. בדבריו אמר פינק כי שיחות עם לקוחות ופקידי ממשל הובילו לשינוי דרמטי בדעתו על הקריפטו; אם בעבר ראה בו כלי להלבנת הון ותו לא, הרי שכעת הוא רואה בו "נכס פחד" אליו אנשים פונים מחשש לאובדן ערך של מטבעות פיאט או מירידה ריאלית בערכם של נכסים אחרים. ארמסטרונג הוסיף כי בשנת 2025 הסביבה הרגולטורית של הקריפטו התבהרה, לאחר שממשל ביידן "ניסה להרוג את התעשייה". הוא צופה שבתוך שנה או שנתיים הבנקים יאמצו מטבעות יציבים ואף ישלמו עליהם ריבית.